תגובות למאמר - טכנולוגיה אודיו: רמקולים ושמע - פרק ב´ בסדרה

כל מה שקשור לאודיו בסטריאו, פטיפונים, נגני CD, קדם מגברים, מגברי כח, כבלים וכמובן רמקולים - רכיבים עד 3000$ בלבד.
ramkol
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
תגובות: 3075
הצטרף: אפריל 2006
נתן תודות: 74 פעמים
קיבל תודות: 34 פעמים

שליחה #61 

motico כתב:ramkol

כתבת:
מצב סטרילי כמו בציור השני, לא קיים, כי תמיד יגיעו גם גלי קול מהחלק שמצויר תחתון...
...
בצד הקדמי של הרמקול, אחרי התנועה של הממברנה, יש אוויר בלחץ.
בצד האחורי של הרמקול, אחרי התנועה של הממברנה, יש אוויר בתת לחץ.
בין החלק הקדמי של הבוכנה והחלק האחורי של הבוכנה יש הפרש פוטנציאלים. כשיש הפרש פוטנציאלים מתרחשת תנועה. חוק פיזיקאלי בסיסי.
האוויר מחפש את הדרך הקצרה ביותר כדי להשוות את הפוטנציאלים ולכן נע מהצד שיש בו לחץ לצד עם התת לחץ. הדרך הקצרה היא בדיוק ההיקף של קצה הממברנה.
תנועת אוויר חייבת להתרחש, בדיוק כמו שיש זרם כשיש מתח.

מה שלא ברור לי, זה למה זה לא ברור לך ? ומבלי שנתייחס בכלל לנושא השמע.

אפשר בכיף להמשיך את הדיון ולקשר את נושא זרימת האוויר (או לא לקשר) לנושא הצליל, אבל רק אחרי שנעבור את מכשול ההסכמה הזה.
...


על קולה של היד האחת....

וואללה הגענו לאחת השאלות הבסיסיות של הזן. :D


מה שתיארת הוא בדיוק מה שלדעתי לא נכון כאן.

אם נזיז את כף היד שלנו באוויר כשהיא פרוסה, ייווצר באמת תת לחץ מאחורה שיגרום לעודף לחץ מקדימה לזרום לאחור. האויר יזרום כמו בעניין עם הסיגריה, אבל לא יצרנו גלי קול.

לפי ההסבר שלך, אתה צריך עכשיו להסביר מה פתאום גל הקול בכלל נע ולא מתאפס מעצמו בזכות שיוויון הלחצים. כלאמר, גם עם רמקול במארז, הרי גל הקול בנוי מאזור עם עודף לחץ ואיזור עם חוסר לחץ, אז למה שלא ישר יתאפסו?
כלאמר שני, כדי שהם, לפי טענתך, יתאפסו הם לא צריכים בכלל ללכת לאחורנית, הם יכולים לעשות את זה כבר קדימה?...

או משהו כזה.



משה,
לדעתי ליחס בין גודל החדר, או הממברנה, לאורך הגל, אין חשיבות ברמת ההסבר. אחרת ההסבר צריך להיות מחולק ל: עד גודל כזה של חדר, ומגודל כזה של חדר. מה שיכול לגרום למחשבה שמדובר בפיזיקות שונות ולא בשתי דרכים של הסבר.


.

moco
סמל אישי של משתמש
גורו
גורו
תגובות: 20597
הצטרף: דצמבר 2004
נתן תודות: 199 פעמים
קיבל תודות: 351 פעמים

שליחה #62 

מה שכתבת עכשיו עוזר להבין איפה הבעיה . העיניין הוא המהות של גלי קול והקשר שלהם לתנועת האויר עצמו.
פרופוגציה של הפרעה באויר נובעת מכך שתנועה "יחידת" נפח של אויר, דוחפת את היחידה לידה וכך הלאה. ההפרעה נעה במהירות שנקראת "מהירות הגל" . "מהירות הגל" שונה ממהירות יחידת האויר עצמה.
אם נזיז את כף היד שלנו באוויר כשהיא פרוסה, ייווצר באמת תת לחץ מאחורה שיגרום לעודף לחץ מקדימה לזרום לאחור. האויר יזרום כמו בעניין עם הסיגריה, אבל לא יצרנו גלי קול.
...
בהחלט יצרת הפרעה והיא תמשיך בחלקה הלאה. לא תקרא לזה קול, פשוט כי אוזנך לא תשמע זאת.
אין הבדל בין היד לממברנה של הרמקול. האויר לא "יודע" מי הזיז אותו והוא גם לא יודע שעוד חלקיק שנייה יזיזו אותו שוב.
מה שכן רלוונטי למה שקורה וזה מתקשר לעיניין "למה גל קול בכלל קיים", זה היחס בין מהירות היד/ממברנה לבין מהירות הגל.
אם היד נעה לאט יחסית למהירות הגל, אז ההפרעה תנוטרל על ידי הזרימה הרבה לפני שהיא תוכל להמשיך הלאה. אם היא תנוע מהר או מהירות הקול תהיה נמוכה, אז ההפרעה תגיע לאוזני לפני הניטרול.

נחזור לרמקול שלנו (לא אתה :-) ) : הפרמטר שקובע אם מדובר במקרה שמהירות הממברנה איטית או מהירה יחסית למהירות הגל לצורך הבעיה שלנו, הוא שקול ליחס בין אורך הגל לסקאלת הרמקול.
אם הממברנה מספיק איטית (תדירות נמוכה) השוואת הלחצים תיעשה מקומית לפני שההפרעה תוכל להמשיך הלאה.
(כמובן זה לא איטי לגמרי, ולכן גם אין ביטול גמור ולכן עדיין תשמע מוזיקה).
משה,
לדעתי ליחס בין גודל החדר, או הממברנה, לאורך הגל, אין חשיבות ברמת ההסבר. אחרת ההסבר צריך להיות מחולק ל: עד גודל כזה של חדר, ומגודל כזה של חדר. מה שיכול לגרום למחשבה שמדובר בפיזיקות שונות ולא בשתי דרכים של הסבר
...
.
ממש לא נכון.
בפיזיקה, ההסבר תמיד תלוי בסקאלות המדוברות.
באופטיקה גיאומטרית (מראות ועדשות) , מניחים שאורך הגל של האור מספיק קטן יחסית לסקאלות של העדשות ומתעלמים מהאופי הגלי של אור.
במכניקה ניוטונית, שעדיין משמשת אותנו ביום יום, מתעלמים מהאופי הגלי של החומר הידוע ממכניקה קוואנטית.

זה לא אומר שיש פיזיקות שונות. זה רק אומר שלכל בעיה מספיק להתיחס לאפקטים הרלוונטיים אליה ולא צריך להכניס את כל התיאוריות.

כל עוד אורך הגל גדול בהרבה מהחדר, הוא לא רלוונטי. להבדיל משתי הדוגמאות הנ"ל פה דווקא לא מדובר בשימוש בתיאוריה פשוטה יותר (ופחות נכונה ברמה המהותית). פה מדובר רק לא להשתמש בייצוג מתמטי מסובך.
שימוש בהסבר של גלים, זה שימוש במתמטיקה מורכבת לתיאור תופעה שבה יש הסבר במודל מתמטי פשוט יותר.
הפיזיקה עצה כמובן בלתי תלויה ו"לא יודעת" מההסבר המתמטי שבני אדם משתמשים בו.
ההסברים בהחלט צריכים להיות תלויים באורך החדר. בחדר גדול מספיק יחסית לאורך הגל תקבל פסי התאבכות. כלומר סקאלות שונות יוצרות תופעות שונות.

אני חוזר לשלחן שלי:-) : אם אני עומד בצד ומנדנד אותו הלוך ושוב (לא בתדירות אדירה) אני לא אשתמש בתיאור של גלים בשלחן למרות שיכולתי והייתי מגיע לאותן תוצאות. רמקול בתדירות נמוכה מספיק, שקול לחלוטין לנדנוד השלחן בתדירות נמוכה. ההבדל בין אויר לשלחן זה רק בצפיפות ולכן במהירות הגל.
משה

motico
כתב
כתב
תגובות: 1510
הצטרף: מרץ 2005
מיקום: גבעתיים
נתן תודות: 99 פעמים
קיבל תודות: 114 פעמים

שליחה #63 

ramkol

כתבת:
אם נזיז את כף היד שלנו באוויר כשהיא פרוסה, ייווצר באמת תת לחץ מאחורה שיגרום לעודף לחץ מקדימה לזרום לאחור. האויר יזרום כמו בעניין עם הסיגריה, אבל לא יצרנו גלי קול
...
מדוייק ! אני מסכים, לא יווצרו גלי קול.

אבל רגע לא כל כך מהר, תן לי צ'אנס. ביקשתי שבשלב זה לא נתייחס לנושא הקול.

אם היית מתעלם מנושא הקול, האם אתה מסכים שתהליך פיזיקאלי של תנועת אוויר מצד אחד של הבוכנה לצד השני חייב להתרחש?
מוטי

j4richter
חבר פעיל מאוד
חבר פעיל מאוד
תגובות: 302
הצטרף: אוגוסט 2007
נתן תודות: 0
קיבל תודות: 1 פעם

שליחה #64 

מרטין
כתיבה פשוטה ועינינית במובן החיובי כמובן. לא מוצאים כאלה כתבות ברורות

מעולה.
תמשיך כך.

ramkol
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
תגובות: 3075
הצטרף: אפריל 2006
נתן תודות: 74 פעמים
קיבל תודות: 34 פעמים

שליחה #65 

טוב, שניים נגד אחד... לא פייר... :D


משה,
חולק עליך.
תנועת היד באוויר לא יוצרת קול. מרכיב הכרחי בהגדרת הקול הוא התדר. לכן אם אין תדר אז אין קול. תנועת היד באוויר, כפי שאני תארתי, לא מייצרת קול, כי היא לא מייצרת תדר. לעומת זאת תנועת הממברנה מיצרת תדר ולכן מה שיוצא ממנה זה קול.

לגבי המהירויות שציינת. הבנתי את זה אבל לא ממש עיכלתי, אז תן לי קצת זמן. בכל אופן תנועה מהירה של היד תיצור גל באוויר אבל עדיין לא קול.
הממברנה אבל נעה מספיק מהר ליצור גל כדי שההסבר שהאויר יעבור אחורנית לא יהיה תקף.... (לא בטוח על זה... צריך עוד לחשוב)
הממברנה נעה במחזוריות שיוצרת גם תדר ולכן הגל הוא גם גל קול.

מוטי,
אני חושב שמה שמשה כתב וההתייחסות שלי הם תגובה גם לדבריך..

משה, התקדמנו?


.

moco
סמל אישי של משתמש
גורו
גורו
תגובות: 20597
הצטרף: דצמבר 2004
נתן תודות: 199 פעמים
קיבל תודות: 351 פעמים

שליחה #66 

תמיד מתקדמים ... עד הסוף המר :-)

לא ברור לי איך אתה מגדיר קול. כשיש ברק שגורם לפולס של לחץ אויר שאנו קוראים לו רעם זה מוגדר אצלך כקול?
התדר הוא בכלל לא מהותי לעיניין. מבחינה מתמטית (טרנספורם פורייה) אתה יכול לראות כל פונקציה כאינטגרל על תדרים יפים.
הסיבה שגלי קול יחסית יפים מופיעים בטבע נובעת מדרך היווצרותם. יש מתנדים (מיתרי הקול למשל) שמוציאים תדרים יחסית נקיים ולא סתם בלגן. עור התוף הוא מצד שני קולט תדרים מסוימים בגלל התכונות שלו.
כמו כן גם אם תיצור פולס כמו במקרה של ברק, מכיון שמהירות הגל תלויה גם בתדר, הפולס מתרחב וככל שתהיה רחוק מהברק הרעם יהיה ארוך ויותר יישמע כצליל מאשר כבום.

לגבי תנועת היד, שים לב שכתבתי "בחלקה". ככל שמהירות היד תהיה נמוכה כך החלק הזה ישאוף לאפס. מצד שני , אם הייתי מסוגל להעיף את היד במהירות גבוהה מאוד, היית בוודאי שומע את זה גם מהצד השני של החדר.
משה

ramkol
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
תגובות: 3075
הצטרף: אפריל 2006
נתן תודות: 74 פעמים
קיבל תודות: 34 פעמים

שליחה #67 

http://www.hifi-forum.de/viewthread-43-450.html

לא המצאנו את הוויכוח,

בשרשור בדיוק אותה בעיה, רק בשפה הגרמנית.


אז נמשיך את הדיון, אבל במועד אחר. כרגע אני עסוק...

.

Itay_Pollak
סמל אישי של משתמש
חבר במועדון ה-15K
חבר במועדון ה-15K
תגובות: 19136
הצטרף: אוקטובר 2005
שם מלא: איתי פולק
מיקום: הולנד
נתן תודות: 725 פעמים
קיבל תודות: 733 פעמים

שליחה #68 

קצת באיחור אבל...
אחלה מאמר - תודה רבה!!!
(Y) (Y) (Y)

ADICT
סמל אישי של משתמש
חבר שלא מהעולם הזה
חבר שלא מהעולם הזה
תגובות: 9618
הצטרף: מאי 2007
נתן תודות: 119 פעמים
קיבל תודות: 353 פעמים

שליחה #69 

מאמר מאלף (Y)
אך אם אפשר שאלה מתבקשת-
נאמר בכתבה שאפשר לשפר את הקרוס שבתיבת הרמקול
להדיוט מהשורה
איך הוא יכול לשפר את הקרוס בסרווין ווגב 15 אינטש לדוגמא?
והאם בכלל יש צורך :?:
איך יודעים אם כן או לא :?

שלח תגובה

חזור אל “אודיו דו-ערוצי (סטריאו)”