michael123 כתב:אני לגמרי אודיופילית
...
מה זה אומר?
לא אכפת לי שיהיו לי בסלון שתי חלליות כולל הmothership שמתפעלת אותן.
...
יפה. אבל, אני מניח שזה לא טיפוסי. אשתי מעלימה עין בינתיים, אבל מצידי שאלתי את דעתה בבחירת הרמקולים מה היא מעדיפה (בכל זאת היא אדריכלית...)
מי שמנגן יודע, כמה זמן אפשר לשבת ליד הכלי ולעבוד על כך שהצליל יהיה מושלם. אולם במקרה זה השליטה על הצליל תלויה בפקודה שאתה עצמך שולח מהמוח.
...
כאחד שניגן בעבר, הייתי אומר שזה גם תלוי בכלי (פסנתר במקרה שלי, שהוא נייח בד"כ, שמתרגלים בבית ובהופעה יש משהו אחר) וגם באקוסטיקה.. אפרופו
נכון, זה אובססיה מסוימת, אבל זה מה שגורם לי להנות מהחיים.
...
אודיופילית אומר שאני רוצה את הצליל כמה שיותר דומה למקור- עם אחוז העיוותים הכי נמוך. אני רוצה לשמוע את הדינמיקה המקורית (שינויי העוצמה), את ההפסקות, את הנשימות וגם את ה"פאשלות" כאשר מדובר בהקלטה אקוסטית.
כאשר מדובר במוסיקה אלקטרונית אני רוצה שכל הפרטים יהיו שם- מנעד התדרים, גוון הצליל עם הספקטרום המקורי שלו, שצלילים לא ייבלעו אחד בשני ושבכל רגע יישמר האיזון שהאומן ייצר בין הנושא לרקע ושלא תשתלט עליו איזו תוכנה עם הדחיסות שלה.
ברור לי שזה תלוי בשרשרת של משתנים החל מהאקוסטיקה בחדר ההקלטה וכלה באקוסטיקה בחדר בו אתה בא להנות מהמוסיקה (וזה בהנחה שמסלול השמע מהאוזן ועד לקורטקס האודיטורי תקין
).
אני בטוחה שאת שרשרת המשתנים שמשפיעים על הצליל אתם מכירים הרבה יותר טוב ממני...
אני רק יודעת שכששמעתי rotel אחרי onkyo, הבנתי שמגבר באמת יכול לתת צליל של חזרזיר... oynk oynk צרוד, והבנתי נתונים יכולים ללכת לאיבוד.
עם זאת, אני עדיין רוצה להזכיר לכם שהמוח האנושי הוא נפלא כשלא מפריעים לו לעבוד.
תחשבו כמה שעות בחורה יכולה לדבר בטלפון ולהבין, למרות שהיא שומעת הכל דרך פס תדרים כל כך צר...
חישבו באיזה יחס של דיבור לרעש אנחנו מצליחים להבין שיחה במועדון.., אדם עם שמיעה תקינה יכול להבין מילים חד-הברתיות כגון 'חג' או 'עד' גם בהפרש של 10dB מתחת (לא מעל) לסף הרעש!!
המוח שלנו עושה הסתגלות (אדפטציה) מדהימה לצליל אשר לא משתנה (לדוגמה רעש מזגן), בתנאי שאנחנו מרשים לעצמינו להגיד לו- "צליל זה לא נושא משמעות", ומשלים מידע חסר כי אנחנו משתמשים בידע העולם שלנו.
מכאן שגם כאשר אנחנו מאזינים למוסיקה לא איכותית במיוחד והגיטרה החשמלית נשמעת קצת כמו מפוחית, אנחנו יכולים להשתמש בדגם שיש לנו בראש לגבי "איך נשמע השיר הזה" ולהשלים את החסר.
זה שאנחנו ביקורתיים ואובייקטיביים יותר (עושים הערכה של מה שאנחנו שומעים בפועל) ולא מרשים למוח להשלים את המידע החסר זה ממש לא הdefault.
באיזה צד של הכוס כל אחד רוצה להיות ומתי- להסתכל על מה שיש בצליל, או על מה שעוד חסר בו..?
כל אחד יחליט לעצמו.
בנוגע לכלי, המורה שלי תמיד היה אומר "אין כלי גרוע, יש פסנתרן שלא יודע להפיק מהכלי מוסיקה".
אני נוטה להסכים.
מוסיקה אפשר להפיק גם במחיאות כפיים ברגע שיוצקים לתוך הרצף משמעות.
ולגבי עיצוב מערכת ההגברה בבית, העיצוב לא מפריע לי כי המטרה של העסק הוא להפיק את הצליל שאני רוצה לשמוע- אם אני כבר בוחרת להשקיע, ולכן החדר יעוצב לפי המערכת ולא ההפך. היא הרי לא סתם תקועה שם...
ותודה לכם על קבלת הפנים
שבת שלום
, וגם לאלו שחושבים שהם יכולים לקבל "עולם מושלם " ולא מבינים שאין חיה כזו 
