חברת החשמל של טייוואן מציגה מערכת שמנסה לחזות מראש אילו אזורים יאבדו חשמל בזמן טייפון. לצדה מוצגות גם טכנולוגיות שמדמות חיבור של מתקנים סולאריים לרשת ובודקות כיצד הם ישפיעו עליה. בעולם כבר מתפתחים פתרונות דומים, ובישראל הרעיון עשוי להיות רלוונטי במיוחד לגלי חום, שריפות, הצפות ועומסים קיצוניים.
Taiwan Innotech Expo 2026 | מקור: Taiwan Innotech Expo
אנחנו רגילים לכך שהפסקת חשמל מתחילה ברגע שבו הבית מחשיך. התקלה מתגלה, הצוותים מוזנקים ורק אז מתחיל תהליך האיתור והתיקון.
בחברת החשמל הטייוואנית Taipower בתערוכת Taiwan Innotech Expo מציגים גישה אחרת: לנסות לדעת מראש איפה החשמל צפוי ליפול.
אחת המערכות המעניינות שמציגה החברה משתמשת בבינה מלאכותית כדי לחזות את היקף הפסקות החשמל במהלך טייפון. היא משלבת את מסלול הסופה ונתוני מזג האוויר עם מידע על רשת החשמל ועם אירועים היסטוריים, ומנסה להעריך אילו אזורים נמצאים בסיכון וכמה צרכנים צפויים להיפגע.
המטרה אינה לחזות רק את מזג האוויר, אלא לחזות מה מזג האוויר יעשה לרשת.
לשלוח את הצוות לפני שהתקלה מגיעה
תחזית שמודיעה על רוחות חזקות וגשם כבד אינה מספיקה לחברת חשמל. היא צריכה לדעת כיצד התנאים האלה ישפיעו על קווי מתח, עמודים, עצים, תחנות משנה ותשתיות שונות.
כאן נכנסת הבינה המלאכותית. המודל יכול ללמוד מאירועים קודמים ולזהות שילובים של רוח, גשם, מיקום וסוג תשתית שהובילו בעבר לתקלות.
המשמעות המעשית ברורה: אם Taipower יודעת מראש שבאזור מסוים צפוי ריכוז גבוה של תקלות, היא יכולה להציב בקרבת מקום צוותי תיקון, כלי רכב וציוד עוד לפני שהסערה פוגעת.
המערכת אינה מונעת מהעץ ליפול על קו החשמל. היא פשוט מנסה לוודא שהטכנאי יהיה קרוב יותר כשהעץ ייפול.
אמנם אין מספיק מידע על שיעורי הדיוק שלה בתנאי אמת, ולכן נכון יותר לראות בה כרגע כלי תומך החלטה ולא מערכת שיודעת בוודאות היכן תתרחש התקלה הבאה.
לצד מערכת החיזוי מציגה Taipower גם צד פחות נוצץ, אבל חשוב מאוד, של רשת החשמל העתידית – מערכת העוסקת בבדיקת חיבור של מתקנים סולאריים לרשת החשמל. היא מדמה את התנהגות המערכת ובוחנת לא רק את הזרמת החשמל עצמה, אלא גם תקשורת, שליטה ובקרה בין המתקן הסולארי לבין רשת החשמל.
זה הופך לחשוב ככל שיותר חשמל מגיע ממקורות מבוזרים. בעבר החשמל זרם בעיקר בכיוון אחד, מתחנת כוח גדולה אל הצרכן. ברשת מודרנית יכולים אלפי מתקנים סולאריים לייצר חשמל בו זמנית ולהזרים אותו בחזרה אל הרשת.
לפני שמחברים מערכת כזאת, צריך לדעת כיצד היא תגיב לשינויי מתח, תקלות, פקודות מרחוק ושינויים פתאומיים בייצור. המערכת של Taipower מאפשרת לבצע חלק מהבדיקות האלה בסביבה מדומה לפני שהציוד מתחבר לרשת האמיתית.
במובן מסוים, שתי המערכות שמוצגות בדוכן מספרות את אותו סיפור: במקום שרשת החשמל רק תגיב למה שקורה, היא אמורה לדעת יותר מראש.
טייוואן ממש לא לבד
הכיוון הזה כבר מתפתח במדינות נוספות.
בארה״ב מפעילה Eversource יחד עם אוניברסיטת קונטיקט מערכת לחיזוי תקלות שמצליבה תחזיות מזג אוויר עם מידע על רשת החלוקה. המערכת יכולה לסייע להעריך כמה תקלות צפויות לפני סערה ולתכנן בהתאם את פריסת הצוותים.
במחקרים של האוניברסיטה נעשה אפילו שימוש בבינה מלאכותית יוצרת ליצירת סופות סינתטיות לצורך אימון המודל, משום שאירועי מזג אוויר קיצוניים הם מטבעם נדירים וקשה לבנות מהם מאגר אימון גדול.
IBM מציעה גם היא מערכות לחיזוי הפסקות חשמל באמצעות שילוב של מזג אוויר, מידע על נכסי הרשת והיסטוריית תקלות. Hydro One בקנדה השתמשה בכלי חיזוי כדי להתכונן מראש לסופות קרח.
בקליפורניה PG&E מפעילה מערכות AI וחיישנים גם מול איום אחר לגמרי, שריפות. החברה משתמשת בין היתר במצלמות לזיהוי עשן, תחזיות מזג אוויר ומודלים שמנסים לזהות אזורי סיכון.
ומה עם ישראל?
לישראל אין טייפונים, אבל יש לה בהחלט אתגרים שמתאימים לטכנולוגיה הזאת – גלי חום קיצוניים גורמים לזינוק בביקוש לחשמל. שריפות יכולות לסכן קווים ותשתיות. מערכות חורפיות מביאות רוחות, הצפות ופגיעה מקומית ברשת.
מערכת ישראלית יכולה להצליב תחזית מזג אוויר עם היסטוריית תקלות, גיל התשתיות, עומסים צפויים, צמחייה, אזורי הצפה ומידע על רכיבי הרשת.
במקום לומר רק "צפוי גל חום", המערכת יכולה לנסות להעריך באילו אזורים גדל הסיכון לתקלה ובאיזו תחנה צפוי עומס חריג.
ולצד זה קיים האתגר שמודגם היטב דווקא במערכת הסולארית. ישראל מגדילה בהדרגה את היקף הייצור הסולארי, וככל שיותר מערכות פרטיות ומסחריות מתחברות לרשת, נדרש ניהול חכם יותר של החשמל שזורם אליה ומהרשת.
לכן העתיד אינו רק בחיזוי התקלה, אלא ברשת שמבינה בזמן אמת מה קורה בה.
רשת החשמל הופכת ממערכת מגיבה למערכת חוזה
החלק המעניין בסיפור של Taipower הוא שהבינה המלאכותית אינה נמצאת כאן כדי לכתוב טקסט או ליצור תמונה. היא נכנסת למקום הרבה פחות זוהר, אבל הרבה יותר משמעותי, תשתית קריטית. בטייוואן משתמשים בה כדי להתמודד עם טייפונים. בקליפורניה עם שריפות. בקנדה עם סופות קרח. בישראל אלה יכולים להיות גלי חום, רוחות, שריפות והצפות.
המטרה בכל המקרים דומה: לדעת מה עומד לקרות לרשת לפני שהצרכן מגלה זאת בעצמו.
