חוות דעת נוספות למודעות מכירת פטפונים יד 2

[רונן-ש]

• 
  
  
  ספייקים, ספייקים... למה?
  
  
  התפוצה של ספייקים בציוד אודיו נובעת מ'פטיש' שפיתחו מספר יצרני רמקולים אמריקאים כנגד תופעת החלקת רמקולים על שטיחי קיר אל קיר שהיו נפוצים בארה"ב. התפקיד המקורי העיקרי שיועד לספייקים הוא להינעץ בשטיח ולמנוע החלקה של הציוד. מכאן, הדוקרנים האלה החלו להיות נפוצים בכל מקום, בין אם צריך ובין אם לאו. בתפוצתם המצחיקה ביותר מופיעים ספייקים במכשירי CDP. למה בדיוק? הרי הוויברציות נוצרות בתוך המכשיר ומגיעות אל ה'עין' הרבה לפני שהן מגיעות אל הסביבה דרך הספייקים... זה די חסר תועלת מבחינת תפקוד מכני - אבל זה נראה 'מגניב' (שלא להזכיר את הביטוי האבסורדי 'מקצועי').
  
  תפקידו של הפלינת', בסיס הפטפון, שאליו מחוברים הספייקים באופן מסורתי, הוא שיכוך (damp) של הרזוננסים בפטפון וניתובם דרך הספייקים אל ההסביבה. מהכיוון השני, רזוננסים שמגיעים מהסביבה דרך הספייקים, משוככים ע"י הבסיס. צימוד ושיכוך אמורים לעבוד יחדיו כשמדובר בפטפונים ואילו כאן, במקרה הזה, פשוט לא קיים האלמנט המשכך שבוטל לחלוטין. בעיני זה תמוה מאוד. לא מפליא שהשינוי הזה אינו נפוץ. הרושם שלי הוא שמדובר באלתור פזיז, לא יעיל וחסר בסיס (תרתי משמע).

...

הי טומי (וכל חבר שיכול לתרום), מבקש לשמוע עוד קצת על הנושא הזה.
וסילחו לי אם אני מעלה נושא לעוס בפעם המיליון...

אכן, ספייקים נולדו במקור כדי לעבור את כל עובי השטיח - ולהינעץ בעץ.
וזה עושה לי היגיון אינטואיטיבי, כי אז הרמקולים מצומדים (coupled) לריצפה. ולא רק לענייני סאונד, אלא גם קצת יותר יציבים ופחות נופלים מדחיפה אקראית...

אבל ספייקים שעומדים על משטח קשה - זכוכית, ריצפת בלטות ישראלית - נראה לי בעוונותי הבל ורעות רוח. איזה coupling יכול להיות שם? גם ויברציות אנכיות וגם אופקיות שיווצרו באלמנט המכאני שלנו (פטיפון, רמקול) ישארו בתוכו, כי חוד הספייק מפזז ומחליק על המשטח הקשה ולא "מוסר" לו אנרגיה מכאנית כלשהי.
אני מפספס משהו?

שאלה נוספת בענייני damping של הרזוננסים הנוצרים בפטיפון:
האם התנסית בשיטות שיכוך בתוך ה-plinth המבוססות על התמרת אנרגיה מכאנית לאנרגיית חום? למשל שיכבת כדורי עופרת, או תא חול? זה נראה לי תחליף סביר לספייקים מפזזים על זכוכית..

אשמח ללמוד מכל בעל ידע.

·

[tnsilver]

התנ"ך שלי לעניינים האלה הם הכתבים של John LeVasseur ב-Vinyl Engine בסדרת כתבות (Installments) בהמשכים, תחת הכותר - "Some Thoughts on Turntable Design" שהם דברי אלוהים חיים בכל הקשור לנושא הזה. אני משתעשע כבר זמן רב ברעיון לתרגם את כתביו לעברית בפורום הזה וזו משימה לא פשוטה ולא רק בגלל כמות החומר שהאיש הנהדר הזה הסכים לשתף בפורום הציבורי. החומר די סבוך. בכל מקרה, את הצעד הראשון כבר עשיתי ופניתי אליו בבקשת אישור לכך. במידה ויאשר - אפתח שרשור נפרד בנושא. החומר מאיר עיניים.

יהיה לי קשה מאוד לענות לשאלתך רונן, מבלי להביא כאן מבוא קצר (טוב לא באמת קצר) לנושא, רק כדי להציג עד כמה הוא סבוך. אני מקווה שזה ירחיב אופקים חדשים במידה כזו שתאפשר לך לתחם את הבעיה ולהתמקד בה מחדש. מבלי להפר זכויות יוצרים (טרם קיבלתי אישור) ובסיכום הקצר ביותר האפשרי, התמצית היא:

• צימוד (Coupling) - העברה יעילה של אנרגיה מנקודה אחת לנקודה אחרת
• שיכוך (Damping) - המרת אנרגיה (מכנית, ויברציות) לתצורת חום כדי לבודד נקודה אחת מנקודה אחרת.

צימוד מתייחס לכך ששני חפצים שבאים במגע אחד עם השני (צמודים) מושפעים כל אחד מוויברציות שמתחוללות או עוברות באחר. עצמת ההשפעה תלויה במספר רב של גורמים כמו למשל תכונות החומר בכל אחד מהחפצים, כמה הם דומים האחד לשני בתכונותיהם, ומהן תכונות המשטחים, במידה שמעורבים כאלה בין החפצים. צימוד משמש כדי להעביר אנרגיה ממקום שבו היא אינה רצויה אל מקום אחר שם היא אינה קריטית או למקום אחר על-מנת לשכך אותה. צימוד יעיל משמעותו היא שהוא דו-כיווני, כלומר אנרגיה עוברת מחפץ א' אל חפץ ב' - אך בין אם אנו רוצים או בין אם לאו, ההפך נכון גם הוא.

אחד הביטויים הבולטים ליישום שגוי של 'צימוד' הוא הצבת רמקולים על ספייקים במטרה לבודד אותם מהרצפה. זה קורה כאשר 'אודיופיל' מניח רמקולים על ספייקים במטרה לחסל רעידות ברצפה שעלולות להפריע לו בתקרת המרתף לדוגמה, או להשפיע לרעה ברעידות מטרידות של מיני חפצי נוי מזכוכית בסלון. הספייקים משמשים לצימוד ולמעשה מגבירים ביעילות יתר את התופעות הבלתי רצויות שאותן היתה כוונה למנוע.

במקור שימשו ספייקים כדי לנעץ רמקולים לשטיחי קיר אל קיר במטרה למנוע סטיות פאזה ו-time alignment שהשפעתם היא ממילא עניין של ניואנסים שנויים במחלוקת. נעזוב זאת בצד כרגע. היישום עבד היטב (ללא כוונה) משום שבנוסף לצימוד הבלתי רצוי שהוסיפו הספייקים - היה קיים גם אלמנט של 'שיכוך' מצד תשתית הגומי או החומר האלסטי שבקרקעית השטיח.

שיכוך - הוא פחות או יותר ההפך. שיכוך הוא מנגנון שבו עדיין מתבצעת ההעברה של אנרגיה, רק שהיא מנותבת למקום שבו היא 'נספגת'. הספיגה מתבצעת ע"י המרה של האנרגיה המכנית (תנודות) לצורה אחרת של אנרגיה שאינה מזיקה ליישום - ובאופן תדיר לחום. זה נשמע אבסורד, אבל ברמה המולקולרית של המשכך, הוויברציות מהסביבה מאיצות את המולקולות של החומר והחיכוך בינהן יוצר חום שיצירתו 'צרכה' את התנודות הבלתי רצויות. מידת ה'שיכוך' תלויה בתכונת ההתנגדות המכנית של החומר המשכך, כלומר בכמה טוב החומר בלא להעביר אנרגיה מכנית בין המולקלות שלו עצמו. בפיזיקה זה נקרא 'עכבה מכנית'. לחלק מהמשככים יש תכונות התנגדות מכנית מצוינות, כמו לעופרת ולחול לדוגמה. לחומרים אחרים כמו זכוכית ופלדה, יש התנגדות מכנית נמוכה מאוד והם משככים גרועים.

שיכוך, וההתנגדות המכנית, מסבירים לנו מדוע למעשה 'מסה' של בסיס (פלינת') היא כה קריטית לשיכוך יעיל בפטפונים אך אם נתעלם מנתון העכבה המכנית של החומר נקבל תופעות לוואי בלתי רצויות. כחומר למחשבה אפשר לציין (דוגמה תאורטית) שלבסיס MDF במשקל של 60 ק"ג יש את אותה יכולת שיכוך כמו לבסיס גרניט במשקל 10 ק"ג. זאת משום שלגרניט יש התנגדות מכנית שהיא פי 6 גבוהה מזו של MDF. עופרת אף יותר יעילה מגרניט. עם זאת, אילו היינו נשענים על שיכוך טבעי של החומר כאמצעי בודד למניעת רזוננסים, היינו מגלים שדרושה כמות בלתי הגיונית של מסה כדי לבצע עבודה יעילה בשיכוך. מי אמר ש-10 ק"ג של גרניט - זה מספיק?

כבר שמענו על פטפונים של EMT במשקל של 75 ק"ג ולמעשה, כאשר נשענים על מסה לבדה, מגלים שצריך הרבה ממנה. הרבה יותר מדי. החישוב המדויק של כמה מסה באמת דרושה - הוא בעיה הנדסית די סבוכה שיש לה משתנים רבים. על מנת להימנע מפטפונים במשקלים שימנעו מהם להוות מכשירי צריכה ביתית, אך גם יבצעו עבודה נאמנה בשיכוך וצמצום של רזוננסים (ויברציות פנימיות) - צימוד ושיכוך בפטפונים עובדים יחדיו.

כאשר מדובר באנרגיה מכנית בפטפונים לא ניתן להפריד בין המונחים והם חוברים להם יחדיו, במידת תרומה שווה, כדי לטפל ולהתמודד עם בעיית הרזוננסים (שמפאת קוצר היריעה לא ארחיב עליה כאן). שיכוך אינו יכול לטפל בבעיה בכוחות עצמו, כך שהוספת לוח סורבות'אן (משכך מעולה) בין שני לוחות גרניט והצבתו מתחת לפטפון שתכנונו המכני לקוי - לא תפתור את הבעיה. מצד שני, גם חיבור של ספייקים (צימוד) כאמצעי בלעדי להתמודדות עם הבעיה - לא תפתור אותה.

באופן קונקרטי לשאלתך רונן - בוודאי שהתנסיתי בשיכוך המבוסס על התמרת אנרגיה לחום. זהו בדיוק הרעיון של רגליים המותקנות בכל פטפון Technics SL-12X0 וכל סוג של משכך אחר בתצורת רגליים אלסטומריות. לא התנסיתי בשכבת כדוריות עופרת. אם נתעלם לרגע מהעובדה שעופרת היא מתכת רעילה, האפליקציה של הרעיון הזה נראית לי בעייתית.

אתה אמור לדחוס שכבה של כדוריות או פתיתים (באיזה גודל?) אל תוך חלל נתון ולאטום אותו בתוך הבסיס של הפטפון... לאנרגיה מכנית יש תכונה נבזית, כמו לזרם חשמלי וזרם מים... היא תמיד בוחרת בנתיב ההתנגדות הפחותה ביותר. אם אני כבר אצליח לאטום גרגירי עופרת בעץ - מה מפריע לוויברציות פשוט לנוע מסביב דרך מסת הבסיס הפחותה שמסביב לחלל שמכיל את העופרת? מה מפריע לגרגירי העופרת לווברץ בעצמם ללא העברת האנרגיה אל חבריהם? זה שונה לחלוטין (למיטב שיפוטי) מניצול מסה גבוהה של בסיס עופרת אחיד (שישקול ככל הנראה כמה עשרות קילוגרמים טובים). שמעתי כבר דיווחים על 'יעילות' השיטה. אני דווקא סקפטי וחשדן. זהו האופי שלי. אבי לימד אותי לא להאמין למה שאני שומע ורק לחצי מה שאני רואה וכדרכי המרדנית מאז ומעולם אני לא מאמין לשום דבר שאני רואה עד שאני לא שומע.

חול יכול לעבוד. שוב, לאו דווקא אם נפזר אותו בחלל בבסיס הפטפון ונאטום אותו. אבל קופסה מלאה בחול שבתוכו יונח הפטפון יש לה קצת משני העולמות. הקופסה תעביר אנרגיה מהפטפון אל כל הכיוונים, בעיקרון של צימוד, עד שחלק מהאנרגיה שהועברה למדף, כוננית, רצפה וכ"ו תחזור אל הקופסה ותשוכך ע"י החול. תאורטית זה רעיון לא רע! בפועל, איני בטוח עד כמה הייתי רוצה לראות את הפטפונים היקרים ללבי מונחים להם באמצע ארגז חול... אני לא חושב שזה פרקטי למרות שזה יעיל.

בשורה התחתונה אין נוסחת קסם. פטפון טוב לא קורה במקרה. זהו פרי של תכנון קפדני ושום דבר לא נשאר ליד המקרה. אפשר לשפר התנהגות של פטפונים באמצעות שימוש מושכל בשיכוך ובצימוד אבל אם נתוני היסוד גרועים - לא יעזור לא זה, ולא זה, וממילא השילוב הנכון ביניהם חמקמק למדי.

[רונן-ש]

אני מעסיק אותך על הבוקר...
תודה!

אז - רד איתי רגע לנקודה שהכי לא ברורה לי:

שיכוך של מה שנוצר בתוך הפטיפון, גרניט, עופרת, חול, חצי טון עץ - אני מבין היטב את רוח הדברים, אפילו שכאמור אין נוסחת קסמים.
הספייקים זו הנקודה שפתוחה לי במוח.

אם יש לך שידת איימים עשויה מעץ, ומונח עליה פטיפון עם ספייקים - יופי. עשית צימוד של הפטיפון לגוף שכן, בעל מסה גדולה.
אבל אם, למשל, שמת מתחת לספייקים דיסקיות מתכת אלגנטיות כדי שלא יחרצו וישרטו את השידה - ירית לעצמך ברגל...
אני צודק?

[tnsilver]

לאו דווקא. תאורטית אפשר לחשוב על דיסקיות המתכת כעל extension או הארכה של השידה הכבדה - רק שבמקרה יש להן עכבה מכנית שונה. הן בסה"כ עוד חוליה בשרשרת הצימוד. בפועל, ספייקים רבים (האיכותיים שביניהם) מגיעים עם דיסקיות כאלה כאשר מראש יש בהן חריר קטן שמיועד לראש החץ, כדי שלא יחליק מהדסקית. חלק מהדיסקיות האלה אפילו מגיע עם פיסת לבד לשם שיכוך... או צימוד יותר טוב... או כי זה נראה מגניב.

[רונן-ש]

התנ"ך שלי לעניינים האלה הם הכתבים של John LeVasseur ב-Vinyl Engine בסדרת כתבות (Installments) בהמשכים, תחת הכותר - "Some Thoughts on Turntable Design " שהם דברי אלוהים חיים בכל הקשור לנושא הזה.

...

מדהים השירשור הזה ב-Vinyl Engine.
הרגת לי את הערב, אני יושב וקורא...
·

[efi1965]

רונן חזרת רעב מחו"ל ? יש לטומי הרבה חומר הזנה ............

[avile7]

טומי,
כתבת כי ארגז חול עשוי לבצע שיכוך טוב,אבל לא פרקטי כמובן.
בתאוריה,מהי יעילות השיכוך באמצעות אמבט מים או שמן,
כמובן ללא מגע ישיר עם הפטיפון? (מעין רצפה צפה)

[capten]

אצלי הרמקולום עומדים על פלסטלינה
ניראה לי פיתרון פרקטי.גם יציבים וגם חומר שיכוך מצויין.

[tnsilver]

טומי,
כתבת כי ארגז חול עשוי לבצע שיכוך טוב,אבל לא פרקטי כמובן.
בתאוריה,מהי יעילות השיכוך באמצעות אמבט מים או שמן,
כמובן ללא מגע ישיר עם הפטיפון? (מעין רצפה צפה)

...

זו שאלה מעניינת ואת התשובה עליה אני אוכל לצייץ בחוצות העיר בשנייה שאני אמצא טבלה שמציינת את תכונת העכבה המכנית של שני הנוזלים. לרוע המזל, מסתבר, שזה די קשה למצוא.

מהמעט שמצאתי והצלחתי להבין, עולה שמים הם מוליכי ויברציות מצוינים כלומר, הם משככים גרועים. זה הגיוני בהתחשב בכך שגלי קול במים נישאים הרבה יותר רחוק מאשר באוויר. לווייתנים עושים מזה קריירה. נראה לי (אני לא בטוח) שמים במקרה הזה לא יהוו פתרון טוב לשיכוך בפטפונים.

שמן לעומת זאת משמש כמשכך בהרבה יישומים, אם כי בבולמי זעזועים נעשה שימוש בתכונה אחרת של שמן, והיא שהוא בלתי דחיס. במשככים אחרים נעשה שימוש בצמיגות של השמן כדי להאט ולשכך תנועות חדות. אפשר לעשות אותו דבר גם עם דבש אבל הרבה זרועות בפטפונים עושות שימוש בתא שמן שמתנגד לתנועת בוכנה שמחוברת לזרוע ובכך משכך ויברציות בלתי רצויות. באופן אינטואיטיבי זה נראה לי מאוד קרוב למה שתיארת.

ישנם פטפונים שבהם מערכת השיכוך עוד יותר דומה למה שתיארת. הפלטה יושבת על מסב קבוע 'צף' בשמן, בנוסף לכך שתנועת תת השלדה משוככת ע"י בוכנות (לפחות במישור האופקי). לכן זה דווקא נראה לי משהו בעל פוטנציאל. יתכן מאוד שלצמיגות של השמן יש תפקיד גם ביכולת של הנוזל עצמו לשכך אנרגיה מכנית.

אולי נוזלים בעלי צמיגות מובילית (פחות ממים) הם משככים גרועים, ונוזלים בעלי צמיגות גבוהה הם משככים טובים? צריך לבדוק. זה היה מסביר יופי את הפלסטלינה של הקפטן שאפשר לחשוב עליה כעל נוזל מאוד צמיג.

אולי אמבט שמן יעבוד - אבל את הניסוי אני לא אעשה על פטפון שלי

[BennyO]

@capten
·נשמע פיתרון מקורי ומעניין הפלסטלינה. רק עם המראה יש קצת בעייה

[raniburg]

@capten
·נשמע פיתרון מקורי ומעניין הפלסטלינה. רק עם המראה יש קצת בעייה

...

·

הצעה: לבחור בלון בצבע מתאים, לגזור את הפיה, להכניס את הפלסטלינה פנימה לסגור ולקשור את הפתח
ללוש לצורה הרצויה כשהפלסטלינה בפנים
גם לא ישאיר כתמים שומניים על הרצפה ועל הרמקולים

[RAMIRAMI68]

או...לקנות שעם,לחתוך בגודל הרצוי ולהדביק,השעם מונע ויברציות.

[capten]

@capten
·נשמע פיתרון מקורי ומעניין הפלסטלינה. רק עם המראה יש קצת בעייה

...

·נכון. לא ניראה הכי טוב. אני גם לא יכול להעיד שהסאונד טוב יותר.
אבל !! הכי סבנטיז בעולם. רק צריך לעשות על הקירות שפריץ כמו פעם לשים את המערכת על ארגז תחמושת, וחוזרים לגיל 15.
וברצינות -אם תעטוף הפלסטלינה בבלון תאבד את אפקט ההדבקה לריצפה.
קצת שומניות לא מזיקה לתיבת העץ ובטח לא לריצפה,

[avile7]

כנראה שבין 2 פלטות עץ אתקין בוכנות שמן קטנות,לשיכוך אופקי,
יהיה מענין לשמוע את התוצאה המתקבלת.

[nkorah]

השרשור הזה קצת אבד את דרכו ואולי כדאי להחזיר אותו לפסים
מזל שבדיוק עלה ללוחות פטיפון מעניין:

פטיפון: Garrard 125SB.

תוכן : מכירה פטיפון מדהים של גרארד פטיפון בריטי מדהים ! דגם 125 נשמע פצצה עם ראש ומחט של שור 70 המחט המקורית של שור לא החלופית ! רק המחט עולה הון ...

עבר שידרוג חיווט ,עשיתי לו חיווט rca חדש,והכי חשוב המחיר מיוחד ! תמונות מקוריות !

אזור מכירה: ראשון לציון
המוכר: guy dan

התמונות מהמודעה:






Garrad היא שם דבר בעולם הפטיפונים הקלאסיים, ואחד המותגים המבוקשים ביותר על-ידי אספנים, משפצים ומשדרגים למיננו
עיקר פרסומה של החברה בפטיפונים מונעי גלגל (Idler) מהדגמים 301 ומחליפו ה- 401, המאוד מוצלחים ומבוקשים. החברה גם ידועה בפטיפון הבסיסי יותר שייצרה, ה- SP25 שנחשב במשך תקופה ממושכת לפטיפון הבסיסי ה"נכון" ונמכר בכמויות מרשימות לאלו שלא היה ממון רב בכיסם, אבל התעקשו על פטיפון ראוי - "אודיופילי" היינו אומרים היום.

בתחילת שנות ה- 70 נפל דבר וקרנם של האידלרים החלה לדעוך. הסנונית הראשונה היה ה- AR XA עם הנע הרצועה והשלדה התלויה. בעקבותיו באו ה- Thorens TD150 שהיום כבר אפשר לקרוא לו "אגדי" וה- Ariston AR11. כמה שנים לאחר מכן הגיע ה- Linn LP12 וסימן סופית את סוף עידן האידלרים. במקביל הגיע שטף הפטיפונים היפנים, עם תקציבי הפרסום האדירים שלהם, והסבירו ללקוחות, עם נתוני Rumble ו- WOW מרשימים, שהנע רצועה/ישיר הוא הדרך הנכונה.

הייצרנים האירופים נאלצו להשתנות, ובעקבות Thorens שאר "ענקי" הפטיפונים של אירופה כמו Dual ו- Garrad, ואפילו Lenco התחילו להציע פטיפונים בהנע רצועה והנע ישיר. Thorens עשו זאת נהדר, ובעצם ידועים יותר בפטיפוני הנע הרצועה שלהם מאשר באידלרים. גם Dual עשו עבודה טובה מאוד וסדרת ה- CS שלהם מאוד מוצלחת. Lenco הפיצו את הפטיפונים האלו ככפויי שד, ו- Garrard?

ה- 125SB הוא Upper Mid-Range בליין של Garrard. כמיטב המסורת של החברה מדובר בפטיפון Transcription של ממש ואפשר היה לרכוש Deck עצמאי, או מותקן במספר בסיסים אלטרנטיביים שהציעה החברה, להתקין אותו בבסיסים משודרגים שהציעו חברות אחרות, ואף במסגרת מערכות משולבות שונות.

המפרט היה גבוה, יחסית לשאר הליין של Garrard, וגם ביחס למתחרים. הפטיפון כלל מנגנון אוטומאטי מלא, די יעיל, שהתאים עצמו לגדלים שונים של תקליטים. צלחת אלומיניום חרוטה (בניגוד לצלחות היצוקות של הדגמים הפשוטים יותר). זרוע קלה לתקופה, עם מיסבי גימבל מבוססי כדוריות, ואבנים בנקודות קריטיות. מנוע סינכרוני שקט ויציב, ועל הכל - איכות ייצור מצויינת. באותו זמן ה- 125SB מוצב קרוב יותר ל- Thorens TD125 היוקרתי, מאשר ל- TD160 הפלאבי, ונחשב בהחלט ראוי למיצובו.

היתה, כמובן, המוזרות של הלוחית להתקנת הראש, שבתיאוריה הקטינה את המשקל האפקטיבי של הזרוע, אבל בפועל סיבכה את הכל, יצרה בעיות הארקה, והגבילה את מגוון הראשים האפשריים - ממש לא נורא. הזרוע גם מוגבלת למשקל עקיבה מינימאלי של 1.5 גר', שקצת מגביל מבחינת ראשים מודרניים, אבל ממש לא בעייתי.

תראו איזה פטיפון יפה. הנה אחד בבסיס בסיסי -

[imgbig]https://farm8.staticflickr.com/7560/161 ... 9bf0_b.jpg[/imgbig]

והנה אחד בבסיס איכותי ויוקרתי יותר -

[imgbig]https://farm8.staticflickr.com/7540/161 ... b521_b.jpg[/imgbig]


רגע, TD125 זה שוס, לא?

זהו שה- Thorens TD125 מתחתיתו, נראה כך -

[imgbig]https://farm9.staticflickr.com/8614/161 ... 2bd3_b.jpg[/imgbig]

ואילו ה- Garrard 125SB נראה כך -




Thorens מתקלקל? (לא שהוא מתקלקל, חלילה!), שלושה ברגים, רכיב מפורק - אפשר לתקן? בוודאי! אי אפשר? שלושה ברגים ורכיב חדש חלופי מותקן, ובא לציון (נו - לציריך...) גואל.

Garrard 125 SB מתקלקל...
והוא מתקלקל!

אז בואו נדבר על הפטיפון הספציפי. מהתמונות, הטובות במפתיע, נראה פטיפון במצב מצויין (קוסמטי) ומותקן בבסיס סביר. לא הכי פשוט. גם לא הכי מסיבי ויוקרתי.

" ראש ומחט של שור 70 המחט המקורית של שור לא החלופית ! רק המחט עולה הון ...

הראש המקורי של ה- 125SB הוא ה- Shure M75 שהוא ראש נחמד וממש לא יקר. ה- M70 עוד פחות יקר. ניתן להחליף אותם בקלות בראשים עדכניים בעלות של לא למעלה מ- 100$, למרות שאילו זה היה הפטיפון שלי - הייתי מנסה את ה- Denon DL103 שנשמע לי מתאים פיקס לזרוע ולפטיפון.

בדקתי. פטיפונים כאלו נמכרים ב- Ebay בטווח של 200-400 ש"ח.

הנה אחד שנראה כחדש עם בסיס מעולה ב- 380 ש"ח

והנה עוד אחד . עם לראש עוד יותר טוב.

אז מה דעתי?
יופי של פטיפון. הייתי שמח לכזה. לבדוק בשבע עיניים שהכל עובד תקין - יהיה מאוד קשה לתקן ולהשיג חלפים!

מחיר מבוקש - 700 ש"ח
מחיר ראוי - 400 ש"ח

הלימות - 6.5

[efi1965]

כשאני רואה את התמונות האלו כמה אני שמח שבחרתי לשפץ לנקו .............

[nkorah]

בהחלט אחת הסיבות ש- Lenco ו- Thorens הן אהובות המשפצים (פרט, כמובן, לאיכות הצליל)

[Roy_LF]

זה מזכיר לי שפעם היה לי פטיפון Elac Miracord 50H, בדיוק כזה:
http://www.canuckaudiomart.com/details/ ... n_germany/

פטיפון נחמד (אם כי רחוק מהליגה של הלנקו והטורנס מהדגמים הטובים), במיוחד התרשמתי שהצלחת שלו שקלה המון, אם כי לדעתי לא היתה שום דרך סבירה להחליף את הזרוע. היה לו מנגנון אוטומאטי- תחילת הנגינה היתה בלחיצת כפתור והזרוע חזרה אוטומאטית. והוא היה מסובך! מלמטה הוא נראה כך:

[raniburg]

צריך להיות מוסכניק לתקן את המכניזמים האלה..לשכב מתחת לפטפון כי הרוב עובד בגרוויטציה אז אי אפשר להפוך על צדו ואז
שטנגות, ברגים והדיסק עם המבוך שבפנים רצה איזה גולה

DUAL לדוגמה - רשע גרמני בהתגלמותו

[nkorah]

חבל שאין לך אותו יותר - יופי של פטיפון

מדובר צ'ינג'ר אוטומאטי מבוסס אידלר מסוף שנות ה- 60 ואילך. מתחרה ישירות ב- Dualים שגם הם אצלם צ'ינג'רים אוטומאטיים היו נפוצים.
אני פחות אוהב את הצלחת, שהיא אכן כבדה - 2.3 ק"ג, (כמעט Lenco ) אבל הקוטר שלה קטן מקוטר אלבום. ראשית, חשוב שהמשטח יתמוך בתקליט לכל שטחו. חוץ מזה, במיוחד באידלרים, שעיקר יתרונם בתנע הזויתי של הצלחת, ככל שהצלחת רחבה יותר, היא שומרת על תנע גבוה יותר.

מה עוד? מדובר בפטיפון Transcription במובן הטהור של המונח, והוא היה נמכר בשלל בסיסים, וגם כנגן "עירום" בצירוף תבנית חיתוך לבנייה עצמית של בסיס לפטיפון.

מהרשת עולה תדמית של פטיפון אמין מאוד, שלא נוטה להתקלקל. הביקורות היחידות שקראתי הן לגבי הצורך לנקות שמן וגריז יבשים מחלקי המנגנון, אם רוצים למנוע Rumble - נכון כמעט לגבי כל האידלרים של שנות ה- 60 וה- 70, פרט ל- Lenco שהמנגנון שלו היה באמת נורא פשוט. לא מדובר בבעיה - מנקים, מגרזים, משמנים - יופי(f)
בנוסף, השילה של הזרוע נוטה להסדק, אם לא להשבר, בנקודת החיבור עם הזרוע. קצת סופר-גלו מתקן, אבל אם הודבק עקום - די אבוד. לשילה יש גם לוחית קישור לראש (משהו בסגנון של ה- Garrard) שאם אובדת - זה בעייתי.

עוד מידע כאן.

עד לפני 4-5 שנים הרשת היתה מלאה בסיפורים על אנשים שירשו/מצאו/קנו בגרושים (5-20 $) פטיפונים כאלו ומרוצים עד הגג. מצד שני, עד לפני 6-7 שנים אנשים התחננו שתפטור אותם מה- Lenco שלהם...
היום, הפטיפונים האלו נמכרים בטווח של 400 (לפטיפון תקין ומוזנח למדי) עד 850 ש"ח (לפטיפון במצב נהדר), ואפילו ראיתי קצת יותר, אם הפטיפון במצב ממש נפלא, וכולל גם ראש מבוקש.

הזרוע? לכל פטיפון אפשר להחליף זרוע, השאלה כמה רוצים ועל מה מוכנים לותר. אני בטוח שגם כאן, ובמקרה הגרוע ביותר, אפשר לחתוך חלק מהפלטה, להפטר מכל המנגנון, פרט לחלק שמסובב את הצלחת בפועל, לייצר טריגר חדש ולהתקין את הכל בפלינט עם זרוע חליפית. מצד שני, יותר פקוט להתקין את המכשיר, כפי שהו, בפלינט רחב יותר, עם מקום לזרוע נוספת