Joe Satriani - Made of Tears (Live 2006)

[nils_s]

לא היכרתי אותו לפני שמעתי ואהבתי תודה רבה

[Eyal_W]

smaster_1

ברוך הבא , ותודה שהצטרפת לדיון .
(אולי אני אהפוך בסוף את הדיון לדביק ).


תרשה לחלוק עליך ובגדול.
או בעצם אני חולק על גניפר .

הייתי פעם בקליניקה של ג'ניפר באטטונס (ניגנה עם מייקל ג'קסון, מתמחה בטכניקות של טאפינג 8 אצבעות) שאמרה דבר מאד יפה על מלמסטין (שנכון, לדעתי גם עליה): "מדובר בדוגמא טובה לנגן גדול ומוסיקאי קטן".
[/b]

נו אם גניפר יכולה לבקר אתYNGWIE קיים פה עיוות של המציאות.
קצת היסטוריה ומעט אקטואליה - YNGWIE נחשב למלך השרדינג , מה לעשות זו עובדה .
פרט נוסף , YNGWIE היה הראשון שקירב חיבר והלחין רוק עד מטאל בשליוב פראזות של מוצרט , פגניני ושות...
ואפילו הוא מאבות סגנון חדש העונה לשם NEO METAL .
זה מאוד מעניין שנגן פופ בכלל מבקר נגני רוק.
כמעריץ גדול של YNGWIE וכאחד שניגן ומכיר את הברנג'ה יש מעט מאוד נגנים שיכולים להיכנס לנעליים שלו הן בטכניקה , הן בקומפוזיציה , בווירטואיזה , ביכולת שלו להעביר צמרמורות במאזינים .
(אני מניח שפשוט קיימת קינאת נגנים )

בלי ועם קשר וואי רחוק משם שנות אור.

גם ל YNGWIE היו נפילות מוסיקליות , ובחיים הפרטיים (הוא סבל מבעיית אלכוהול ואף היה עצור עקב מתן מכות לאישתו ) .
על חייו הפרטיים אין לי מה להוסיף אבל עד שנת 1998 כל עבודה שלו היתה יצירת מופת .
כאלו שצריך לתלות בלובר .

לאחר מכן התחרבנה לו המוסיקה קצת , אבל מי יודע זה יכול להשתנות .


לג'נסון היתה יציאה אחת טובה עם אלבום בשם TUNES (נדמה לי) וזהו זה

לפחות 3 אלבומים הראשונים שלו מדהימים , והאלבום האחרון שלו (כך שבפועל יש ארבעה )


כל תרבות קידוש הגיטרה והטכניקה על חשבון ההלחנה, הכתיבה והיצירתיות לא מתאימה למוסיקליות אמיתית.


אומר זאת מעריץ של וואי


חזרה לדיון, אם באמת נרצה לשמוע גיטריסטים גדולים שהם גם מוסיקאים חזקים ומיוחדים, צריך ללכת לסגנונות אחרים, בעיקר פרוגרסיבים ופיוזן - שם הוירטואזיות והטכניקה משולבת עם צורך בהלחנה ברמה גבוהה כדי להחזיק את הקטע.

למה ?
אולי תגיד שנחזור לשמוע נגני גאז , או נגני קלאסית .

דווקא יפה שהזכרת את פטרוצי , תקליט הסולו שלו די גרוע , מה שמעיד שללא פורטנוי לא היה פטרוצי .
התקליט עם הקלידן (שאני זוכר את שמו כרגע רודאס לא ?) , בינוני עד נמוך מכל זווית ומכל בחינה .
הוכחה לשהשוואה בין שלושה נגנים תוכל לקבל ב G3 פטרוצי ניראה פשוט מגוכח .

לגבי וואי עצמו , אני מקווה שאתה זוכר \יודע שהוא היה תלמידו של סאטריאני , ואני גם מקווה בשבילך שאתה לא באמת מאמין
ש "התלמיד עלה על המורה " במיקרה הזה .

[tzachi]

אייל
היום בעידן האי מיול אני שומע הכל !
מרקוס מילר , ויקטור ווטן , קריטיין מקברריט , אבישי כאן , פטרישייה ברבר , פיטר סינקוטי , אומר פרוק .... גאז בלוז רוק זמרים זמרות מה שבה וטוב ברוך הבה ! אפילו לאלקס שקולניק יש שלישית ג'ז .

לגבי הגיטריסטים
המועדף שלי הוא יולי ג'ון רוט !! גם בהקלטות הראשונות שלו (סולו -לאחר סקורפיון ) יש שילוב של הנדריקס עם המון קלסי .
אבל לדעתי הלא מלומדת , מי שיש לו את הזכויות על הסיפתח לג'נר זה רנדי רוד הגדול !!
לדעתי הוא הראשון מביין הגיטריסטים המלומדים ששילב סולמות קלסיים במוסקת רוק .

[smaster_1]

הופה אייל,


תודה על הברכות אבל אתה לא יודע מה פתחת פה:)

בוא נלך אחד אחד:

"נו אם גניפר יכולה לבקר אתYNGWIE קיים פה עיוות של המציאות.
קצת היסטוריה ומעט אקטואליה - YNGWIE נחשב למלך השרדינג , מה לעשות זו עובדה .
פרט נוסף , YNGWIE היה הראשון שקירב חיבר והלחין רוק עד מטאל בשליוב פראזות של מוצרט , פגניני ושות...
ואפילו הוא מאבות סגנון חדש העונה לשם NEO METAL . "

אין חולק שינגיי עשה משהו חדש, שזה פשוט לנגן מוסיקה קלאסית על סטראט עם אוברדרייב, בטכניקה מדהימה. נכון שהוא עשה המרות מדהימות מיצירות של כינור לחשמלית, אבל, וזה אבל גדול, לעבדך הנאמן יש כמה קונצרטים על קלטות VHS של מלך השריידנג מהזמנים שהיה סטודנט באקדמיה לג'אז...הדבר שאני זוכר יותר מכל, זו המונטוניות שלו. אחרי שני קטעים הכל נשמע אותו דבר. אולי בגלל זה אין היום שריידינג? נקודה למחשבה (ושלא תבין לא נכון...אני אוהב לנגן ואוהב לשמוע תווים של 64. ספיד איז מיי גיימ.

אגב, מעניין אותי אם אתה מכיר את הולדסוורת' שהיה כנר עד גיל 18 וערק לשורות הגיטריסטים. הוא באמת מנגן בגיטרה כמו בכינור.

סיכום ביניים: ינגיי טכניקן אדיר, מכיר את התיאוריה, אבל הוא לא גדול במובן המוסיקלי. אני אישית מכיר באירופה מספר נגנים שלועסים את הטכניקה של ינגיי לארוחת בוקר. אתה יודע מה, ברמות האלה, זו לא חוכמה להתלהב מטכניקה, כי גם לי יש כמה קטעים שהלחנתי שינגיי יעבוד קשה כדי לנגן אותם.

"זה מאוד מעניין שנגן פופ בכלל מבקר נגני רוק. "

באטטונס היא לא נגנית פופ, אלא שכירת חרב לעת מצוא. שמעתי דווקא פרויקט סולו שלה ואפשר לומר, בכנות, שהיא אכן יודעת לעשות רוק, אבל מוסיקלית היא...לא מרגשת. אכן-אין לנו מה להתרגש מאמירתה על ינגיי.

לגבי הנפילות של ינגיי, זה כמובן לא שייך לדיון, שיהיה בריא ומאושר. וואי, כשלעצמו, לדעתי, הוא מוסיקאי מדהים. הוא גם שיתף פעולה עם מוסיקאים מדהימים (ראה זאפה), אבל אני לא מעריץ שלו, כמו שאני לא מעריץ אף אחד. אני יכול להעריך יצירות של מישהו, וזה המצב עם חלק מהחומר של וואי, וגם עם כמה קטעים של יינגיי.

נכון שלוואי יש פוזה ושטיקים, אבל גם לאדי ואן אלן, ובכל זאת - אצל וואי יש יותר מלרוץ על הצוואר של הגיטרה במהירות האור, ומי שניתח יצירות שלו רואה את המחשבה והתחליפים שהוא מוצא כדי להוציא לפועל סאונד מעניין.

ג'ונסון הוא, מבחינתי, מישהו שטעה בדרך. הוא מנגן נפלא, אבל משעמם פחד (אותי בכל מקרה). שעמום זה גם עניין של טעם.

לגבי שמיעת נגנים ג'אז וקלאסית - אני דווקא אומר שצריך לשמוע. קח את סקופילד, נגן ג'אז שיכול ללמד רוקיסטים דבר או שניים לגבי אנרגיה ושימוש בסולומות פנטטוניים באופן מקורי. מעניין שלא התייחסת לנגנים המעניינים באמת ברשימה - אלן הולדסוורת' וורנון רייד ודווקא נתפסת על פטרוצ'י - שבגדול אינו ייחודי (מסכים שפורטנוי עושה אותו טוב יותר), אבל הוא לוקח את היכולת שלו למקומות מיוחדים ומעניינים עם דרים טיאט'ר, בניגוד לכל החברה מלמעלה רוב הזמן. כי זהו שם המשחק - לא הנגינה, אלא המוסיקה.

זכור לי תלמיד שלי לגיטרה עם שכל של קוף, אבל וירטואזיות של יינגיי. הוא פשוט נולד עם זה. זה, כשלעצמו, בכלל לא מעניין, ולכן ה G3 הוא פרויקט משעמם, כי אם אני רוצה לשמוע נגינה מהירה, אני פשוט מתחבר למגבר ודופק כמה סולמות מאג'ורים על האיבנז שלי
אגב, ראיתי את פטרוצי לפני כמה חודשים בהופעה של דרים בלונדון, ולפני כן חימום של סימפוני X עם מייקל רומאו. האחרון הלך אחרי ינגיי ואילו הראשון - לפחות ייצר משהו שעשה לי מדי פעם, איך אמרת - צמרמורת.

[tzachi]

הולדסוורת' סקופילד, אלן הולדסוורת' וורנון רייד

smaster העם אתה יכול לתת ספליג באנגלית לאומנים האילו ואלבומים מומלצים ?

[Eyal_W]

אם הזכרת את אולדוורט , אז אני אמשיך.
כמובן שאני מכיר אותו , בגדול אני לא מעריץ שלו ולא אוהב את הסונד הבכייני שלו .
הוא מעלה לי את הקריזה .
יחד עם זאת מדובר באחד הגיטריסטים היותר לא מוערכים בזאנר , לצערו כמובן .
בהחלט הוא גיטריסט מאוד מיוחד עם סאונד מיוחד , בעל הבנה מוסיקלית מדהימה , הסולמות שעושה בהם שימוש הם לחלוטין מטורפים .
עם כל זאת , לצערי אני לא סובל אותו . (וכניראה שאני לא היחיד ).
סקופיליד ניכנס אצלי לאותה הקטגוריה כם אולדוורט .

אם אתה מחפש גיטריסטים מוצלחים אז לא מן הנימנע שאדבר על סקוט הנדרסון .
גיטריסט בחסד עליון , בעל "פייל" מטורף , טכניקה מדהימה , יוצר ניפלא .
גיטריסט נוסף שאני מת עליו הוא פרנק גמבאלה ,
אבל אם כבר החלפנו סיגנון ועברנו לזאנר ה FUSION , וכדאי לציין שם נוסף "מישל קוסו " הגיטריסט של UZEB .
וכאן אתה יכול כמובן להוסיף את מטיני .

יאאלה תיקח את הדיון לאן שאתה רוצה .
זה השרשור הטוב ביותר והמהנה ביותר שהתשתתפתי .

אולי אני אציין גם גיטריסט ישראלי מאוד מיוחד שהיה לי הכבוד להכיר (עוד שהיה בצפון ) הלו הוא ברק חנוך .

[Eyal_W]

הולדסוורת' סקופילד, אלן הולדסוורת' וורנון רייד

smaster העם אתה יכול לתת ספליג באנגלית לאומנים האילו ואלבומים מומלצים ?

...

Allan Holdsworth
Frank Gambale
john scofield
Yngwie Malmsteen
Pat Metheny
Scott henderson
Michel Cusson

[bossgt6]

איזה קטע בדיוק רציתי להמליץ על אלבום של uzeb בשרשור ההמלצות ובדיוק כתבת עליהם . אני זוכר כשהייתי ילד היו משמיעים קטעים שלהם בקטעי המעבר של הטלוויזיה הלימודית בבוקר בין התוכניות , ומאז זה נחרט לי בראש

אני למשל אט אט עם הזמן מפסיק להקשיב לגיטרסטים האלו .......אין לי מושג למה אבל ככל שאני מתבגר {מזדקן} אני מוצא עצמי נוטש את כל הז'אנר הזה של מוסיקה של גטריסטים טכנאים , ספידים , מהירים, זה פשוט לא מעניין אותי , לא מסוגל להקשיב לאינגה , וואי , ,,אני היום לא אשב להקשיב לאלבום שלם בסגנון הזה , זה קודח לי במח , אבדתי את הסבלנות , יש רצועה פה ושם שתעשה לי הרגשה טובה אבל לא יותר
מה שמצחיק אותי שזה רק אצל גטריסטים וחובביהם מדברים על ספידים טכניקות , מעולם לא שמעתי שמדברים בצורה כזו על פסנתרנים , סקסופוניסטים חצצורנים וכו'......., תמיד מתייחסים למוסיקה , אבל כשזה מגיע לגיטרה המוסיקה כאילו משנית וישר רצים לדבר על כמה הוא מהיר , איזה טכניקה וכו'........ למה ???

בגדול זה ממש לא משנה מי יותר טוב או פחות, ומי מעביר ביקורת על מי
יש מקום לכולם
זה בסך הכל אמור לעשות טוב לאנשים , ואם אחד אוהב את זה זה מספיק ,לכל יצירה/סגנון ...יש צרכנים , כל עוד זה עושה להם טוב -זה הכי טוב !!!

וואי מוסיקאי גדול ? יכול להיות , בי הוא לא נוגע , מייק אולדפילד לדוגמא מוסיקאי ענק , זה שהוא לא בענייני ספיד ובטכניקת חלל ממש לא אומר לי כלום ובטח לא מפחית מערכו כמוסיקאי יוצר

[Eyal_W]

bossgt6

גיטריסטים מדברים על טכניקה , וגם פסתרנים מדברים טכניקה ראה למשל ניתוח של תחרות רובינשטין .
כולם טוענים שהפסנתרנים מהמזרח הרחוק בעלי טכניקה אדירה .
אך יחד עם זאת הם חסרי נשמה . וזה לא מונע מהם לקחת את המקום הראשון .
האם זה נכון , לא יודע לא מבין בפסנתרנים .

גם בכלי נשיפה יש אותו הדיון , טכניקה , נשמה .
כך שלא משנה איזה כלי מנגנים הנושאים הללו עולים .
באחד התקליטים של הרי פירסן פרוגקט , הוא מתאר מה קורה שלמוסיקה אין נשמה .
אם אני זוכר נכון , הוא אומר שהגברים הופכים לקוקוס


ואם כבר הזכרת את UZEB , הגיטריסט שלהם הוא אחד האבדות הגדולות ביותר , הוא פשוט הפסיק להוציא תקליטים ופנה להלחנה
של הצגות , וסרטים .
מה עובר לו בראש .

אלן קארו לעומתו חי ובועט , ובעייני הוא אחד הבסיסטים היותר טובים שאני מכיר .

מייק אולפילד , תגיד הוא משעמם .
כן יש לו איזה צינור כפוף 1 או 2 או 3 אבל מה ניסגר איתו .

כל כך ירדנו על וואי , לפחות אציין תקליט אחד מדהים שלו 7th Song , דווקא בתקליט הזה ניתן להבין עד כמה הוא גדול.
התקליט הזה יתאים לכל מאזין .

[bossgt6]

Eyal
כן , אבל אתה מדבר על תחרות ....זה ההבדל ,אני מדבר באופן כללי ואתה יודע שזה נכון ,בלי להיכנס לוויכוחים מיותרים

בכל אופן זו רק דוגמא זה לא ממש משנה אם מייק אולדפילד משעמם אותך , אז ניקח מישהו אחר שלא משעמם אותך והוא לא "טכנאי" ......

דונלנד פייגן - קלידן , יש מישהו שמסוגל לטעון שהוא לא מוסיקאי ענק ? והוא רק עוד קלידן .......הוא בטח לא ריק וויקמן , אבל כפרה עליו ראה איזה יוצר היהודי שלנו .......

לכן בשורה התחתונה אני "שופט" מוסיקה ולא טכניקה , את זה אני משאיר לחתרויות .....שאותי אישית לא מעניינות , כשהמוסיקה טובה אני לא מחפש כמה היא טכנית , או כמה היא מהירה , כשהיא פחות טובה צצות האימרות " כן , אבל תראה איזה טכניקה יש כאן, " תקשיב מה הוא עושה כאן " וכו'.........

כששמעתי את סאטריאני לראשונה נדהמתי , אחר כך הגיע אלי ה וידאו , התלהבתי , ישבתי ללמוד , להוציא, להעתיק, בסלואו מושן וכו'......., הייתי יושב בבית לבד לא הייתי בהרכב או משהו , וזה היה כל עולמי , לטחון סולויים מהבוקר עד הערב

כשנכנסתי להרכב שמנגן קאברים , פתאום הבנתי שזה לא מספיק , בהרכב אתה נדרש לחשוב , אני צריך לנגן שונה מהגטריסט השני , ולא תמיד בביצוע המקורי יש שתי גיטרות עם שני תפקידים, אז צריך ללוות בחכמה , להחזיק קצב, למלא חלל בסאונד ,אחר כך יש מקומות שאני נדרש לבצע סולו , ולא להעתיק את המקור , אז יש עניין של קומפוזיציה, טיימינג, אילתור , וכו'.........פתאום אני מוצא את עצמי מתעסק בדברים אחרים לגמרי ,והסולו שכבודו במקומו מונח הוא רק חלק מתבנית גדולה ולא העיקר


UZEB - אתה עוד זוכר איך היו משמיעים את Spider כל בוקר בחינוכית ?
היום כשאני חושב על זה ספגתי המון מקטעי הקישור האלו .

[Eyal_W]

bossgt6

[bossgt6]

אגב אני רואה שאי אפשר לעקוץ אותך אתה מכיר הכל אינעל שורלאק .....כנראה הרווחת בכבוד את המעמד שלך כאחראי