מסכים מאד! די מרגיז ששרשורים ענייניים ננעלים בגלל סגירת חשבונות בין כמה חברי הפורוםweb כתב:מרטין, במקום לנעול את השירשור לא עדיף "לנעול" את הגורם ? (השייה זמנית לפחות?)MartinHSabag כתב:למה שוב זה מתגלגל לגופם של אנשים ספציפיים (גם אם שמם לא מוזכר במפורש הרי כולנו יודעים טוב מאוד במי מדובר וזה לא הופך את זה לפחות טוב).
רק בזכות ההשקעה האדירה של ramkol, אני רק מזהיר עכשיו.
אם שוב השיחה תיגלוש או תזכיר מישהו ספציפי שלא רללונטי לדיון, השירשור יינעל....
...
מיספר מילים ורעיונות תאורטיים בהקשר השירשורים שנינעלו
ויטלי
- oferlaor
- מנהל

- תגובות: 78932
- הצטרף: נובמבר 2004
- שם מלא: עפר לאור
- מיקום: מודיעין, ישראל
- נתן תודות: 792 פעמים
- קיבל תודות: 5400 פעמים
ברשותכם אציג את האגורה השחוקה שלי בנושא.
ידוע זה מכבר, כי ישנם תופעות בטבע שאין לבני האדם כלים להוכיחם הן באופן כמותי והן באופן איכותי. ותודה בזאת, לעשרות חוקרים ומחקרים, שנתנו את האפשרות לקבל טענות מסוג זה, ובניהם : פרופ' קוח, פרופ' לורנץ', פרופ' מנדלברוט , פרופ' פול ניומן, פרופ' איינשטיין ועוד הרבה חוקרים וטובים אחרים....
בפוסט זה העלה השערה : הייתכן כי שרשורי הכבלים המפורסמים באתר, הינם מקרה פרטי של תופעה מסוג זה ?
אפרט : הם יתכן כי בכלים ה לא ניתן ידועים לבני האדם כיום להוכיח או להפריח טענות מסוג כבל אודיופילי א' הינו בעל אופי שמיע ואחר מכבל ב' ?
אתן ברשותכם דוג' להסביר את דברי : בתמונה המצורפת , מוצגת צורה שאחד ממאפייה המעניינים שככול שתסתכל קרוב יותר לתמונה, כלומר תגדיל את הרזולוציה , כך יתגלה כי ישנם עוד ועוד פרטים ולמעשה בכול הכנסות לרזולוציה גבוהה יותר בתמונה כך יותר פרטים נחשפים ללא גבול נראה לעיין. תופעה זו נראת בשפה מתמתטית - מימד שבור.
עוד תופעה מעניינת היא שלמרות שבכל רזולוציה מופיעה תמונה שונה וייחודית לא מן הנמנה שתגלה כי הצורה הבסיסית חוזרת על עצמה - אם היא מופיעה לאחר הגדלה של אלפי מונים של התמונה. תופעה זו נקראת בשפה המתמטית - דמיון עצמי.
לעצם העניין, מראה זה מדגים תופעה שעד היום, לאחר המון שעות מחקר,
לא ידוע ההוכחה המתמטית כי התמונה תחזור על עצמה באופן מדוייק במקום / רזולציה כזו או אחרת ומצד שני, לא ידוע תיאור של הצורה ואופי הצורה באופן כזה שמפרט את כלל גווניה וצורותיה של התמונה.
תמונה מסוג זו נקראת פרקטל. דוג' יפה שמתארת את המצב בתמונות אפשר למצוא בוויקיפדה תחת הכותרת פרקטל - התמונה המצורפת הינה מהערך באנגלית
תופעות דומות מתגלות חדשות לבקרים במגוון תוחמי הפיזיקה והטבע,
החל מאקולוגיה, מטאורולוגיה, אסטרונומיה, ואפילו בתחומי האומנות, כלכלה, פוליטיקה ועוד.
מי לא שמע את המשפט המפורסם: על משק כנפיים של פרפר במקום אחד על פני הגלובוס יתכן ויגרום לסופה בקצהו האחר של הגלובוס.
האם מישהו אי פעם , מצא דוג' לשקשוק כנפיים של פרפר שגרם לסערה ?
האם מישהו אי פעם, הצליח לתאר את מזג האוויר בצורה מדוייקת לפירוט התופעות המטרולוגיות באזור כלשהו.
התשובה היא כמובן שלא.
אך, בלא מעט מחקרים הוצגו סימולציות מחשב , המתארות תופעות,
שלעיתים, שינוי מזערי בפרמטרים ( בין אם בנוסחה מתמטית , ובין אם בניסוי פיזיקלי ) התוצאות הסופיות בין אם בתוצאות החישוב מספריות או משיכה לשדה מגנטי כזה או אחר ....
הינם שונות בתכלית. לתופעה זו קוראים רגישות לתנאי התחלה.
ובכלל למדע העוסק בכל אותם תחומים שהוזכרו כאן בין היתר - רגישות לתנאי התחלה, דמיון עצמי, מימדים שבורים.... נקרא תורת הכאוס. כפי שהגדיר אותו המדען הידוע : סטיבן הופקינג בהרצאתו בקיימברידג' ב 1980 בנושא "האם אנו עדין לקץ הפיזיקה התאורטית?" בו הוא תיאר כי מדע הכאוס חוקר תבניות בתופעות אקראיות ואת הכוונה והסדר שבאי הסדר.
לאחר אין סוף שעות של קריאה בשרשורי כבלים באתר ומחוצה לו ובדיקה מעט יותר קפדנית של מהות השיחות נראה שאני מתחיל להבין כי יתכן שגם כבלים אודיפיליים מתנהגים בצורה כאוטית.
ידוע הוא, שבמחקרים נמדדו בניסויי מעבדה רזולוציית השמיעה של בין האדם, או במילים אחרות, כמה האוזן האנושית יכולה להפריד בין צלילים שנשמעים קרוב אחד אחרי השני.
עדיין,
האם יתכן, לדוג', כי קיצור אורח כבל לרמקול שמאלי , גם אם הקיצור הינו באורך שנחשב לזעיר ביותר, יחסית לאורך הכבל לרמקול הימיני, גורם תופעה של שינוי אופי הצלילים והמוזיקה שנשמעים מאותה מערכת ?
האם ניתן לתאר את אותו שינוי באופי המוזיקה בצורה כזו או אחרת באופן עקבי ומלא ?
לשתי השאלות אלה ,לצערי, נראה שאין באמתחתי תשובה.
אסכם בציטוט של המדען ג'ון אפדייק ושמצאתי אותו מתאים
"אנושיות היתה המוזיקה,
טבעי היה הרעש הלבן...."
הציטוט פותח את הספר "כאוס מדע חדש נולד" מאת הסופר - ג'יימ ס גליק שאבי ז"ל קנה לי אותו בצעירותי.
צפיר טופול
ידוע זה מכבר, כי ישנם תופעות בטבע שאין לבני האדם כלים להוכיחם הן באופן כמותי והן באופן איכותי. ותודה בזאת, לעשרות חוקרים ומחקרים, שנתנו את האפשרות לקבל טענות מסוג זה, ובניהם : פרופ' קוח, פרופ' לורנץ', פרופ' מנדלברוט , פרופ' פול ניומן, פרופ' איינשטיין ועוד הרבה חוקרים וטובים אחרים....
בפוסט זה העלה השערה : הייתכן כי שרשורי הכבלים המפורסמים באתר, הינם מקרה פרטי של תופעה מסוג זה ?
אפרט : הם יתכן כי בכלים ה לא ניתן ידועים לבני האדם כיום להוכיח או להפריח טענות מסוג כבל אודיופילי א' הינו בעל אופי שמיע ואחר מכבל ב' ?
אתן ברשותכם דוג' להסביר את דברי : בתמונה המצורפת , מוצגת צורה שאחד ממאפייה המעניינים שככול שתסתכל קרוב יותר לתמונה, כלומר תגדיל את הרזולוציה , כך יתגלה כי ישנם עוד ועוד פרטים ולמעשה בכול הכנסות לרזולוציה גבוהה יותר בתמונה כך יותר פרטים נחשפים ללא גבול נראה לעיין. תופעה זו נראת בשפה מתמתטית - מימד שבור.
עוד תופעה מעניינת היא שלמרות שבכל רזולוציה מופיעה תמונה שונה וייחודית לא מן הנמנה שתגלה כי הצורה הבסיסית חוזרת על עצמה - אם היא מופיעה לאחר הגדלה של אלפי מונים של התמונה. תופעה זו נקראת בשפה המתמטית - דמיון עצמי.
לעצם העניין, מראה זה מדגים תופעה שעד היום, לאחר המון שעות מחקר,
לא ידוע ההוכחה המתמטית כי התמונה תחזור על עצמה באופן מדוייק במקום / רזולציה כזו או אחרת ומצד שני, לא ידוע תיאור של הצורה ואופי הצורה באופן כזה שמפרט את כלל גווניה וצורותיה של התמונה.
תמונה מסוג זו נקראת פרקטל. דוג' יפה שמתארת את המצב בתמונות אפשר למצוא בוויקיפדה תחת הכותרת פרקטל - התמונה המצורפת הינה מהערך באנגלית
תופעות דומות מתגלות חדשות לבקרים במגוון תוחמי הפיזיקה והטבע,
החל מאקולוגיה, מטאורולוגיה, אסטרונומיה, ואפילו בתחומי האומנות, כלכלה, פוליטיקה ועוד.
מי לא שמע את המשפט המפורסם: על משק כנפיים של פרפר במקום אחד על פני הגלובוס יתכן ויגרום לסופה בקצהו האחר של הגלובוס.
האם מישהו אי פעם , מצא דוג' לשקשוק כנפיים של פרפר שגרם לסערה ?
האם מישהו אי פעם, הצליח לתאר את מזג האוויר בצורה מדוייקת לפירוט התופעות המטרולוגיות באזור כלשהו.
התשובה היא כמובן שלא.
אך, בלא מעט מחקרים הוצגו סימולציות מחשב , המתארות תופעות,
שלעיתים, שינוי מזערי בפרמטרים ( בין אם בנוסחה מתמטית , ובין אם בניסוי פיזיקלי ) התוצאות הסופיות בין אם בתוצאות החישוב מספריות או משיכה לשדה מגנטי כזה או אחר ....
הינם שונות בתכלית. לתופעה זו קוראים רגישות לתנאי התחלה.
ובכלל למדע העוסק בכל אותם תחומים שהוזכרו כאן בין היתר - רגישות לתנאי התחלה, דמיון עצמי, מימדים שבורים.... נקרא תורת הכאוס. כפי שהגדיר אותו המדען הידוע : סטיבן הופקינג בהרצאתו בקיימברידג' ב 1980 בנושא "האם אנו עדין לקץ הפיזיקה התאורטית?" בו הוא תיאר כי מדע הכאוס חוקר תבניות בתופעות אקראיות ואת הכוונה והסדר שבאי הסדר.
לאחר אין סוף שעות של קריאה בשרשורי כבלים באתר ומחוצה לו ובדיקה מעט יותר קפדנית של מהות השיחות נראה שאני מתחיל להבין כי יתכן שגם כבלים אודיפיליים מתנהגים בצורה כאוטית.
ידוע הוא, שבמחקרים נמדדו בניסויי מעבדה רזולוציית השמיעה של בין האדם, או במילים אחרות, כמה האוזן האנושית יכולה להפריד בין צלילים שנשמעים קרוב אחד אחרי השני.
עדיין,
האם יתכן, לדוג', כי קיצור אורח כבל לרמקול שמאלי , גם אם הקיצור הינו באורך שנחשב לזעיר ביותר, יחסית לאורך הכבל לרמקול הימיני, גורם תופעה של שינוי אופי הצלילים והמוזיקה שנשמעים מאותה מערכת ?
האם ניתן לתאר את אותו שינוי באופי המוזיקה בצורה כזו או אחרת באופן עקבי ומלא ?
לשתי השאלות אלה ,לצערי, נראה שאין באמתחתי תשובה.
אסכם בציטוט של המדען ג'ון אפדייק ושמצאתי אותו מתאים
"אנושיות היתה המוזיקה,
טבעי היה הרעש הלבן...."
הציטוט פותח את הספר "כאוס מדע חדש נולד" מאת הסופר - ג'יימ ס גליק שאבי ז"ל קנה לי אותו בצעירותי.
צפיר טופול
לא הצלחתי לחלץ את הנתונים שאני מחפש
מהלינק שלך....
אולי אתה תוכל לתת את התשובות המספריות בפרמטרים שאני מחפש , כפי שבאים לידי ביטוי בפוסט הקודם שלי.
Tsfir - אני מבין את גישתך ואפילו די מסכים עם נקודת הראות הזאת.
אך, בכל זאת קיימים פרמטרים שמנסים להסביר את הסביבה, וזה לא משנה כרגע אם הכלים הללו הם הפיזיקה או הפילוסופיה.
מה שמפליא אותי שאחרי עשורת אלפי הודעות בפורום, פתאום מתברר שאפילו על הגדרות מדידות אין הסכמה ואפילו אין רפרנס. כנראה מה שקרוי טכנוקרטיה= פיזיקה\חשמל\כימיה (אצל רוב האנשים, ואולי לא כולם)הוא בכלל סוג של פילוסופיה.
צפיר-Tsfir כתב: לאחר אין סוף שעות של קריאה בשרשורי כבלים באתר ומחוצה לו ובדיקה מעט יותר קפדנית של מהות השיחות נראה שאני מתחיל להבין כי יתכן שגם כבלים אודיפיליים מתנהגים בצורה כאוטית.
צפיר טופול...
ראשית- תודה על ההשקעה והשיתוף במחשבות...
שנית- גם אני- לאחר אין סוף שעות של קריאה.......הגעתי למסקנה שה"כאוס" טבוע בעיקר באינדיבידואליזם שלנו כבני אנוש, לא רק שאנו שונים האחד מהשני, אנו גם שונים מעצמנו משעה לשעה מיום ליום..... והרבה פחות בשוני בין הציוד.
(אגב, אני תמיד שואל- באם "אין כלים מדעיים" ויש "כאוס" - על בסיס מה מתכננים ומייצרים כבלים
javascript:emoticon('
') javascript:emoticon('
')
') javascript:emoticon('
')- נמר
- חבר שלא מהעולם הזה

- תגובות: 7772
- הצטרף: ספטמבר 2005
- מיקום: נס ציונה
- נתן תודות: 1 פעם
- קיבל תודות: 1 פעם
חברות כבלים מייצרות גם על הצד הטכני וגם על הצד האזנתי.
קח לדוגמא את הרינגמט , נכון יש מאחוריו גם הסבר טכני , אבל ... היצרנים ה"קשישים" האנגלים שמייצרים אותו טוענים שהוא מיוצר על בעזרת ניסוי וטעיה.

קח לדוגמא את הרינגמט , נכון יש מאחוריו גם הסבר טכני , אבל ... היצרנים ה"קשישים" האנגלים שמייצרים אותו טוענים שהוא מיוצר על בעזרת ניסוי וטעיה.
"מערכת סטריאו טובה לא מרכיבים בניחושים".
- eg99
- חבר ותיק

- תגובות: 2999
- הצטרף: פברואר 2006
- מיקום: רמת השרון
- נתן תודות: 114 פעמים
- קיבל תודות: 58 פעמים
רק כדי להוסיף על ההיבטים ה"כאוטיים" ברמה התיאוטית:
מערכת השמיעה שלנו היא אדפטיבית (שמתאימים את עצמם לתנאים הקיימים כתלות בזמן ובתנאים).
לדוגמה, אנחנו מצליחים לשמוע את בני שיחנו ולהבין גם במקומות מאד רועשים (קרי לשמוע בעיקר מה שאנחנו רוצים), ו"להתרגל" לרעשי רקע קבועים.
מהנדסים יודעים לייצר מקלטים אדפטיבים כבר הרבה שנים ברמות מאד גבוהות (ראה מודמים דיגיטלים מכל סוג שהוא), אבל מתקשים ליצור מיכשור שמיעה באיכות גבוהה (המכשירים ברמה גבוהה אבל עדיין יש המון בעיות).
הסיבה העיקרית היא שהמדע לא מבין עד הסוף את המנגנונים. במיוחד לא את הצד האדפטיבי.
אחד ההסברים הנהוגים היום הוא שתהליך האדפטציה מתוחכם ממה שאנו מבינים כעת, והמפתח לפתרונות נעוץ בהבנתו בצורה טובה יותר.
הסברים אחרים מכוונים לצד ההבנתי (הקוגניטיבי) - החלק של פיענוח המידע במוח.
נכון, אלו הסברים תיאורטיים, אבל אם ניקח מכשירי שמיעה (לבעלי ירדה בשמיעה) שעולים כמו מערכת שמע בינונית פלוס (10K עד 30K לזוג!), ומכילים מעבדי אות חזקים ומתוחכמים, ולמרות שניתן לכייל אותם מול אודיוגרמות של "הנבחן" הספציפי מיד בתום הבדיקה - עדיין יש "מקומות" (זמן ותנאים) שבהם הם פועלים יותר טוב ו"מקומות" אחרים שפחות.
כאילו זה לא מספיק, אז בעלי מכשירים "מכוונים" מדי פעם את התכונות של המכשיר אצל האודיולוג. כלומר ההנחה היא שהשמיעה השתנתה (המכשיר לא).
מאחר ונקודת המוצא שלי היא שיש אנשים ששומעים הבדלים בין כבלים, השאלה ההנדסית המרכזית היא איך לזהות את הגורמים לשינוי ואיך לתכנן הבדלים כאלו, והאם הבדלים כאלו הם "שיפור" או רק שינוי, וככזה עדיף שיהיה מינימלי ככל שניתן.
מערכת השמיעה שלנו היא אדפטיבית (שמתאימים את עצמם לתנאים הקיימים כתלות בזמן ובתנאים).
לדוגמה, אנחנו מצליחים לשמוע את בני שיחנו ולהבין גם במקומות מאד רועשים (קרי לשמוע בעיקר מה שאנחנו רוצים), ו"להתרגל" לרעשי רקע קבועים.
מהנדסים יודעים לייצר מקלטים אדפטיבים כבר הרבה שנים ברמות מאד גבוהות (ראה מודמים דיגיטלים מכל סוג שהוא), אבל מתקשים ליצור מיכשור שמיעה באיכות גבוהה (המכשירים ברמה גבוהה אבל עדיין יש המון בעיות).
הסיבה העיקרית היא שהמדע לא מבין עד הסוף את המנגנונים. במיוחד לא את הצד האדפטיבי.
אחד ההסברים הנהוגים היום הוא שתהליך האדפטציה מתוחכם ממה שאנו מבינים כעת, והמפתח לפתרונות נעוץ בהבנתו בצורה טובה יותר.
הסברים אחרים מכוונים לצד ההבנתי (הקוגניטיבי) - החלק של פיענוח המידע במוח.
נכון, אלו הסברים תיאורטיים, אבל אם ניקח מכשירי שמיעה (לבעלי ירדה בשמיעה) שעולים כמו מערכת שמע בינונית פלוס (10K עד 30K לזוג!), ומכילים מעבדי אות חזקים ומתוחכמים, ולמרות שניתן לכייל אותם מול אודיוגרמות של "הנבחן" הספציפי מיד בתום הבדיקה - עדיין יש "מקומות" (זמן ותנאים) שבהם הם פועלים יותר טוב ו"מקומות" אחרים שפחות.
כאילו זה לא מספיק, אז בעלי מכשירים "מכוונים" מדי פעם את התכונות של המכשיר אצל האודיולוג. כלומר ההנחה היא שהשמיעה השתנתה (המכשיר לא).
מאחר ונקודת המוצא שלי היא שיש אנשים ששומעים הבדלים בין כבלים, השאלה ההנדסית המרכזית היא איך לזהות את הגורמים לשינוי ואיך לתכנן הבדלים כאלו, והאם הבדלים כאלו הם "שיפור" או רק שינוי, וככזה עדיף שיהיה מינימלי ככל שניתן.

