לאחר פלישת גרמניה וברית המועצות לפולין בספטמבר 1939, אישה צעירה בת 19 מופרדת ממשפחתה ועובדת בתור אחות פולנייה קתולית.
לאחר שהיא נתפסת על ידי חיילים סובייטים ועוברת התעללות קשה על ידם (לא מראים את זה אבל זה פרט חשוב) היא נמלטת ומתחילה לעבוד
בבית של קצין נאצי בכיר בתור משרתת. כשהיא נחשפת להשמדה של יהודים בגטו היא עושה מעשה אמיץ ומסתירה 12 עובדים של המתפרה
בתוך ביתו של הקצין במחסן למטה בלי שאף אחד מרגיש, תוך סיכון חייה.
כל פעם שנחשפים לעוד סיפורים מעוררי הערצה של אנשים טובים בתוך רוע, זה מחמם את הלב. סיפורה של Irene Gut Opdyke נערה תמימה
שראתה את הזוועות ולא יכלה לעמוד מנגד, ועשתה הכל על מנת להציל חבורה של יהודים באומץ וערמומיות. המשחק של Sophie Nelisse נהדר
עם רגש שעובר דרך המסך, Dougray Scott הקצין הנאצי במשחק מרשים ואמין. שאר הקאסט מוסיפים עומק וסיפור. סרט מבוסס על מחזה בברודווי
שרץ כמה שנים שחושף את סיפורה המדהים שהיא שמרה שנים של שתיקה בנוגע לחווייתה בתקופת המלחמה, ורק בשנת 1975 חשפה את
הסיפור כששמעה טענה כוזבת של ניאו-נאצית כי השואה לא התרחשה מעולם. לאחר מכן היא זכתה בתואר חסידת אומות העולם על ידי יד ושם.
סרט מטלטל, עצוב, עשוי ומצולם נהדר, נראה כמו הצגת תיאטרון איכותית, סצנת אחת ממש קשה לצפייה, בסופו תרגישו חופשי להזיל דמעה אפילו כמה, כי זה מגיעה לה בזכות הקרבה אין סופית בלי לחשוב על עצמה. אגב, הסרט היה יותר אותנטי אם היו מדברים בשפת אם (לא אנגלית) כנראה שקשה למצוא גם שחקנים טובים וגם דוברי גרמנית/פולנית. אבל בגלל שהסרט עשוי נהדר, זה פחות מפריע.
7.8/10
), סצנות הזויות עם שכבות על שכבות של מדע בדיוני המתחרה ראש בראש בסרטים האחרונות של מהיר ועצבני (כמובן שלרעה...).