Pluribus - סדרת דרמה מד"ב מהיוצר וינס גיליגאן ("שובר שורות") עם ריאה סיהורן

[mordsxx]

לי זה מזכיר סדרת קאלט, אולי הטובה אי פעם, בשם ״האסיר״.
סוכן חשאי מתפטר במפתיע מתפקידו ונחטף לכפר נופש שם כולם עברו איזשהו סוג של המרהבדומה לסדרה זו. ישנו מספר 2 המנהל את הכפר והוא היחיד שלא עבר המרה. תפקידו של מס׳ 2 היה לשבור את האסיר ולדעת מדוע
הוא התפטר. לאורך כל הסדרה נשאלה השאלה מיהו מס׳ 1. בפרק האחרון הדמות נחשפת ובעקבותיה התעורר כעס כל כך
עצום אצל הצופים עד שהוגה הסדרה והדמות הראשית פטריק מקגוהן נאלץ להתחבא למשך חודש ימים עד יעבור הזעם.
לדעתי גם בסדרה זו, למרות המריחות הרבות, יש נסיון כאן לשבור את הדמות הראשית.
ואולי דווקא התכונות הבלתי נסבלות של הדמות הן אלו ששומרות על צלם האנוש שלה.

[Kondo10]

אתה מדבר על סדרה משנות ה-60 The Prisoner שלא בטוח שרוב האנשים כאן יודעים על מה מדובר (גיל מתאים).
אני זוכר אותה במערופל, לא ממש זוכר כל הפרטים, אך זכורה לי סדרה מעניינת.

נכון שיש ניסיון ליצור סדרה שתצלול לנפש האדם במצבי ייאוש ובדידות. אני מבין את כוונתו של היוצר, לא בטוח שאני מתפעל מהחשיבה
כי עדיין סדרה שמבוססת על דמות אחת כמה שתשחק טוב (והיא משחקת היטב) יוצרת פערים לא קלים למלא עונה שלמה.
מנגד, הביקורות עפות על הסדרה בכל מקום כולל בארץ, אז כנראה שהיוצר כן פגע במטרה - לא של כולם. חרף זאת אני חייב לציין שאני כן סקרן
לגבי התפתחות עונה שנייה, למרות שברור לי שהיא תהיה באותו יקום.

[ChinggisKhan]

יש סדרות קשות לעיכול, להבנה ושלוקח זמן להתחבר אליהן - אבל יש הרגשה שכדאי. Severance כזו למשל. פה אין שום דבר שמרגיש מעבר. היוצר אולי ענק אבל היצירה מרגישה סתמית

[Kondo10]

ברור לי מה שאתה אומר, אני באותה דעה. מנגד אי אפשר להתעלם מבאז בלי פוסק על הסדרה שמתארים אותה מופתית כבר בתחילה
ועוד שלל מחמאות ששמורות לסדרות באמת מופת. סתם סקרנות כדי להבין מנין זה נובע, ומה אנחנו מפספסים - אם בכלל.

[Huber]

[mulder]

סיימתי את העונה.
היא כיפית ומבדרת (יכלה להיות קודרת מאוד, בכל זאת זה חומר לסיוטים), ולגמרי לא צפויה. דווקא הנחמדות הבלתי נגמרת של אלה שנדבקו היא זאת שמטרידה יותר מאשר אם היו אלימים.

[djsavta]

בפרק האחרון ממש מסבירים למה הנחמדות מטרידה