הרוצח הסדרתי הפסיכופאט מייקל מאיירס שכבר בגיל שש הספיק לרצוח את אחותו והחבר שלה, מצליח לברוח לאחר שהיה מאושפז במוסד סגור במשך ארבעים שנה. בדרכו אל עיירת מגוריו במטרה לחסל את לורי סטרוד, הצעירה ששרדה את התקפותיו בסרט הראשון וכיום היא כבר סבתא חרדתית, הוא מותיר שובל גופות ארוך, כשבתזמון פלאי גם הפעם כל האירועים מתרחשים כמובן בעיצומן של חגיגות ליל כל הקדושים.
סרט נוסף בסדרת "ליל המסכות" ("ליל כל הקדושים"), שכמו אינספור החידושים וההמשכונים שנעשו, לא מצליח להגיע לרמתו של הסרט הראשון מ-1978 בבימויו של ג'ון קארפנטר, שכבר הפך לקאלט. העלילה שטחית, ממוחזרת, בלי אימה אמתית ובלי שום ערך מוסף, אבל באופן כללי כבר היו גרועים ממנו בסדרה. ג'יימי לי קרטיס חוזרת לתפקיד לורי, אותו גילמה בסרט המקורי.
ציון: 6/10
...
·
Halloween
אז החלטנו לצפות עקב הנוסטלגיה לסרט המקורי והגענו למסקנה שנוסטלגיה זה כבר לא מספיק, ושסירטי סלאשרים ב 2019 זה כבר לא זה. מסכים עם כל מילה שנכתבה מעל.
ארבעה זרים אקראיים תמימים לכאורה, מגיעים בליל סערה למלון עם עבר אפל והווה שידע ימים יפים יותר. נראה שכל אחד מהם מסתיר מהאחרים את הנסיבות האמתיות שהביאו אותו למקום, אבל למציאות רצון משלה והיא תוביל את כולם במסלול התנגשות בלתי נמנע.
דרמת-פשע עם המון סטייל, שבא לידי ביטוי דקדקני בארט ובעיצוב הסט, בצילום ובתאורה, בבימוי ובעריכה ובפסקול נהדר. אווירת המסתורין וחוסר הידיעה לגבי מניעיה של כל אחת מהדמויות מצליחים לרתק לאורך כל הסרט ויחד עם זאת הוא ארוך מדי, כשעתיים ועשרים, ויתכן שאם היה קצר במחצית השעה, היה הרבה יותר מוצלח. ישנם גם לא מעט דיאלוגים שלא חיוניים ישירות למהלך העלילה (אבל כן עוזרים להעמיק את אפיון הדמויות), וגם אותם היה אפשר לקצר, או אפילו לוותר עליהם לגמרי.
חבל שבסופו של דבר נראה שבמקום שהסטייל ישרת את העלילה, היא קצת מתגמדת לעומתו והוא קצת מאפיל עליה.
מייקל מאיירס הידוע לשמצה בורח אחרי 40 שנה מהמוסד הסגור כדי לחפש את לורי שהצליחה לחמוק ממנו בשנת 78.
הסרט הראשון הציג את ג'יימי לי קרטיס כשורדת אבל די חסרת אונים מול מאיירס שבסוף גבר הציל אותה. עכשיו היא אישה מבוגרת וקשוחה שלמדה להלחם ומחכה ליום בו תצטרך לסגור איתו חשבון.
חבל שלא פיתחו את נקודת המוצא הזאת כדי לעשות משהו יותר יחודי ולנצל את ההזדמנות הנדירה שג'יימי לי קרטיס מעוניינת לחזור לתפקיד שהזניק לה את הקריירה לפני כמה עשורים.
בסוף יצא סרט לא רע בז'אנר אבל לא טוב כמו שיכל להיות.
בחורה צעירה הולכת לאיבוד בדרך לראיון עבודה ומגיעה ליער קנטקי,שם היא פוגשת טיפוסים פורעי חוק
שמנסים לפגוע בה, בשארית כוחותיה היא פוגשת גבר שמנסה לעזור לה, אבל לא מבינה מה כוונותיו בדיוק.
מותחן דרמה שעדיף שהיו מוותרים עליו. סרט אינדי שמתנהל רובו בדיבורים לא מועילים.
הדמויות לא מעניינות וחסרות עומק, קטעי הפעולה מעטים עשויים לא אמין. היה רצוי לחתוך חצי מהסרט כי לא היה בו
שום דבר מרתק שיכול להחזיק זמן מסך. צפוי ולא מחדש שום דבר. בזבוז זמן.
סיפור הנחיתה על הירח ובייחוד הסיפור של ניל ארמסטרונג.
אנו מקבלים אותו כאדם מופנם, מיוסר על מות ביתו, חנון שאוהב הנדסה ומתמטיקה, טייס מחונן.
לא יודע אם זה תיאור נכון של האדם אבל זה עובד טוב בסרט. משחק מעולה של גוסלינג, קלייר פוי כאשתו ועוד שחקני משנה. אפילו הילדים משחקים טוב וללא הגזמה.
קטעי הטיסה, ההמראות והנחיתות מצולמים בקלסטרופוביות מתוך תאי טייס קטנים. קלוזאפים, רעידות תמונה ובאסים מרעידי סרעפת.
מועברת תחושה חזקה של קופסת שימורים על גבי פצצה שעפה לחלל. האנשים שבתוכה כמעט חסרי אונים.
תאונות, מוות ופציעות היו חלק מתהליך הלמידה של נאסא. כל זה עובר לצופה בצורה מציאותית וחדה.
ריאליסטי עד כמה שאפשר. אין רעים וטובים. אין כוחות על. אין אפקטים לא מציאותיים. פשוט סיפור על בני אדם חדורי מוטיבציה לעשות משהו שלא נעשה קודם. חבל שהפסקנו לנסות.
אז כאחד שלא מחזיק חשבונות אינסטגרם פייסבוק או כל חשבון ברשת חברתית כל שהיא מצאתי את עצמי שואל את הבן שלי כל מיני שאלות בנוגע להתרחשויות על גבי המסך ותוך הסרט קיבלתי הדרכה מהירה בושאי רשתות חברתיות
פרט לזה זהו סרט מותח די טוב שבונה מתח במשך הסרט עך להתפרצות האחרונה.
קשה לעקוב בדיוק אחרי ההתרחשויות שרובן מתחוללות בטקסט על גבי צגי מחשב כל זאת תוך כדי קריאת התרגום, לעומת זאת עבורי היה קשה להסתדר בלי התרגום
אבל למרות זאת היה זה סרט מתח טוב לא משעמם זורם ומפתיע לעיתים
Juliet, Naked
מנהלת מוזיאון בעיירת חוף קטנה שתקועה במערכת יחסים ללא עתיד, פוגשת כוכב רוק מהעבר (Ethan Hawke) שנותן לה טעם לחיים.
אזהרת Chick Flick. קומדיה רומנטית שמקנה ריאליסטיות באמצעות מהלך סרט די מדוכדך. אחד הדברים הכי טובים בסרט זה הסוף שלו שנותן לצופים קו מחשבה עצמאי.
סרט לנשים או לטיסה אם אין לכם סרטים אחרים.
6.7/10
צעיר ששמח בלפטופ החדש שנפל בחיקו מתחיל צ'ט וידאו עם חבריו. תוך זמן קצר הוא מגלה שמישהו שטוען לבעלות על המחשב מנטר את צעדיו כמו גם את צעדי חבריו, ודורש את השבתו המיידית של המחשב, אחרת חייהם בסכנה.
מותחן נוסף מהז'אנר בו רוב מה שרואים על המסך הם צגי המחשבים של המשתתפים, והשני בסדרת "הסר חבר". אם להשוות למשל ל-Searching בו העניין הטכני של הצגת הנעשה במחשבים בוצע בצורה מצוינת, הרי שכאן זה נעשה בצורה הכי בנאלית ומתישה שאפשר. גם מבחינה עלילתית הסרט מטופש, מופרך ומשעמם, ואפילו כשמגיע טוויסט עלילתי שאמור להפתיע, רף השעמום כבר כל כך גבוה, שלא ממש מעניין מה יקרה הלאה ורק רוצים שהסרט כבר יסתיים. ה"שחקנים" בשממון הזה נראים יותר כמו חבורת סטודנטים משועממים ונטולי כל כשרון משחק, שהחליטו כבדרך אגב על כוס קפה בקפיטריה שגם להם בא לעשות סרט.
ספר-כלבים צנוע, חביב ומקובל בקרב תושבי האיזור, נגרר אחר גחמותיו של העבריין השכונתי האלים שלא מפסיק לנצל אותו.כשמעשי אותו בריון מסבכים את חייו וגובים ממנו מחיר אישי, הוא מחליט לנקום באופן שנוגד לחלוטין את אופיו השברירי והכנוע.
דרמה איטלקית עם עלילה פשוטה מאוד אבל כזו שמצליחה להחזיק את הסרט, ושחקנים שאולי נדמה שהם מעט בוסריים (בטח בסטנדרטים הוליוודיים) אבל עושים את תפקידיהם בצורה טובה ואותנטית. השילוב של הנ"ל עם מראות עליבותה של השכונה הציורית המוזנחת והמתפוררת בה מתרחשת העלילה, מצליחים ליצור אמפתיה בקרב הצופה הן לסרט עצמו, והן לדמותו הנוגעת ללב ומעוררת החמלה של השחקן הראשי.
סטודנט מבריק למתמטיקה חוקר מקרה של עצם בלתי מזוהה מעל נמל תעופה סינסיטי.
השלטונות מנסים להעלים את המקרה אבל הוא נחוש לגלות את האמת ומשתמש במיומנות הגבוה שלו במתמטיקה
כאשר ה FBI עוקב מקרוב אחר צעדיו.
דרמה מלאת מספרים קשים להבנה. הסרט הוא לא מדע בדיוני למרות שמו
אלא תרגיל מעניין בחיפוש אחר תבונות אחרות ביקום על ידי חישובי דפוסי תדרים שקיימים בסדר מסוים ביקום.
ליהוק הדמות הראשית Alex Sharp עושה תפקיד לא רע, המרצה שלו לפיזיקה היא Gillian Anderson
שחקנית מצוינת בסדרות - בסרט היא נראית מעט אנמית, מעבר לזה התבגרה באופן טבעי, ומי שאחראי
להופעה החיצונית שלה, במיוחד התספורת - חייב להישלח לגלות על אי בודד.
סרט עם מסרים מעניינים על פיזיקה ומדע, גדוש בנוסחאות קשות לתפיסה לאדם ממוצע. פסקול לא זורם עם קווי העלילה.
דרמה מאתגרת על חיינו ביקום האינסופי, אבל לא מלוטשת דיו.
6.4/10
נערך לאחרונה על ידי Kondo10 ב 15/01/2019 11:08, נערך פעם 1 בסך הכל.
40 שנה אחרי אירועי הסרט הראשון, מצליח מייקל מאיירס הרוצח במסיכה לברוח מהכלא על מנת להשלים
את משימתו להרוג את לורי שהצליחה לחמוק ממנו בסרט הראשון.
סרט אימה נוסף בסדרה שנופל מהמקור בכל קטגוריה. אולי כי היום כבר לא עובד עודף רציחות מיותרות לגמרי
שאין להם שום תרומה לקווי העלילה. פעם זה עוד היה נסבל, היום זה נראה קולנוע מיושן ומיותר.
הכתיבה בסרט ירודה באופן מעורר רחמים, אבל מתאימה לרמת המשחק הנמוכה. דווקא אחרי כל כך הרבה שנים
ש Jamie Lee Curtis כיכבה בסרט הראשון בהצלחה, הייתה הזדמנות לפתח את הדמות שלה שיכלה להיות העניין המרכזי בסרט -בחרו לחתוך אנשים ללא הבחנה במקום לרכז את כל המאמץ בדמות שלה וליצור מותחן אימה מודרני.
סרט אימה סביר שהיה יכול להיות טוב בהרבה.
קשר מפתיע מתפתח בין אישה פשוטה שגולת הכותרת של חייה הוא בלוג הוידאו אותו היא מנהלת, ובין אשת קריירה מצליחה ויפהפייה, שעל פניו חיה את החיים הטובים. כשהשנייה נעלמת במפתיע, פותחת הבלוגרית בחקירה עצמאית שעתידה לחשוף גם סודות מהעבר.
מותחן קומי וטוויסטי בכיכובן של אנה קנדריק ובלייק לייבלי החביבות (שכדי להתחבב עוד יותר אפילו מבליחות בנשיקה לסבית קצרה ). הרעיון שמשמש כבסיס העלילה אמנם כבר בוצע טוב יותר בסרטים אחרים (ולא כדאי לפרט אילו, מחשש לספוילר), אבל הסרט בסך הכל מהנה, ותורם לכך גם פסקול נחמד שרובו שירים בצרפתית.
אשה שאיבדה את בעלה ובתה בחיסול של קרטל-סמים וחווה אכזבה ממערכת הצדק והמשפט, מחליטה לסגור חשבון בעצמה עם האחראים לאובדנה.
סרט נקמה קלאסי, מה שאומר גם שהעלילה די פשטנית ולגמרי צפויה. מצד שני, הסרט מספק את מנת האקשן והאלימות היומית לאלה שנזקקים לה, וג'ניפר גארנר שחקנית שמיטיבה לבצע את החלקים הדרמתיים בתסריט, לצד תפקיד "מחסלת" שדומה לו כבר גילמה בעבר בסרט Elektra.
אם מתעלמים מכמה עניינים מופרכים, כמו למשל שאשת משפחה נורמטיבית הופכת תוך זמן קצר ללוחמת קומנדו מיומנת ששורדת מתקפות של נחילי גנגסטרים, אפשר בהחלט ליהנות מהסרט הזה, בדיוק כמו מסרטים אחרים באותו שטאנץ דוגמת "ג'ון וויק", "משאלת מוות" ואחרים, בהם מככבים שחקנים מהמין הגברי.
באיחור רב צפיתי בסרט עם חברים מתאימים לזאנר הלא חביב עלי - מחזמר, ולמרבה האכזבה - נהניתי ביותר (וגם נתתי לאישתי נשק לעתיד, כשתנסה לגרור אותי למחזות זמר, ואני אנסה להתחמק, היא תמיד תזכיר לי שנהניתי...).
שחקנים נהדרים ויו גקמן בראשם (כל הזמן חיכיתי שיקפצו לו סכנים מהיד, אבל זה לא קרה לצערי), שירים לא מעיקים מדי, עלילה בנאלית קצת אבל מבוססת לגמרי על סיפור אמיתי, והעיקר סאונד מטורף שניער את האבק מכל עשרת הרמקולים שלי, בעזרתו האדיבה של המרנץ שלי שהפעיל את ה- neural-x לטובת צליל תלת מימדי - כולל תקרתי.
פיו נער צועני פשוט בן ה -14 מתגורר בקלבריה שבדרום איטליה. לאחר שאחיו ואביו נכנסים לכלא הוא מתחיל לעסוק בגנבות קטנות על מנת לעזור למשפחה,מתחבר למהגרים מאפריקה, וגם מנסה להתחבב על איטלקים מקומיים
ששולטים באזור.
דרמת פשע איטלקית שאין לי מושג איך זכתה בתור ב"הסרט האירופאי הטוב ביותר". לא שהוא גרוע
יש בו דמויות אמיתיות מהחיים, צילומים טובים,עבודת בימוי לא רעה,פסקול מתאים, משחק טוב של הילד Pio Amato ואווירה כללית מצולמת בלוקיישן שמצליח להעביר את חיי העוני בשכונות מתפוררות של אנשים שחיים בתחתית סולם החברתי.
הבעיה שאין ממש תסריט, כי הדברים די חוזרים על עצמם בצורה שגרמה לי לנטוש את הסרט כמה וכמה פעמים. (ואני ניחן בסבלנות אין סופית לסרטים, אפילו כבדים)
העלילה די מפוזרת ללא חיבור, משחק טוב של הילד כולל חברו המבוגר מאפריקה Koudous Seihun (ליהוק מוצלח)
שמערכת היחסים המקסימה ביניהם מורכבת ומבוססת על אמונה ונתינה. תסריט כתוב טוב והדוק יותר
היה יכול להוציא מהדמויות מעט יותר עומק - לאחר שהיה עובר חיתוך של סצנות מיותרות שהאריכו את הסרט שלא לצורך.
Johnny English Strikes Again
לאחר שהאקר חושף את זהותם של כל הסוכנים במודיעין האנגלי, מגוייס סוכן שפרש לגמלאות (Rowan Atkinson) לחשוף את זהות ההאקר.
ל- Atkinson יש קסם מסויים בשל התפקיד שלו ב- Mr. Bean שבנה אותו, אבל כאן הוא לא מציג את אותן תכונות וסתם מנסה להיות שחקן קומי בקומדיה שמהווה עלבון לאינטילגנציה. גם לטיסה הסרט לא ממש ראוי. מביך.
5.1/10
עשיתי אחרת ממך כי למרות חיבתי לסרטי מארוול הסרט הזה נראה לי מראש משהו מנופח שלא יעבוד. אז העברתי חלקים קדימה. כמו שאמרת סתם בלגן לא ברור. אני גם לא קונה את ה"סוף" , אין סיכוי בעולם שהם יוותרו על כל הרבה הרבה גיבורים.
לאחר שמשפחתו נרצחה בדם קר, בלש מחליט להסתנן לאי בודד המשמש בית כלא לאסירים אכזריים
כדי לנקום את רצח משפחתו, שבו הם כלואים.
מותחן אמנויות לחימה דרום-קוריאני. הקוריאנים עושים סרטי לחימה שמזכירים סרטים של שנות ה -70.
וזה לא ניסיון ראשון שלהם שמוכיח שוב שיש להם הרבה מה ללמוד איך עושים קולנוע טוב.
מתחיל במשחק לא אמין, דמויות מגוחכות שמנסות בכוח להצחיק, וזה לא עובד.
מעבר להפקה חובבנית ובימוי לא הדוק, הבעיה הגדולה שלהם זה תסריט חסר היגיון עשוי באופן משמים.
כוריאוגרפית הלחימה דווקא לא רעה, ובחלקה עשויה טוב, אבל רמת ההגזמות חצתה כל גבול.
השחקן הראשי Bruce Khan הדמות היחידה שראויה להערכה, עושה תפקיד לא רע.
לחובבי הז'אנר בלבד.
צעירה שסובלת מחוסר בטחון-עצמי כרוני הנובע מהמראה החיצוני שלה, נחבטת בראשה וכשהיא מתעוררת היא בטוחה שהיא פצצה עולמית, על אף שכמובן נותרה עגלגלה בדיוק כפי שהייתה...
קומדיה שטותית של הקומיקאית איימי שומר שלא מפחדת מהומור עצמי, וגם מנסה להעביר מסר על הדרך. ישנם כמה קטעים מצחיקים, אבל הסך הכל ממוצע מינוס.
). הרעיון שמשמש כבסיס העלילה אמנם כבר בוצע טוב יותר בסרטים אחרים (ולא כדאי לפרט אילו, מחשש לספוילר), אבל הסרט בסך הכל מהנה, ותורם לכך גם פסקול נחמד שרובו שירים בצרפתית.
