סוכן משטרתי יוצא למשימה בטאיפיי, על הדרך הוא פוגש את אהובתו משכבר הימים ובמהרה הוא מגלה כי בעלה הוא גנגסטר ששם עליו כוונת.
זהו סרט אקשן שמערבב בין קרבות, מרדפים ודרמה משפחתית – לפעמים זה עובד מעולה, ולפעמים זה מרגיש כאילו חיברו שני סרטים שונים בלי תיאום.
אז ככה – נהניתי מהאקשן. באמת. סצנות הקרב עשויות טוב, יש קצב, יש סטייל, ויש כמה רגעים שבאמת החזיקו אותי מרותק. טייפה נראית מדהים על המסך, וכל הוויז'ואל של העיר מוסיף המון לאווירה הכללית. גם השחקנים עושים עבודה לא רעה בכלל – Luke Evans, הכוכב הראשי, מביא המון נוכחות ואנרגיה, והסצנה לקראת הסוף בקולנוע? פשוט תענוג.
אבל וזה אבל רציני – העלילה פשוט לא מחזיקה מים. היא מתקדמת בצורה לא יציבה, קופצת בין רגעים כביכול מרגשים לדרמות מוגזמות ולקרבות בלי הפסקה. יותר מדי רגעים מרגישים תלושים, כאילו הסצנות לא מדברות אחת עם השנייה. הרגשתי כאילו כל פעם שאני מתחיל להתחבר – משהו שובר את זה. בנוסף, הדמויות... בוא נגיד שלא קל להתחבר אליהן. חלק מהן מתנהגות בצורה כל כך לא עקבית, שהשאירו אותי תוהה אם פספסתי משהו או שהן פשוט לא כתובות טוב.
ועדיין, למרות כל זה, אני מודה שנהניתי. האקשן עבד, היו כמה בדיחות טובות והכימיה בין חלק מהשחקנים הייתה אחלה. זה לא סרט שיגרום לי לחשוב עליו שבוע קדימה, אבל בשביל ערב קליל עם מכות ופיצוצים – הוא לגמרי עשה את העבודה.
העובדה שגם ראיתי אותו בטיסה חזרה מטאיפיי, בכלל הוסיפה לאותנטיות.
7/10
