הסיפור מעניין לכשעצמו נראה לי אבל אני משתף מאחר והוא עשוי להיות רלבנטי לכמה מאיתנו העולים על מטוס מדי פעם ומביאים יחד איתם פריטי ק"ב למיניהם. משמעויות, המלצות ומסקנות אישיות שלי - בסוף.
אז ככה - חשקה נפשי ברסיבר, ולאחר בדיקות רבות התבייתתי על ימהה, x71 מסדרת ביניים. למה דווקא ואיך, זאת אשאיר לפעם אחרת.
מכיוון שאני טס מדי פעם העדפתי את האופציה לקנות בחו"ל ולהביא לארץ וחיכיתי להזדמנות הנכונה. ובאמת השבוע הזדמנתי להולנד. ביררתי מראש והחלטתי להזמין באינטרנט את ה-RX-V671 המהולל. (ה-571 הספיק לצרכיי אבל מכיוון שהפרש המחירים היה זעום ומאחר ובכל זאת ב-671 יש עוד כמה יכולות מעניינות, הלכתי על האח הגדול יותר.
שילמתי את ה-449 יורו (בערך חצי מחיר זאפ בארץ, לפני מיסי ישראל והחזר מיסים הולנדי. בקיצור חסכון של כ-1000 שקל לפחות לעומת קנייה בארץ), הרסיבר הגיע בשלום למשרד בו שהיתי, אפילו פתחתי את הקרטון ובחרדת קודש חיברתי את הבחורצ'יק השחור לחשמל. נדלק.
עד כאן הכל בסדר. סגרתי ועטפתי את הקרטון יפה בפצפצפים, הכנסתי בזהירות למזוודה למען הגנה נוספת, והיידה ל-Schipol.
בשדה מסרתי את המזודה בצ'ק אין של אל-על, וכשדמעה עומדת בעיני נופפתי לה לשלום כשהתרחקה לה על המסוע, ופינטזתי על פגישתנו הקרובה בנתב"ג והבילוי המשותף הצפוי לנו בסוף השבוע הארוך בארץ.
אבל רצה הגורל, וגם ביטחון אל-על, והפגישה בינינו התרחשה מהר מהצפוי. לפני העלייה למטוס קידם את פני נציג ביטחון שביקש ממני באדיבות להגיע לשער הסמוך הנמצא קומה מתחת והמיועד למי שמתעוררת בעיה בנוגע למטען שלו.
באולם הריק למדי קיבלו את פניי כמה חבר'ה נחמדים שביקשו ממני, אם לא אכפת לי, לפרק את האריזה ולהציג את הממצא הבטחוני לראווה. "למה, קרה משהו?", "שום דבר, המכונה התריעה ואנחנו רוצים לבדוק." קרעתיבעצב את כל האריזות, הוצאתי שוב את החבר השחור ומשם הוא נלקח למכונת שיקוף אימתנית שניצבה ליד. במקביל נחקרתי לעומק לגבי איך הזמנתי, ממי קיבלתי, איפה היה הוא ואיפה הייתי אני וכל השאלות המוכרות, רק במוד טורבו.
בינתיים השחרחר שלנו המשיך לבלות במכונת השיקוף ההיא, כשהוא עושה את דרכו שוב ושוב החוצה ופנימה לסיבוב נוסף. ככה איזה עשר דקות, והחברים מהביטחון מקמטים את המצח עם כל סיבוב.
בסופו של דבר ניגש אליי האחראי עם בשורת האיוב: "יש בעיה". הלב נופל לתחתונים.
בלשונו, יש בתוך הרסיבר "איזה גוש גדול, כנראה המנוע", אשר אפילו המכונה האימתנית הזו לא מצליחה לחדור אותו ולהבין מה ההרכב שלו. "נו בטח" אמרתי, "הרי זהו רסיבר חזק במיוחד והוא מכיל ספק כח גדול עם טרנספורמטור שמן!" ובכן, טכנולוגיה-שמכנולוגיה, לא עזר כלום. יש 'מנוע' שהמכונה לא יכולה לחדור אותו ולכן - כאן הבשורה הקשה - "הרסיבר לא יוכל לעלות בטיסת נוסעים." "מה זאת אומרת, איך אני אקבל אותי?" אני שואל בגרון חנוק, "אין בעיה , אנחנו נעלה אותו על טיסת המטען הקרובה, תקבל אותו תוך שבוע בערך."
טוב, לא צריך להרחיב על המחשבות שהתרוצצו בראש באותם רגעים. אקצר ואספר שמאותה נקודה הרסיבר יוצא אל הלא-נודע, מתחיל במסלול ארוך לארץ דרך בלגיה ומצטרף לאחת מטיסות המטען של אל על לארץ, טיסה שעשויה לצאת במועד בלתי ידוע עד כתיבת שורת אלה. המזוודה עוברת מרגע זה פרוצדורה של Lost and Found, ובהגיעי לנתב"ג הייתי אכן צריך להתייצב בדוכן הזה שם בסוף האולם מימין, להצהיר הצהרת מכס ולקבל פתק עם מספר מעקב. בעתיד הקרוב (?) אני אמור לקבל שיחת טלפון שתודיע על הגעת המזוודה ואז זו אמורה להישלח אליי הביתה, עם הרסיבר בפנים במצב חי, כך נקווה.
מתי זה יקרה? לא ידוע.
מה המשמעות מבחינת המכס? גם לא.
בעניין המכס הדבר היחיד שקרה מצידי זה מילוי דף ובו הצהרה על התוכן - במקרה שלי "טובין בערך מעל 200 דולר", דף שמסרתי במסלול האדום וזהו, לא נשאלתי שאלות. לא ברור לי מה הפרוצדורה לאחר מכן כשהמזוודה מגיעה.
לסיכום ייבוא אישי זה אחלה, אבל כדאי להיות מודעים לכמה כללים ומגבלות:
1) בעולם הרסיברים ידוע שיותר כבד זה יותר טוב, אבל הדבר הזה לא מסתדר יפה בכל מה שנוגע לענייני ביטחון תעופה בייבוא אישי. לפחות לא באל-על. מן הסתם אם הייתי רוכש את ה-371 למשל שום חשד לא היה עולה מלכתחילה ככל הנראה.
2) אם כבר לרכוש בחו"ל ולהטיס לבד בארץ, עם אל על, אז עדיף לרכוש ישירות בחנות פיסית ולא באינטרנט, עם סיפור מסגרת וחשבוניות חתומות היטב. ספציפית, לטובת החזר המע"מ בהולנד פירטתי בעת הקנייה מרחוק את עובדת היותי ישראלי פלוס מספר הדרכון שלי, פרטים בלעדיהם החשבונית לא כשרה לצורך החזר המס. מן ההיבט הבטחוני זה הדבר הגורע ביותר שיכול היה לקרות: הרי מי יודע מה החנות עשתה עם הידיעה שמקבל החבילה עומד להטיס אותה לישראל.
3) לא בטוח שכל הבלגן הזה שווה את החסכון של 1000 שקל על רסיבר, אולי אפילו יותר. ייתכן שכל העניין עוד ייגמר בטוב ובחסכון גדול אבל אם הייתי יודע מראש על הפוטנציאל לכאב הלב הזה כנראה שהייתי מוותר על כל התענוג.
אני תוהה אם מישהו מהחברים פה עבר דבר דומה ויכול להאיר את עיניי על הצפוי מכאן והלאה, בפרט בעניין המכס.
ובתקווה שעוד נשמע מהרסיבר הזה רק דברים טובים (תרתי משמע) - חג שמח לכולם!
