Joe Satriani - Made of Tears (Live 2006)

bossgt6 · שליחה #21 14/03/2008 21:04

גם לי יצא לראות את ה G3 בהלסינקי לפני 3 שנים והגיטרסיט השלישי היה במפתיע רוברט פריפ מקינג קרימזון, לא ידעתי למה לצפות אפילו ,אבל זה התברר כבדיחה עצובה ומביכה , זה היה נראה אילתור של הדקה האחרונה ........אני אישית לא יצאתי בשיא ההתלהבות מהמופע הזה

כשראית את ה G3 מי היה השלישי ?

וואי - זה מכונת שיווק ופרסום , חוזים עם חברות למכירת מוצרים

יש אינספור גיטרסטים עם טכניקה אדירה , אחד מהם הוא שון ליין , לא מפורסם מספיק ,הלך לעולמו לפני 5 שנים בערך אם אני לא טועה , הוא חית גיטרה שעשה פיוזן עם מוסיקה פרסית , הודית , וניסה באמת דברים שונים ומשונים

קטע טוב -http://www.youtube.com/watch?v=efBAJJ8c ... re=related
שווה להקשיב לו
יש שם עוד המון קטעים , והוא לא קיבל עשירית מהפרסום של סטיב וואי .......

bossgt6 · שליחה #22 14/03/2008 21:09

ושוב הלינק

http://www.youtube.com/watch?v=efBAJJ8c ... re=related

tzachi · שליחה #23 14/03/2008 22:48

פרח לי השם של השלישי - אותו אחד שמופיעה איתם בקלטת הראשונה של ה 3G
גיטריסט בלוז עם הופעה בנלית ומשעממת - עמד בצד כמו דחליל וניגן .
ואי נותן הופעה הרבה מעבר למוזיקה .
כיום אני חוזר לעיתים רחוקות לדיסק שלהם - סטריאני נשמע אותו דבר כבר עשור !

bossgt6 · שליחה #24 14/03/2008 23:06

אתה מתכוון לאריק ג'ונסון ? מוסיקאי מעולה מה קרה לך ......אמנם דחלילי בעמידה אבל מבחינת מוסיקה ...... כששלושתם מנגנים My guitar want to kill your mama
הם עושים סוליים רצופים אחד אחרי השני לאותו שיר ואז רואים כמה מוסיקה נשפכת ממנו

את וואי לא שומעים כאן

http://www.youtube.com/watch?v=aQG6k8-vZNw

שליחה #25 15/03/2008 15:49

אריק ג'ונסון בלוז ???
אריק נגן מדהים עם אופי גיטרה מאוד מיוחד , בלוזיזט הוא לא , אבל בהחלט יש משהו שונה בנגינה שלו ובסאונד.
יש לי את הדיסקוגרפיה שלו ובתוכה יש דברים טובים ויש כאלו שפחות .
אם תרצה המלצות ספצפיות , תגיד .

bossgt6 · שליחה #26 15/03/2008 17:06

ואי נותן הופעה הרבה מעבר למוזיקה .
כיום אני חוזר לעיתים רחוקות לדיסק שלהם - סטריאני נשמע אותו דבר כבר עשור !
...

ככה זה , כי וואי מלא בפוזות וגימיקים , אני אישית לא אוהב את זה , כשראיתי אותו בהלסינקי -העלו את הלהקה שלו והסט שלהם , והעמידו מאוורר ריצפתי תעשייתי כזה גדול שיזרוק רוח ויעני השיער שלו עף ברוח .......

חח , הוא גם לקח מקלות סיניים כאלו ודפק על המיתרים ...כל מיני שטויות וגימיקים מלא בפוזה , ואגב גם הוא נשמע עשר שנים אותו דבר , אין מה לעשות זה הסגנון ,והוא מבויית עליו , הוא לא פתאום ינגן לך קאנטרי או יעשה ליקים של ג'אז , כאלו גיטרסטים יש מעט מאוד , אחד מהם זה סטיב מורס , הוא באמת כל כך מגוון שהוא מתאים את עצמו למוסיקה בצורה פנטסטית ולא מנגן את עצמו אבל גם מורס כשמקשיבים לו שעות זה נשמע אותו דבר, אין הרבה חידושים והמצאות בענף כל גטריסט מתיישר לפי קו מסויים שהוא בוחר לו וזהו ,

אתה צודק לגבי זה שלעיתים רחוקות חוזרים להקשיב לזה, כי מה לעשות כשנגמרת ההתלהבות מהטכניקה והספידים ,נשארת המוסיקה , ולמרות הכל זו לא מוסיקה אי יאי יאי

חבר שלי עורך מוסיקלי בתכניות טלוויזיה בארץ , טונות של חמר הוא מחזיק , כי הוא צריך את זה לעבודה מלבד הפאן שעל זה גדלנו , בקיצור אני אצטט אותו

:" מעניין לי את התחת לשמוע גטריסטים שכל היום מאוננים על הכלים שלהם , זה מנפח את הראש " .............
...

אני מסכים איתו

נגינה - זו התנסחות דרך הכלי , זה דיבור , אז יש אחד שב 10 שניות זמן דוחף 150 צלילים- כך הוא מתנסח דרך הכלי , ויש אחד שעל אותו פרק זמן וסולם ינגן 25 צלילים , הערך המוסיקלי של שתי הגישות הוא שווה {, מבחינתי זה שמצליח להכניס הכי הרבה מוסיקה בהכי פחות תווים טוב יותר , ז''א הוא מעביר לך את אותו המסר בפחות תווים

זה כמו לשבת בהרצאה ולהקשיב למרצה עם קול עמוק ודומיננטי שמדבר לאט ברור ונינוח , או להקשיב למרצה שמדבר מהר ותזיזיתי טוחן וטוחן .... שניהם יעבירו את אותה הרצאה השאלה היכן תהנה יותר .......אני חושב שלהעביר מסר /תוכן בפחות - זו גדולה ,זו יכולת שאין לכל אחד , לתת הכי הרבה מוסיקה בהכי פחות צלילים , מאשר לטחון סולם מעלה ומטה באותו פרק זמן 5 פעמים כשאתה עובר על כל נקודה בכל צורה ודרך אפשרית .........

שליחה #27 15/03/2008 17:32

bossgt6

לזה שגיטריסט נישמע אותו הדבר , קוראים " סגנון "

וואי , סטריאני , YNGWIE ושאר הנגנים בעלי סגנון ייחודי.
ולכן הם נשמעים כמעט אותו הדבר בייחוד למאזין הבסיסי שאין לו אף מושג
במשמעות הנגינה מה נידרש , ויכולת להבדיל בניואנסים .
ד"א רוב המאזינים האנשים הם דווקא כאלו . (ויסלחו לי אותם מאזינים)

מורס לדעתי חלש , הצליל הואפייני שלו (לא עם סגול ככה ) דוחה יתושים , מתבכיין .
אבל זהו טעמי בלבד .
ומאחר וזה עניין של טעם הוא לא ממש בר וויכוח ו\או דיון .
מבחינת הטכניקה (זריזות יידים , פראזות , חשיבה מוסיקלית , ניואנסים וכו.. ) יעברו עוד הרבה מים בנהר עד שיגיע לשם .
ואת כל זה לא יתן להגיד עליו כשהו עם סגול ככה .
כאן מתגלה מורס האמיתי , הנשמה , המוסיקלי .
לטעמי אם יעשה רק את מה שהוא עושה עם סגול כהה זה בסדר גמור .
ואפילו יש בזה גדולה , היכולת שלך להיפתר מהסגנון שלך ולחשוף צדדים אחרים .

נכון יש מעט מאוד גיטריסים שיעשו את זה (יוותרו על האוטנטיות שלהם ) , ניראה לי שלמורס לא היתה ברירה .
(כניראה שאני היחיד בעולם שקנה את הדיסקים שלו

)

bossgt6 · שליחה #28 15/03/2008 17:55

נכון קוראים לזה סגנון זה מה שעניתי לחבר השני

זה שאתה לא אוהב את הצליל שלו זה העניין שלך ,

גטריסט חלש הוא לא !!!

יש לו טכניקה מעולה , מורס בניגוד לאחרים פורט כל צליל וצליל יש לו יד ימין שאין לאף אחד מהשלישייה שהזכרת , מורס עושה סוויפ כשהוא פורט על המיתרים ולא מחליק או גולש עליהם .....מורס ענק , ולא בכדי זכה אולי 6 פעמים אם אני לא טועה כגיטריסט הטוב ביותר

ניואנסים , חשיבה מוסיקלית - ופראזות כן כן, זה בדיוק הצדדים החזקים שלו הוא כבר צלח את הנהר מזמן

להפך הוא לא וויתר על כלום ,יש לו רפטואר רחב הליקים הם אותם ליקים עם אותה חשיבה אחריהם גם בסגול כהה, רק פחות ג'אזיים ויותר מותאמים אליהם

bossgt6 · שליחה #29 15/03/2008 17:58

קבלו דוגמא - Angelo Batio , הוא נחשב היום הגיטריסט הכי מהיר וטכני ,
לא רואה את סטיב וואי וסאטריאני ממטר זו ליגה אחת מעל .... אבל אני לא מוצא שום עניין להקשיב לו , הוא קודח לי במח

http://www.youtube.com/watch?v=5kFI7lsxUjc

שליחה #30 15/03/2008 18:02

כניראה שלא הבנת לא מדובר בקטע של מהירות .
מדובר בנשמה , חוכמה , אינטילגנציה מוסיקלית , וגם החבר לך מיוטויב עושה חיקויי YNGWIE זול. און יותר מדוייק של Vinnie Moore.
אבל על טעם וריח אנחנו לא יכולים להתווכח .
אנחנו כן יכולים לדון על שאר הדברים והשאלה היא האם יש לך רקע בנגינה על גיטרה סולו , האם אתה מנגן בעצמך ?

שליחה #31 15/03/2008 18:11

אחרי שהזנתי לקטעים של הבחור , אין לו סגנון , הוא אינו מביא איתו דבר וחצי דבר למעט טכניקה .
שזה נחמד כשלעצמו אבל רק נחמד , לא מספיק .
תנסה שוב .

bossgt6 · שליחה #32 15/03/2008 18:31

כן , אני מנגן , ואני לא מתווכח איתך או עם כל אחד אחר על טעם , זה שסטיב מורס בעל חכמה או אנטלגנציה מוסיקלית זה לא אני אומר , את זה תוכל לצטט מעשרות ראיונות של גטריסטים קולגות ברמה הזו

לגבי הבחור {החבר שלי מהטיוב - הוא בא אלי לקפה עוד מעט } ......אני לא צריך לנסות כלום , אבל אני אבקש ממנו שינסה שוב בשבילך , אני אומר לו שזה לא מספיק וזה רק נחמד , נקווה שיעשה מאמץ להשתפר ......... הבאתי את זה כדוגמא רעה

שליחה #33 15/03/2008 19:29

אז קשה לנו יחד עם הסימנטיקה

אל תיקח את זה קשה מדי , אני יותר ממאושר לדון איתך בנושא , מאשר על כל מגבר CDP ושאר רכיבי אודיו (ברזלים ) .
אנחנו נוגעים בנושא האמיתי הנשמה .
אז אם לא איכפת לך אשמח להמשיך את הדיון , ומאחר ואתה מנגן בוא נדון לעומקם של דברים .
מורס היקר הביא איתו סאונד , צליל יחודי לחלוטין לו .
התקליט Stressfest היה התקליט הראשון ששמעתי שלו לפני הרבה הרבה שנים (פשוט לא יפה לספר ) .
בהאזנה ממשוכת חשבתי שיש משהו לא רע , האומנם לא נידהמתי או ניזרקתי לקרשים .
המלודיה היתה יציבה , נושאי הקטעים היום ברורים אם כי לא היתה בהם אף התפתחות דרמטית .
דיסק לא רע.
מבחינת הטכניקה , שום דבר חדש , הוא לא הביא איתו ארפיגואים מטורפים , גם לא מהירית אין סופית , ואפילו היה די קשה להגדיר את
הסגנון .
ואחר מכן הגיעו זוג ה IMPACT שלטעמי היו מכה שלא ברא השטן , חבל ששמעתי אותם .
אולי בלעדי האימפקט לא היה לי אימפקט שלילי על הבחור .
לא ברור למה הוא המשיך לאימפקט 2.
אני מקווה שלא יוצא את ה 3

נחזור לתקליט Stressfest , רמת השטחיות גדולה , אתה תוכל להרגיש בזה מיד אם תנגן את התקליט מתחילתו ועד סופו ולאחר מכן תכניס למכונת ה CDP שלך סטריאני כלשהוא .
"אחרי שני תווים אתה אמור להגיש במה שאנחנו קוראים בזאנר המיקצוע "פייל " רגש.
תחזור למורס ותבין שאין שם כלום.

אז מה היה לנו .
סידרת תקליטים כושלים (אחרי שתבדוק כמה עותקים נמכרו תבין את ההבדל בין סטריאני למורס ) .

ברור לך ואני מקווה שלכולם שלא בטוח שיש לי את הזכות בכלל לבקר אותו \ למה מי אני ?
אבל בכל זאת אשמח לקבל את תגובתך לדברי .

tzachi · שליחה #34 15/03/2008 21:30

וולה אריק ג'ונסון היה הגיטריסט השלישי .
לא הכרתי אותו בזמנו , ולראות אותו מנגן אחרי הופעה של סטריאני וואי זה כמו לראות חציל מנגן , מאוחר יותר הקשבתי לו בבית בלי הצפיות של ההופעה והיה יותר מעניין .
SHOW זה SHOW במיוחד ברוק , אף אחד לא בה לראות את אריק ג'ונסון מתחבא בפינה ומנגן , היו שלבים בהופעה שלא הייתי בטוח שהוא מנגן כי הוא פשוט לא זז !
סטיב נתן הופעה מעולה - אנשים משלמים כסף ומקבלים תמורה , אני לא רואה בזה גימיק אלה סוג של פאן .
כיום קצת נמאס לי מהג'נר ודי המשכתי הלאה .

שליחה #35 15/03/2008 21:57

צחי , לאן המשכת ?

bossgt6 · שליחה #36 15/03/2008 23:03

אל תיקח את זה קשה מדי , אני יותר ממאושר לדון איתך בנושא , מאשר על כל מגבר CDP ושאר רכיבי אודיו (ברזלים ) .
...

. גדול אתה !!!

לא פשוט קרעת אותי - החבר שלך מהטיוב ......

אגב הרגע הגעתי מחזרה לכן האיחור בתגובה שלי .......

ראה , אני לא מכיר את האימפקט ,ויכול להיות שהם כושלים {אגב מסחור ומכירות לא בהכרח מעיד על איכות כמו שאתה יודע } , אני שמעתי את סטיב מורס בנד , ושמעתי את הדיקסי דרגס , ואהבתי לאללה , במיוחד את הצורה שהוא מתנסח, יש לו פראזינג מיוחד ושונה עם תו תקן שלו וחתימה מוטבעת . ונכון גם צליל שלו , שכמו שאתה מבין זה קשה מאוד ליצור

גם טכניקה - סטיב מורס הביא איתו את האלטרנייט פיקינג שזה החותמת שלו , בכל סולו זה נשמע כמעט
הוא משלב צ'יקן פיקינג ברמה מאוד גבוהה שרק נגן קאנטרי "יעודי" עושה , מה גם שאני אוהב אצלו את ההפסקות , הוא מחלק בחכמה את הסולו על הסולם עם הפסקות במקום לרוץ מלמעלה ולמטה על אותם תווים בסולם , הוא מחלק ל3 קטעים אם אתה מבין אותי , זה קשה לי להסביר במילים .....

לגבי ארפגואיים אל תייחס חשיבות רבה לעניין , הערך המוסיקלי של ארפגיו הוא בדיוק כמו כל דבר אחר { זה ציטוט של סאטריאני} ,אני אישית אוהב מאוד ארפגואיים, סוויפים, וכו'....רק כשהם באים מעט מאוד, טיפין טיפין ולא בכל קטע ובטח לא כמו מלמסטין וכו'..... זה כמו תבלין טוב שמידי פעם אתה מוסיף לפיתה בנגיעות , אבל אם תוסיף כל הזמן הלכה הארוחה ...... יש כאלה שחולים על זה אני יודע ....

מהירות - סטיב מורס מהיר מאוד , זה שהוא לא מנגן במהירות האור זה שום דבר, במהיריות האלו זה ממש לא משנה אם אחד מהיר בעוד עשירית שנייה , אין לזה ערך מוסיקלי וגם לא יתרון , זה לא שבעזרת התוספת של העשירית שנייה הוא יכול לעשות משהו או להתבטא טוב יותר

ברור לך ואני מקווה שלכולם שלא בטוח שיש לי את הזכות בכלל לבקר אותו \ למה מי אני ?
אבל בכל זאת אשמח לקבל את תגובתך לדברי .
...

יפה לך הענווה

ואני אחלוק אותה איתך , צודק !!! כל הכבוד .

לגבי נשמה - זה דבר שמאוד קשה להתווכח עליו, זה כבר רגש , וכל אחד מפרש זאת בצורה אחרת, אם אני צריך לבחור למי יש יותר נשמה בין וואי ,סאטריאני ג'ונסון , דבר אחד אני בטוח וואי הוא האחרון מבחינתי בשליישה הזו
סתם דוגמא למי יש יותר נשמה לוואי או לאריק קלפטון ?
גרי מור או מלמסטין ?
קנופלר סאטריאאי ?

אלו שאלות שלא ניתן לענות עליהם בהסכמה , כל אחד יש לו אנטרפטציה שונה למה שהוא שומע
אותי למשל מגניב לאללה לארי קארלטון ,תוריד לך בשביל הכיף { אם אין לך } את ROOM 335 המקורי , {לא בהופעה} של לארי קארלטון , אתה תהנה לאללה , או שתתן לי את המייל שלך ואשלח לך אותו

בכלל גטריסטים שמנגנים עם סטילי דן תמיד עשו לי את זה - הסגנון הזה מדבר אלי הכי הרבה , היום למשל ג'ון הרינגטון מנגן איתם והוא נחשב לגטריסט האולפן אולי המבוקש ביותר בניו יורק , ועובדה הוא לא מפורסם בכלל, כל ילד מכיר סאטריאני אבל הרינגטון מי שמע בכלל? ......אבל מוסיקאים רוצים אותו אצלם ......כנ''ל מורס,לפני סגול כהה מי ידע מי זה מורס , בודדים , היום כולם מדברים במורס קוד .

bossgt6 · שליחה #37 15/03/2008 23:17

אגב הזכרת את ויני מור , למען האמת מעולם לא שמעתי אותו , אני מכיר אותו אך ורק בגלל שהוא שייך למשפחת ה MM

שליחה #38 15/03/2008 23:18

כנ''ל מורס,לפני סגול כהה מי ידע מי זה מורס , בודדים , היום כולם מדברים במורס קוד

שם לב למה שכתבתי על הקטע של מורס עם סגול ככה . יש הסכמה בינינו שהוא עושה את עבודתו נאמנה .

כנ''ל מורס,לפני סגול כהה מי ידע מי זה מורס

שם לב למה שכתבתי על מורס בפוסט הקודם .

אתה רואה לאט לאט אנחנו בסוף נגיע להבנה .

לגבי נשמה - זה דבר שמאוד קשה להתווכח עליו, זה כבר רגש ,

גם כאן כניראה שלא קשה להתווכח , גם בעניי וואי חסר רגש .

גרי מור או מלמסטין

דוגמה בעייתית משהו .
כפי שציינת רגש הוא כניראה תחושה סובייקטיבית , אבל ראה פלא .
גם כאן יש בינינו הסכמה , שניהם בעלי רגש.

אם כך נשאר לנו רק מאבק אחד קטן ואם נסכים עליו , אז נוכל לחיות בשלום כולל הבנה מעמיקה .......

לסטיב מורס (בתקליטי הסולו שלו בלבד ) אין רגש , אין טכניקה מיוחדת , הפסקות הם לא דבר שונה בהתייחסות מארפגו .
ואולי עוד משה וקטן , שרדינג , סוויפטים וארפגו בנגינתו של מלמסטיין הם פשוט פאר נגינה .

נו מה אתה אומר יקירי ?

נ"ב
תגיד , כמה חברים בפורום לדעתך מבינים על מה אנחנו דנים ?

bossgt6 · שליחה #39 15/03/2008 23:34

מהיר אתה .
כשאמרתי מי הכיר את מורס לפני סגול כהה לא דברתי עליך , הרי קראתי מה כתבת

ההפסקות זו חשיבה - זו חלוקה , אני לא יודע איך להסביר לך במילים ........זה מכניס עניין מאשר ריצה על סולם הוא מחלק את זה למנות בחכמה

על תקליט הסולו שלו אני לא יכול להגיב כי לא שמעתי אותו .

על פאר היצירה של מלמסטין .....מה אני אגיד לך , מי שאוהב שיבושם לו , אני רק יודע דבר אחד שיש היום ילדים שמתפארים באותו פאר , הם פשוט טוחנים את זה מהבוקר עד הערב כדי לעשות רושם, ואז כשאתה מזיז אותם טיפה מהתבנית ואומר להם נגנו בלוז לדוגמא , הם קורסים ....אתה מאמין לי ?
חיים רומנו- סיפר לי על איזה גטריסט שהוא פגש {אולי תלמיד שלו} אני כבר לא זוכר , שהגיע עם מלוא הארסנל של השטיקים והטריקים , ואז חיים היה צריך לבטל איזה הופעה שלו בגן ילדים או משהו כזה , אז הוא שלח את ההוא - או המליץ עליו ......הבחור קרס בדברים פשוטים ..........

כמה מהפורום מבינים על מה אנחנו מדברים ? , וואלה רק אלוהים יודע....דווקא נראה לי הרבה, אתה לא חושב

smaster_1 · שליחה #40 16/03/2008 4:09

אהלן חברה,

במקרה גם אני מן המוסיקאים שהיתה להם הזכות לשמוע את כל הנגנים הגדולים שציינתם, ואני מדגיש במיוחד את המילה נגנים, בהקשר של וואי,סאטריאני, מלמסטיין, מור, מורס, ג'ונסון ושות'.

הייתי פעם בקליניקה של ג'ניפר באטטונס (ניגנה עם מייקל ג'קסון, מתמחה בטכניקות של טאפינג 8 אצבעות) שאמרה דבר מאד יפה על מלמסטין (שנכון, לדעתי גם עליה): "מדובר בדוגמא טובה לנגן גדול ומוסיקאי קטן". מבין כל החבר'ה שציינו, המוסיקאי הטוב ביותר, לעניות דעתי, הוא וואי. אבל בסה"כ טוב זה עניין יחסי, ואם נשווה את תרומתו המוסיקלית לאורנט קולמן, או אפילו לורנון רייד (אקס-ליוינג קולור) נבין את ההבדלים. לג'נסון היתה יציאה אחת טובה עם אלבום בשם TUNES (נדמה לי) וזהו זה. סאטריאני הגיע לשיאו באקסטרימיסט וטיים מאשין ומאז...נו, שהשם יעזור לנו:)

כל תרבות קידוש הגיטרה והטכניקה על חשבון ההלחנה, הכתיבה והיצירתיות לא מתאימה למוסיקליות אמיתית. היה לי מורה (בחור קשה מאד) שאמר לי במבטא אנגלי כבד: "רן, יש לך שתי אופציות לגעת במאזין. או שתנגן משהו שירגש את דמעות את המאזין או שתפתיע אותו במשהו כל כך מוזר ומיוחד, שהוא פשוט לא ישכח מה ששמע, קרוב לודאי כי לא הבין". לשיעור הבא הכנתי לו קטע אוונגרדי כל כך שהוא לא הצליח לעבור 3 דקות האזנה מבלי לצאת לקחת כוס מים:)...אז ידעתי שאני בדרך הנכונה שלי....

חזרה לדיון, אם באמת נרצה לשמוע גיטריסטים גדולים שהם גם מוסיקאים חזקים ומיוחדים, צריך ללכת לסגנונות אחרים, בעיקר פרוגרסיבים ופיוזן - שם הוירטואזיות והטכניקה משולבת עם צורך בהלחנה ברמה גבוהה כדי להחזיק את הקטע.

בהתאם לכך, מעניין מאד לשמוע את ורנון רייד, פטרוצי (מדרים טיאטר), האו (יס), אייל מעו ז( יש גם משלנו:)), דיימבג דארל (ז"ל), פריפ, הולדסווארט (זו הטכניקה!!!) וגם אלו שמנגנים עם פרויקט איירון וניל מורס.

מקווה שתרמתי במעט,

רן

Joe Satriani - Made of Tears (Live 2006)

ועוד