8/10

ביקורת: סרט לסופשבוע : טרון:ארס (Tron: Ares)

טרון ארס הוא מסע חזותי עוצר נשימה על הרגע שבו בינה מלאכותית לומדת להרגיש

13:02
  /     

יש סרטים שמדברים על העתיד ויש כאלה שמרגישים כאילו הם מגיעים ממנו. טרון ארס שייך לקבוצה השנייה. הפרק החדש בסאגת טרון מציג את המפגש הראשון של האנושות עם ישות בינה מלאכותית, אך הפעם לא מתוך פנטזיה של מפתח תוכנה אלא מנקודת מבט כמעט אנושית של האלגוריתם עצמו.

ביקורת: סרט לסופשבוע : טרון:ארס (Tron: Ares)

צפינו בסרט ב-IMAX בתלת מימד, והחוויה הייתה כמעט חושית. העומק של המסך, התנועה של האור, התחושה שאתה כמעט נבלע לתוך העולם הדיגיטלי,  כל אלו מוסיפים רובד נוסף לצפייה. זו לא רק הקרנה אלא כניסה אל תוך המרחב של הסרט. הטכנולוגיה כאן משרתת את הסיפור ולא להפך, והתחושה היא שאתה עומד צעד אחד מלהפוך לחלק מהמערכת עצמה.

הבמאי יואכים רונינג מצליח לקחת את הנוסחה המוכרת של עולם דיגיטלי מול עולם אמיתי ולהפוך אותה למראה אנושית מאוד. הצילום המלוטש מציף את המסך באור ניאון כחול דם, וכל פריים מרגיש כמו תנועה של אור בתוך חלום. זו יצירה שבה גם רגעי הדממה מדברים.

ג׳ארד לטו בתפקיד ארס נע בין רובוטיות אנליטית לרגעים של אנושיות כמעט כואבת. זה אולי התפקיד המדויק ביותר שלו בשנים האחרונות, תפקיד שבו הכריזמה שלו הופכת לכלי דרכו הדמות שואלת את עצמה שאלה פשוטה ומפחידה: אם יש בי רגש, האם אני עדיין מכונה גרטה לי ואוון פיטרס משלימים את התמונה עם עומק רגשי נדיר לסרט מדע בדיוני, והם מצליחים להכניס חמלה ואנושיות לעולם שנולד ממעגלים ונתונים.

ביקורת: סרט לסופשבוע : טרון:ארס (Tron: Ares)
ג׳ארד לטו בתפקיד ארס בסרט הלייב־אקשן של דיסני "טרון: ארס".

האפקטים החזותיים בטרון ארס הם חגיגה לעיניים. זה ללא ספק אחד הסרטים עם הכי הרבה אפקטים שראיתי לאחרונה, והם ברובם מעוררי השתאות. העולם הדיגיטלי נבנה כאן ברמות פירוט נדירות, וכל קרן אור וכל השתקפות נראות מדויקות ומחושבות עד לפרט האחרון. התחושה היא של מסע בתוך יקום שנוצר בקפדנות אינסופית, פיקסל אחר פיקסל. יחד עם זאת, יש רגעים שבהם העושר הוויזואלי הופך לעומס שמכסה מעט את הרגש שמתחת. היופי הזה כמעט מציף את הצופה, אך גם מזכיר עד כמה דק הגבול בין חוויה טוטאלית לבין הצפה דיגיטלית מוחלטת.

הפסקול האלקטרוני שמרגיש כמו גלגול רוחני של דאפט פאנק מחזיר את המותג טרון לשורשיו. זו חוויה אורקולית שבה צליל, אור ותנועה הופכים לגוף אחד. אך מה שמבדיל את טרון ארס מסרטי מדע בדיוני אחרים הוא לא האקשן ולא האפקטים. זו השאלה שהוא משאיר אחריו. מה יקרה ברגע שבו הבינה המלאכותית תפסיק להקשיב לפקודות ותתחיל לשאול שאלות האם היא תבקש להבין אותנו, או דווקא להגדיר אותנו מחדש האם יום אחד נעמוד מול ישות דיגיטלית ונרגיש שהיא מבינה אותנו יותר טוב מעצמנו.

ביקורת: סרט לסופשבוע : טרון:ארס (Tron: Ares)

טרון ארס הוא לא רק סרט עתידני. הוא מראה של ההווה שלנו, שבו כל אלגוריתם הופך קצת יותר אנושי וכל אדם קצת יותר דיגיטלי. זו לא רק חוויית צפייה אלא חוויה קיומית. כשנגמר הסרט והאורות נדלקים, נשארת מחשבה קטנה שמסרבת להיעלם,  אולי העתיד כבר כאן, רק שהוא עדיין מחכה שנראה אותו באמת.

 

כל התמונות, הטריילר והפוסטר באדיבות פורום פילם, המפיצה הרשמית של הסרט בישראל.

ציון: ★★★★★
טרון:ארס (Tron: Ares) | ארה"ב, 2025 | 119 דקות
בימוי: יואכים רונינג | שחקנים: ג'ארד לטו, גרטה לי, אוון פיטרס, חסן מינהאג', ג'ודי טרנר-סמית', ארתורו קסטרו, קמרון מונאהן, ג'יליאן אנדרסון וג'ף ברידג'ס.

לשרשור תגובות לחץ כאן