קולה קפה, מטוסים ומה שביניהם

[asher_al]

שלום חברים,

אני משתתף פאסיבי בפורום זה, אליו נחשפתי דרך אחי שבנה קולה גדול.
אחי אמנם בנה קולה של כ-2 ק"ג אך את כל ה"מסביב" הספקתי להרגיש: קליית הקפה, הכנה וכמובן השתייה.

בעבר השתמשתי במקינטה לטובת הכנת הקפה שלי ושל אשתי, אך לאחר טיול משפחתי באיטליה החלטתי שאני רוצה מכונה.
כזו עם הרעש והצילצולים, אז קניתי סאקו נינה+ יחד עם מטחנה וכך התחלתי דרכי בעולם הקפה בליוויו של אחי וחבר מהעבודה שגם ידו בקפה.

הרעיון לבניית קולה קפה עלה בי בעיקר בגלל האתגר המחשבתי/ טכני של לבנות אחד כזה. לא היו לי יומרות לבנות קולה לכמות גדולה, אלא משהו צנוע באזור ה-600 גרם פחות או יותר.
אנשים צחקו עלי ואמרו לי שאם קנית מכונה ומטחנה ואחר כך אתה מתכנן לבנות קולה, אז אתה כנראה נדבקת גם בחיידק שמשתתפי הפורום "חולים" בו.

הראש התחיל לעבוד כל הזמן ולפעמים גם בזמן העבודה. בחיפוש אחר רעיונות וצורות לקולה .כל הזמן קראתי על קולי קפה, והסתכלתי על תמונות באינטרנט של קולי קפה. כשגיבשתי רעיון כללי, התחלתי לחשוב על איך? עם מה? באיזו טכנולוגיה? וכו' כדי להשיג את המטרה.

בסוף הגעתי להחלטה:
1. הקולה ייבנה בצורה הזולה ביותר האפשרית
2. כל/רוב החלקים ייאספו מג'אנקיות או "תרומות". כשחלק מהחלקים אצטרך כמובן לרכוש.
3. הקולה ייבנה כך שכל אדם עם שולחן במרפסת בבית ועם כמה כלים פשוטים יוכל לבנות אחד כזה (שהרי אין סיבה לשלם 1600 ויותר על קולה באותו נפח קליה).
4. בעיצוב הקולה יהיה איזשהו טוויסט שיהווה שינוי מהקולים המוכרים, עד כמה שאפשר.
5. תכנון הקולה ישאף לכך שהדיוקים שיידרשו יהיו מינימליים.

וכך התחיל להיווצר הקולה (בעיקר בשבתות בבוקר)...

[shlomyga]

מריח סיפור בהמשכים?:roll:

[asher_al]

אז התחלתי בבניה...

רכשתי פרופיל אלומיניום 30X30 בצורת "L", נמכר באורך שך 6 מ' ליח' וביקשתי שיחתכו לי לחתיכות של 1 מ' כדי שייארז בקלות באופנוע.

יחד עם כמה מסמרות הגעתי לשלב הזה.

מבנה זה יחסית חזק ויציב מאחר והוא יהיה מבנה סגור עם פאנלים וסגירות. אך אפילו כרגע הוא די יציב.

שכחתי לציין שאת כל התכנון ביצעתי על מחשב עם תוכנת סוליד-וורקס בזמנים פנויים.

קיבועים בעזרת קלאמרות, בדיקות ישרות וקידוחים עם מברגה יצרו את השלד.

הקורות האורכיים שבולטות מהשלד נעשו בכוונה כדי לחבר אליהן בהמשך קשתות עליונות.

החלקים הלבנים שעל השולחן הם הפאנלים, אך אליהם נגיע בהמשך. כמאמר המחזאי: "אם יש אקדח במערכה הראשונה, ישתמשו בו עד המערכה האחרונה".

[asher_al]

לאחר בניית רוב השלד, נוספו תמיכות לספק הכח העתידי שתרם לי אותו מחשב ישן שהגיע לפירקו (או לפירוק...איך שתרצו).

הסיבה לשימוש בספק היא שהמנוע שנבחר שיניע את התוף, הוא מנוע של וישר של אוטו והוא צורך זרם יחסית גבוה, כ-5 אמפר במתח ישר של 12 וולט שאותו אני מקבל מן המוכן מהספק.

ועכשיו קצת מספרים:
משקל התוף יחד עם פולי הקפה מוערכים בכ- 2 ק"ג.
קוטר התוף הוא 14 ס"מ.
לכן המומנט המקס המחושב הוא 28 ק"ג*ס"מ או 2.8 ניוטון*מטר (בערך).

המנוע הורכב על מלחציים, חיברתי לו זרוע ארוכה וכבדה, וחיברתי למתח חשמלי. המנוע הסתובב כמה שניות.
הוספתי לו משקל, ובסוף נעצר כי לא יכל להרים את הזרוע יותר. במצב זה קיבלתי מומנט של 8 ניוטון*מטר. פי -4 ממה שאני צריך.

ניצלתי את כניסת ה- 220 וולט של הספק לדופן האחורית של הקולה. לשם כך נאלצתי להרים את הספק בכ-20 מ"מ ע"י קרשים.

החיווט יגיע בסוף.

לאחר שהועדנו לספק מקום, יצרתי לו "גשר" מפרופילים כדי שלא יוכל לזוז לשום מקום.

במרחק קצר מהספק, הרכבתי את התמיכות האנכיות לפאנל האמצעי. לפאנל זה יחובר המנוע והוא יהווה בעצם את המחיצה מהאזור ה"חם", היכן שהתוף, לאזור ה"קר" היכן שנמצאת מערכת החשמל.

[asher_al]

את התוף מצאתי, יותר נכון הוא מצא אותי, באיזו ג'אנקיה.

מדובר בחתיכת צינור אלומיניום באורך של 25 ס"מ ובקוטר של 14 ס"מ. ברוב המקרים עם מימדים כאלו אין לבעל מקצוע בדרך כלל מה לעשות והם נשלחים אחר כבוד לזבל/מחזור.

נקיון מהיר של פנים וחוץ התוף עם נייר זכוכית, מדידת המעגליות החיצונית לשלילת עיוותים חזקים - תוצאה שלילית, ויאללה לדרך.

מדדתי את ההיקף של התוף, ועל נייר באורך ההיקף, סימנתי 8 קווים במרחקים שווים אחד מהשני. על כל קו סימנתי שתי נק' במרחק קבוע וידוע כדי שישמשו מרכזי קידוח.
את הנייר הדבקתי עם ספריי דבק בצורה מדוייקת עד כמה שאפשר לדופן החיצונית עליונה של התוף. לאחר יבוש סימנתי עם קרנר מקומות לקידוח עבור המסמרות. לצערי לא צילמתי תמונה לכך.

על הנייר עצמו, קדחתי קדחים למסמרות בקוטר 4 מ"מ. וגירדתי את הנייר מהדבק.

פסי פלדה שנזרקו לפח של גליוטינה, נחתכו למידות כאלו שאוכל לכופף אותן. לפני הכיפוף קדחתי חורים המתאימים לאלו שבתוף.

על הפחים האלו תתחבר דיסקת מתכת אשר דרכה ייקדח חור שיהיה במרכז התוף. התמונה תבהיר יותר טוב את מה שאמרתי.

לאחר מדידה נוספת, קצוות הפחיות קוצצו כך שלא תהיה הפרעה אחת לשניה והדיסקה חוברה אליהן כך שמרכז הקדח שלה ישתדל להיות במרכז התוף.

לאחר סמרור סופי של הדיסקה, ובדיקה שלי, מצאתי כי אמורה להיות סטיה מהמרכז של +/- 1 מ"מ. אך הסטייה הסופית תהיה לאחר שכל התזמורת הזו תנגן יחד.

[asher_al]

חוב מקודם

[מיץ_פטל]

סיפור מתח בהמשכים, יופי של פרוייקט! תודה מראש על ההשקעה בתיעוד ושיתוף.
בכל מקרה, כבר שאלה, התוף מאלומיניום? הקלייה תתבצע ישירות תוך מגע של הפולים עם האלומינים? אם כן, האם אין כאן בעייה כלשהי?

[docfeelgood]

נראה יופי של פרויקט וביצוע
כל הכבוד
מה אם האיורור?

נראה לי שכדאי לערוך כמאמר בסוף הבניה
כדי שיהיה מסודר ולא כשרשור שיגדל

בהצלחה

[pup26]

יפה מאוד, המשך לשתף

[דבוטאנט]

מה העובי דופן של התוף?
זה נראה עבה מאוד = קרור איטי ושליטה בעייתית על טמפרטורה.
לא ראיתי אף פעם תוף מאלומיניום, זה בריא לקלות ב 230 מעלות עם חום ישיר על אלומיניום?

[asher_al]

אז לגבי התוף.

אני לא משוכנע לגמרי שתוף מאלומיניום לא יתן תוצאות טובות כמו זה שמברזל.

קו המחשבה שלי, ובבקשה תקנו אותי אם אני טועה כי אשמח ללמוד מבעלי ניסיון, הוא כזה:

אלומיניום הוא חומר שמעביר חום ופולט חום הרבה יותר מהר מברזל/פלדה.
בקולה יש לכך יתרונות וכמובן חסרונות.
היתרונות הן:
1. שתוך זמן קצר מרגע ההפעלה הטמפ' מגיעה נניח ל-180 מעלות ואז אני יכול להכניס את הפולים.
2. מאחר וקצב הקירור מהיר יחסית לברזל, זמן ההמתנה בין מנה אחת לשניה הוא קצר יותר.

החסרונות הן:
1. שיכול להיות מצב שיציבות הטמפ' תהיה בעייתית דבר שיגרום כנראה לחוסר הדירות בקליה.
2. צריך אולי עובי דופן גדול יחסית לתוף מקביל מברזל כדי לשמור על החום. כלומר על אותו עובי דופן, החום הכמוס (מושג מתרמודינמיקה) קטן יותר באלומיניום מאשר בברזל.

נק למחשבה:
עובי הדופן בתוף שלי הוא כ- 5 מ"מ. קצב הסיבוב הוא כ-1 סל"ש. בין התוף למכסה העליון יהיה בידוד תרמי כך שאיבוד החום יהיה איטי.
כל הקולים שראיתי עשויים מברזל או מנחושת. חלק מזכוכית ויש כאלו שעשויים מברזל מחורר או רשת.
לכן אני חושב שתוף מאלומיניום אולי יכול להיות יעיל. איבוד החום מתוף רשת גדול יותר מזה של אלומיניום וכו'.

לגבי נושא הבריאות, אם בתוף מברזל השמן של הפולי מצפה את הדופן לאורך זמן, אני מניח שכך גם יקרה באלומיניום. מעבר לכך, לפני שהיו סירי נירוסטה, האימהות שלנו בישלו בסירי אלומיניום. גם הטבחים בצבא (אולי זו בעצם הסיבה לאוכל הלא טעים בבסיס... )

בכל מקרה אשמח אם תעמידו אותי על טעותי במידה ואכן אני טועה.

[דבוטאנט]

אתה הראשון שעושה מאלומיניום - כנראה שיש סיבה שאף אחד לא עושה.
5 מ"מ זה אומר הבדל טמפרטורה גדול בין הדופן החיצונית שמתחממת לבין הפנימית שמאווררת ונוגעת בפולים.
כמה אלומיניום מתפשט ומתעווט בחום?
תנסה - נראה מה ייצא, אולי יהיה בסדר.
הייתי הולך על נירוסטה 2 מ"מ או 1.5 מ"מ אם אין לך פלדה.

[asher_al]

נא לקרוא עד הסוף

[adi_habrusi]

איזה יופי!, כל הכבוד על ההשקעה ועל הפירוט של התהליך.
אתה גדול!

[asher_al]

תודה לכל המשיבים.

לאור ההארות/הערות חשבתי של על נושא התוף מאלומיניום בנתיים אמשיך כך. אם יתעוררו בעיות בקליה, כאלו שיחזרו על עצמן ויהיו כתוצאה מהתוף, אחליף לאחד מברזל.

בהמשך למסע, הדופן עליה יושב המנוע חוברה למקומה עם ברגים ואומים. המנוע חובר לדופן בעזרת ברגים ואומים העוברים דרך לוח MDF שנחתך בהתאם ומשמש כבידוד תרמי בין הדופן לגוף המנוע וגם להאריך מעט את הצינור שיחבר בין התוף למנוע.

הכנתי שני מיסבים אשר יושבים על מוט הברגה "1/2 כי אלו השאריות שמצאתי והכנתי מיסב עם כיוונון גובה, רגולאג'.
הקדחים בקורה האופקית, הם קדחים עוברים כך שמוט ההברגה עובר חלק דרך הקדחים ומאפשר כיוונון עדין יותר בעזרת שני האומים.

מטרת הברגים עם המיסבים היא שהם תומכים בתוף כאשר הוא מסתובב, מקטין חיכוך ומכוונן את התוף מול פתח היציאה.
הקולה, "בגדול", בנוי כמו מייבש כביסה. הנעת תוף מצד אחד, בצידו השני הוא יושב על מיסב (במייבש זה מיסב עשוי לבד).

התוף מצידו השני "קיבל" בורג 8 שסגור חזק עם אום ומשמש כציר. על ציר זה אני מרכיב צינור גומי (שאני מקווה שיוכל לעמוד בטמפ).
הצינור משמש לשני תפקידים:
1. קופלונג (מתאם צירים) בין ציר המנוע לציר התוף. במידה רבה אין דיוק אבסולוטי בין הצירים גם כשבתוף מסתובב. גמישות הצינור
מחפה על כך.
2. מבודד תרמי. בד"כ קופלונג עשוי מאלומיניום/ברזל שחתוך בצורה כזו שהו מעביר את מומנט הסיבוב מהמנוע, אך מאחר וטמפ. גבוהה
מעורבת כאן, לא רציתי שיעבור חום למנוע דרך הציר, לכן השתמשתי בצינור המיועד ללחצים גבוהים בתקווה שיעמוד גם בטמפ.

חיבור הצינור לצירי המנוע והתוף נעשה ע"י בנד. הפתחים האחוריים בתוף יקבלו בהמשך רשת כך שלא יפלו הפולים במהלך הקליה. רשת ברזל של יתושים או אפילו רשת של מגן מאוורר עמוד שנזק לאשפה.

[asher_al]

המשך תמונות

[asher_al]

חיבור והתאמת דופן קדמית. הדופן תוכננה כך שהיא תבלוט כ-1 מ"מ מכל צד מהסיבה שהכיסוי פח הכללי יסגור את המרווח.

הדופן נקדחה עבור ברגי נירוסטה עם ראש כיפה ליופי. הברגים התחתונים הם זמניים ובמרווח בניהם ישב מאוורר קטן וחזק לקערת הקירור.

הדופן כרגע עם נייר שדרכו חתכתי אותה וסימנתי את הקדחים. המרווח בין התוף לדופן הקדמית כרגע 3 מ"מ. משחק קטן עם הצינור ונסגור את המרווח לזה המתוכנן (1.5 - 2 מ"מ).

[Mimi111]

מרשים!!

[דבוטאנט]

נא לקרוא עד הסוף

...

·


עבודה יפה. כמה המנוע מבודד מהחום של התוף ככה?

[asher_al]

@דבוטאנט
·

הבידוד שביצעתי כולל לוח עץ MDF בין המנוע לדופן האמצעית וקופלונג מגומי (צינור ללחצים גבוהים) כך שיבודד איכשהו את ציר המנוע מציר התוף.
כמו כן, בחלל של המנוע והספק, אני מתכונן לחבר מאוורר אשר ישאב את האויר בחלל זה החוצה. הוא גם ישאב את האויר של המשאבה שתשאב גם את העשן מהציקלון.

אני מקווה שזה יעשה את העבודה וישיג את המטרה. אם לא, נמצא דרך לפתור את הבעיה.

כאמור, הדרך עוד ארוכה ומאתגרת.