מהו הסרט האחרון בו צפיתם?

[oferlaor]

Backrooms

מוכר בחנות ספות מתוסכל מאוד מחייו ומנסה להשתנות דרך פסיכולוגית מגלה בקומה נדחת במחסן רהיטים שבו הוא עובד, מעבר שמכניס אותו למימד אחר שהוא גרסא מעוותת של המציאות שבה כמעט אין אנשים, יש אין סוף חדרים, מעברים אין סופיים.




הבעיה היא שזה מוציא אותו עוד יותר מאיזון ממה שהוא היה עוד לפני כן. הסיפור מסתבך כשהפסיכולוגית מצליחה לגלות את המעבר בעצמה כשהיא באה לחפש אותו אחרי שהוא נעלם.

ממש ממש מוזר ואנחנו מקבלים איזה הסבר די עקום למה שראינו. בגלל הפופולריות, יש סיכוי רב להמשכון.

7.5/10

[Kondo10]

Sound of Falling (2025)

בחווה בצפון גרמניה ארבע נשים חיות בתקופות שונות מתחילת המאה ה -20 עד לתקופה הנוכחית, נפרשים חייהן של אלמה, אריקה, אנג'ליקה
ולנקה מימי מלחמת העולם השנייה עד התקופה המודרנית. כל אחת חווה טראומה של מוות ופרידה מבני משפחה, שחושפת את הקשיים של נשים בתקופות אפלות של ניצול ותשוקה לאהבה.

דרמה גרמנית זוכה פרס חבר השופטים פסטיבל קאן בנוי בצורה לא ליניארית, נע בין ארבע תקופות זמן שונות שכולן מתרחשות באותה חווה.
עלילה מאוד איטית עם סיפור טרגי, לטעמי לא משכנע היות ואין סצנות דרמטיות להעביר את המצוקות של נשים/ילדות שחיות בתקופות אפלות.
למרות שהסרט מנסה להעביר מסר ולעורר מחשבה, מצאתי את עצמי צופה בו לסירוגין, תוהה מה המסר שהסרט מנסה להעביר, למרות שברור לי שהנושא הוא פטריארכיה שעדיין קיים בכמה תרבויות - אך לדאבוני המסר לא היה מספיק חזק לעורר אצלי רגשות או עצב. אפילו לא יודע איך לדרג סרט כזה למרות שהוא מביים יפה על ידי Mascha Schilinski אבל הקטע של תמונה חצויה בצדדים שמנסה להעביר את התקופה, סתם מרגיז.

[Kondo10]

A Great Awakening (2026)

עוד לפני שהושבע ג'ורג' וושינגטון כנשיא הראשון של ארצות הברית בשנת 1789 הוא יצר קשר וידידות עמוקה עם הכומר ג'ורג' וייטפילד
בתקופה שהמושבות באמריקה לא הגיעו להחלטה בנוגע להקמת ארצות הברית כמדינה עצמאית. הכומר היה בעל יכולת לעורר אמונה אצל מאזיניו
מה שסחף אחריו קהל מאמינים גדול על פני ארצות הברית שהיה אחד הרגעים המכוננים ביותר בהיסטוריה האמריקאית.

דרמה על דמות שלא הייתי מודע אליה בעיצוב אמריקה בתקופה שהייתה מפולגת ואחרי מלחמות אכזריות שפיצלו אותה לצפון ודרום.
מסמך היסטורי מעניין וחומר לימוד מעולה עם ליהוק לא איחד ברמתו. John Paul Sneed ו- Jonathan Blair מ שחקים היטב ואמין
שאר הדמויות פחות אמינות. למרות נשוא לימודי ה סרט חוטה בעלילה איטית מבוססת ברובה על דיאלוגים ואותי זה שעמם עד הירדמות.
אם היו משלבים סצנות של מלחמת האזרחים בין לבין, התמקדות באזרחים (אפילו בודדים) חסרי אמונה שנהפכו לפתע למאמינים אדוקים
שהפכו בסופו של דבר את ארצות הבית למה שהיא קיום - המסר היה עובר טוב וקצבי יותר.

6.2/10

[Kondo10]

The Brink of War (2026)

בעיצומה של המלחמה הקרה בשנת 1986 נשיא ארצות הברית רונלד רייגן נפגש עם מנהיג רוסיה מיכאיל גורבצ'וב באי מבודד בפסגת רייקיאוויק שבאיסלנד. הם דנים במתיחות מבעבעת והתחמשות בצצות אטום על אדמת אירופה שמאיימים ישירות על רוסיה. לשני המנהיגים שאיפות שונות לפתור את המשבר שיכול להוביל למלחמת עולם שלישית ולהשמדת העולם.

דרמה היסטורית מגולמת על ידי קאסט מרשים של Jeff Daniels מגלם את רייגן, Jared Harris את גורבצ'וב, J.K. Simmons את ג'ורג' שולץ.
הופעה מזעזעת של Hope Davis שלא ראיתי מזמן, מדקלמת מונולוגים כמו רובוט שיודע צעד וחצי בודד ללא שום רגש - פשוט קשה לצפייה.
אחרי פתיחה של 10 דקות של רייגן, הגיע מיכאיל גורבצ'וב ופותח במונולוג עם רעייתו באנגלית שגרמו לי לנתק את הסרט לאחר דקה.
אני מבין את האילוצים של הוליווד שחייבים להתאים את הסרטים לקהל שלהם שאינו חובב קריאת תרגומים בסרטים, עדיין זה חסר היגיון ופוגע באמינות הסרט. אחרי חיפוש סרט אחר לא מצאתי בשום מקור אצלי (ממש קשה למצוא כיום סרטים טובים) חזרתי לסרט. סרט שכל כולו דיאלוגים טכניים על הנשק שהם מחזיקים בשילוב שיחות סלון בין כמה עיתונאים ואנשי שטח, שלא הוסיפו מאומה לעלילה. תוסיפו רמת הפקה ובימוי נמוכה של
צילומי נוף של המקום לאחר כל סצנה כדי שנראה הרים וים (עבודת בימוי גרועה של Michael Russell Gunn). אותו סרט עם כתיבה יותר מלוטשת שתביא כמה סצנות של פיצוץ אטומי להמחיש את גודל הנזק שהוא יכול לגרום, מעט מתח בין הדמויות, פחות מונחים טכניים יותר אווירה של מתח
(כמו Pressure) עם בניית עלילה סוחפת, היה יכול להיות סרט איכותי על נושא מעניין. סרט משעמם שלא תרם מאומה בהיבט הלימודי.

5.8/10

[Nba]

Killers of the Flower Moon

מבחינה טכנית, ההפקה פה ברמה הכי גבוהה שיש. הצילום נראה מדהים, הסאונד יושב טוב, משחק מעולה של דה נירו ודקפריו.
לטעמי הבעיה הכי גדולה של הסרט הזה היא האורך שלו, שלוש וחצי שעות זה פשוט מוגזם בטירוף.
העלילה לעיתים נמרחת יותר מדי והיה אפשר לחתוך פה לפחות שעה בכיף בעריכה בלי לפגוע בסיפור.
אם העריכה הייתה מהודקת יותר והקצב לא היה כזה איטי ומעייף בחלק מהשלבים, הסרט הזה היה מקבל ממני ציון הרבה יותר גבוה.

6.9/10

[bilbog]

TO LIVE AND DIE IN LA


בלש ב- LA במרדף אחר זייפן דולרים.
החלטתי לראות לאור קאסט השחקנים ובראשם ווילם דיפו בתפקיד הפריצה שלו, והבמאי וויליאם פרידקין (''מגרש השדים'').

מה אומר, שעתיים שלעולם לא תוחזרנה לי... איטי, עריכה גרועה, בלש עם כריזמה של סלרי. למרות ווילם דיפו שתמיד מדהים ומפחיד, הסרט משעמם, צפוי ומאכזב מאוד. אחד הגרועים שראיתי ללא שום נסיבות מקילות. לא מבין איך קיבל ציונים גבוהים כאלו.

[ziv_r]

The Runner (2026)

עורכת דין בלונדון שבנה הסוכרתי בן ה-8 נחטף, מקבלת שעה לרוץ ברחבי העיר ולחסל עד מפתח במשפט שהיא מנהלת כנגד בוס פשע.

מבקרי הקולנוע קטלו את הסרט, אבל האמת היא שהוא לא מעולה, אבל בהחלט לא רע כמו שהביקורות מציגות אותו. נכון שהתסריט סובל קצת מחורי היגיון (הדרישה שעורכת הדין תרוץ ברגל ולא תיקח תחבורה) והטוויסט בסוף מגוחך, אך כמותחן פופקורן הוא בהחלט מעניק מנת אדרנלין פשוטה.
זה לא הגרוע ביותר שתראו השנה ורחוק מהקטסטרופה שעשו ממנו ברשת.
כל הסרט מונח על כתפי גל גדות ומהצד השני של הטלפון Damian Lewis המעולה.
7/10

[dons]

Triangle of Sadness

זוג דוגמנים ומשפיעני רשת צעירים, קארל ויאיא, מוזמנים להצטרף לשיט תענוגות יוקרתי על גבי יאכטת פאר מפוארת. על הסיפון הם פוגשים קבוצה הזויה של מולטי-מיליונרים ואנשי המאיון העליון — מסוחרי נשק ועד עשירים חדשים — הנהנים משירות שמתחנף ומתרפס ומקפטן שיכור ומתוסכל.

כאשר ארוחת ערב חגיגית באמצע הים נתקלת בסערה קשה, האירועים על גבי הספינה יוצאים לחלוטין משליטה. בהמשך, אירוע בלתי צפוי מאלץ חלק מהנוסעים והצוות להילחם על הישרדותם, ומביא להיפוך מעמדות מוחלט שבו כל יחסי הכוח, הכסף והיוקרה משתנים מן הקצה אל הקצה.

הסרט אירופאי הפקה שוודית בימוי ותסריט: רובן אוסטלונד אינני מכיר אותו אך אחקור אודותיו אח''כ.
כמעט שעתיים וחצי סרט צפיתי ב 2 חלקים.
נהנתי מאד, מצחיק, הומור שנון, משעשע, סטירי, טיפוסים מוזרים והזויים ברמות, הבדלי מעמדות ותפנית בעלילה, ישנם קטעים שהצופה יחוש באי נוחות, אותי זה הצחיק מאד

לא כ''כ לוקח את עצמו ברצינות, אבל למרות אורכו נהנתי מכל רגע ורגע.

מומלץ
8.2 סולם דונס המחייך

[dons]

The Menu (2022

[/b][/u]מרגוט וטיילר, זוג צעיר, נוסעים ברחפת לאי מבודד כדי לסעוד ב"הואתוֹרְן" — מסעדת עילית אקסקלוסיבית ויוקרתית במיוחד בניהולו של השף המפורסם והקפדן ג'וליאן סלוויק. אל הארוחה מצטרפת קבוצה מצומצמת של אורחים מהמאיון העליון, ובהם מבקרי אוכל נחשבים, אנשי עסקים ועשירים מנותקים.

השף הכריזמטי והצוות הצייתני שלו הכינו עבור האורחים ארוחת טעומות קפדנית בת כמה מנות, שבה כל מנה מוגשת כמיצג אמנותי מלווה במונולוג פילוסופי. אך ככל שהערב מתקדם והמנות הופכות למורכבות ומוזרות יותר, האורחים מתחילים להבין שלשף יש תוכנית אפלה, מתוכננת היטב ומטרידה במיוחד עבורם.

עם התקדמות הסרט מתבררת הסיבה מדוע השף מתנהג כך, והסרט מותח מאד ותופס, מתחיל רגיל לגמרי וממשיך,
למוזר, קריפי, מותח, מסקרן.
הסרט עשוי ממש טוב, הכל מתוכנן בקפידה, ואפילו אני צפיתי בו ללא הפסקה עד תומו.

למרות כל זאת באופן אישי זה לא הכוס תה שלי, פשוט כי אני מתחבר לסגנון אחר, אבל
אני בטוח שאנשים יאהבו, ואני דיי ממליץ.
(ראיתי בתום הצפיה שקיבל ממישהו פה 9 נדמה לי)

6.9 סולם דונס הסולידי.

[pessik]

Tony (2026)

צעיר חסר כיוון שחולם להיות סופר אבל לא ממש מ3ליח
מחפש מה לעשות לסמסטר קיץ ומתקבל לעבודה במסעדה .
הטבח הראשי לוקח אותו תחת חסותו ולאט לאט המסעדה הופכת למשפחה .

סרט נחמד על בגרות - לדחוף את עצמך גם שקשה ולהישאר נאמן לעקרונות שלך.
הסתבכות עם שקרים , אהבה ומציאת חברים חדשים

חשבתי שאנטוניו בנדרס יתן משחק כובש אבל הוא לא כ'כ בולט פה
העלילה וההתרחשויות מצליחים להחזיק את הסרט גם בלי שחקנים מוכרים .

10\7.7

[Nba]

Backcountry

זוג צעיר יוצא לטיול קמפינג עמוק בתוך היערות. הבחור, שחושב שהוא מכיר את השטח, מחליט לוותר על מפה וכמובן שהם הולכים לאיבוד. תוך כדי שהם מנסים למצוא את הדרך החוצה ומתמודדים עם הלחץ והעצבים אחד על השנייה, הטיול הופך לסיוט אמיתי כשהם נכנסים בטעות לטריטוריה של דוב שחור ותוקפני.
סרט הישרדות שמבוסס על סיפור אמיתי שהיה לו פוטנציאל להיות מלחיץ, אבל בפועל הוא די בינוני.
קשה לקחת את הדמויות ברצינות או באמת להרגיש את הפאניקה שלהן, כי התגובות והדיאלוגים נראים מאולצים ולא טבעיים רוב הזמן.

מעבר לזה, העלילה נבנית לאט מדי ויש לא מעט רגעים מתים שנמרחים בעריכה עד שמגיעים סוף סוף לסכנה האמיתית.
כשאתה לא מאמין לשחקנים, קשה באמת להישאב פנימה ולהיות במתח, גם כשהסיטואציה על המסך אמורה להיות מפחידה.
בקיצור, סרט להעביר איתו את הזמן אם ממש אין משהו אחר, אבל אפשר בהחלט לוותר.

5/10

[Nba]

The Judge

עורך דין מצליח וחלקלק (רוברט דאוני ג'וניור) חוזר לעיירת הולדתו בעקבות מות אמו. שם הוא נאלץ להתמודד מחדש עם אביו המנוכר (רוברט דובאל), שופט מקומי ותיק ונוקשה, שמוצא את עצמו לפתע כחשוד המרכזי בתיק רצח. הוא מחליט להישאר כדי לייצג ולהגן על אביו בבית המשפט ותוך כדי המשפט נאלץ להתמודד עם משקעי העבר והמשפחה שהשאיר מאחור.

דרמה משפטית ומשפחתית שעשויה לא רע.
הבעיה שהסרט ארוך (מעל שעתיים ורבע) ולפעמים קצת נופל לקלישאות צפויות של דרמות משפחתיות.
יש שלבים שבהם העלילה נמרחת והיה אפשר בכיף לחתוך חצי שעה שהסיפור ירוץ חלק יותר.

7.1/10

[Nba]

Die My Love

אישה (ג'ניפר לורנס) המתגוררת עם משפחתה באזור כפרי ומבודד, מתמודדת עם קשיים נפשיים קיצוניים בעקבות אימהות ונישואים שמתחילים להתפורר.
ככל שהבדידות והשגרה השוחקת סוגרים עליה, דעתה הולכת ומשתבשת והיא נדחפת לקצה גבול היכולת הפסיכולוגית שלה, כשהיא נאבקת למצוא את מקומה ולשמור על שפיותה.

הסרט מנסה להיות איזה מותחן פסיכולוגי עמוק ומתוחכם, אבל בפועל מצאתי את עצמי יושב מול המסך ומנסה להבין מה הפואנטה של כל מה שקורה שם.
מרגיש שהסרט מנסה להיות יותר מדי אמנותי או מורכב ונופל למקום שלא ברור לאן הוא מנסה ללכת.
או בקיצור, לא הבנתי מה הם רוצים ממני.
מה שכן, ביצוע המשחק שלה מרשים בסרט.

5/10

[Nba]

Triangle of Sadness

אז בעקבות ההמלצה של חברנו dons
זוג דוגמנים ומשפיעני רשת מקבלים הזמנה להצטרף להפלגת תענוגות יוקרתית על יאכטה שמלאה באוליגרכים, סוחרי נשק ואנשים עשירים בטירוף. מה שמתחיל כחופשה מנקרת עיניים וסאטירה על חיי העושר, מקבל תפנית חדה.

לחלק הראשון הייתי נותן ציון 8, האווירה הסאטירית הדינמיקה בין הדמויות המוגזמות והעקיצות על עולם העשירים ממש הזכירו לי את הווייב של "הלוטוס הלבן".
הכל עבד שם מצוין, הצילום והעריכה שמרו על קצב מדויק שעוקץ בדיוק איפה שצריך.

אבל אז מגיע החלק השני ומאותו רגע ועד הסיום הסרט פשוט הידרדר מבחינתי לציון 5. ברגע שהסיטואציה משתנה, העלילה מאבדת את הפוקוס והקצב צונח.
מרגיש שהתסריט פשוט נמרח והעריכה מתפזרת לתוך סצנות ארוכות ומעייפות שלא הולכות לשום מקום.
חבל, כי עם פתיחה כזאת חזקה זה יכול היה להיות סרט אדיר, המסר בסרט הועבר אבל את הביצוע פחות אהבתי.

[molvy]

Mayday

סיפרו ארוכות את העלילה של הסרט

מבחינתי זה סיפור על חברות שניבנת בתנאים מאוד קיצוניים ומלווה בחוסר אמון גדול בין הצדדים

האמריקאי מנסה לשרוד מאחורי קוי האוייב הרוסי מנסה לשרוד את הרדיפה של השלטונות אחריו ואחרי הבת שלו

ושניהם מנסים לשרוד את הביחד שנפל עליהם משמיים (תרתי משמע)

פרט לסיפור הזה הסרט רצוף ברגעים קומיים ברמה גבוהה יש בין השחקנים חימייה שמעניקה לסרט חיים וקסם עם מצבים בלתי אפשריים קומיים שלא גורמים לצופה לחוסר נוחות

כמו כולם גם אני מאוד נהנתי מהסרט וממליץ עליו בכל פה

8/10 (ביום פחות טוב הייתי נותן לו 7.9/10 אבל אני לארג' היום)

[Kondo10]

Unabomber (2026)

בין השנים 1978-1995 בחור מתמטיקאי מוכשר היה שלוח מעטפות נפץ לאנשים שונים לאורך שנים שהרגו שלושה אנשים ופצעו 23 איש.
המעשים שלו הובילו למרדף ללכוד אותו שנחשב למורכב והיקר ביותר בתולדות הבולשת הפדרלית בארה"ב ה-FBI.

סיפורו של טד קצ'ינסקי ידוע ומוכר מהרבה סדרות וסרטים שהזכירו את מעשיו שהובילו לבהלה בחלקים גדולים בארצות הברית. העלילה נעה על שני צרי זמן, אחד המצוד אחריו על ידי ה-FBI שמנסים לפענח את ראשו של האיש האינטליגנט. ציר זמן שני מתרחש בתקופת ילדותו כשהיה בן 16
ילד מוכשר שעבר ניסויים פסיכולוגיים שנויים במחלוקת שעיצבו והיו חלק מאישיותו. Shailene Woodley מובילה את צוות המשטרה שרואה דברים שאחרים לא רואים ,בהופעה אמינה. Russell Crowe מגלם את הפרופסור בהופעה נהדרת כהרגלו. Jacob Tremblay בתור הנער עושה מאמץ להעביר את הדמות המורכבת שלו, לדאבוני למרות משחק טוב מצידו הוא לא מצליח מעביר את כל המשקעים הרגשיים והאפלים שהפכו אותו
לאחד הטרוריסטים המתוחכמים והאכזריים בהיסטוריה. נושא מרתק על אישיות שהיה בה כמה פנים עם תסריט פשטני למדי שלא לקח את הילדות
של טד קצ'ינסקי שעיצבו אותו להיות אדם מורכב בעל אידיאולוגיה אנטי-טכנולוגית מובהקת למקומות מטלטלים ומרתקים. תחושת החמצה גדולה.

6.4/10

[Kondo10]

The Devil Wears Prada 2

אנדי אדמס שכיום היא כתבת מצליחה ועיתונאית חוקרת מאבדת את עבודתה לאחר שהעיתון נסגר. מסיבות כלכליות היא חוזרת לעבוד במגזין האופנה הוותיק ראנוויי בתור עורכת כתבות במקום שנשלט ביד רמה על ידי העורכת הראשית.


סרט המשך שלא מחדש כלום מעבר להופעה טובה של Meryl Streep בתור אישה שתלנית, Anne Hathaway חמודה אך לא בולטת במיוחד.
Stanley Tucci שחקן אופי נהדר. Emily Blunt מרשימה. סרט שמראה את הצד הזוהר של האופנה וזה מתבטא בליבוש נוצץ ויפה עם אווירת עושר
מצולם ומופק היטב, אך הסרט לא מעניין במיוחד היות ועלילה נשארת במקום בטוח בלי לקחת תפניות או להוסיף פלפל לדמויות. עוד סרט שלא נזכור ממנו מאומה לאחר כמה ימים.

6.2/10

[dons]

Pressure (2026)

הסרט מתרחש במהלך 72 השעות המתוחות שלפני היציאה למבצע. במרכז הסיפור עומד עימות מקצועי ויצירי בין המטאורולוג הסקוטי ג'יימס סטג (אנדרו סקוט) לבין הגנרל דווייט אייזנהאואר (ברנדן פרייזר). בעוד הצבא מוכן למתקפה חסרת תקדים, סטג מציג תחזית מזג אוויר סוערת ומסוכנת ומפציר לדחות את הנחיתה, בעוד גורמים אחרים במטה מציגים תחזית אופטימית יותר. אייזנהאואר נדרש לקבל את ההחלטה הדרמטית ביותר במלחמה, כאשר כל טעות בתחזית עלולה להוביל לאסון כבד ולמותם של עשרות אלפי חיילים.

דרמה הסטורית פנטסטית כמו שהאמריקנים מומחים להכין מטעמים מאירועים שונים.
מעולם לא ידעתי על הסיפור על ה D DAY והמחלוקת על החיזוי.
סרט נהדר, מחכים, מותח ומעניין עד סופו,
המתח של הגנרל אייזנהאור והנוכחים ממש מורגש באויר.

תענוג.

[molvy]

Motor City

סרט אקשן ונקמה טוב מהנה ומספק

הסרט בנוי כמו שאמרו כולם לפני בצורה מאוד מיוחדת ללא דיבורים כמעט עם מוזיקה שמלווה את הפעילות בסרט

תכלס סרט ששווה לראותו אבל הוא לא משהו שנזכור לאורך זמן

אבל העביר שעתיים של כיף בשבת אחר הצהריים

6.9/10

[Nba]

Late shift

הסרט דובר גרמנית.
פלוריה (ליאוני בנש) היא אחות מסורה שעובדת ללא הפסקה במחלקה בבית חולים שסובל ממחסור חמור בכוח אדם.
המשמרת שלה מקבלת תפנית והופכת למרוץ מתוח, דחוף ואינטנסיבי נגד השעון, שחושף את המציאות היומיומית והשוחקת של הצוותים הרפואיים.

הסרט הזה מקבל ממני ציון כזה קודם כל כי טכנית הוא פשוט עשוי מעולה.
המצלמה עוקבת אחרי הדמות הראשית בצורה ששואבת אותך פנימה, בלי כל רעידות המצלמה והכאוס שעושים בחילה בדרך כלל והפוקוס והסאונד יושבים בול.
העריכה מהודקת, אין פה סצנות שנמרחות סתם או רגעים מתים, הקצב פשוט מדויק.
אותי עניין כל הסרט אם השחקנית הראשית הייתה אחות כי היא עשתה את זה כל כך טוב שהלכתי לבדוק את זה, היא פשוט ריתקה אותי למסך!

לגבי התוכן, הסרט לא מנסה להתחכם או לעשות סלט של ז'אנרים.
הוא פשוט זורק אותך למציאות המלחיצה של בית החולים בצורה הכי כנה וריאליסטית שיש.

סרט חזק, ממוקד, בלי קלישאות הוליוודיות ופוזות, שעושה את העבודה בדיוק כמו שקולנוע טוב צריך לעשות.
הייתי יכול להמשיך עם הסרט עוד חצי שעה לפחות.

9/10