oshri121 כתב:aloni,
לאחרונה ראיתי ורטיגו, אמריקן פסיכו והציפורים.
לאחר צפייה שהייתה יותר כבחינה של האלמנטים הקולנועיים (זה היה נשמע פלצני-נו מילא),
הגעתי למסקנה שסרטיו הם יצירת מופת.
אם נחשוב על זה שהסרטים הם בני מספר רב של שנים אז אפשר להבין את הגאוניות והחדשנות שלו באותה התקופה. (תקופה שהייתה רוויה בסרטי קברט, מערבונים וסרטי רומנטיקה).
הרי עד שהיצ'קוק הגיע לארה"ב (וכן התקופה שלו בבריטניה לא הייתה מי יודע מוצלחת), סרטי אימה (במרכאות, כי הרי אלו יותר סרטי מתח כמו שאמרת) היו דלים ביותר, עם הקפדה נחותה יחסית לסרטיו שלו.
לדוגמא בסרט הציפורים כיף לראות בנייה נכנונה של העלילה, פרטים מדוייקים, טקסט מעולה, דמויות מיוחדות וחדשנות, הן מבחינת אפקטים ויזואלים והן מבחינת ההעזה של הבמאי לביים משהו שונה מן המיינסטרים שהיה מונהג.
מי שאוהב את הז'אנר (כמו רבים בדיון) יודע בדיוק שזמן לא רב לאחר סרטיו התחיל דור שלם של סרטים מהז'אנר.
יש משהו מיוחד בסרטים שלו ששונה מכל סרט אימה אחר ש"כיף לראות".
הבנייה המושלמת של הסרט עושה את זה! וצלערנו הרבה במאי סרטי אימה היום אינם מקפידים על הבנייה הכללית של הסרט, אלא ישר ניגשים לזוועות ורצח.
(לעומת זאת מהדור הנוכחי, מ. נייט שאמיליאן ניסה ללכת בעקבות היצ'קוקת החל מן בנייה אווירה, טוויסט מאתגר ועד הופעה עצמית למספר שניות).
maladjusted,
לגבי הסרט עם קידמן-"האחרים".
באמת מן סרטי המתח (ולא אימה) המשובחים שראיתי בשנים האחרונות.
אבל רעיון "הגיבור המת שחושב שהוא חי" כבר נעשה בחוש השישי לפניו....
)
