אחד ההישגים הכי גדולים שלי בתור גיימר זה להוציא פלאטינום בReturnal. כמה שהוא היה לי קשה ומתסכל לא יכולתי להוריד את הידיים מהשלט. כי בסופו של יום כולנו יודעים שגיימפליי הוא המלך ו-Returnal…הוא ההוכחה הניצחת לכך.
ממש בעוד מס' ימים יושק Saros – ממשיכו הרוחני של Returnal, שהוא אחד ממשחקי האקשן הכי טובים שיצאו בדור הזה. אותם אולפנים, אותו כאוס מרהיב של אפקט חלקיקים וגם אותו סגנון משחק ידוע לשמצה בו כשאתה מת השלב מתחיל מההתחלה. כעת נשאלת השאלה, האם סארוס יצליח לשחזר את הנוסחאה המצליחה והממכרת של ריטרנל או שמה יזכר לנצח בתור החיקוי שמעולם לא היה צריך לצאת?
סארוס מספר את ספורו של ארג'ון – איש אבטחה מטעם ארגון טכנולוגי עתידני בשם סולטארי. ארג'ון נשלח יחד עם צוות "Echelon 4" לכוכב קרקוסה שורץ החייזרים הרצחניים, על מנת לנסות לדלוק אחר עקבותיהם של 3 המשלחות הקודמות אתן נותק הקשר,ואולי אף להבין מה הקטע של ליקויי החמה הרבים שיש שם. גם הקשר שלי אבד די מהר כשגיליתי 0 אמתפתיה לדמויות מסביב. השיחות בין הדמויות במשחק מתבצעות בין המשימות או מרחוק עם מכשירי קשר. אין אינטראקציה בשדה הקרב עצמו. אין משהו אינטימי משמעותי שיחבר ביניהן מעבר לדיאלוגים. מה שגם המודלים של פני הדמויות הן נפילה יחסית למה שהורגלנו ממשחקים אחרים מבית פלייסטיישן. יכול להיות שהיה פה ספור נחמד אבל זה לא מספיק עניין אותי וכל מה שרציתי זה לחזור להראות לחברים של ET מאיפה משתין הדג.
סארוס הוא "הטרמנייטור 2" של משחקי האקשן. אחד המשחקים הכי מהנים ומספקים שיצא לי לשחק מזה זמן רב. האוסמארק לקחו את כל מה שהיה מעולה בReturnal והפכו אותו למצוין. נתחיל במה שקראו לו אז "Bullet Hell" והיום הם קוראים לו "Bullet Ballet" – כמויות פסיכודליות של יריות זוהרות וצבעוניות שנורות כלפי השחקן וגורמות לכל בעל אולד/מינילד להתמוגג מאושר. למצבים קאוטים במיוחד הכניסו שני מנגנוני התגוננות חדשים: מגן והדיפה. המגן לא רק מגן מפני חלקיקים מסוימים, אלא סופג אותם וטוען נשק משני רב עוצמה שעשוי להטות את שדה הקרב לטובתכם; ההדיפה מיועדת להחזיר חזרה חלקיקים בצבע מסוים שנועדו לחדור את המגן – סיכון גבוה שדורש מיומנות, אך לגמרי שווה את זה. יחד עם הקפיצה והזינוק מלאכת ההתחמקות הופכת לחלוטין למה שהם מכנים אותה – בלט. כלומר, אם צ'ייקובסקי היה מצליח לעשות פירואט עם קשת-מוצלבת יורה פוטונים בתלה-צוואר.
בסארוס מה שהורג מחשל. ואתה נהרג. מלא. כל מיתה שולחת את השחקן (בבכי/תסכול/כעס) לתחילת השלב, אך עם הזדמנות לחזור חזרה עם יד על העליונה. מעבר ללוח שדרוגים בלתי-נגמר שניתן לשפר בו את היכולות בין ריצה לריצה, ישנו לוח מודיפיקציות נוסף שנועד להנגיש את המשחק עבור שחקנים פחות מנוסים ו/או מתקשים. רק שבמקום להוריד את רמת הקושי הכללית של המשחק, ניתן לעשות פרטנית "באף" לנשק, "נרף" לאוייבים, להעלות את השריון למקסימום שניה לפני קרב בוס וכו'. אגב, שלא יהיו ספקות – המשחק קשה כמו מסמרים. אני השתדלתי לשחק עם רמת הקושי הטבעית שהמשחק מציע (כפי שהתכוונו המפתחים) אבל למשחק היו תוכניות אחרות עבורי מסתבר. מצאתי עצמי משתמש במודיפיקציות רק כדי לעבור חלק מהבוסים, שלהערכתי היו מוגזמים מארץ המוגזמים.
סך הכל שיחקתי כ34 שעות על הPS5 PRO מההתחלה ועד הסוף. אני מכיר לפחות כתב אחד שעשה את זה ב24 אבל הוא בניגוד אלי כל הזמן השתמש במודיפיקציות. כך או כך נהנתי מכל רגע. תאווה לעיניים ובפרו הם טוענים שהמשחק חד יותר. רץ כמו חמאה ב60FPS. יציב כמו סלע. סארוס הוא פצצת אנרגיה שתגרום לכם להזיע, להלחץ, לכעוס, לקלל – כמו עוד יום בכבישי ישראל – רק מהנוחות של הספה בסלון
פלטפורמה: אקסקלוסיבי לPS5
תאריך יציאה: 30.4.2026.
חלק מהתכנים באתר כוללים מעת לעת קישורים לתוכניות שותפים, שעבורם האתר מקבל עמלה עם רכישה בפועל.
עמלה זו איננה מייקרת את עלות הרכישה של המוצרים.
