Lior_M כתב:
נכון,
אבל נדמה לי שהרשתות החברתיות מקצינות עוד יותר את הניתוק מהחיים הממשיים ( ולמעשה ממשיכות תהליך
שהתחיל עם הופעת תקשורת ההמונים על כל צורותיה ).
...
מה זה החיים הממשיים? אולי תקשורת המונים דווקא מאפשרת לאנשים להיות יותר מחוברים.
פעם החיים הממשיים היו רק האנשים שפגשת אישית והמקומות שהיית בהם. היום הם הרבה יותר.
Lior_M כתב:
העניין פה הוא לא המדיה אלא השימוש המעוות שבני נוער עושים בה. שים לב מה הם אומרים : "מי שאין לא פייסבוק לא קיים" .
...
אני זוכר ציטוטים באותה רוח משיגעון הפוגים לפני 10 שנים. ילדים שלא קונים פוגים לא קיימים. גם בזה שילדים נתפסים למשהו כדי להיות קיימים, אין שום ייחוד לFB.
הכי משעשע כשמישהו אומר "כשהייתי ילד היו תחביבים חיוביים וחינוכיים כמו לאסוף בולים". אני מספיק זקן כך שחוויתי את זה בילדותי. גם זה היה עיסוק אווילי שקבע אם אתה קיים או לא בקרב חבריך.
תחשוב גם על היבטים אפשריים אחרים:
אולי FB מאפשר לילדים רבים שלא היה להם סיכוי למעמד חברתי בחברה שמבוססת על פגישות פנים אל פנים בלבד, למעמד כלשהו?
אולי זה מפיג את הבדידות שיש לילדים מסוימים?
האם היכרות פייסבוקית אינה היכרות חיובית ומעשירה (גם אם היא רחוקה מהיכרות ממשית)?
אני לא טוען שהנ"ל בהכרח השערות נכונות וגם אין לי מושג לגבי ההשפעות ארוכות הטווח של FB או כל דבר אחר.
אני כן טוען של"הבנה" של חלקכם לגבי זה שFB מזיק לילדים/נוער, אין על מה להתבסס ומדובר יותר בחשש, שהוא עצמו תופעה טבעית וקבועה.
flsh כתב: לנוער היום יש נטייה לחשוב שהוא יודע הכי טוב והכי טוב זה פרובוקטיבי.
...
למה
היום?
המשפט נכון תמיד.
flsh כתב:אם אין אנשים שמרימים את הקול ואומרים "זה לא בסדר!", איפה היינו כבני אדם?
...
אנשים הרימו קול ואמרו "זה לא בסדר!" על קופיקו, על ריקודים סלוניים, על פטריק קים (אני בטוח שרוב הקוראים אין להם מושג מה זה
), על טלויזיה, על תוכניות מוזיקת פופ ברדיו, על MTV, על SMSים, על ICQ, ....
אז מה, זה משנה משהו?
גם אם מדובר בדברים שליליים, זה עדיין לא משנה שום דבר.
הדברים ה"שלילייים" הללו (עם הזמן הם מפסיקים להיות שליליים, כי הנוער נהפך למבוגר ואז הוא כבר קובע מה שלילי ומה לא) זה פשוט חלק מהחיים. כל עוד לא מדובר בסכנה לבריאות ולחיים, לא צריך להתרגש.
אני מוטרד מילדים עם סכינים, אמיתיות, לא וירטואליות.
