(עונה -1)
במאה ה -19 בנג'מין גינס נפטר ומותיר את ארבעת ילדיו להמשיך את שושלת בירה Guinness האירית. לאחר מכן האחים מנסים לשווק את הבירה לארצות הברית, אך התנגדות של מהפכני הפניאנית שרוצים עצמאות לאירלנד מובילים למאבקי כוח אלימים כי משפחת גינס מנהלים יחסים קרובים
עם האנגלים.
סדרה מהיוצר המוכשר Steven Knight שיצר את אחת הסדרות הטובות בשנים האחרונות Peaky Blinders שחודשה לאחרונה לשתי עונות מעבר לסרט עתידי. סטיבן נייט חוזר על אותם מוטיבים בכל סדרה גם כשהיא לא שייכת לשוליים, וזה לא לשלילה. מעבר לחופש אמנותי לקחת את הסיפור למחוזות אחרים כדי ליצור עניין על חשבון דיוק היסטורי. הרעיון לקוח מסדרות אחרות שהוא עשה - רחובות עם בוץ, תלבושות צבעוניות, אווירה קודרת
ודמויות שהן תמיד שולטות ואלימות בדרך מסויימת וזה כאמור חוזר על עצמו, אבל זה מבוצע היטב ולא משעמם.
אבל בניגוד לסדרה "פיקי בליינדרז" שהיה מדובר על משפחת פשע לכן זה היה טבעי, החופש אמנותי לקח את משפחת גינס למקומות אפלים ואלימים
בשילוב מוזיקת רוק קצבית (מזכיר משהו) שבתחילה זה לא הלם את אופייה של הסדרה, בהמשך זה נראה טבעי לחלוטין.
מדובר על הפקה מלוטשת ומרשימה עד לנקודה של הליהוק שהיה פחות מוצלח וזו רק אחת הבעיות כי יש עוד משהו. Anthony Boyle האח הבכור
דמות לא משכנעת. האח הצעיר בגילומו של Fionn O'Shea אין לו שום תרומה לעלילה. Louis Partridge האח השני אחרי הבכור עושה יופי של
דמות מרתקת. Emily Fairn האחות שלהם משחקת טוב, אבל הדמות שלה לא מפותחת דיו. דווקא דמויות המשנה יותר מעניינות בפרט מנהל עבודה הראשי בגילומו של James Norton הדמות הכי טובה בסדרה. וגם Niamh McCormack אישה יפיפייה שחקנית נהדרת שעוד נשמע ממנה בעתיד.
הבעיה הנוספת היא בניית עלילה משעממת, שימוש יתר באופרת סבון ומערכות יחסים לא מעניינים. על אף הפקה נהדרת, שחזור תקופתי מהמם
הסדרה לא עומדת בציפיות מיוצר מוכשר כזה, כי היא לא הצליחה להעביר סיפור עסיס כזה בצורה מרתקת שתגרום לי לראות עוד ועוד פרק מסקרנות
כי בשלב מסוים כבר רציתי שהיא תסתיים. פוטנצאיל אדיר נפל על כתיבה לא מלהיבה ודמויות לא מתאימות ברובן. הסיום בכלל היה מרושל, אי אפשר לראות מה קרה בלי לעצור את התמונה בפתאומיות.
7.3/10