אריה,
אני מקווה שאתה מבחין בין שני מקרים.
אין לי בעייה עם זה שתחשוב שמה שאני טוען זה בולשיט. לגיטימי לחלוטין (ולפעמים גם הדדי
).
יש לי בעייה עם זה שתטען שאני יודע שמה שאני אומר זה בולשיט ובכל זאת אומר את זה. זו האשמה בחוסר יושר אינטלקטואלי.
לא ברור גם, למה בכלל אתה מתדיין עם אנשים שאתה חושב שלא מאמינים למה שהם בעצמם אומרים. זה לא הגיוני מצידך.
לעצם העיניין, אני טוען שאתה לא יכול למנוע לגמרי התאבדות אסירים אלא אם כן תשתמש באמצעים קיצוניים מסוג אלה שהזכרת. זה שאתה מצמצם את הדיון כל הזמן ל"מוות הזה", כלומר של טופז, חוטא לעיניין. אני מסכים איתך שאת "המוות הזה" אפשר היה למנוע גם אחרת. זה נכון גם לכל מוות מסוים אחר אבל זה לא נכון כשאתה מסתכל על המכלול.
אתה מתנגד לראות את הבעייה כבעייה שנבחנת סטטיסטית ומכאן שורש הטעות שלך.
ה"מוות הזה" זה לא העיניין, אלא אם כן אתה מייחס לו חשיבות על פני כל מוות של עציר/אסיר אחר.
אולי אני טועה אך אני לא זוכר שמישהו כתב ש"הגיע לו למות", או שמגיע לפושע למות.
אני אחזור על דברים שאני כן אמרתי ואולי אתה מפרש אותם לא נכון:
הבן אדם רצה למות.
אני לא מקבל את הטענה שמניעת התאבדות זה תמיד שקול מוסרית להצלת חיים.
במקרים מסוימים אני כן מקבל את זה, כמו במקרים של דיכאון זמני, קליני או בגלל נסיבות. במקרים אלה מניעת התאבדות זו הצלת חיים ממש כמו הצלה משריפה.
במקרים אחרים, זכותו של אדם להתאבד. אני מבין אנשים שמתאבדים כדי להימנע מסבל של מחלה נוראית חשוכת מרפא. אני מבין אנשים שמתאבדים לאחר מקרים טרגיים וש"אבד עולמם" והם מרגישים שאין טעם לחייהם. אני גם יכול להבין את בן אדם שלא מוכן לחיות בבית סוהר (ואני לא רוצה להיכנס לשאר הניתוחים על דוד טופז).
מניעת התאבדות יכולה גם להיות התאכזרות. זה יכול להיות העונש הכי אכזרי למי שרוצה להתאבד.
בכל דיון על רוצח ילדים נוראי כשכל המתלהמים מייד צועקים "עונש מוות", המתלהמים היותר מתוחכמים אומרים "שיירקב בכלא ושלא יאפשרו לו להתאבד".
, אבל בעצם המידע החדש היה גם חדש לך.
בזכותו ושכמותו אנחנו בכלל כאן..