mulder כתב:אני לא מומחה, כן? אבל לדעתי יש 2 דרכים עיקריות להסתכל על זה:
יש את הגישה של אלה שאומרים שמגבר חיצוני משנה את הצליל לטובה, מוסיף נפח, פירוט וכו'.
ויש גם את הגישה הטכנית שרואה את זה במספרים, אין שם מקום ל"סביר", יש רמקול עם נתון נצילות X שצריך להישמע במינימום עיוות ככל שמגבירים במרחק Y שהוא נקודת הישיבה לצורך העניין. ככל שהנקודה רחוקה יותר אז צריך להגביר יותר, אם לצורך זה ההגברה הקיימת לא מספיקה, אז מחשבים איזו הגברה צריך.
...
הגישה הטכנית מאוד נכונה, אם מסתכלים על כמה הגברה צריך כדי להגיע ל- SPL מסויים המתאים למאזין במרחק מסויים מהרמקולים.
אבל, גם מהגברה של 5W של טלויזיה, והרמקולים המובנים בה, אפשר לקבל עוצמה מחרישת אזניים, ללא עיוותים מיוחדים.
אז נעבור לגישה הראשונה.
היתרון של הגברה חזקה, הוא לא ביכולת להגיע לעוצמה גבוהה יותר, כי אנחנו יודעים שממש לא צריך הגברה חזקה כדי לשמוע אודיו בווליום גבוה בסלון ביתי טיפוסי.
היתרון של הגברה חזקה הוא ביכולת להניע את הממברנות של הדרייברים לתנועה הדרושה כדי לייצר צליל מסויים, וגם לעצור את תנועת הממברנה כדי להפסיק את ניגון אותו צליל.
ככל שההגברה חזקה יותר, היא מסוגלת לגרום לשינויי מצב של הממברנה בזמן קצר, יחסית לזמן שלוקח להגברה חלשה לעשות זאת.
וזה בדיוק מה שמשפיע בין השאר, על הפירוט, ועל התחושה ששומעים יותר טוב.
השאלה עד כמה השינוי מורגש תלויה בגודל השינוי בין 2 ההגברות הנבדקות, ואיכות הרמקולים המחוברים.
רמקולים יחסית לא איכותיים, מעצם דרך התכנון והבנייה שלהם, לא מסוגלים להביא לידי ביטוי את השינוי של שידוך להגברה חזקה יותר, מאשר רמקולים איכותיים, שכן מסוגלים להגיב במהירות לשינויי הזרם והמתח המגיעים מההגברה.
דרך אגב, זה קשור לכך שרוב הרמקולים הנחשבים טובים מאוד, הם בעלי עכבה נמוכה.
כאשר מתכננים רמקול כדי שיהיה כמה שיותר "שטוח" ברמת העכבה שלו על פני כל סקאלת התדרים, מקבלים רמקול בעל עכבה ממוצעת נמוכה יותר, ורמקול בעל עכבה נמוכה מאפשר לזרם גבוה לזרום דרכו יותר בקלות, ובכך להגדיל את רגישות הרמקול לשינויים קטנים בזרם העובר דרכו, ולהגיב להם בתנועת הממברנה.
