אז ככה: דווקה יש דיסקים שמוגדרים כדיסקים לבדיקת מערכות סטראו אודיופיליות. למשל : chesky jazz&classics test cd. דיסק מאולה , בוא נבחרו יצירות ג'אז בהקלטה של chesky records, המבליתות צלילים "גבוליים", שבאזרתם ניתן למצוא מיגרעות בצליל של הרמקולים. התרקים האחרונים של הדיסק נועדו ישירות לבדיקה ושיפור מאפיינים שונים כגון מירכוז במא, סטראופוניה וכ"ו.
זהוא לא דיסק תצוגה של יצרן ציוד סטראו, שנועד להבלית צדדים חזקים של אותו פריט, אלה ההפך, דיסק שלוקח את הציוד שלך לקצה היכולת שלו.
ולגבי שינוי תעם מיזיקלי עם כניסה לעולם ציוד האודיו, זה ממש נכון. אציין שההתמקרות שלי לדפש מוד בפרט, ומוסיקה אלקטרונית בכלל, התחילה עם קניית המ"ע הראשונה- פשות בטייפ קטן ב200ש"ח זה ממש לא נשמע. ועם שיפור המערכת ממיני לקצת יותר רציני, ההיחשפות לג'אז וקלסי גדלה.
I will never be free
I shall never be released
From the chains that bind me
That torture and blind me
And keep me from peace
גם אני נוכחתי לדעת שהקלטות ישראליות זה לא משהו משהו =\
שמתי ת'דיסק הראשון של הדג נחש (שהיה היחיד שלהם שהוא טוב) ולמרות שזו מוזיקה שמורכבת בעיקרה וברובה מכלים (שבעה אנשים בחיית!) ואפילו שזה אמור להיות סאונד צלול זה דיי על הפנים וניתן לשמוע הפרעות בקלות רבה.
יש אמנים ישראלים שמקליטים ללא פשרות:
ארקדי דוכין (החברים של נטשה), מיכה שטרית, אהוד בנאי ,ערן צור ויש עוד דוגמאות רבות.
נכון שלא מעט מהאמנים הישראלים מקליטים באיכות ירודה, הסיבה לרוב היא מחסור בתקציב.
רציתי להוסיף בנושא כי בנוסף ל CD אכותיים שאני לוקח איתי לבדיקות אני
משתדל לקחת CD באיכות הקלטה נוראה .
כל הדיסקים האודיופיילים נשמעים נהדר גם במערכות שאיכותם אינה גבוהה (באופן יחסי למערכת) אבל
במידה ואתם לקוחים דיסק JAZZ משנות ה 50- 60 בהקלטה מקורית נוראה תוכלו לדעת באמת מה איכותה של המערכת .
פרט נוסף אני ממליץ לבדוק מערכות עם CD שמיכים פסנתר ובכמויות .