סבתא שלי היתה אומרת 'ליסען מיט לייסען - געלט מיט געלט' שזה מתרגם בערך ל'כסף הולך לכסף ו... כינים הולכות עם כינים'. אז כמו שהגיע אלי הפטפון המופלא של Pioneer שפתח את השרשור הזה, הגיע אלי, מאותו מקום בדיוק, המשולב הזה של Akai מדגם AM U-11. אמרו לי שהוא עובד. בטח...
זוהי אחת מפיסות הוינטאז' הגבוליות של 1982. סופו של עידן. עדיין בשלדת מתכת שבנויה לטלטולי שב"כ, שנאי כבד כהלכה, ורכיבים יפניים נטו, אך פאנל וכפתורים זולים מפלסטיק ומארז STK של Sanyo במקום לוח הגברה. 30 וואט לערוץ. לא בדיוק משהו לכתוב עליו הביתה - אבל גם לא בדיוק *** מוחלט.
בכל מקרה, שבה אותי חלון ה-VU הענק הזה והחלטתי לבדוק מתחת למכסה המנוע. ניקיתי קצת, ריססתי קצת, וחיברתי למגביל זרם (DBT פרימיטיבי שבניתי מרה-פיל ישן של עט, פילטר של סיגריה ונורת 100W),. איזה מזל... הנורה זעקה לשמיים 'קצר... קצר... קצר...'. לאחר כמה דקות וקצת משחקים נמצא המקור. הפוטנציומטר של הבאסים.
הפעם פירקתי את לוח הטון-קונטרול, עברתי על כל ההלחמות והטבעתי, כמו שהוא, בצלוחית של אלכוהול ושמן נגד חלודה. כמה דקות תרגול בנוזל הקסם, מעט D5, ייבוש קצרצר, ו... הופה... הנורה של ה-DBT נרגעה ועכשיו ניתן היה לשוב למופע המרכזי...
פעם רכשתי NIB 9090DB חדש לגמרי, בקופסה המקורית. 'חדש' ב-9090DB, אומר מינימום 35 שנים. אז החלפתי לו את כל הרכיבים בין אם היה צריך ובין אם לאו. את כל הקבלים החדשים \ ישנים שלו, שמרתי להזדמנות כמו זו. באופן לא מפתיע (אך מעניין בכל זאת) ה-Akai היפני הזה, היה מלא בדיוק באותם רכיבים של אותם יצרני מפתח של שנות ה-70' ביפן. אני די בטוח שכאשר רכשו אותם במכרז ב-1982, כבר אז, הם היו ישנים. קבלי האודיו הכתומים המפורסמים של Elna, קבלי ה-PS של Nippon Chemicon וגם הקבלים הכלליים השחורים של Nichicon. לא היו הרבה אלקטרוליטיים. בסך הכל איזה 20+. כולם הוחלפו. שעתיים של סדנת ריפוי בעיסוק. (ריפוי של המגבר, עיסוק שלי).
בתמונה הקפתי בצהוב את קבלי הפילטר 35V\4700uF המקוריים. היחידים שלא היו לי להחלפה. התוצאה בהתאם. סאונד בריא בווליום נמוך אך נמוכים מרוחים ו-fuzziness כללי בווליום יותר גבוה. היה גם רשרוש מעצבן שבהתחלה ייחסתי אותו לפטפון אבל מהר מאוד התברר שמחוגי ה-VU מגיבים לכך גם ללא מקור מחובר. זה לא מבחוץ - אלה הם זרמי אדווה. לא טוב!
הדבר הכי קרוב לקבלי הפילטר המקוריים שהיה לי זמין, היו זוג 100V\6800uF של Cornel Dubiler . ח*א של קבלים הקורנל האלה. ממש המיץ של הזבל. פעם השתלתי אותם ב-9090. סבלתי אותם שבועיים. אבל זה מה שהיה לי - ועם ה-Akai היי-אנד, מיליון דולר הזה, לא ממש היה לי אכפת. אז עשיתי לו 'ניתוח' קטן והרכבתי לו על גוף הקירור שתי תושבות - ובתוכן שתלתי את הקורנלים... אפשר לראות, לשם השוואת קנה מידה, את הקבלים המקוריים במרכז התמונה, מול החדשים בתושבות שלהם.
הייתי בטוח שאני הולך לפרוץ גשר מיישר ולפגוש במפלצת העשן, אז ניתקתי את גלאי העשן, הכנתי לי משקפי מגן, פנס חרום ומטף כיבוי, נעמדתי ליד ארון החשמל בכוננות הרמת פקק מהירה - והדלקתי.
איזו הפתעה נעימה. סבתא שלי צדקה. כינים באמת הולכות לכינים. הקורנלים האלה התאימו ל-Akai כמו כפפה. לא עשן ולא יער. הדלקה חלקה, ללא המהומים, רעשי רקע או הפרעות. חיברתי טכניקס לכניסת הפונו ואת היציאות לזוג AR'ים ישנים - ופשוט נהניתי מהתוצאה. שמתי את LA Woman של ה-Doors, והחזקתי בערך 20 דקות עם הדבר הזה. מה אומר ומה אגיד... *** זה לא. יש לו סאונד נעים של שנות ה-70' ופונו סטייג' סביר ומעלה. אבל הוא פיצי ואין לו כוח. 30W לערוץ זה נהדר בשביל מצת סיגריות - לא בשביל מוזיקה ביום. בלילה, זה יכול לעבוד יופי.
שאלת השאלות עכשיו, היא - מה אני אמור לעשות איתו? במקור הנחתי שנסיונות ה-super size ישביתו אותו ואני אאלץ להניח אותו היכן שמניחים ציוד שמתאים לשרשור הזה. אבל לצערי הניתוח הצליח, והוא מתפקד טוב בהרבה מעבר למצופה. גם חלון ה-VU הזה שלו פשוט מתוק. חוץ מזה, כבר יש לנו מערכת יחסים. בעיה אמתית.
יש לי רק כבוד ונוסטלגיה לרודסטארים האלה. גם אין סיכוי שיגנבו אותו מהאוטו. יתרון!
ובאמת הבעיה העיקרית שלהם היא החום הגדול שהם פולטים,ושהם לא אוהבים רמקולים של 4 אוהם,ברוב המקרים,או סתם רמקולים שהם 8 אוהם,אבל עם נצילות נמוכה,כאלה רמקולים גורמים להם להזיע.
