motico כתב:ramkol
כתבת:בצד הקדמי של הרמקול, אחרי התנועה של הממברנה, יש אוויר בלחץ.מצב סטרילי כמו בציור השני, לא קיים, כי תמיד יגיעו גם גלי קול מהחלק שמצויר תחתון......
בצד האחורי של הרמקול, אחרי התנועה של הממברנה, יש אוויר בתת לחץ.
בין החלק הקדמי של הבוכנה והחלק האחורי של הבוכנה יש הפרש פוטנציאלים. כשיש הפרש פוטנציאלים מתרחשת תנועה. חוק פיזיקאלי בסיסי.
האוויר מחפש את הדרך הקצרה ביותר כדי להשוות את הפוטנציאלים ולכן נע מהצד שיש בו לחץ לצד עם התת לחץ. הדרך הקצרה היא בדיוק ההיקף של קצה הממברנה.
תנועת אוויר חייבת להתרחש, בדיוק כמו שיש זרם כשיש מתח.
מה שלא ברור לי, זה למה זה לא ברור לך ? ומבלי שנתייחס בכלל לנושא השמע.
אפשר בכיף להמשיך את הדיון ולקשר את נושא זרימת האוויר (או לא לקשר) לנושא הצליל, אבל רק אחרי שנעבור את מכשול ההסכמה הזה....
על קולה של היד האחת....
וואללה הגענו לאחת השאלות הבסיסיות של הזן.
מה שתיארת הוא בדיוק מה שלדעתי לא נכון כאן.
אם נזיז את כף היד שלנו באוויר כשהיא פרוסה, ייווצר באמת תת לחץ מאחורה שיגרום לעודף לחץ מקדימה לזרום לאחור. האויר יזרום כמו בעניין עם הסיגריה, אבל לא יצרנו גלי קול.
לפי ההסבר שלך, אתה צריך עכשיו להסביר מה פתאום גל הקול בכלל נע ולא מתאפס מעצמו בזכות שיוויון הלחצים. כלאמר, גם עם רמקול במארז, הרי גל הקול בנוי מאזור עם עודף לחץ ואיזור עם חוסר לחץ, אז למה שלא ישר יתאפסו?
כלאמר שני, כדי שהם, לפי טענתך, יתאפסו הם לא צריכים בכלל ללכת לאחורנית, הם יכולים לעשות את זה כבר קדימה?...
או משהו כזה.
משה,
לדעתי ליחס בין גודל החדר, או הממברנה, לאורך הגל, אין חשיבות ברמת ההסבר. אחרת ההסבר צריך להיות מחולק ל: עד גודל כזה של חדר, ומגודל כזה של חדר. מה שיכול לגרום למחשבה שמדובר בפיזיקות שונות ולא בשתי דרכים של הסבר.
.
) : הפרמטר שקובע אם מדובר במקרה שמהירות הממברנה איטית או מהירה יחסית למהירות הגל לצורך הבעיה שלנו, הוא שקול ליחס בין אורך הגל לסקאלת הרמקול.
