KOOKE כתב:מי שהוא יכול להמליץ לי על דיסק אוסף של מיטב "להיטי" הג'אז כמו למשל "טייק פייב" וכו'
שלמה
...
לצערי אני מכיר רק אוספים של ג'אז וואקלי ולא אינסטרומנטלי
לעניות דעתי יש בהחלט מקום לאוספים כאלה.
ובכלל בעינייני אוספים - אני מכיר ושמעתי על לא מעט "פיין שמייקרים" שמרימים את האף כשהם שומעים את המילה "אוסף".
לדעתי אוסף זה הדרך הטובה ביותר להכניס אותך לז'אנר או לאמן מסויים.
נהפוך הוא - גם כצברתי לי דיסקוגרפיה שלמה של אמן, אני לפעמים מעדיף לשמוע את האוסף.
"When all are one and one is all, To be a rock and not to roll"
זה שאתה מעדיף להאזין לאוסף זה ענינך. אבל דיסקים בהרבה מאד מקרים הורכבו והוקלטו כפי שהוקלט מתוך מטרה מסויימת, ואחת ההנאות שלי בהאזנה לדיסק זה לשמוע הרכב ותקופה של נגן. לא מוצא שום הנאה בהאזנה לאוסף של אומן. זה לא שונה מהורדה של דיסקים למחשב ונגינה בצורה של SHUFFLE.
מצד שני, אני בהחלט מסכים עם הטענה שאוספים הם דרך מצויינת לאנשים שלא מכירים את החורמ להכנס אליו.
זה שאתה מעדיף להאזין לאוסף זה ענינך. אבל דיסקים בהרבה מאד מקרים הורכבו והוקלטו כפי שהוקלט מתוך מטרה מסויימת, ואחת ההנאות שלי בהאזנה לדיסק זה לשמוע הרכב ותקופה של נגן. לא מוצא שום הנאה בהאזנה לאוסף של אומן. זה לא שונה מהורדה של דיסקים למחשב ונגינה בצורה של SHUFFLE.
מצד שני, אני בהחלט מסכים עם הטענה שאוספים הם דרך מצויינת לאנשים שלא מכירים את החורמ להכנס אליו.
...
בדר"כ כשאני "מתלבש" על אומן, אני קודם כל רוכש אוסף שלו, ואח"כ מוסיף אלבומים.
לפעמים אני מגיע ככה לדיסקוגרפיה מלאה או כמעט מלאה של אמן.
אבל, גם כשאני מגיע לבסוף לדיסקוגרפיה שלמה, עדיין לפעמים אני אוהב מאוד לשמוע דווקא את האוסף.
"When all are one and one is all, To be a rock and not to roll"
Booboo כתב:
בדר"כ כשאני "מתלבש" על אומן, אני קודם כל רוכש אוסף שלו, ואח"כ מוסיף אלבומים.
לפעמים אני מגיע ככה לדיסקוגרפיה מלאה או כמעט מלאה של אמן.
אבל, גם כשאני מגיע לבסוף לדיסקוגרפיה שלמה, עדיין לפעמים אני אוהב מאוד לשמוע דווקא את האוסף.
...
ואני לרוב "מתלבש" על אומן דרך יצירת/ות הדגל שלו, אם נתפסתי- משלים, לעיתים, עד כדי אספנות את עבודותיו (וכן, מודה יש לי אוסף של אומן אחד ובנתיים כאן זה נתקע איתו).
בכל מקרה אם יש לי אלטרנטיבה אחרת מאוסף- תמיד אעדיף אותה.
זה שאתה מעדיף להאזין לאוסף זה ענינך. אבל דיסקים בהרבה מאד מקרים הורכבו והוקלטו כפי שהוקלט מתוך מטרה מסויימת, ואחת ההנאות שלי בהאזנה לדיסק זה לשמוע הרכב ותקופה של נגן. לא מוצא שום הנאה בהאזנה לאוסף של אומן. זה לא שונה מהורדה של דיסקים למחשב ונגינה בצורה של SHUFFLE.
מצד שני, אני בהחלט מסכים עם הטענה שאוספים הם דרך מצויינת לאנשים שלא מכירים את החורמ להכנס אליו.
...
בדר"כ כשאני "מתלבש" על אומן, אני קודם כל רוכש אוסף שלו, ואח"כ מוסיף אלבומים.
לפעמים אני מגיע ככה לדיסקוגרפיה מלאה או כמעט מלאה של אמן.
אבל, גם כשאני מגיע לבסוף לדיסקוגרפיה שלמה, עדיין לפעמים אני אוהב מאוד לשמוע דווקא את האוסף.
"When all are one and one is all, To be a rock and not to roll"
Booboo כתב:
בדר"כ כשאני "מתלבש" על אומן, אני קודם כל רוכש אוסף שלו, ואח"כ מוסיף אלבומים.
לפעמים אני מגיע ככה לדיסקוגרפיה מלאה או כמעט מלאה של אמן.
אבל, גם כשאני מגיע לבסוף לדיסקוגרפיה שלמה, עדיין לפעמים אני אוהב מאוד לשמוע דווקא את האוסף.
...
ואני לרוב "מתלבש" על אומן דרך יצירת/ות הדגל שלו, אם נתפסתי- משלים, לעיתים, עד כדי אספנות את עבודותיו (וכן, מודה יש לי אוסף של אומן אחד ובנתיים כאן זה נתקע איתו).
בכל מקרה אם יש לי אלטרנטיבה אחרת מאוסף- תמיד אעדיף אותה.
Booboo כתב:
בגבעתיים יש בעייה עם הופעות. צריך "לנגן חלש" כדי לא להעיר את הזקנים
...
וואלה צודק- הציטוט הבא לקוח מאתר העיר: "בגבעתיים שיעור הקשישים מקרב האוכלוסייה הוא הגבוה בארץ".
עדיין, בזיכרוני צרובות נערות העיר החינניות, מתקופת לימודי שם
...
אהמממ...
מצד אחד אחוז זקנים גבוה... מצד שני נערות עיר חינניות...
זה מביא אותי למסקנה שכיצאת (בזמנו) עם אותן נערות חינניות, בטח לקחת אותן לרקוד וואלס ולקנח אח"כ בכוס גזוז בקיוסק
"When all are one and one is all, To be a rock and not to roll"
דיסק גאז חובה שצריך להיות במדפיו של כל חובב גאז ומוסיקה וכניראה גם קיים בכל בית תרבותי... זה Kind of Blue של מיילס דייוויס.
טייק 5 יש מופיע באלבום טיים אאוט של הרביעיה: the dave brubeck quartet
גאז זה תחום רחב יותר מהאוקיאנוס ועמוק יותר מהעניים של מישל פייפיר... אז קשה לתת עצות כלליות..
אם תישמע כיוון שימצא חן בעניך או כלים מסויימים או צורת נגינה מסויימת תישאל וזה יקל על ההימלוץ...
וגם די לא קשורה 
') javascript:emoticon('
')
מש' כהן + רבעיית דג'יברי אמורים לספק מוסיקה משובחת.
