FLAC - פורמט שמעורר שאלות....
אתה צודק. אבל לפעמים זה עניין של הרגל וטעם.
אני חייב פעם לנסות לעשות השוואה בשמע, של גרסאות מקוריות וישנות להוצאות מחודשות ולראות מה הפסדנו.
בכל זאת, יש איזה משהו שנשמע מאוד לא נקי לפעמים בהקלטות ישנות. אולי בחלקן. לפעמים זה נשמע לי ריק כזה לעומת הקלטות חדשות או רימסטרינג.
אני חייב פעם לנסות לעשות השוואה בשמע, של גרסאות מקוריות וישנות להוצאות מחודשות ולראות מה הפסדנו.
בכל זאת, יש איזה משהו שנשמע מאוד לא נקי לפעמים בהקלטות ישנות. אולי בחלקן. לפעמים זה נשמע לי ריק כזה לעומת הקלטות חדשות או רימסטרינג.
אין כאן עניין של הרגל. התהליך שמעבירים בשלב הסופי של המאסטרינג את זרם האודיו כדי להגביר את כל חלקיו באופן לא שוויוני מעוות את המוזיקה כפי שנוצרה במקור ומרדד את רוחב הבמה. יש גרועים וגרועים פחות בהקשר הזה - אבל התופעה כולה ראויה לגינוי במיוחד בפורמטים שמראש מיועדים לאודיופילים. הבעיה שלא מדובר רק במוזיקה לדיסקוטקים אלא גם ב"סוגה עילית" של מוזיקה.
אם אין לך ציוד השמעה ושמיעה רגיש מספיק - לא תרגיש בהבדל מלבד הבדל בעצמה - שפעמים רבות מבולבל עם הבדל באיכות.
אם אין לך ציוד השמעה ושמיעה רגיש מספיק - לא תרגיש בהבדל מלבד הבדל בעצמה - שפעמים רבות מבולבל עם הבדל באיכות.
שלוש נקודות בסיסיות אך חשובות בהקשר הזה:
1. צריך להפריד בין המונח "דחיסה" במובן תורת האינפורמציה (דחיסת קבצים, MP3, FLAC, Lossless, Lossy וכו') לבין "דחיסה" של הטווח הדינאמי (DRC, לימיטינג, יחס אות לרעש, Loudness War) - אלה שני דברים שונים לחלוטין במהותם ואין קשר ישיר ביניהם, למעט המילה "דחיסה".
זה אולי טריויאלי, אבל כבר ראיתי אודיופילים שעושים סלט ואומרים אמירות מביכות כמו "טוענים שה-CD לא דחוס אבל בפועל יש דחיסה" כתוצאה מבלבול בין שני המושגים.
2. בהקשר למושג השני, של דחיסת הטווח הדינאמי, צריך לזכור שבשימוש נכון יש לה יתרונות וחשיבות רבה, ואף חיוניות. הקומפרסור הוא מכשיר חשוב מאוד ושימושי מאוד באולפן, גם לשיפור טיב הקלטות של ערוצים או פרוסות-ערוצים הסובלים מדינאמיות גבוהה מדי (כן, יש דבר כזה), וגם כאמצעי אומנותי (קומפקסיה מוגזמת במתכוון של כלי נגינה מסוימים, או הפיכת לחישת זמרת לאינטימית, למשל). יתרה מזו, קומפרסיה מוסיפה עיוות הרמוני, שבאופן מסוים ובמינון נכון - עשוי להיות נעים לאוזן. אז נכון שכמו ש- amite מתאר, נעשה שימוש מוגזם וכוללני בעת האחרונה בטכניקה של הקומפרסינג, אבל זה בפירוש לא אומר שכל שימוש בקומפרסור הוא פסול - וכבר ראיתי טענות כאלה בפורומים שונים.
3. כמשתמע מהדיון הזה ממש, יש אנשים שמבצעים השוואות בין גרסאות שונות של הוצאות - שעברו רימסטרינג ושונו, ומסיקים מכך לגבי עליונות של הפורמט (מדיה, עומק ביט, תדר דגימה) בו הגרסאות השונות אוחסנו. זוהי השוואה בלתי-ראויה. על מנת להשוות בין שני פרמטרים, יש לבודד אותם, ורק אותם, ממושאי ההשוואה.
נניח למשל, שכתוצאה מ-Loudness War ורצון הטכנאים לרַצות את המפיקים, הדינאמיות שעל גבי גרסת ה-CD הצטמצמה מאוד בהשוואה לגרסת הפטיפון שיצאה 30 שנה קודם-לכן. אם אודיופיל יסיק מכך ש-CD פחות טוב מפטיפון - הרי שמסקנתו זו מעוותת.
אגב, הדבר דומה להשוואה בין שני מגברים שונים לחלוטין זה מזה - שאחד מהם אינו כולל משוב שלילי - והסקה מכך שמשוב שלילי הוא מזיק לצליל. איש לא הוכיח שהמשוב השלילי הוא הגורם להרעה בצליל.

1. צריך להפריד בין המונח "דחיסה" במובן תורת האינפורמציה (דחיסת קבצים, MP3, FLAC, Lossless, Lossy וכו') לבין "דחיסה" של הטווח הדינאמי (DRC, לימיטינג, יחס אות לרעש, Loudness War) - אלה שני דברים שונים לחלוטין במהותם ואין קשר ישיר ביניהם, למעט המילה "דחיסה".
זה אולי טריויאלי, אבל כבר ראיתי אודיופילים שעושים סלט ואומרים אמירות מביכות כמו "טוענים שה-CD לא דחוס אבל בפועל יש דחיסה" כתוצאה מבלבול בין שני המושגים.
2. בהקשר למושג השני, של דחיסת הטווח הדינאמי, צריך לזכור שבשימוש נכון יש לה יתרונות וחשיבות רבה, ואף חיוניות. הקומפרסור הוא מכשיר חשוב מאוד ושימושי מאוד באולפן, גם לשיפור טיב הקלטות של ערוצים או פרוסות-ערוצים הסובלים מדינאמיות גבוהה מדי (כן, יש דבר כזה), וגם כאמצעי אומנותי (קומפקסיה מוגזמת במתכוון של כלי נגינה מסוימים, או הפיכת לחישת זמרת לאינטימית, למשל). יתרה מזו, קומפרסיה מוסיפה עיוות הרמוני, שבאופן מסוים ובמינון נכון - עשוי להיות נעים לאוזן. אז נכון שכמו ש- amite מתאר, נעשה שימוש מוגזם וכוללני בעת האחרונה בטכניקה של הקומפרסינג, אבל זה בפירוש לא אומר שכל שימוש בקומפרסור הוא פסול - וכבר ראיתי טענות כאלה בפורומים שונים.
3. כמשתמע מהדיון הזה ממש, יש אנשים שמבצעים השוואות בין גרסאות שונות של הוצאות - שעברו רימסטרינג ושונו, ומסיקים מכך לגבי עליונות של הפורמט (מדיה, עומק ביט, תדר דגימה) בו הגרסאות השונות אוחסנו. זוהי השוואה בלתי-ראויה. על מנת להשוות בין שני פרמטרים, יש לבודד אותם, ורק אותם, ממושאי ההשוואה.
נניח למשל, שכתוצאה מ-Loudness War ורצון הטכנאים לרַצות את המפיקים, הדינאמיות שעל גבי גרסת ה-CD הצטמצמה מאוד בהשוואה לגרסת הפטיפון שיצאה 30 שנה קודם-לכן. אם אודיופיל יסיק מכך ש-CD פחות טוב מפטיפון - הרי שמסקנתו זו מעוותת.
אגב, הדבר דומה להשוואה בין שני מגברים שונים לחלוטין זה מזה - שאחד מהם אינו כולל משוב שלילי - והסקה מכך שמשוב שלילי הוא מזיק לצליל. איש לא הוכיח שהמשוב השלילי הוא הגורם להרעה בצליל.
נערך לאחרונה על ידי DigiSUN ב 08/12/2012 20:36, נערך פעם 1 בסך הכל.
מה שאתם מנסים לומר הוא שאין כלל אצבע בנושא? כלומר, כל גרסה של אלבום עומדת בפני עצמה ואינה מעידה על אחרות?
וזה בא לידי ביטוי בכך שיכול להיות אלבום בהוצאה מחודשת שאכן מציג הגברה בלבד בלי לקפח מאפיינים אחרים של ההקלטה המקורית, ולעומת זאת הוצאה אחרת שלכאורה עברה מאסטרינג מחדש אך בפועל עשו תהליך שמשבש את הנאמנות להקלטה המקורית על חשבון שיפור מאפיינים ספציפיים?
ומה בסופו של דבר נשמע יותר טוב זו שאלה אינדיבידואלית שתלויה בטעם של כל מאזין?
וזה בא לידי ביטוי בכך שיכול להיות אלבום בהוצאה מחודשת שאכן מציג הגברה בלבד בלי לקפח מאפיינים אחרים של ההקלטה המקורית, ולעומת זאת הוצאה אחרת שלכאורה עברה מאסטרינג מחדש אך בפועל עשו תהליך שמשבש את הנאמנות להקלטה המקורית על חשבון שיפור מאפיינים ספציפיים?
ומה בסופו של דבר נשמע יותר טוב זו שאלה אינדיבידואלית שתלויה בטעם של כל מאזין?
בפירוש אין כלל אצבע. אין קשר בין הפוטנציאל של הפורמט לתוכן שמודפס עליו. כך SACD או ויניל יכולים להיות נחותים מהוצאה של CD ששם הטכנאי דווקא עשה עבודה מצויינת. אפשר רק להגיד באופן כללי מאוד שההוצאות הדיגיטליות המוקדמות של תכנים (שנות השמונים) היו פחות דחוסות עוצמה.
לגבי נושא הבחירה של כל הוצאה . הטעם האישי או האזניים יש להן השפעה כמובן אך הן רק השלב הסופי בשרשרת. לפני כן היכולות של הציוד שברשותך יכולים לחשוף או למסך פגמים בהוצאות שונות.
והדבר החשוב ביותר - אי היכולת המעשית לרדוף אחר ההוצאה המושלמת אלא אם כן אתה מקדיש שעות על גבי שעות לחיפוש נתונים , האזנה ובחינה של כל הוצאה בנפרד.
לגבי נושא הבחירה של כל הוצאה . הטעם האישי או האזניים יש להן השפעה כמובן אך הן רק השלב הסופי בשרשרת. לפני כן היכולות של הציוד שברשותך יכולים לחשוף או למסך פגמים בהוצאות שונות.
והדבר החשוב ביותר - אי היכולת המעשית לרדוף אחר ההוצאה המושלמת אלא אם כן אתה מקדיש שעות על גבי שעות לחיפוש נתונים , האזנה ובחינה של כל הוצאה בנפרד.
קשה לי עם המינוח והניסוח הזה.... אתה מתכוון שהווליום היה באופן גורף נמוך יותר מהסטנדרט של היום?amiti כתב:אפשר רק להגיד באופן כללי מאוד שההוצאות הדיגיטליות המוקדמות של תכנים (שנות השמונים) היו פחות דחוסות עוצמה....
אני מניח שרק אלבומים אהובים במיוחד מצדיקים השקעת אנרגיה שכזו...amiti כתב:והדבר החשוב ביותר - אי היכולת המעשית לרדוף אחר ההוצאה המושלמת אלא אם כן אתה מקדיש שעות על גבי שעות לחיפוש נתונים , האזנה ובחינה של כל הוצאה בנפרד....
כן. היום יש יותר ווליום, אבל על חשבון פחות דינמיקה. זה תוצר של דחיסה חזקה.Jonny123 כתב:קשה לי עם המינוח והניסוח הזה.... אתה מתכוון שהווליום היה באופן גורף נמוך יותר מהסטנדרט של היום?amiti כתב:אפשר רק להגיד באופן כללי מאוד שההוצאות הדיגיטליות המוקדמות של תכנים (שנות השמונים) היו פחות דחוסות עוצמה.......
עכשיו, אין הכוונה שפעם היו עושים סתם חלש יותר, אלא שפעם היו משאירים משרע גדול בין הווליום הרגעי הנמוך ביותר לווליום הגבוה ביותר. כלומר - יותר דינמיקה. היה הפרש אמיתי בין הניואנסים החלשים לחזקים במוסיקה. היום מבקשים להגביר, כי לאוזן לא מיומנת חזק יותר מתפרש כטוב יותר, וגם ברדיו - אמן לא רוצה שהלהיט שלו יישמע יותר צנום בהשוואה לאחרים. אבל הרי קיימת תיקרה לכמה שאפשר להגביר - אז מה עושים הטכנאים? מחלישים את הרגעים החזקים בלבד - ואז העוצמה המתקבלת היא יותר אחידה - כלומר פחות דינאמית. לכל זה נותנים הגבר פיצוי Makeup Gain - ומתקבל ווליום אחיד וגבוה, אבל חסר דינמיות. ראה את הציורים שהעלה amite.
זה עשה טוב ללהיטי מועדונים, זה טוב לשידורי רדיו פופולרי, זה טוב לאודיו לרכב, אבל זה יצא מפרופורציות וממש הורג את הצליל כי זה לא מותיר בו דקויות וגם מעייף את האוזן.
אגב, מה שהאודיופילים לא תמיד יודעים - זה שקומפרסיה היא אחד המאפיינים העיקריים של מגברי מנורות, בשל חוסר הלינאריות שלהם. זה סוג של "מוסר כפול" של כמיהה לצליל שקוף (אנטי קומפרסיה, אנטי EQ) שנובע מחוסר הבנה (ו/או פלצנות
נערך לאחרונה על ידי DigiSUN ב 08/12/2012 20:41, נערך 6 פעמים בסך הכל.
הבנתי 
נשמע מעניין כל הסיפור. כבר בא לי לבדוק את הנושא, אבל צריך לחכות עד שתהיה מערכת מתאימה....
האמת ששמתי לב שבחלק מההקלטות הישנות, יש כלי נגינה שנשמעים פחות אמיתיים לעומת גירסאות חדשות, אני לא יודע אם זה קשור למשחקי הדינאמיות.... אבל מעניין לבדוק את הנושא, אולי זו סתם תחושה שנעלמת כשיש מערכת טובה בסביבה.
נשמע מעניין כל הסיפור. כבר בא לי לבדוק את הנושא, אבל צריך לחכות עד שתהיה מערכת מתאימה....
האמת ששמתי לב שבחלק מההקלטות הישנות, יש כלי נגינה שנשמעים פחות אמיתיים לעומת גירסאות חדשות, אני לא יודע אם זה קשור למשחקי הדינאמיות.... אבל מעניין לבדוק את הנושא, אולי זו סתם תחושה שנעלמת כשיש מערכת טובה בסביבה.
מהיכן הגעת לזה אם מותר לי לדעת ? האם בדקת את כול מגברי המנורות שיש והצלחת לשמוע שהם מקמפרסים את הצליל בהשוואה למגברי SS ?DigiSUN כתב: אגב, מה שהאודיופילים לא תמיד יודעים - זה שקומפרסיה היא אחד המאפיינים העיקריים של מגברי מנורות, בשל חוסר הלינאריות שלהם. זה סוג של "מוסר כפול" של כמיהה לצליל שקוף (אנטי קומפרסיה, אנטי EQ) שנובע מחוסר הבנה (ו/או פלצנות). מכל וכל, המנורות עושות את זה באופן מועט, וגם מוסיפות יותר הרמוניות זוגיות מאשר אי-זוגיות. הדחיסה הזאת יותר נעימה לאוזן מטבעה. אגב, הרבה קומפרסורים אולפניים הם מבוססי-שפופרות. מה שנוצר בסלון של בעלי שפופרות הוא למעשה מינון-יתר של דחיסה. יכול להיות שזה נעים לאוזן, אבל לומר "מגבר שפופרות שקוף" או "מגבר שפופרות נאמן למקור" - זה אוקסימורון.
...
או שזה דיעה קדומה שלך ?
מדובר ביסודות של הנדסה, לא בחוויה מיסטית. קומפרסיה היא מושג מוגדר, דטרמניסטי ומדיד היטב.truejoker כתב:מהיכן הגעת לזה אם מותר לי לדעת ? האם בדקת את כול מגברי המנורות שיש והצלחת לשמוע שהם מקמפרסים את הצליל בהשוואה למגברי SS ?DigiSUN כתב: אגב, מה שהאודיופילים לא תמיד יודעים - זה שקומפרסיה היא אחד המאפיינים העיקריים של מגברי מנורות, בשל חוסר הלינאריות שלהם. זה סוג של "מוסר כפול" של כמיהה לצליל שקוף (אנטי קומפרסיה, אנטי EQ) שנובע מחוסר הבנה (ו/או פלצנות). מכל וכל, המנורות עושות את זה באופן מועט, וגם מוסיפות יותר הרמוניות זוגיות מאשר אי-זוגיות. הדחיסה הזאת יותר נעימה לאוזן מטבעה. אגב, הרבה קומפרסורים אולפניים הם מבוססי-שפופרות. מה שנוצר בסלון של בעלי שפופרות הוא למעשה מינון-יתר של דחיסה. יכול להיות שזה נעים לאוזן, אבל לומר "מגבר שפופרות שקוף" או "מגבר שפופרות נאמן למקור" - זה אוקסימורון.
...
או שזה דיעה קדומה שלך ?...
שפופרת, בשל תכונותיה, משנה את הסיגנל. נאמנות למקור - זה לא.
מוסיקאים, טכנאי אולפן, ויישומי אודיו מקצועי באופן כללי - משתמשים במנורות בעיקר בשל האופיין הלא-ליניארי שלהן בהשוואה למגברי Solid State, ואופן כניסתן הרכה לעיוות (Soft Clipping).
האם מובנת לך המשמעות של אופיין תמסורת בלתי-ליניארי?
קומפרסיה היא מקרה פרטי כזה של חוסר-לינאריות.
קומפרסיה מובילה לעיוות הרמוני - כלומר להוספת הרמוניות. בפרט, בשפופרות מתווספות יותר הרמוניות זוגיות בשל צורת האופיין שלהן (זהו עקרון מתימטי, אם תרצה, ארחיב). הרמוניות זוגיות הן פחות צורמות לאוזן בהשוואה לאי-זוגיות (מוכח אמפירית, וגם עם הגיון פיזיקלי). לכן אוהבים להשתמש בשפופרות על מנת לקמפרס. אין זה אומר ששפופרות תמיד מקמפרסות באופן חזק ובולט - הרי לא חייבים להביא אותן לנקודת העבודה הקיצונית הזאת.
תשמע , אני לא בר וויכוח אתך בהנדסה , אבל אני כן שומע ושמעתי המון מכשירים בכול הרמות , ובמציאות (לא בספרי הלימוד ההנדסיים
), אם יש קומפרסיה של הסאונד , היא בד"כ יותר בss מאשר במנורות . כמובן שלא כול המנורות , יש מגברי מנרות שעובדים כדי שיהיו מקומפרסים , אבל הטובים שבהם , לא .
truejoker,
למה גיטריסטים אוהבים צליל שפופרות?
מה יש בו? למה הם לא רצים אחר SS?
לעניות דעתי, אינך יודע לזהות צליל שהוא מקומפרס. שוב, לא מדובר באסוציאציה איזוטרית מופשטת של איזה "כתב", כמו "צליל נכון/צליל אנליטי/מיקרודינמיקה", אלא באפקט מוגדר היטב.
אני תמיד שמעתי ההיפך ממך. אבל אני ואתה לא קובעים פה מה מקומפרס, אלא מקבלים את הקביעה ההנדסית ולומדים איך זה נשמע. אם אתה רוצה לערער על הקביעה ההנדסית, השתמש בכלים הנדסיים, לא באסוציאציות.
וכדי שאהיה יותר ברור: לא מגדירים דינאמיקה ב"שמעתי" אלא באמצעות אופיין תמסורת. אופן פעולה של אלגוריתם קומפרסיה, כמו גם אנליזה של רכיב שמקמפרס - אלה לא בגדר וודו פסאודומדעי כמו שקעים ופיוזים - אלא עיבוד אותות אמיתי.
למה גיטריסטים אוהבים צליל שפופרות?
מה יש בו? למה הם לא רצים אחר SS?
לעניות דעתי, אינך יודע לזהות צליל שהוא מקומפרס. שוב, לא מדובר באסוציאציה איזוטרית מופשטת של איזה "כתב", כמו "צליל נכון/צליל אנליטי/מיקרודינמיקה", אלא באפקט מוגדר היטב.
אני תמיד שמעתי ההיפך ממך. אבל אני ואתה לא קובעים פה מה מקומפרס, אלא מקבלים את הקביעה ההנדסית ולומדים איך זה נשמע. אם אתה רוצה לערער על הקביעה ההנדסית, השתמש בכלים הנדסיים, לא באסוציאציות.
וכדי שאהיה יותר ברור: לא מגדירים דינאמיקה ב"שמעתי" אלא באמצעות אופיין תמסורת. אופן פעולה של אלגוריתם קומפרסיה, כמו גם אנליזה של רכיב שמקמפרס - אלה לא בגדר וודו פסאודומדעי כמו שקעים ופיוזים - אלא עיבוד אותות אמיתי.
נערך לאחרונה על ידי DigiSUN ב 09/12/2012 15:53, נערך 3 פעמים בסך הכל.
מעניין איך מתגלגל הדיון בשרשורים אל נושאים שלא קשורים כלל לנושא שבגינו נפתח השרשור. השרשור החל בנושא טכני מאוד מוגדר ופשוט והתגלגל בסוף להבדל בין סוגי מגברים . האם יש מגבר LOSSLESS? ומה השלב הבא בדיון - האם יש רמקולים LOSSLESS?
אני אומר לך פעם אחת וזהו , אתה עד כמה שידיעתי מגעת , לא שמעת מערכות היי אנד בחיים , ואאל"ט גם סירבת לשמוע כאלו . במקרה וזה נכון , אזי להשאר בגבולות מגדל השן של הנוסחאות , ולא לבדוק אם המציאות היא ככה , זה בסדר , בתנאי כמובן שלא תקבע דברים בכזו נחרצות לאנשים שכן רוצים לשמוע .DigiSUN כתב:truejoker,
למה גיטריסטים אוהבים צליל שפופרות?
מה יש בו? למה הם לא רצים אחר SS?
לעניות דעתי, אינך יודע לזהות צליל שהוא מקומפרס. שוב, לא מדובר באסוציאציה איזוטרית מופשטת של איזה "כתב", כמו "צליל נכון/צליל אנליטי/מיקרודינמיקה", אלא באפקט מוגדר היטב.
אני תמיד שמעתי ההיפך ממך. אבל אני ואתה לא קובעים פה מה מקומפרס, אלא מקבלים את הקביעה ההנדסית ולומדים איך זה נשמע. אם אתה רוצה לערער על הקביעה ההנדסית, השתמש בכלים הנדסיים, לא באסוציאציות.
וכדי שאהיה יותר ברור: לא מגדירים דינאמיקה ב"שמעתי" אלא באמצעות אופיין תמסורת. אופן פעולה של אלגוריתם קומפרסיה, כמו גם אנליזה של רכיב שמקמפרס - אלה לא בגדר וודו פסאודומדעי כמו שקעים ופיוזים - אלא עיבוד אותות אמיתי....
עכשיו אני אומר לך , אם שומעים המון מערכות היי אנד , הן מגישות את המוסיקה בצורה שונה , ואם אתה שומע את ההופעה המקורית , ואתה רגיל לשמוע הופעות , אתה כבר יכול לדעת לבד אם הסאונד מקומפרס או לא .
ולכן אני לא הולך להתייחס לכלי ההנדסי כי כבר מזמן למדתי שזה מאוד נוח ,לשים הכול בתיבות/מגירות/קטגוריות/נוסחאות , הבעיה היא שבמציאות הדברים לא כל כך שחור ולבן כמו שאתם רוצים שיהיו .
אתם רוצים לחסום את עצמכם מהתנסויות שיראו לכם שהמציאות היא הרבה יותר מגוונת ממה שהנוסחאות מכילות, by my guest , אבל אני לא נכנס למלכודת הזו .
וצליל מקומפרס או לא מקומפרס , ניתן לדעת היטב במערכת היי אנד ששוה את עצמה .
ועובדתית , פרה מנורות טוב , הרבה פחות מקומרס מפרה SS גם במחירים שגבוהים פי ארבע ,
ומגברי הספק מנורתיים טובים להחריד יתנו בית ספר למגברי ss באך מגישים מוסיקה קגם עם רמקולים קצת קשים להנעה .
אז לבוא ולנסות לספר , כשלא שמעת, שמגברי מנורות מקמפרסים רק בגלל נוסחאות הנדסיות , וללכת לומר לי שהנוסחות ההנדסיות קובעות מה אני שומע , זה תסלח לי, שטויות, ונסיון לסגור עצמך מפני המציאות
truejoker,
התקיפה האישית הבלתי-עניינית שאתה בוחר לנקוט בה - מגיעה ממקום אנושי מובן.
יצויין כי כלל אינך מכיר אותי ואינך יודע מי אני. עם הכמות בה שמעתי מנורות, עסקתי בקומפרסיה ותכננתי אלגוריתמים כאלה, אני לא מרגיש שאני צריך ללכת במיוחד לעוד סלון של חובב וודו ראוותן זה או אחר, על מנת שישכנע אותי עם ה"שמעתי" שלו שרואים רק אצלו בסלון צבע שטרם נראה בספקטרום בשום דיסציפלינה אחרת.
מעבר לכך, אני לא חושב שזה קונסטרוקטיבי להתייחס ללעז האישי הזה.
מכל וכל, העיסוק באנשים אינו רלבנטי. אז באשר לתוכנם של דברים:
זה יכול למצוא חן בעיניך ויכול לא-למצוא חן בעיניך, אבל זה המצב:
צליל דחוס - אינו מוגדר על פי אסוציאציה של 'כתב אודיו' יומרני זה או אחר, אלא נובע מהגדרה מתימטית הנדסית. קומפרסיה נוצרת ע"י עקום תמסורת (עוצמת מוצא כפונקציה של עוצמת מבוא) שהוא אינו ליניארי. את עקום התמסורת הזה ניתן לחשב אנליטית וגם למדוד באופן פשוט יחסית. היותו של רכיב מסוים מקמפרס או לא - תיקבע עפ"י נתונים מדידים אלה בראש ובראשונה. החוויה הסובייקטיבית יכולה להמחיש איך נתונים אלה מתורגמים לשמיעה - וזה ידוע ומוכר. טכנאי סאונד טוב יידע לזהות איך קימפרוס נשמע.
אם החוויה הסובייקטיבית שלך (או של אדם אחר) סותרת את הנתונים הללו, סימן שאינכם יודעים לתאר נכון את החוויה שלכם. אולי זה צליל יותר "קר", יותר "צנום", יותר "עגול" או יותר "סגול", אבל קימפרוס זה כנראה לא.
האפשרות השנייה היא שהנתונים אינם נכונים. אם זה המצב, אשמח לראות נתונים אחרים, הנדסיים.
השימוש במגברי גיטרה שפופרתיים וציוד סאונד שפופרתי ממגוון סוגים (פרה-אמפים, קומפרסורים, וכו') נובע מאופיין השפופרת, שמפיק עושר הרמוני בהיותו יוצר עיוות הרמוני (קימפרוס) מעודן שמדגיש בעיקר את ההרמוניה השניה (אוקטאבה מעל) בשל חוסר הסימטריה של האופיין. זה הצליל הכה מיוחד של שפופרות שמוסיקאים אוהבים. ע"ע Soft Clipping. אז נכון שלא חייבים להגיע לנקודת העבודה הזאת, אבל זה המאפיין באופן כללי. אם מישהו יודע אחרת, שיביא נתונים, ולא יגיד "שמעתי".
התקיפה האישית הבלתי-עניינית שאתה בוחר לנקוט בה - מגיעה ממקום אנושי מובן.
יצויין כי כלל אינך מכיר אותי ואינך יודע מי אני. עם הכמות בה שמעתי מנורות, עסקתי בקומפרסיה ותכננתי אלגוריתמים כאלה, אני לא מרגיש שאני צריך ללכת במיוחד לעוד סלון של חובב וודו ראוותן זה או אחר, על מנת שישכנע אותי עם ה"שמעתי" שלו שרואים רק אצלו בסלון צבע שטרם נראה בספקטרום בשום דיסציפלינה אחרת.
מעבר לכך, אני לא חושב שזה קונסטרוקטיבי להתייחס ללעז האישי הזה.
מכל וכל, העיסוק באנשים אינו רלבנטי. אז באשר לתוכנם של דברים:
זה יכול למצוא חן בעיניך ויכול לא-למצוא חן בעיניך, אבל זה המצב:
צליל דחוס - אינו מוגדר על פי אסוציאציה של 'כתב אודיו' יומרני זה או אחר, אלא נובע מהגדרה מתימטית הנדסית. קומפרסיה נוצרת ע"י עקום תמסורת (עוצמת מוצא כפונקציה של עוצמת מבוא) שהוא אינו ליניארי. את עקום התמסורת הזה ניתן לחשב אנליטית וגם למדוד באופן פשוט יחסית. היותו של רכיב מסוים מקמפרס או לא - תיקבע עפ"י נתונים מדידים אלה בראש ובראשונה. החוויה הסובייקטיבית יכולה להמחיש איך נתונים אלה מתורגמים לשמיעה - וזה ידוע ומוכר. טכנאי סאונד טוב יידע לזהות איך קימפרוס נשמע.
אם החוויה הסובייקטיבית שלך (או של אדם אחר) סותרת את הנתונים הללו, סימן שאינכם יודעים לתאר נכון את החוויה שלכם. אולי זה צליל יותר "קר", יותר "צנום", יותר "עגול" או יותר "סגול", אבל קימפרוס זה כנראה לא.
האפשרות השנייה היא שהנתונים אינם נכונים. אם זה המצב, אשמח לראות נתונים אחרים, הנדסיים.
השימוש במגברי גיטרה שפופרתיים וציוד סאונד שפופרתי ממגוון סוגים (פרה-אמפים, קומפרסורים, וכו') נובע מאופיין השפופרת, שמפיק עושר הרמוני בהיותו יוצר עיוות הרמוני (קימפרוס) מעודן שמדגיש בעיקר את ההרמוניה השניה (אוקטאבה מעל) בשל חוסר הסימטריה של האופיין. זה הצליל הכה מיוחד של שפופרות שמוסיקאים אוהבים. ע"ע Soft Clipping. אז נכון שלא חייבים להגיע לנקודת העבודה הזאת, אבל זה המאפיין באופן כללי. אם מישהו יודע אחרת, שיביא נתונים, ולא יגיד "שמעתי".
מסכים . רק שזה לא היה אישי בצורה שאתה בוחר לנסות לשים את זה , זה היה בפשוטות גמורה להבהיר לך שכול המילים ההנדסיות שלך , לא מתארות את העולם האמיתי . ולא לתכנן קומפרסיות ו/או אלגוריתמים , לא אומר שאתה יודע איך הדברים נשמעים , כי פשוט לא טרחת להשוות .DigiSUN כתב: truejoker,
התקיפה האישית הבלתי-עניינית שאתה בוחר לנקוט בה - מגיעה ממקום אנושי מובן.
יצויין כי כלל אינך מכיר אותי ואינך יודע מי אני. עם הכמות בה שמעתי מנורות, עסקתי בקומפרסיה ותכננתי אלגוריתמים כאלה, אני לא מרגיש שאני צריך ללכת במיוחד לעוד סלון של חובב וודו ראוותן זה או אחר, על מנת שישכנע אותי עם ה"שמעתי" שלו שרואים רק אצלו בסלון צבע שטרם נראה בספקטרום בשום דיסציפלינה אחרת.
מעבר לכך, אני לא חושב שזה קונסטרוקטיבי להתייחס ללעז האישי הזה.
מכל וכל, העיסוק באנשים אינו רלבנטי. אז באשר לתוכנם של דברים:...
וחובבי הוודו הראוותניים כלשונך , פשוט שומעים מגברים שבהם אין קומפרסיה . אז נכון זה לא מגבר מנורות לגיטרה ו/או לכלי מוסקאי אחר , וזה לא מגבר מנורות שאולי שמעת באיזשהו מקום , אלא מגבר מנרות היי אנד . אבל זה בדיוק מה שאמרתי שהחל מרמה מסויימת , מגברי מנרות אינם מקומפרסים
סליחה שאומר את זה , אבל שוב , אתה מנסה להכביר מילים "טכנוקרטיות" להסביר מדוע מגברי מנורות מקמפרסים , ואתה גם קובע שאם אנו לא שומעים קימפרוס של צליל , זה לא בגלל שאין אלא בגלל תיאור לא מדוייק שלנו .DigiSUN כתב:
זה יכול למצוא חן בעיניך ויכול לא-למצוא חן בעיניך, אבל זה המצב:
צליל דחוס - אינו מוגדר על פי אסוציאציה של 'כתב אודיו' יומרני זה או אחר, אלא נובע מהגדרה מתימטית הנדסית. קומפרסיה נוצרת ע"י עקום תמסורת (עוצמת מוצא כפונקציה של עוצמת מבוא) שהוא אינו ליניארי. את עקום התמסורת הזה ניתן לחשב אנליטית וגם למדוד באופן פשוט יחסית. היותו של רכיב מסוים מקמפרס או לא - תיקבע עפ"י נתונים מדידים אלה בראש ובראשונה. החוויה הסובייקטיבית יכולה להמחיש איך נתונים אלה מתורגמים לשמיעה - וזה ידוע ומוכר. טכנאי סאונד טוב יידע לזהות איך קימפרוס נשמע.
אם החוויה הסובייקטיבית שלך (או של אדם אחר) סותרת את הנתונים הללו, סימן שאינכם יודעים לתאר נכון את החוויה שלכם. אולי זה צליל יותר "קר", יותר "צנום", יותר "עגול" או יותר "סגול", אבל קימפרוס זה כנראה לא.
האפשרות השנייה היא שהנתונים אינם נכונים. אם זה המצב, אשמח לראות נתונים אחרים, הנדסיים.
השימוש במגברי גיטרה שפופרתיים וציוד סאונד שפופרתי ממגוון סוגים (פרה-אמפים, קומפרסורים, וכו') נובע מאופיין השפופרת, שמפיק עושר הרמוני בהיותו יוצר עיוות הרמוני (קימפרוס) מעודן שמדגיש בעיקר את ההרמוניה השניה (אוקטאבה מעל) בשל חוסר הסימטריה של האופיין. זה הצליל הכה מיוחד של שפופרות שמוסיקאים אוהבים. ע"ע Soft Clipping. אז נכון שלא חייבים להגיע לנקודת העבודה הזאת, אבל זה המאפיין באופן כללי. אם מישהו יודע אחרת, שיביא נתונים, ולא יגיד "שמעתי"....
אז תמשיך , אבל במציאות , לאנשים ששומעים הבדלים בין מגברים , צריכים לדעת שמגברי מנרות אינם מקומפרסים , ובוודאי לא יותר ממגברי SS
ואני בזה מסיים את הדיון בנושא , כי ממש לא רוצה להמשיך בפינג פונג הזה . כאשר תחליט שאתה מוכן לשמוע מה האלגורתמים שלך עושים/לא עושים במציאות ולא במעבדה/בתאוריה /מגדל השן של האקדמיה , אני בטוח שאם תהיה מנומס תמצא חובבי וודו שכן שומעים ויודעם מה זה קומפרסיה ואיך היא נשמעת בעולם האמיתי . עד אז אתה סתם מסתתר מאחורי הידע הטכנוקרטי שלך , בלי לנסות להבין שהמציאות היא אחרת
בפינג פונג הזה כבר היינו , ומיציתי
זה אתה אמרת.truejoker כתב:... , לא אומר שאתה יודע איך הדברים נשמעים , כי פשוט לא טרחת להשוות ....
שוב, אינך מכיר אותי, ולפיכך אין לך כל מושג כמה שמעתי, השוותי, חקרתי, מימשתי.
תגיד, truejoker,
ב"היי אנד", מה נותן עושר הרמוני רב יותר, מגברי מנורות או טרנזיסטוריים?
חברה, גלשנו...
תתנהגו יפה
תתנהגו יפה
עלינו לשמור על איכות הסביבה למען ילדינו. לפעמים פעולות קטנות כל יום עושות שינוי גדול.
The story of stuff
http://www.storyofstuff.com/
The story of stuff
http://www.storyofstuff.com/

