תגובות למאמר - טכנולוגיה אודיו: רמקולים ושמע - פרק ב´ בסדרה

כל מה שקשור לאודיו בסטריאו, פטיפונים, נגני CD, קדם מגברים, מגברי כח, כבלים וכמובן רמקולים - רכיבים עד 3000$ בלבד.
HazooM
כתב
כתב
תגובות: 6805
הצטרף: ינואר 2005

שליחה

מוטי איזה מצחיק אתה, אני איתי 8)

נכון ש VAS זה פרמטר שמשפיע על נפח התיבה הדרוש, אבל זה לא אבסולוטי שוופר נניח גדול
ידרוש תיבה גדולה. הקפיציות של הוופר מושפעת מקשיחות החלקים הנעים, ואם עושים
אותם יותר קשיחים זה מוריד את ה VAS ונפח התיבה הנדרש קטן. הנקודה היא שאתה מקריב
כמובן נצילות, ולכן וופר עם VAS יחסית נמוך בדר"כ יגיע עם FS יותר גבוה על מנת לפצות.
בנוסף על כך, וופר עם ממברנה גדולה יכול להגיע עם VAS גבוה, אבל QTS נמוך - מה שמוריד
את הדרישה לתיבה גדולה, אבל שוב כמובן מקריבים משהו במשהו.
מה שאני מנסה לומר זה, שקוטר הממברנה בוופר אינו הפקטור העיקרי לנפח התיבה הנדרש.

בכל אופן, היה דיון מעניין (Y)

motico
כתב
כתב
תגובות: 1510
הצטרף: מרץ 2005
מיקום: גבעתיים

שליחה

HazooM

וואו..איזה דפוק אני :hammer: . איך לא שמתי לב לסמל שלך בתחילת הביקורת.
אני ממש חייב התנצלות על הבלבול בזיהוי השם :4u:
מוטי

chalmh
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
תגובות: 3331
הצטרף: אוגוסט 2007
מיקום: עפולה

שליחה

אכן, אחד הדיונים היותר מעניינים שעלו כאן באתר. תענוג לקרוא את המאמר ואת הדיון הענייני והמעניין. כן ירבו.
(Y) (f) (Y) (b)
חנן,

מערכת מנצחת תלוייה בטיב המחט ואפשר גם אפשר לחברה למחרשה.
תחי המחרשה !!!

HazooM
כתב
כתב
תגובות: 6805
הצטרף: ינואר 2005

שליחה

motico כתב:HazooM

וואו..איזה דפוק אני :hammer: . איך לא שמתי לב לסמל שלך בתחילת הביקורת.
אני ממש חייב התנצלות על הבלבול בזיהוי השם :4u:
...
זה בסדר 8)

ramkol
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
תגובות: 3075
הצטרף: אפריל 2006

שליחה

moco כתב:כשאורך הגל ארוך מאוד יחסית לסקאלה המדוברת (תדירות נמוכה מספיק או סקאלה קצרה מספיק), אז התופעות הגליות לא משחקות תפקיד. אפשר עדיין לדבר על גלים, אך זה לא מוסיף להבנה. כל מה שמעניין קורה בזמן קצר בהרבה ממחזור אחד, אז מחזוריות אומנם קיימת אך היא לא רלוונטית .
למה הדבר דומה: אם תדחוף את השולחן שלך מטר הצידה אז גם שם יש תופעה גלית, הרי אתה דוחף בצד אחד ולוקח זמן להפרעה להגיע לקצה הרחוק של השולחן. גם שם לא תתאר את זה כך, כי מהירות הגל בתוך השולחן גבוהה בהרבה מהתזוזה שלו, כך שאתה יכול בקירוב מצויין להתייחס אליה כאינסופית. (להבדיל, אם תנדנד את השולחן אם איזה ויברטור (או רמקול) בתדירות מספיק גבוהה, אז כבר לא תוכל להתעלם מהתופעות הגליות בשלחן).
...


הלכת רחוק משה... :D
טוב, ננהל דיון מה זה גל.... :D


התנועה של השולחן היא בשום מקרה, במקרו, אינה גלית. גם אם נניע אותו מלןתלפים פעמים.
התנועה שלו תהיה גלית, למשל אם הוא בכל שלב יתפרק לכלום, ובנקודה הבאה יווצר מחדש...
השולחן כמדיה יכול להעביר גלים, אבל התנועה שלו בחלל היא לא גל.


לעומת זאת הקול מתפשט כגל
הממברנה מפזרת גלים בצורת חצי כדור פחות או יותר. הממברנה רועדת בתדירות מסוימת וזה מה שקובע את גובה הצליל. אז לדעתי יהיה לא נכון, או לא מספיק אמת כדי להסביר את התופעה, אם אנחנו נתייחס רק לתנודה אחת.

גם המצב שמסתבר מניתוח המיקרו שתאר מוטי, עושה רושם שכאילו יש רוח מחזית הרמקול אל אחוריו... מה שלא נראה לי כהסבר מדויק.
דחיסות האוויר שהממברנה גורמת, לפי התיאור הנ"ל, יכולה להתבטל או להחלש פשוט על ידי האוויר הלא דחוס שליד, ולא צריכה את האוויר מאחור... נראה לי שמה שמץאפס אלו האנרגיות של האויר...
נראה לי שיש הסכמה כללית על התופעות, שכולם מכירים, הבעיה היא רק בניסוח ברור. לדעתי הניסוח, שכמובן לא אני המצאתי, שהגלים מאחורי הרמקול מבטלים את אלו שמהחזית בגלל שהם בפזה הפוכה הוא ההסבר הפשוט יותר...


אבל במחשבה שנייה אולי עדיף להשאיר את זה...



.

moco
סמל אישי של משתמש
גורו
גורו
תגובות: 20597
הצטרף: דצמבר 2004

שליחה

רמקול,
כן, כנראה יש אי הבנה פה בהגדרת תופעות גליות :-)

כשאתה דוחף שולחן מצידו האחד, הקצה השני לא זז באותו רגע, אלא ההפרעה נעה במהירות הגל, ומגיעה לצד השני.
(פרופוגציית ההפרעה ניתנת לתיאור בצורה פשטנית כך: המולקולות בקצה האחד דוחפים את אלה שלידם שדוחפים את הבאים לידם וכך הלאה)
מכיוון שמהירות הגל גבוהה ולכן אורך הגל גדול ומחזורו קטן (יחסית לזמן תנועת הדחיפה), אז אתה לא רואה את התופעה.
תחשוב על שולחן באורך ק"מ או לחילופין, על דחיפה מאוד מהירה.

זה לא שונה מגלי קול באויר (בשניהם מדובר בגלים של הפרעות בכיוון התקדמות הגל), אז כמו שהאויר לא נעלם גם השולחן לא נעלם. לא הבנתי את כוונת שם.

ההיבט המחזורי של גלים (להבדיל מפולס חד פעמי כמו בדוגמאת הזזת השולחן) לא משפיע על תופעות בסקאלות הרבה יותר קצרות מאורך הגל. אתה כמובן יכול לתאר את זה מתמטית כגל (אתה גם יכול לפרק בטרנספורם פוריה את הפולס של השולחן לרצף של תנועות גליות מחזוריות) ולהגיע לאותה תוצאה.
אני טוען שאין צורך, וזה רק מסבך את ההסבר שהוא הרבה יותר פשוט. למה לדמיין תופעה מחזורית כשהכל קורה בזמן הקצר בהרבה ממחזור.

לסיום, אם שלחן וגלים לא הסתדר לך, כך דוגמא מהתחום הקלאסי לדוגמאות על גלים: הים (אגב, גלי ים זו תופעה דווקא הרבה יותר מסובכת מגלי קול).
נניח שאתה בסירה בים סוער ואורך הגלים בסדר גודל של אורך הסירה. אתה תהיה מאוד מודע לתופעה המחזורית כי הסירה תתנדנד ודברים יעופו.
עכשיו תניח שיש בים גלי גיבוע (swell) באורך של ק"מ. אתה לא תשים לב לכך אבל אם יהיה לך מד גובה תוכל לראות שהגובה של הסירה שונה ממה שהיה 10 שניות קודם. כל תופעה שתתרחש בגלל שינוי גובה הסירה, יהיה לךהרבה יותר פשוט לתאר על ידי שינוי פשוט של מפלס הים. הכנסת העובדה שעליית המפלס היא מחזורית, למרות שזה נכון, לא נותן תובנה נוספת.
משה

ramkol
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
תגובות: 3075
הצטרף: אפריל 2006

שליחה

משה,
הבנתי כבר קודם את מה שטענת...
לכן גם כתבתי: " במקרו"
מה שקורה במיקרו לא נראה לי חשוב לגבי תנועת השולחן, לכן כשמסבירים ששולחן זז, אין צורך להסביר על תנועת מולקולות... אל תשכח שהעניין הוא איך להסביר כאן..
לכן גם ההסברים במאקרו של תנועת גלי הקול כגלים, מובנים לדעתי יותר.

איך הספקת לקרא על העלמות השולחן? העלמתי את השורה הזו אחרי איזו שנייה... :D
זו הייתה טעות שלי.... :D


אתה כותב על זמן המחזור הקצר, ולכן על חוסר הכדאיות להסביר על כל המחזור. אבל אם נדבר על המרחק מהרמקול שהאיבוך קורה בו, אז נראה לי שכן עדיף לדבר על גלים.
נקודה נוספת, רק לחידוד העניין, האיבוך קיים כמובן גם בתדרים גבוהים ולאו דווקא בנמוכים...

בכל אופן השאיבה של האוויר נראית לי הצגה לא ברורה של העניין, ואם מדברים על גלי הקול שהם מחזורתיים במהותם, צריך לדעתי להסביר גם בהקשר המחזורתיות..

העניין המחזורתי מקבל חשיבות גם בהמשך הדיונים על מבנה הרמקול. למשל במארזים פתוחים או בטרנסמישן ליין, שבהם יש חשיבות לאורך הדרך שגל הקול עושה מאחורנית, בדיוק בגלל התכונה המחזורית של הקול. תכנון לא נכון יגרום לאיבוך של גלי הקול, לא מהאימפולס הראשון אלא מהבאים...


.
.

moco
סמל אישי של משתמש
גורו
גורו
תגובות: 20597
הצטרף: דצמבר 2004

שליחה

ramkol כתב: לכן כשמסבירים ששולחן זז, אין צורך להסביר על תנועת מולקולות... אל תשכח שהעניין הוא איך להסביר כאן..
.
...
אתה נגדי או איתי? :D
המשפט המצוטט למעלה דומה לנקודה שאני העלתי - צריך להסביר בצורה הפשוטה ביותר. (עיניין המולקולות היה בגלל שחשבתי, כנראה בטעות, שלא הבנת משהו אחר). גלים זו תופעה יותר מסובכת מתנועת אויר בין הפרשי לחץ.

במחשבה שנייה, יש פה יותר מרק עיניין של איך להסביר. אני חושב שאתה גם טועה במשהו מהותי.
תיקח את המקרה שבו נסכים שחייבים לנתח את המצב מבחינה גלית והוא שהתדירות מספיק גבוה כך שאורך הגל קצר משמעותית מהמרחקים המדוברים בין שני צידי הממברנה (לא ברור אם זה עדיין בתחום השמע). הרי במצב כזה תקבל בכלל תופעה אחרת של פסי התאבכות וכל הניתוח יהיה תלוי באיזה נקודה אתה נמצא על הממברנה.

כלומר, דווקא התופעות הגליות, כשהן באמת בולטות, מכניסות תופעות מענינות אחרות .

אתה הרי בעצמך לא מתחשב במהירות הגל, בתדירות ובהתנהגות שלו במרחב.
אתה מתעלם מזה בצדק, כי אורך הגל ארוך בהרבה מהסקאלה.
אז מה הוא כבר נותן לך?
משה

ramkol
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
תגובות: 3075
הצטרף: אפריל 2006

שליחה

משה, בו נלך שלב שלב,
נצטמצם בדיוק למשפט שמוטי כתב:

כשהממבראנה נעה קדימה, נוצר לחץ שמניע את האוויר קדימה. בחלקה האחורי של הממבראנה נוצר תת לחץ והאוויר שנדחף בחלקה הקדמי של הממבראנה מוצא "דרך קיצור" ובמקום לנוע רק קדימה הוא חוזר לחלק האחורי של הממבראנה כדי לסתום את החור של התת לחץ. תופעה זו גורמת להקטנת כמות האוויר שנעה קדימה כי חלק מהאוויר חוזר אחורה.
...
יכול להיות שאני טועה, אז אשמח להבהרה.
אנחנו מדברים על המיקרו. מה קורה למולקולות האוויר.
האם יש זרימה של אוויר מהחלק הקדמי אל האחורי?
לדעתי לא.

.

moco
סמל אישי של משתמש
גורו
גורו
תגובות: 20597
הצטרף: דצמבר 2004

שליחה

זרימה לא. תנועה כן. ב"זרימה", למשל רוח, מולקולות אויר עוברות ממקום אחד לאחר באופן ממושך, כך אותן מולקולות עוברות מרחק גדול.
גם בגלים יש תנועה של אויר.

מולקולות האויר מהחלק הקדמי לא מגיעות לחלק האחורי אך ההפרעה (הפולס, הגל ) מגיעה על ידי זה שהאויר זז קצת , נדחס, ודוחף את האויר שלידו, וכך הלאה. זוכר את השולחן? הקצה הימני לא מגיע לקצה השמאלי, אבל בהחלט יש תנועה.
משה

ramkol
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
תגובות: 3075
הצטרף: אפריל 2006

שליחה

טוב,
מתקדמים לאט לאט...

כתבת:
...מולקולות האויר מהחלק הקדמי לא מגיעות לחלק האחורי...
...

במאמר כתוב:
...והאוויר שנדחף בחלקה הקדמי של הממבראנה מוצא "דרך קיצור" ובמקום לנוע רק קדימה הוא חוזר לחלק האחורי...
...

האם אנחנו מסכימים שלפחות זה דורש יותר דיוק במאמר?

האוויר לא חוזר לחלק האחורי...


צריך גם לעשות הפרדה בין זרימת אוויר לבין תנועה גלית שעוברת באוויר.
אם אני עושה רוח עם קרטון של מנה צבאית על המנגל (צמחוני כמובן) הרי אני מזיז אוויר, ומולקולת אוויר שנמצאת בשנייה מסוימת על הקרטון, הרי תגיע בסופו של דבר להישרף על הגחלים.
לעומת זאת מולקולת האוויר שנמצאת על המיתרים של הסטרדיבריוס לא תגיע, באופן סטטיסטי, אל שערות האוזן של היפני שמעצבן אותי בשורה לפני באולם הקונצרטים. מה שיגיע זו האנרגיה שמתבטאת בדחיסות האוויר. מה שעובר זו הדחיסות, לא האוויר.

האם עד כאן אני בצד הנכון?


.

moco
סמל אישי של משתמש
גורו
גורו
תגובות: 20597
הצטרף: דצמבר 2004

שליחה

אתה לגמרי בצד הנכון (חוץ מהמנגל, גם שם אין הכרח שדווקא המולקולות שהיו קרובות לקרטון הן אלה שהגיעו לגחלים).

אם המשפט המצוטט שם הפריע לך במובן הזה, אז ניתן לשנותו, למרות שאני חושב שמוטי בחר משפט מצויין כי הוא לא רצה להיכנס לסוגיה של הפרעה מוך זרימה שאנחנו דנים בה. אני הבנתי אותו כמעבר הלחץ לשם. גם כשאומרים "יש פנצ'ר, יצא האויר מהגלגל" - לא מתכוונים שכל האויר יצא אלא רק שירד הלחץ. זה עיניין של שפה.
נניח שהמשפט הנ"ל תוקן למשהו יותר מדויק, עדיין גלים בפאזות לא נכנסים, אז לא ברור לי לאן אתה מוביל.
משה

motico
כתב
כתב
תגובות: 1510
הצטרף: מרץ 2005
מיקום: גבעתיים

שליחה

ramkol

כדי לתת לנו עוד חומר למחשבה וכדי שיהיה לי קל להסביר הוספתי איור.

אני מניח שמבט אחד באיור מסביר למה אני חותר.

החלק העליון של האיור מתאר את נושא ההתייחסות לגלים. למאזין מגיעים 2 גלים. גל אחד מגיע מהחלק הקדמי של הממברנה והגל השני מגיע מהחלק האחורי של הממברנה.
מכיוון שהגל שמגיע מהחלק האחורי של הממברנה הוא בפאזה הפוכה לזה שמגיע מהחלק הקדמי, נוצר מצב שליד האוזן גל אחד מבטל את השני ואין תחושה של צליל.
אנחנו יודעים שכשעולים בתדר, מתחילים לשמוע את צליל הרמקול, ומה ההסבר? כי כאן נכנס למשחק המרחק בין המאזין למקור הגל.
המרחק של הגל מהחלק הפנימי של הממברנה (L1) והמרחק של הגל מהחלק החיצוני של הממברנה (L2) לא שווים. בתדרים הנמוכים זה זניח מבחינת סטיית הפאזה ולכן אפשר לומר שגל אחד מבטל את השני. כשהתדר עולה הבדלי המרחק (L1 ו- L2) כבר לא זניחים והגל האחורי לא מגיע מספיק מהר כדי לבטל את הגל הקדמי.

עד כאן לא חידשתי דבר ממה שכבר נכתב בשרשור זה, ואני מניח שזאת התופעה שאתה מתאר וכמובן מסכים לתיאוריה הזו.

עכשיו בא נתבונן באיור השני, התחתון.
נזיז את ראש המאזין כך שהמרחק בינו לבין החלק הקדמי של הממברנה (L3) שווה בדיוק למרחק שבינו לבין חלקה האחורי של הממברנה (L4).
לפי תיאורית הגל, כבר לא חשוב התדר. לא משנה איזה תדר יצא מהרמקול, באזור נקודת הראש, תמיד הפאזה הפוכה ולכן אנחנו לא אמורים לשמוע כלום....או כמעט כלום.
אבל ברור שבפועל זה לא קורה. תדר נמוך דועך אבל תדר גבוה נשמע היטב גם בצידי הרמקול הפתוח.

ההסבר של שני גלים בפאזות הפוכות שמופיע כמעט בכל אתר באינטרנט ושמתייחס לתופעה הנ"ל הוא הסבר דימויי יפה שעוזר להבנה אבל הוא לא ההסבר הפיזיקאלי המדויק.

מספיק לעשות נסיון פשוט.
להפריח עשן מסיגריה ולהניע קדימה כף יד פתוחה לתוך העשן. רואים מידית כיצד חלק מהעשן נע מהחלק הקדמי של היד לחלקה האחורי.

אני באמת לא חושב שבנושא הזה יש צורך לשנות איזשהו משפט במאמר כי ההסבר הפיזיקאלי הוא הסבר נכון. אפשר כמובן להוסיף את הדימוי של הגל אבל בוודאי שזה לא יותר נכון מההסבר הקיים.
נא להרשם/להכנס לחשבון בפורום על מנת לצפות בקבצים או בתמונות המצורפים לשרשור

ramkol
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
תגובות: 3075
הצטרף: אפריל 2006

שליחה

אהלן מוטי,

הציורים מתארים מצב תאורטי. ולכן להוסיף "אבל ברור שבפועל זה לא קורה" נראה לי כחריגה מהתאוריה במקרה הזה... :D
מצב סטרילי כמו בציור השני, לא קיים, כי תמיד יגיעו גם גלי קול מהחלק שמצויר תחתון... אז אם הנסיון מראה אחרת (ואני לא בטוח בזה) הרי אין כאן סטירה של התאורטיות של המצב הסטרילי.

אבל כל זה מתרחק מהנקודה הבעייתית והיא הניסוח המדויק של מה שקורה אם אין מארז.
אני חושב שחשוב להזכיר את העניין שמדובר בגל. לכן הדוגמה של הסיגריה לא טובה כי שם זה תנועת אויר.
אם מזכירים את הגל אז צריכים, לדעתי, להסביר שביטול הגל בא כיוון שגלים בפזות הפוכות מבטלים את עצמם.

ניסוח אפשרי לדעתי יכול להיות משהו כזה:

הממברנה בתנועותיה גורמת ליצירת גלי קול העוברים באוויר. כמובן שאת גלי הקול מייצרת הממברנה לצד הקדמי של הרמקול כמו גם לצידו האחורי במידה שווה. אותו צליל הנע קדימה, נע גם אחורה בהבדל אחד והוא שהם הפוכים בפזה. אם נתאר לעצמנו גל קול כקו גלי, הרי בנקודת זמן מסוימת הגל קדימה יציג פסגה, בעוד שתאומו אחורה, יציג שפל. לכך מתכוונים כשמדברים על פזות הפוכות...

וכו'

אני מניח שיכולים לנסח את זה הרבה יותר טוב ממה שניסיתי.


הסבר כזה חשוב, כפי שכבר ציינתי, כיוון שבהמשך כשמדברים על רמקולים מסוג טרנסמישן ליין חייבים לחזור לכך...


אבל בלי לחץ... אני לא מתעקש... :D



.

ילדיעפים
סמל אישי של משתמש
חבר שלא מהעולם הזה
חבר שלא מהעולם הזה
תגובות: 9318
הצטרף: אוגוסט 2005
מיקום: צפת-אין רמזורים-יש אוויר

שליחה

תגידו ברצינות,אם אני מפעיל מאוורר תיקרה הוא מניס את הגלים העומדים?
אמן מייסר

moco
סמל אישי של משתמש
גורו
גורו
תגובות: 20597
הצטרף: דצמבר 2004

שליחה

רמקול,
יש לי שאלה אליך.
אתה מתעקש על תיאור גלי אבל גם בהסבר שלך לא נכנסת התיחסות לזמן מחזור או לאורך הגל, אז מה תורם לך להבנה כשאתה אומר גל?
להבדיל, אם הייתה תופעה של פסי התאבכות (באורכי גל קצרים יחסית למימדי הרמקול), אז בהכרח אורך הגל היה נכנס להסבר.

קח חדר שקט לחלוטין בלי רמקול בכלל. איך יותר קל לתאר אותו, כסתם אויר בלחץ אחיד, או כשני גלים שמבטלים אחד את השני? (גם התיאור השני, נכון מתמטית, ממדל את חוקי הפיזיקה ומביא לתוצאה נכונה).
משה

moco
סמל אישי של משתמש
גורו
גורו
תגובות: 20597
הצטרף: דצמבר 2004

שליחה

ילדיעפים כתב:תגידו ברצינות,אם אני מפעיל מאוורר תיקרה הוא מניס את הגלים העומדים?
...
בוא נגיד ככה, רק במידה שהוא גם מניס את המוזיקה בכלל :-)
משה

ramkol
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
תגובות: 3075
הצטרף: אפריל 2006

שליחה

כמובן, אבל אם בקירות החדר המנוגדים נמצאים רמקולים שמנגנים בפזה הפוכה הייתי מתאר את החדר כשני גלים שמבטלים את עצמם... כי זה רלוונטי לנושא...

הנקודה שעכשיו אנחנו מדברים עליה היא רק חלק מהנושא ובהחלט יש מקום לדבר גם על זמן מחזור ואורך גל החזרים של גלים עקיפות וכל מה שבא עם זה...

לדעתי...
:D


.

moco
סמל אישי של משתמש
גורו
גורו
תגובות: 20597
הצטרף: דצמבר 2004

שליחה

ramkol כתב:כמובן, אבל אם בקירות החדר המנוגדים נמצאים רמקולים שמנגנים בפזה הפוכה הייתי מתאר את החדר כשני גלים שמבטלים את עצמם... כי זה רלוונטי לנושא...
.
...
לא אם הם היו מנגנים באורכי גל גדולים משמעותית ממימדי החדר.
הנקודה שעכשיו אנחנו מדברים עליה היא רק חלק מהנושא ובהחלט יש מקום לדבר גם על זמן מחזור ואורך גל החזרים של גלים עקיפות וכל מה שבא עם זה...
...
מסכים שיש עוד הרבה על מה לדבר, כולל דברים שבהם הגליות מתבטאת.
אבל הדיון הוא על ההסבר לנקודה הספציפית הזו.
משה

motico
כתב
כתב
תגובות: 1510
הצטרף: מרץ 2005
מיקום: גבעתיים

שליחה

ramkol

כתבת:
מצב סטרילי כמו בציור השני, לא קיים, כי תמיד יגיעו גם גלי קול מהחלק שמצויר תחתון...
...
אז מה, עכשיו ישנם 4 גלים? 2 קדמיים ושניים אחוריים?
בכל מקרה תמיד תמצא באיור השני גל קדמי והתואם לו באחורי כך שיבטלו אחד את השני. וגם אם זה לא מספק אז אם בכלל קיים הפרש מרחק בין L4 ו- L3, הוא יהיה כל כך קטן שתתחיל לשמוע רק תדרים מאד גבוהים.
בפועל זה לא קורה, הרמקול מתחיל לצייץ כבר ב 100Hz, ולכן אם תאוריה עונה רק על חלק מהמצבים אז היא תאוריה לא מדויקת.

אני מבין שהנקודה שמאד מפריעה לך הוא ההסבר שהאוויר נע מהחלק הקדמי לאחורי ולהפך. בוא לא נתייחס כרגע לנושא השמע והצליל ונתייחס רק לפיזיקה עצמה. נדמיין את הממברנה כאיזו בוכנה שנעה.

בצד הקדמי של הרמקול, אחרי התנועה של הממברנה, יש אוויר בלחץ.
בצד האחורי של הרמקול, אחרי התנועה של הממברנה, יש אוויר בתת לחץ.
בין החלק הקדמי של הבוכנה והחלק האחורי של הבוכנה יש הפרש פוטנציאלים. כשיש הפרש פוטנציאלים מתרחשת תנועה. חוק פיזיקאלי בסיסי.
האוויר מחפש את הדרך הקצרה ביותר כדי להשוות את הפוטנציאלים ולכן נע מהצד שיש בו לחץ לצד עם התת לחץ. הדרך הקצרה היא בדיוק ההיקף של קצה הממברנה.
תנועת אוויר חייבת להתרחש, בדיוק כמו שיש זרם כשיש מתח.

מה שלא ברור לי, זה למה זה לא ברור לך ? ומבלי שנתייחס בכלל לנושא השמע.

אפשר בכיף להמשיך את הדיון ולקשר את נושא זרימת האוויר (או לא לקשר) לנושא הצליל, אבל רק אחרי שנעבור את מכשול ההסכמה הזה.
מוטי

חזור אל “אודיו דו-ערוצי (סטריאו)”