זן - קפה ואומנות הקשת

[אהה-רון]

אתמול הייתי בסרט "יריה אחת. אחת בחיים". הוא עוסק באומנות היריה בקשת וחץ ביפן.
הינה הטיילר לסרט http://www.emptymindfilms.com/trailer-one-shot-one-life
[url].
(הסרט מוקרן בסימנטק ת"א, במסגרת פסטיבל סרטים רוחניים בסוף השבוע הזה).

במובן מסויים אנחנו דומים לאומני הקליעה האלו.
- הטכס.
- הריכוז.
- החזרתיות. וההשתנות. והיחודיות. - של כל שוט מחדש.
- המשתנים המורכבים של התהליך ושל נתוני הבסיס שאתה בוחר לבוא איתם כעת אל העשייה. משתנים מורכבים שאתה במודעות להם מצד אחד, ומאידך מודע לכך שאינך שולט 'עד הסוף' בכולם לעולם.
- התהליך והתוצאה.
- התחושה שדרך העשייה הזו של הקפה - היא סימלית, משמעותית, וגדולה יותר משאר כוס הקפה עצמה.
- הרצון להשתפר.
- תחושת החיבור להווייה דרך העשייה.
- (אצלנו יש גם שיתוף ונתינה דרך העשייה ושהם יותר מרובים משם, לעניות דעתי)
- האומנות העדינה, 'הבלתי נראית כמעט' למי שאינו בתוך הסצינה.
- האסתטיות.
- המיומנות הנרכשת.
- החיבור שהוא מעבר 'להוראות הפעלה'.
- השתיקה והדיבור 'על...'.
- לימוד והעברת הידע הלאה.

בקיצור אמור מעתה 'זן-קפה'.
(זאת למרות שבסרט מובהר שיסודות אומנות הקליעה בחץ וקשת ותחילת דרכה הם דווקא בדרך של קונציפיוס ושל דת השינטו. והחיבור ההדוק עם הזן בודהיזם נעשה בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת. ראו הספר 'זן ואומנות הקשת'. ).

[zvibl]

קלעת למטרה
הרבה מהמומחים והעוסקים בקפה הפכו ענין הכנת הקפה לריטואל שבסופו הם שופכים את כוס הקפה לכיור .

[דבוטאנט]

גם בזן ואומנות אחזקת האופנוע הוא אומר דברים בסגנון.
רב הספר מנסה להגדיר מה זאת איכות (ואיך המחבר השתגע תוך כדי ניסיונות להבין)
יש לו שם משפט כזה על מכונאי בסגנון של: מה הוא יודע שאני לא אדע ולא אלמד? למה שאני אסמוך מכונאי שלא אכפת לו מהאופנוע שלי ובסף יעשה עבודה רעה?
גם אם תוך כדי ניסיון לתקן דברים לא הולכים ואתה חושב ללכת למכונאי תעצור ותחשוב מחדש כי הוא לא יעשה משהו שאתה לא יכול לעשות.

אין נסיעה בספר שהוא לא עוצר לכוון קרבורטורים, לחזק ברגים ובאופן כללי לבדוק שהכל בסדר.

[yanivol]

תודה על הטריילר.

[מאור_בר]

אותו ה"זן" נמצא בכל תחום. תמצא אותו ביפן באמנויות הלחימה, בשזירת פרחים יפנית, בקליגרפיה יפנית וכן בסושי וכו'.
כל פעולה שאדם הקדיש חלק ניכר מחייו כדי לשכלל את המיומנות הנדרשת לה מתוך שאיפה לשלמות הפעולה, עד שבשלב מסוים אין טכניקה אלא נותר רק האדם והכוחות הפועלים בו, והוא מבצע את אותה הפעולה בכל מאודו בכל פעם מחדש כאשר התוצאה הינה כמעט תמיד תוצר לוואי של הדרך ולא מטרה כשלעצמה - זהו אותו "זן".
הספר מעולה. מעניין לראות את הסרט בנושא.