חלים ומינה הם זוג נשוי המנהל חנות מסורתית לתפירת בגדי כפתאן בעיר עתיקה במרוקו.
כשהם שוכרים עובד צעיר ומוכשר בשם יוסף כדי לעזור בעבודה העמוסה, נוצר בין השלושה משולש יחסים עדין ומרגש שמשנה את הדינמיקה בבית.
דרמה רגישה, שקטה ויפהפייה מבחינה ויזואלית. הסרט נוגע בנושאים מורכבים כמו אהבה, פרידה, מסורת וזהות מינית בעדינות, בלי דרמות מוגזמות, צעקות או קלישאות.
המשחק של כל השחקנים הראשיים פשוט מעולה ונוגע ללב, הצילום של עבודת התפירה ממש מכניס לאווירה.
עם זאת, אני חייב להודות שכמעט ויתרתי עליו באמצע. הקצב של הסרט מאוד (אבל מאוד) איטי ויש בו חלקים די משעממים שנמרחים יותר מדי.
אמנם הופך להיות צפוי אבל לקראת השליש האחרון הסרט זז יותר.
7.5/10
הסרט מבוסס על סיפור אמיתי ועוקב אחר זוג (ריינור ומות') שמאבדים את ביתם ואת כל רכושם, בדיוק בימים שבהם הבעל מאובחן עם מחלה סופנית. כשהם נותרים חסרי כל, הם מקבלים החלטה נועזת ויוצאים למסע רגלי מפרך של מעל 1,000 קילומטרים לאורך שביל החוף היפהפה של אנגליה, מתוך קושי, ייאוש ותקווה למצוא את עצמם מחדש.
המסע הפיזי של הזוג ארוך ומתיש ולצערי כצופה זה בדיוק מה שמרגישים מול המסך, הסרט נמרח ולא מצליח לייצר את העומק הדרמטי או החיבור הרגשי שאמורים להגיע מסיפור כל כך קשה. ציפיתי לדרמה מרגשת וסוחפת, אבל ברוב הזמן זה הרגיש כמו צעידה ארוכה ודי משעממת לשום מקום. ביצוע יבש מדי לרעיון עם הרבה פוטנציאל.
לפחות היו הרבה נופים יפים, זה גם משהו.
5.5/10
סרט פשע מקסיקני שמבוסס על סיפור אמיתי. שני שוטרים בסיור לילה עוצרים רכב גנוב לבדיקה שגרתית, קולטים שהם הרגע עצרו את לא אחר מאשר "אל צ'אפו", אחד הפושעים הכי מסוכנים בעולם. מאותו רגע הם נכנסים לסרט רע ומלחיץ, כשהם קולטים עם מי יש להם עסק ומתים מפחד ממה שהקרטל יעשה להם. הסיטואציה הזאת מעמידה אותם בדילמה מטורפת בין התפקיד שלהם והחוק, לבין הרצון הפשוט לשרוד ולהישאר בחיים.
7.1/10
הסרט עוקב אחר אב מסור, שיום אחד בתו נחטפת לאור יום על ידי רשת אכזרית של סחר בבני אדם. כשהוא מבין שאין לו ממש על מי לסמוך, הוא משלב כוחות עם נאבין, עיתונאי חוקר שאשתו נעלמה בזמן שחקרה את אותו ארגון פשע. השניים, שמגיעים מרקעים שונים לחלוטין, נאלצים לסמוך אחד על השני ולחשוף כישורי לחימה קטלניים מעברם המוסתר, כדי לפלס את דרכם באלימות דרך צבא של פושעים במטרה להציל את היקר להם מכל.
סרט אקשן ואמנויות לחימה מהונג קונג בקצב מסחרר. נקודת החוזק המרכזית שלו היא ללא ספק הכוריאוגרפיה, סצנות הקרב פשוט מטורפות, אינטנסיביות ועשויות ברמה קולנועית גבוהה מאוד. הסרט כמעט ולא מוריד את הרגל מהגז ומספק אקשן ברוטלי וחסר מעצורים שמחזיק את הצופה על הכיסא.
7.5/10
הסרט עוקב אחרי פרן, אישה שמאבדת את כל עולמה בעקבות הקריסה הכלכלית של העיירה הקטנה בה חייתה. היא מחליטה לארוז את מעט החפצים שעוד נותרו לה לתוך ואן ויוצאת למסע בדרכים הפתוחות של המערב האמריקאי כנוודת מודרנית. לאורך הדרך היא עוברת בין עבודות זמניות, חיה בשולי החברה ופוגשת נוודים נוספים שחולקים את אורח חייה.
הסרט מתנהל בקצב איטי להחריד ובמשך כמעט שעתיים מרגיש שלא קורה שום דבר משמעותי שבאמת תופס את העניין. זה בעצם מעקב דוקומנטרי-למחצה אחרי אישה שנוסעת בוואן מנקודה לנקודה. אין כאן באמת בנייה של מתח, התפתחות עלילתית ברורה או איזה שיא דרמטי ששואב אותך פנימה. למרות הניסיון לייצר יצירה עמוקה ופיוטית, החוויה המרכזית שלי מול המסך הייתה בעיקר עייפות והמתנה שמשהו יקרה.
על הנייר זה סרט שזכה בהמון פרסים (כולל אוסקר), אבל תכלס? אותי הוא פשוט ממש שיעמם. נכון, הצילומים של הטבע יפים, האווירה מלנכולית ויש משהו אותנטי במשחק, אבל העלילה פשוט לא זזה.
5/10
