HazooM
אם אתה הוא המודד
אז אני חייב לומר שאתה ואיתי עשיתם יופי של עבודה ואני מקווה לראות עוד ביקורות בסגנון הזה.
להזכיר לך, את הסאבוואפר אתה הבאת כדוגמה לכן התייחסתי גם אני לתוצאות שלו. המעניין הוא ששנינו רואים את אותם תוצאות אבל מפרשים אותם אחרת.
תסלח לי אם אני לא מבין, אבל אם במדידות שעשית עם איתי, עוצמת האות מראה שבתדר 40Hz ובתדר 200Hz האות של הדרייבר
שווה כמעט במדויק לעוצמת האות מהפורט, זה אומר שהיחס בין מה שמוציא הדרייבר למה שיוצא מהפורט הוא קרוב ל- 1.
מבחינתי זאת הוכחה חד משמעית שהפורט
לא יוצא מהמשחק גם כשהתדר גדול פי 5 (היחס בין 200 ל 40) מתדר התהודה של התיבה.
אני מפספס משהו ?
הסיבה שהתיבה שבדקתם מתנהגת כך נעוצה בעובדה שהיא מצוידת בפורט בקוטר גדול. כבר כתבתי שככל שהפורט יותר גדול כך דולף ממנו יותר תדר שלא בסביבות תדר התהודה.
מחוץ לתדר התהודה הפורט הופך להיות פילטר אבל ערכו תלוי במבנה הפורט.
בתיבה השנייה, כמו שבדקו ב Stereophile, הפורט שונה לכן התגובה אחרת. במארז קטן, כשמנסים "למשוך" לתדרים נמוכים משתמשים בתיבה עם Q גבוה וזה אומר פורט שעשוי מצינור דק וארוך שיוצר בתוכו מסת אוויר בלחץ קבוע שמונעת מהתדר הגבוה לצאת.
כשהתיבה והרמקול גדולים הפורט מתרחב וקטן באורכו. מצב זה מזמין עוד תדרים לצאת מהפורט.
בחלק מהתיבות יש דעיכה מיידית (בעיקר בקטנים) ובחלק הירידה מתונה (כמו במקרה שבדקתם). הכל תלוי בקשר בין גודל התיבה לפורט.
אני עדיין חושב ששני רמקולים זהים, אחד עם פורט קדמי והשני עם פורט אחורי לא יתנו צליל זהה במרחק האזנה רגיל ולו רק מהסיבה שהמרחק בין הפורט הקדמי לאוזן שונה מהמרחק בין הפורט האחורי לאוזן. ב- 50Hz זה יוצר הבדלי פאזה נוספים של כ 55 מעלות.
לא מבוטל.
אבל אני חושב
שאתה המקור הטוב ביותר לתת את התשובה. יש לך מערך מדידה אז שים מיקרופון בנקודת האזנה שבחדר, שים רמקול עם פורט אחורי במרחק של סנטימטר או שניים מהקיר ותמדוד בתחום תדר שתבחר, לאחר מכן תזיז את הרמקול למרחק חצי מטר מהקיר ותמדוד שוב.
אני חושב שהתוצאות יעניינו את כולם.
בנושא הקשר של הממברנה וגודל התיבה, אני רוצה לצתת מה שכתבתי בפוסט שהפריע לך:
ככל שהממברנה גדולה יותר היא דוחפת כמות גדולה יותר של אוויר ולכן זקוקה לתיבה יותר גדולה עם הרבה אוויר פנוי (Spare) כדי לאפשר "יניקה" של האוויר שבתוך התיבה בצורה קלה.
...
ברור שאני לא משווה רמקול בתיבה סגורה עם רמקול אחר בתיבה פתוחה או כל צרוף אחר. ההשוואה היא במארזים זהים ו- ramkol צודק שכתב שאנחנו מדברים כנראה על נושאים שונים.
ניסיתי להסביר את הקשר בין גודל הממברנה לגודל התיבה בצורה אינטואיטיבית אבל ברגע שהצהרת
שאין קשר בין גודל הרמקול לגודל התיבה בצורה די נחרצת פשוט עצרתי .
מבחינתי הקשר הוא ברור ישיר והדוק ומעוגן במתמטיקה של תכנון התיבה. העניין הוא שמגע עם מתמטיקה במאמר או בפוסטים נותן
לי תחושה שהקורא ירגיש שיש בי מין התנשאות משהו ולכן אני משתדל לצמצם עד כמה שאפשר הכנסת נוסחאות.
אולי אני טועה, אבל זאת התחושה שלי.
אם המשכת את הנושא אז אני מקווה שההמשך יבהיר למה אני מתכוון בהקשר של גודל-גודל.
לתאום אופטימלי בין רמקול לתיבה משתמשים באוסף נתונים שיצרן הרמקול מספק (חלקם אפשר אפילו למדוד על הרמקול).
אחד הנתונים החשובים שהיצרן מספר זה נתון ה Vas של הרמקול. הנתון הזה מחויב כי ממנו גוזרים את תדר התהודה של הרמקול
בתוך התיבה ולפי זה נקבעת
גודל התיבה לקבלת עקום היענות יפה ושטוח.
Vas מגדיר במילים פשוטות את נפח האוויר של הרמקול בהקשר של המומנט שלו.
הנוסחה לחישוב Vas היא:
Vas = 1.4 * 10^5 * Cms * Sd^2
Cms זה נתון המומנט של הקפיציות ברמקול, אבל מה שמעניין אותנו יותר זה Sd.
Sd הוא מספר שמציין את
שטח הממברנה במטר מרובע. בקיצור, Sd זה נתון יחסי לגודל הרמקול.
Vas זה נתון שנכנס לחישובי גודל התיבה וקשור בנוסחה לגודל הרמקול, ולכן
גודל הרמקול משפיע ישירות על גודל התיבה, ועוד בריבוע !
אם אתה רוצה אפשר להמשיך עם התכנון והנוסחאות אבל נראה לי שזה די ישעמם את כולם.
כל אחד יכול להכניס איזה רמקול שהוא רוצה באיזה גודל תיבה שנראה לו וייצא מה שייצא, אבל אם בונים רמקול (תיבה סגורה, תיבה עם פורט או אחר) ודואגים לתיבה בתכנון נכון
שמתואמת לרמקול, ברגע שמשנים את הרמקול לרמקול יותר גדול מאבדים את התאום וכדי לחזור לתאום נכון
חייבים להגדיל את התיבה.
גודל התיבה קשור כמובן לעוד פרמטרים של הרמקול אבל בסיכום מה שרציתי להראות זה שאחד מהפרמטרים המשפיעים ביותר על גודל התיבה הוא נתון גודל הממברנה.
מוטי אתה גדול!!!
אלו מדידות של סאב, לא רמקול
ומכסה את כול העיקרון בצורה ברורה מבלי ליגלוש לפינות וניואנסם.