כאשר אני אומר "טבעי", אני מתכוון לכך שכאשר אני צופה בסרט, אני רוצה להרגיש כאילו הראש שלי היה במקום המסרטה. בסצנות שזה יעניק תלת מימדיות גבוהה זה יהיה מעולה, וגם מתי שזה לא יעניק תלת מימדיות כלל זה עדיין יהיה מצויין, כי זה גם מה שקורה במציאות.אין פה "טבעי" או "נכון". יש את מה שהבמאי החליט להראות לך. אם הוא רוצה שתרגיש שאתה יושב שם ליד השולחן אז זה דבר אחד. אם הוא רוצה שתרגיש כמו צופה חיצוני אז זה דבר אחר (מבחינת דמיון למציאות זה מקביל לזה שאתה צופה ממרחק עם זום). נתתי את הדוגמא של הסנדק כי (גם אני יכול להיות בטוח שתכיר ) ברור שם כמו ברוב הסרטים שזה לא סיפור כפי שנראה ממישהו ששייך לשם.
אני טוען שרוב הסרטים הם "אוביקטיבים" (כמו ספר עם "מספר"). לצלם את זה כמבט של מי שנוכח שם נותן לזה משמעות אחרת...
דרך אגב, חלק מהעניין של לשחזר את המציאות חייב להגיע גם מהגדלת זוית הצפייה. באופן אידיאלי המסך חייב לקחת את כל שדה הראייה, דבר שכמובן בלתי אפשרי בבית קולנוע, בו חייבים למלא גם את הצדדים של כל שורה.
לדעתי בסופו של דבר לא יהיה מנוס מלזנוח את הרעיון של הקרנה על מסך, ולעבור להקרנה ישירות על רשתית העין (ע"י הרכבת משקפיים מתאימים). זו הצורה היחידה שתאפשר זוית צפייה של 180 מעלות לכל צופה (גם בציר האופקי, וגם בציר האנכי). בנוסף, מכיוון שכל עין מקבלת הקרנה ממקור שונה, זה נותן לנו כלי אידיאלי לשחזור סצנות תלת מימדיות.
ואתה כותב הודעות בחלקים כך שהתגובה הקודמת זה רק על חלק קטן ממה שכתבת 
