אריה,
אני לא יודע אם אני כזה מחושב באופן כללי אבל בביטוח אני מנסה להיות. לא מבין על איזה "תאוריה מדהימה" אתה מדבר? כל מה שצריך זה רק להבין את המהות של המושג ביטוח ולמה המציאו אותו בכלל. זה פשוט נגזר מכך. לא גיליתי פה את אמריקה, סה"כ למדתי מאנשים אחרים.
כדאי שתביט על הדברים דווקא מהצד ההפוך, למה רוב האנשים כן עושים ביטוח גם על תכולה זולה יחסית לחסכונותיהם וגם על מכוניות ישנות?
האם זה בגלל שהם שקלו את הסיכון, גם מבחינת ההסתברות וגם מבחינת איך זה ישפיע הנזק על חייהם?
התשובה שלילית. רוב האנשים עושים ביטוח כי "ככה כולם עושים". הם כמעט ולא נותנים את דעתם לעיניין. אולי גם סוכן ממולח או פרסומת מצליחה גם לשכנע אותם, במודע או שלא, שבלי ביטוח או בלי תוספת של סעיף זה או אחר, הם לא יוכלו לישון טוב בלילה.
לרצון הברור של חברות הביטוח וסוכני הביטוח להרויח כסף יש תרומה מכרעת כמובן.
הוכחה לגישה הלא ראציונאלית של רוב האנשים זה עיניין ההשתתפות העצמית. רוב האנשים, ובעידוד חברות הביטוח, הולכים על השתתפות עצמית מינימלית. הם יעדיפו, בביטוח מכונית למשל, ה"ע של 1000 ש"ח ולא 3000 ש"ח.
ההסבר שלהם הוא בדרך כלל משהו כמו " אני מבטח כדי לא להינזק אז מה פתאום שאצטרך להוציא מהכיס כל כך הרבה כסף?"
הם לא שמים לב שתוספת הפרמיה היא כזו שביטוח ה2000 ש"ח האחרונים ביחס לאותם 2000ש"ח, היא בסדרי גודל יותר גדולה מהפרמיה הבסיסית. חברות הביטוח מתות על זה.
גם כל הסעיפים השוליים שמוסיפים לביטוחים אלמנטריים (שמשות, גרירה וכו.) שכפי הנראה עוזרים לשווק פוליסות, מראים שלאנשים קל יותר להתיחס לנזקים קטנים, יום יומיים וממש לא דורשי ביטוח מאשר להעריך את עצם כדאיות רכיב הביטוח העיקרי.
יש גם אירוניה רבה בכך שאנשים קשי יום מבטחים פחות מאנשים מבוססים ולפעמים גם לא מבטחים. הרי זה היה צריך להיות לגמרי הפוך, העני שאין לו כל גיבוי של חסכונות יפגע הרבה יותר מהמבוסס. הביטוח הוא פתרון קלאסי לעני שחי בסיכון כלכלי גבוה.
העיניין הוא, כמובן ,שאנשים לא מתיחסים למהות המוצר הזה (ביטוח). זה מוצר מופשט ורוב האנשים לא מבינים אותו. העני לא ירכוש פשוט כי נגמר לו הכסף והמבוסס כן יקנה כי "ככה עושים" וזה עוזר לו להירדם בלילה.
אתה צודק שכל פרמיה שנתית לתכולה, כשלעצמה , היא לא כסף גדול (אם התמזל מזלך להיות במעמד הביניים או יותר).
את "מדיניות הביטוח" שלך אתה צריך לעשות לכל החיים. לאורך שנים זה כבר לא כסף קטן ויותר חשוב, הסטטיסטיקה כבר עובדת. כלומר, אם אתה בוחן שנה אחת (נניח שאתה חי שנה אחת) אז ביטוח הוא יותר סביר. הרי זו הוצאה קטנה כדי למנוע או לצמצם עוגמת נפש כי בשנה אחת לא תחסוך את הנזק האפשרי. אם תבחן את כל שנות חייך זה כבר מתהפך.
אני חוזר שאם זה כבר נתון שזה עוזר לך לישון בלילה אז לך על זה, ללא ספק. כל הדברים שאני אומר הם בניסיון לנתק את הקשר בין זה לשינה טובה בלילה.
לשאלותיך:
היה לי ביטוח תכולה למשך שנה אחת בחיי. בהתחלה, כמו כולם, לא היה לי ממש רכוש ששווה לבטח
אחרי שקניתי תכולת בית חדשה (רהיטים ומכשירים), גרתי במושב בבית עתיק שהרגשתי לאור מה שקרה מסביב שאני נמצא בסיכון גבוה לפריצה. גם אי אפשר היה להגן על הבית בשום אמצעים.
אח"כ עברתי דירה והפסקתי לבטח תכולה, נכון להיום 16 שנה בלי ביטוח תכולה. אגב, יש פה בשכונה פריצות, למזלי עוד לא נפגעתי. מנעולים לא יעזרו יותר מידי בבית שלי. תעשה לך חשבון כמה כסף הצטבר בקופת ה"ביטוח העצמי" שלי
כמובן, יכול היה להיות גם סצנריו שבו כן הייתי נפגע ויוצא מופסד. העיניין העיקרי הוא שבמקרה של פגיעה בתכולה, זה לא היה הורס לי את החיים. זה רק היה מאוד מבאס.
עיקר הביאוס, אגב, לא יהיה מהנזק הכספי. זה מאוד מאוד מבאס גם כשיש ביטוח.
מקיף למכונית יש לי אבל האמת, אני על הגבול כי המכונית רחוקה מחדשה. אני משלם כל כך הרבה על נהג חדש לצד ג' שההפרש בין עם מקיף לבלי מקיף נהפך לממש שולי. לא תמיד ביטחתי מקיף.
אני כן, לעומת זאת ובניגוד לרוב, רוכש ביטוח רפואי פרטי נוסף למטרות ספציפיות כשהעיקרית בינהן זה תרופות מחוץ לסל.
אני יודע מה קורה כשחס וחלילה מגיעה איזה מחלה ארורה למשפחה. ראיתי את זה בשתי משפחות כבר (מבוססות). אתה נותן את כל מה שיש לך, וזה לא משנה כמה היתרון הרפואי של תרופה חדשה מחוץ לסל הוא קלוש. זה יכול להיות הרס הפנסיה או מכירת הדירה. כל החסכונות של משפחה מבוססת יכולים ללכת על מקרה כזה ואולי אף לא להספיק.
זה מקרה מובהק לנזק גדול שאינך יכול למצע על פני תקופת חיים אחת.
אלא גם לא מפצה בכלום על עיקר הנזק שהוא נזק נפשי. כל מה שביטוח יכול לעשות זה לפצות, בדרך כלל חלקית, על נזק כספי.
)
