נורא משעמם כאן לאחרונה...

אז אני אעיר אתכם עם סיפור ותמונות (ואולי גם שיר?)
אז הנה הסיפור: נמאס לי מ-Shure... (יצא חרוז). לא יודע מה קרה. שוב התהפכתי. יש לי שלושה ראשים מדגם M95ED, עוד אחד שנקרא M959ED שתהרגו אותי אם אני יודע מה ההבדל חוץ מה-9 הנוסף, עוד איזה ראש מעאפן שנקרא ME70B, הקלסיקר המיתולוגי ה-V15-VMR שירשתי חוקית, ואפילו שניים חדשים מה-M97xE שמייצרים אותם במקסיקו כל-כך עקום, שבכדי לקבל אחד עם מחט ישרה, צריך לרכוש שניים ולהתפלל.
מי אשם? אילן! דרגון. הכל בגללו. פייר, אף פעם לא הייתי מעריץ גדול של Shure. אבל, הלובי של אילן עשה את שלו, פלוס כמה טריקים ב-eBay ופתאום, יש לי אוסף של Shure שאני ממש לא sure מה לעשות איתו. הייתי חייב לתת לזה צ'אנס אבל הבעיה האמתית - מחטים! כל החלופיות, לאחר שנה+ של חיפושים, יוצאות תחת. כולם אותה רמה של בינוניות. ה-Jico קצת פחות גרועות מהאחרות, אבל ב-$130 מדובר בברכה לבטלה. נמאס לי! שילמתי דרך האף. מספיק. אין תמורה בעד האגרה. אז חזרתי למקורות ועכשיו אפילו ג'ימי מתעניין...

:
[img2=550x412]
https://lh5.googleusercontent.com/-0pR8 ... 681eee.jpg[/img2]
לא יודע למה אתם לא כל כך מכירים את Stanton ולמה Shure כל כך פופולריים (שלא לדבר על AT) אבל ה-under-rating של הראשים המצויינים האלה פשוט משווע. למה זה? ה-681eee פשוט ראש א-ד-י-ר! בהיר, חד, מפורט, בעל יכולת עקיבה פנומנלית. שום דבר לא מקפיץ אותו. אתם יודעים שהוא מוציא 7mV ב-1000Hz? הוא יושב לי טוב על זרועות בעלות מסה אפקט' נמוכה, והוא יושב לי עוד יותר טוב על זרועות וינטאז' כבדות יותר. כזה ראש סבלן - שכל כך התגעגתי אליו שעכשיו, אחרי שהתקנתי אותו מחדש על ה-TP-16
המשופרת שלי, אני מרגיש כאילו העננים של Shure התפזרו, עם כל ה'ערפל באסים' הזה שלהם, והשמש של Stanton חוזרת להאיר לי את הויניל הישן. איזה כיף! וזה, עוד לפני ששלפתי את ה-881S מהארסנל (כי לא בריא ללעוס את כל הסוכריות בבת אחת).
טוב, זה לא בא בקלות. אתמול ישבתי עם מד-זווית קשתי, מד זווית ישר, סרגל, משקל דיגיטלי, סט של משקולות כיול וערמה של בטריות CR2032, זכוכית מגדלת (לופה) של שענים, מנורה של קוסמטיקאיות, סט של מפתחות אלן ומברג ישר (כמה שאני שונא מברגים ישרים), תקליט טסט של hifi ורב מודד, והשקעתי שעה וחצי בכיוון של ה-160 הזה עם 'ציפי' המשופרת. נתפס לי הגב - אבל היה שווה. בלי צחוק. טורנס מכוון עם ראש הולם - עשוי להפתיע גם את האזניים האנינות ביותר. גם הפעם החבר שלי ג'ימי, כאן בתמונה, מאושר מכיוון ה-VTA שלי:
[img2=550x412]
https://lh3.googleusercontent.com/-Efiy ... LIGNED.jpg[/img2]
וכאן, הוא כל כך מבסוט מה-681 שהוא פשוט לא יכול שלא לנסות להראות את ה'מחטים' ניבים שלו בעצמו:
[img2=550x412]
https://lh6.googleusercontent.com/-Zk3S ... tanton.jpg[/img2]
ומכיוון שדיברתי על שיר... Born under a bad sign (אינסט') מתוך הרצועה השנייה בצד הראשון של Jimi Hendrix - Blues מעולם לא נשמע יותר טוב! במקור ג'ימי מנגן עם איזה מגבר ישן משנות ה-60', שההמהום שלו יכול להטריף את מי שלא מכיר את הרצועה הזו. עד היום אני קופץ בכל פעם שאני שומע את הרחש הזה, עד שאני נזכר שזה בעצם לא אצלי, אלא אצלו, ונרגע. מה זה נרגע... עוצם עיניים ושומע את מר הנדריקס הצעיר מנגן ממש לידי. זה פשוט לא יאומן איך ה-TD-160 הזה, שיש לו תחכום של כותש שום, ביחד עם זוג ג'ייבלים בני 35 נשמע כמו Fender מנורות חי בהופעת סולו פרטית.
פעם היו בדרך הארוכה של הסיגנל, גם פרה-אמפ של לוקסמן ואיזה שישה מטרים של חיווט מיותר של 9090DB. לא עוד. הלוקסמן עובד במוד ישיר (signal processing ביחד עם phono direct ללא הגברת כוח או טון קונטרול) וב-DB עקפתי את כל החיווט, וויתרתי על כל הטון קונטרול - דרך ניתוק ה-pre-out מה main-in וחיבור ישיר של הלוקסמן להגברה של ה-DB. לא עוד לוח Dolby מעוות שיושב ל-DB באמצע מערכת העצבים כמו גידול ממאיר. מה שאני שומע זה בעצם רק הלוח המפורסם של אנטולי. וכל פעם שאני שומע אותו, אני נזכר כמה שעות הוא השקיע על הלוח הזה ואיזו עבודה מדהימה הוא ביצע. למעשה, הפסקתי לסמוך על הלוח המקורי כבר מזמן...
[img2=550x412]
https://lh3.googleusercontent.com/-Ryiz ... renses.jpg[/img2]
אז הנה... בסוף תמיד חוזרים למקורות. איך שאני לא מסובב את זה, ולא שיש לי תכניות כאלה בקרוב, אבל החלטתי שאת ה-160 הקלסי, אני לוקח איתי לעולם הבא, וג'ימי יבוא גם כן.

למעשה, אני מתקשה להחליט מה בעצם אני לא אקח איתי לשם... הבעיה המרכזית באג'נדה הזו, היא שהארון שלי הולך לשקול 1389 ק"ג וכרגע אני אפילו לא מצליח למצוא מי שיעזור לי להוריד רסיברים של 20 ק"ג מהמדפים העליונים. מה אתם אומרים? לפתוח פייסבוק? שמעתי שיש שם המון חברים...
