תגובות למאמר - טכנולוגיה אודיו: רמקולים ושמע - פרק ב´ בסדרה

שליחה 23/10/2008 7:12

רמקולים ושמע - פרק ב´

שליחה 23/10/2008 8:02

מאמר מ צ ו י י ן

הסברים מאירים, גרפיקה ואנימציה ברורים, כתיבה נהירה - מוטי, אתה עילוי.

chalmh · שליחה 23/10/2008 8:12

מוטי,

אי אפשר היה לבקש הסבר יותר טוב.
מאמר תענוג לקריאה והבנה.
יישר כוח

שליחה 23/10/2008 8:29

מאמר מצויין, כתוב וערוך היטב.

כדאי אולי להוסיף בפרק של התיבה איזכור שיש השפעה על החומרים ממנה מורכבת התיבה ושההסבר לכך יפורט בהמשך בפרק הדן בממברנה.

שליחה 23/10/2008 9:05

אכן מאמר מצויין והמשך לסדרה מרתקת!

חשוב לציין גם שהחברות שמייצרות את התיבה משקיעות לא מעט בחומרי איטום וציפוי פנימי בתוך הרמקול ושזה חלק אינטגרלי מהתיבה.

eytan99 · שליחה 23/10/2008 11:17

וואו אני מחכה כבר למאמר הבא.
פשוט תענוג לקרוא ולהשכיל.
תודה.

ramkol · שליחה 23/10/2008 12:37

אחלה מאמר ציורים ואנימציה... אחלה...

לצורך הדיוק...

איך שהו אני חייב תמיד לנג'ס...

מה שקורה ברמקולים בלי קופסה, זה מעט אחרת לדעתי ממה שהוסבד.
בהכרח הרמקולים מייצרים אחורה את אותו הצליל באותה עוצמה רק בפזה הפוכה. כמו שהוסבר, כשיש קדימה תת לחץ יש אחורה לחץ. הבעיה היא לא בזה שגלי הקול הולכים אחורה. את זה הם יעשו כך או כך. הבעיה היא שהגלים האחוריים נעים קדימה ומבטלים את הקידמיים כי הם בדיוק הפוכים להם. ישכמובן הבדל מזערי בזמן אבל בתדרים הנמוכים הנזק גדול מההבדל.
המצב האידאלי התאורטי זה שגלי הקול מהרמקול ינועו רק קדימה. הרמקול ישב אז על קיר אין סופי שימנע מהגלים שמאחורה להיפגש עם אחיהם שמיקדימה.

יש כמובן רמקולים בי פולרים שמתעלמים מהצורך במארז או שמנצלים יתרונות אחרים שקיימים בבלי מארז. למשל ג'מו או אלקטרוסטטים וכדו'

.

gover · שליחה 23/10/2008 12:47

יופי של מאמר. ברור, נהיר ומפורט. סוף סוף אני מבין למה אני מרגיש שלכל הרמקולים היפים והדקים האלו אין באס כמו שצריך (או אולי כמו שאני אוהב).

שוב תודה וכן ירבו.

HazooM · שליחה 23/10/2008 12:50

יפה

ramkol כתב:לצורך הדיוק...
איך שהו אני חייב תמיד לנג'ס... .
...

גם אני חייב לנג'ס קצת :

נכתב: "אחד מהפתרונות להקטנת ההשפעה השלילית של הפתח הנוסף זה לבנות אותו
בחלק האחורי של התיבה אבל מקרה זה מונע את האפשרות להצמיד את התיבה לקיר אחורי,
וגם יוצר במידה מסוימת עודף החזרות מקיר זה"

בתדרים הנמוכים שמפיק ה port אין "החזרים" מהקיר, או לחילופין מהרצפה. לדוגמא - לא
חסרים סאבוופרים שהפורט שלהם פונה כלפי מטה, ונמצא כמה ס"מ מהרצפה.

נכתב: "אז מדוע בכל זאת רוב יצרני מערכות הרמקולים משתמשים ב"תרגיל" ה Port במקום
להשתמש ברמקול יותר גדול?"

לתיבת ported ישנם יתרונות נוספים מלבד נקודת מינוס 3dB יותר נמוכה. אם נשווה בין
וופר בתיבה סגורה לאותו הוופר בתיבת ported, זה שבתיבה הפתוחה לא רק יפיק SPL
יותר גבוה, אלא גם יעוות הרבה פחות יחסית לתיבה הסגורה.

ramkol · שליחה 23/10/2008 13:19

יש לי עוד כמה ניג'וסים...

אבל בסוף יהיה מאמר מושלם...

האמת זה שעד היום לא שמעתי הסבר שהבנתי לגבי הבס רפלקס... לדעתי זה עובד ואפשר אפילו לחשב את זה בלי שממש מבינים...

בכל אופן אחד הדברים שנראה לי שהבס רפלקס עושה, זה שהוא מתאם את הפזה לפזה שמלפנים.... איך? אנא ערף...

.

ramkol · שליחה 23/10/2008 13:24

לגבי הממברנה. הצורך לבנות אותה דקה לא נובע מהתנודות העצמיות שלה. יש כאן קונפליקט. מצד אחד הממברנה צריכה להיות באמת עמידה לרזוננטים עצמיים ככל האפשר ומצד שני הממברנה צריכה להיות קלה ככל האפשר כדי שסליל הרמקול יזיז אותה בקלות וללא עיוותים משמעותיים. לכן הפתרון שלפעמים פונים אליו הוא ממברנות קשות מאוד, קרמיקה, יהלום, אבל דקות מאוד ולכן גם קלות.
או משהו כזה...

.

motico · שליחה 23/10/2008 14:52

טוב, אז אני מנג'ס בחזרה...

ramkol

הבעיה היא שהגלים האחוריים נעים קדימה ומבטלים את הקדמיים כי הם בדיוק הפוכים להם
...

אין להפריד בין תנועת האוויר לגל. זה אותו דבר.
כמו שכתבת, כשהממברנה נעה קדימה היא דוחפת את האוויר קדימה ונוצר תת לחץ בחלק הפנימי של הרמקול.
כיוון שנוצר תת לחץ בחלקו הפנימי של הרמקול, חלק מהאוויר שנדחף "נשאב" בחזרה לחלקו האחורי של הרמקול וכמות האוויר שיוצאת/נדחפת לחלל החדר קטנה.
אפשר לפרש את זה כשני גלים בפזה הפוכה שמבטלים אחד את השני, אבל תנועת אוויר וגל זה היינו הך ולכן ההסבר הפיזיקלי כמו שהוסבר במאמר הוא הסבר מדויק.

לדעתי הקטע החשוב שציינת (שאני לא כתבתי במאמר) זה שרמקול עובד במיטבו כשהוא מורכב על קיר אין סופי. כך גם מודדים את עקום ההיענות של הרמקול (ללא תיבה) וזה עקום ההיענות האמיתי כמו שמופיע בדפי הנתונים שיצרן הרמקול (כרכיב) מפרסם.

HazooM

בתדרים הנמוכים שמפיק ה port אין "החזרים" מהקיר, או לחלופין מהרצפה. לדוגמה - לא
חסרים סאבוופרים שהפורט שלהם פונה כלפי מטה, ונמצא כמה ס"מ מהרצפה.
...

ביחידת באס התדר הכללי המרבי מוגבל לכ- 100Hz. המרווח מהרצפה הוא קבוע לפי גובה המגביהים (Spacers) והרמקול מתוכנן ונמדד עם מרווח קבוע זה.
בתיבה רגילה עם Bass Reflex התדר שיוצא מה- Port גבוה בהרבה מ- 100Hz ולכן ההחזרות בתדרים גבוהים אלו יוצרים בעיות.

motico · שליחה 23/10/2008 15:26

ramkol

לגבי הבאס רפלקס.
ניסיתי לא להיכנס לעומק יותר מידיי, כי אם להתמקד ולהמחיש עד כמה "האריזה" משפיעה על הצליל.
אני לא מכיר את הרקע שלך באלקטרוניקה ובייחוד בנושא מעגלים צמודים. תאמין לי שהרבה מהנדסי אלקטרוניקה כבר שכחו מה זה, אבל אם אתה בעניין אז אפשר להרחיב יותר לעומק ו- "להפוך את המאמר למושלם" כדבריך

.

ניג'וס זה טוב. זה מראה לי מה לא הובן במאמר כי כנראה זה לא כתוב מספיק ברור.
הנה דוגמה ממה שכתבת.

לגבי הממברנה. הצורך לבנות אותה דקה לא נובע מהתנודות העצמיות שלה.
...

היכן במאמר כתוב שיש צורך לבנות את הממברנה דקה בגלל או עקב התנודות העצמיות שלה?
כתוב במאמר:

כשהחלק הפנימי של הממברנה נדחף קדימה ואחורה ע"י המגבר, נוצרים בממברנה רכה גלים שמתפשטים על פני החומר מהקצה הפנימי לקצה החיצוני ובחזרה וגורמים לעיוותים בצליל.
...

ואפילו ניסיתי להמחיש באיור את הבעיה של התנודות בממברנה דקה.
כנראה שזה לא מספיק ברור.

כמו כן כתוב במאמר גם:

אחד הפתרונות למניעת הרעידות בממברנה זה לבנות אותה דקה וקשה (סוגים של חומר קרמי או פוליפרופילן). אבל זה פתרון יקר.
...

נראה לי שאין בינינו אי הסכמה, או יותר חשוב משהו שלא כתוב נכון במאמר.

truejoker · שליחה 23/10/2008 15:31

כרגיל מאמר מושקע מאוד ומקיף מאוד בלי להיות טכני מידי , כול הכבוד ותודה רבה

domnin · שליחה 23/10/2008 15:44

רהוט וקל להבנה. אשמח להמשיך ולקרוא את חלק ג'. אם תוכל גם להבהיר
את נושא המרחק בין הדרייברים בתיבה ולתדר חיתוך הקרוס אני אשמח.

תענוג!

oferab · שליחה 23/10/2008 17:12

יופי של מאמר

לגבי ה Bass port, אצלי ב Harbeth 7ES2, סגרתי אותו בעזרת
מטלית מטבח, והתוצאה מצוינת

ariane · שליחה 23/10/2008 18:46

שוב תודה.
ramkol, שלשום פרסם אריאל אריאלי בפורום תפוז מצגת יפה העוסקת גם היא במבנה הרמקול http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ ... =122854175 - שם ההתייחסות לתנועת האויר היא מההיבט הגלי ותמצא שם תשובה לגבי הפאזה, אך השאלה שמתעוררת בעקבותיה היא לאיזה אורך גל מתייחסים כאשר מחשבים לאויר שבתיבה מהלך של חצי אורך גל... הדיון שם עוסק אח"כ גם ברמקולי דיפול נטולי תיבה.
motico, האם בטוויטר לא קיימת בעיה דומה של תת לחץ אחורי שמצריכה תיבה כלשהי? כל המבנה של יחידת הטוויטר נראה לי קטן מכדי שיכיל תיבה משלו או חומר ספיגה כלשהו ( אם כי דווקא תדרים גבוהים קל לנטרל ע"י ספיגה )
ממתין בציפיה למאמר הבא!

liorms · שליחה 23/10/2008 19:30

מאמר נפלא!

moco · שליחה 23/10/2008 19:37

מאמר מצויין

שאלה לגבי רמקולים סאטליטים בלי תיבה (או תיבה קטנטנה).
מה הפרמטרים העיקריים שמבדילים בין רמקול טוב לרע מהקאטגוריה הנ"ל?
ספציפית , האם יש דרכים לפצות, אפילו חלקית, על אי קיום התיבה הגדולה יחסית?

motico · שליחה 23/10/2008 21:02

ל- ariane ול- moco

כעיקרון, כל רמקול צריך להתמודד עם הבעיה הפיזיקלית של תת לחץ.

ככל שהממברנה גדולה יותר היא דוחפת כמות גדולה יותר של אוויר ולכן זקוקה לתיבה יותר גדולה עם הרבה אוויר פנוי (Spare) כדי לאפשר "יניקה" של האוויר שבתוך התיבה בצורה קלה. לחלופין, רמקול עם ממברנה קטנה דוחף פחות אוויר ולכן מסתפק בתיבה קטנה (כדוגמת הסטליטיים).
ל- Tweeter יש ממברנה קטנה מאד וגם התזוזה שלה (קדימה ואחורה) קצרה ולכן נפח האוויר שהיא דוחפת די נמוך. כמות האוויר שבתוך המכלול הפנימי ב- Tweeter מספיק לו לפעולה תקינה.

moco ההערה שלך נכונה, יש בעיה בסטליטיים בגלל תיבה קטנה.
בחברת BOSE לדוגמה, כדי ליצור סטליטיים קטנים הם מתוכננים לפעול רק מ- 150Hz. מצד שני, כדי להשלים את תחום הצלילים, יחידת הבאס "נדחפת" לפעול עד יותר מ- 100Hz.
זה פיתרון מסוים אבל ברגע שיחידת הבאס נותנת צליל בתדר של יותר מ- 100Hz היא כבר מתחילה להיות כיוונית וזה מפריע לבמה הוירטואלית שנוצרת בין הסטליטיים.
פתרון אחר זה להוסיף Port או תכנון דומה לשחרור לחץ בתיבה.
בדרך כלל, ועל זה יעידו חברי האתר עם האוזן היותר מוזיקלית (משלי): כשהתיבה בסטליטיים זעירה - הצליל די רזה.

תגובות למאמר - טכנולוגיה אודיו: רמקולים ושמע - פרק ב´ בסדרה

יופי של מאמר

המשך מוצלח למאמר הקודם,