אשמח לשמוע ,
ליאור.
החלק הכי חשוב במערכת ...........ההקלטה.
1.לא הפסדת.
2.אני מסכים עם מרטין . לדעתי 70% זו ההקלטה .
אני אתן דוגמא :
יש לי בבית דיסק מאוד נדיר של פינק פלויד בהופעה , ההקלטה שם היא ממש מה שניתן להגיד ללא מגע טכנאי ולכן היא מאוד קשה.
לא יעזור גם אם תשמע את זה במערכת של 200K זו עדיין תהיה הקלטה קשה ולכן החשיבות הגדולה ביותר לפני הכל היא להקלטה . אמנם אני מסכים שככל שהמערכת יותר טובה (לפי טעם אישי) ההקלטה בהתאם תשמע יותר טוב (לפי טעמו של אותו אדם) , אך עדיין - דבר ראשון הקלטה . דבר נוסף , הקלטה טובה זה לא דבר אבסולוטי ,זה ענייו של טעם(לדעתי) בדיוק כמו הרכב המערכת. . .
לדוגמא : אני מעריך מאוד את ההקלטות (ובעיקר טכנאי ההקלטות ) של מטליקה (באמת) אבל אני שונא את הסאונד ובחיים אני לא אחשוב על זה בתור הקלטה טובה מבחינתי כי אני הייתי מקליט אחרת . . .אבל מה לעשות , הרבה (מאוד) אנשים חושבים שונה ממני - ולכן כנראה שזה עניין של טעם . . .
2.אני מסכים עם מרטין . לדעתי 70% זו ההקלטה .
אני אתן דוגמא :
יש לי בבית דיסק מאוד נדיר של פינק פלויד בהופעה , ההקלטה שם היא ממש מה שניתן להגיד ללא מגע טכנאי ולכן היא מאוד קשה.
לא יעזור גם אם תשמע את זה במערכת של 200K זו עדיין תהיה הקלטה קשה ולכן החשיבות הגדולה ביותר לפני הכל היא להקלטה . אמנם אני מסכים שככל שהמערכת יותר טובה (לפי טעם אישי) ההקלטה בהתאם תשמע יותר טוב (לפי טעמו של אותו אדם) , אך עדיין - דבר ראשון הקלטה . דבר נוסף , הקלטה טובה זה לא דבר אבסולוטי ,זה ענייו של טעם(לדעתי) בדיוק כמו הרכב המערכת. . .
לדוגמא : אני מעריך מאוד את ההקלטות (ובעיקר טכנאי ההקלטות ) של מטליקה (באמת) אבל אני שונא את הסאונד ובחיים אני לא אחשוב על זה בתור הקלטה טובה מבחינתי כי אני הייתי מקליט אחרת . . .אבל מה לעשות , הרבה (מאוד) אנשים חושבים שונה ממני - ולכן כנראה שזה עניין של טעם . . .
- אורי_ו
-
- חבר מכור קשה
- תגובות: 7199
- הצטרף: פברואר 2007
- מיקום: א.ד. יאבוייה
- נתן תודות: 0
- קיבל תודות: 1 פעם
אני חושב שמערכת טובה היא בסופו של יום מערכת שבה נבדיל בין הקלטה טובה להקלטה גרוע.
מערכת טובה חושפת את המקור. אם הוא מוקלט טוב נשמע סאונד מלא(גם עם כלי אחד או שניים) , נשמע במה נכונה, מרכוז.
במערכת טובה נשמע בהקלטה טובה מינימום רעש(כמובן בדיסקים משנים מתקדמות יותר אין מה לעשות פעם לא היה מכשור כ"כ טוב).
אם המערכת טובה אז כשנגביר טיפה, אם ההקלטה לא טובה למשל נשמע רעש כאשר יש שקט .
כמו כן הקלטה טובה היא כזו שכשיש כלים רבים וזמר, אז ישמעו את הזמר וגם את הכלים , וגם אפילו אם היא הקלטת "על הפנים" כלומר הזמר מרגיש כאילו הוא יושב לנו מול הפנים ושר ישמעו את הכלים האחרים וגם נדע למקם אותם נכון .
הקלטה גרוע במערכת טובה תתבלט ישר. לא נשמע טוב. לא ישמע לנו נעים. ישעמם לנו באוזן . נרגיש שרוצים להחליף שיר.
במערכת טובה נשמע דיסטורשן . במערכת גרועה לא. כיוון שאין לה את היכולות הסוניות לרוב להוציא את הדיסטורשן לאור מול האלמנטים האחרים.
דיסק לא ממורכז , דיסק שכאשר יושבים במבנה משולש שווה צלעות והטוויטר בגובה האוזניים הזמר/זמרת נשמעים למעלה מדיי או למטה מדיי .
דיסק שבו הבאס לא נכון , בדיסטורשן , במונו (בדיסק סטריאו אמיתי) , כשמעברי תופים לא עוברים נכון מצד לצד. כשמרגישים שאין AMBIANCE , כל הדברים האלו נרגיש אותם במערכת טובה. במערת לא טובה לא נרגיש ולא נדע.
בקיצור מה שאני רוצה להגיד הוא כך:
אין חשיבות למקור כאשר אנחנו רוצים לבחון איכות מערכת. איכותה של המערכת היא לתת תמונה של מה שמנגן בה. אם זה טוב זה ישמע טוב. אם לא אז לא.
האם המקור טוב או רע? יש לשמוע אותו בשתי מערכות שונות , במחירים שונים ואז לראות. אם הוא נשמע טוב בשתיהן אז כנראה שהוא באמת טוב.
אם הוא נשמע באחת רע ובאחת טוב אז כנראה הוא לא משהו .
אם בשתיהן הוא נשמע רע . אז הוא רע.
מערכת טובה חושפת את המקור. אם הוא מוקלט טוב נשמע סאונד מלא(גם עם כלי אחד או שניים) , נשמע במה נכונה, מרכוז.
במערכת טובה נשמע בהקלטה טובה מינימום רעש(כמובן בדיסקים משנים מתקדמות יותר אין מה לעשות פעם לא היה מכשור כ"כ טוב).
אם המערכת טובה אז כשנגביר טיפה, אם ההקלטה לא טובה למשל נשמע רעש כאשר יש שקט .
כמו כן הקלטה טובה היא כזו שכשיש כלים רבים וזמר, אז ישמעו את הזמר וגם את הכלים , וגם אפילו אם היא הקלטת "על הפנים" כלומר הזמר מרגיש כאילו הוא יושב לנו מול הפנים ושר ישמעו את הכלים האחרים וגם נדע למקם אותם נכון .
הקלטה גרוע במערכת טובה תתבלט ישר. לא נשמע טוב. לא ישמע לנו נעים. ישעמם לנו באוזן . נרגיש שרוצים להחליף שיר.
במערכת טובה נשמע דיסטורשן . במערכת גרועה לא. כיוון שאין לה את היכולות הסוניות לרוב להוציא את הדיסטורשן לאור מול האלמנטים האחרים.
דיסק לא ממורכז , דיסק שכאשר יושבים במבנה משולש שווה צלעות והטוויטר בגובה האוזניים הזמר/זמרת נשמעים למעלה מדיי או למטה מדיי .
דיסק שבו הבאס לא נכון , בדיסטורשן , במונו (בדיסק סטריאו אמיתי) , כשמעברי תופים לא עוברים נכון מצד לצד. כשמרגישים שאין AMBIANCE , כל הדברים האלו נרגיש אותם במערכת טובה. במערת לא טובה לא נרגיש ולא נדע.
בקיצור מה שאני רוצה להגיד הוא כך:
אין חשיבות למקור כאשר אנחנו רוצים לבחון איכות מערכת. איכותה של המערכת היא לתת תמונה של מה שמנגן בה. אם זה טוב זה ישמע טוב. אם לא אז לא.
האם המקור טוב או רע? יש לשמוע אותו בשתי מערכות שונות , במחירים שונים ואז לראות. אם הוא נשמע טוב בשתיהן אז כנראה שהוא באמת טוב.
אם הוא נשמע באחת רע ובאחת טוב אז כנראה הוא לא משהו .
אם בשתיהן הוא נשמע רע . אז הוא רע.
אני מסכים עם אורי!
דעתי במילים בודדות
החשיבות ההקלטה ראשונה , השניה מקור , ואחר כך כל השאר
החשיבות ההקלטה ראשונה , השניה מקור , ואחר כך כל השאר
המטרה הינה להנות ממוסיקה המערכת הינה רק האמצעי.
: Amarra Dealer
http://www.sonicstudio.com/amarra
פרטים
: Amarra Dealer
http://www.sonicstudio.com/amarra
פרטים
אהלן,
המטרה או האידאל של בוני מערכות השמע, גם אים יכחישו את זה, היא לבנות מערכת שתחקה את המציאות בצורה מושלמת. גם בעולם הוידאו, המטרה היא לדמות את המציאות.. נידמה לי שסוני פירסמה פעם מסכים שלהם כאילו הם חלונות.. שמראים העתק מדויק של המציאות.. גם ההיתיחסות שלנו במישורים ראשוניים היא ל: כמה שזה או אחר דומים למציאות.. כשיוצא מישחק מחשב אז הסופרלטיבים הם "ווללה איך זה ניראה אמיתי" ושבועיים אחרי זה יוצא מישחק חדש שניראה עוד יותר אמיתי... גם בקולנוע שופטים הרבה פעמים אפקטים כמו אנימציה בכמה הם ראליסטים... "הדינוזאורים ניראו כל כך אמיתיים שזה מפחיד" או "ראיתם את כל הצבא הזה? זה הכל הדמית מחשב וניראה כזה אמיתי"
יש כאן הרבה אוטוסוגסטיה כי כל פעם יוצא חידוש שמראה כמה קודמיו היו רחוקים מהראליות.. וסתם ביזבזנו סופרלטיבים..
עדיין אי אפשר לבנות מסך שיראה כמו חלון ומערכת שמע שתעתיק את המציאות.
המיגבלות הטכניות גדולות ממה שנותנים לנו להבין. מצד אחד העולם שמולנו מורכב בצורה לא רגילה ומצד שני החושים שלנו רגישים בצורה מדהימה. התעשיה לאור המיגבלות האלו מנסה לימכור לנו שהעולם פשוט ושחושנו מנווונים. לא רק בתחומים שלעל.. גם בנושא האוכל למשל. התעשיה במשך שנים האביסה אותנו בסוגי מזון פשוטים מאוד בטעמם יחסית למה שיש בטבע, אבל מוקצנים מאוד וחסרי גוונים, כדי שתגובתם תהיה מהירה, ירודה ולא דורשת מאמץ. מתוק זה מתוק.
כך גם בוידאו, צבעים זוהרים מידי, אקטיבים מידי, אם ניהיה כנים התמונה רחוקה מהמציאות.. היא מנסה מאוד להרשים.. באאודיו אולי אפילו יותר מוקצן. (אני גם מכיר יותר) דוחפים לנו תצליל עים אוזניות לאוזן וטוענים ששומעים כך טוב יותר... בקסטות... מחזקים תחום מסויים של צלילים ומשכנעים אותנו שזה נכון כך..
מה שאני מיתכוון זה: המטרה היא חיקוי מדויק של המציאות. בגלל שזה בילתי אפשרי החברות מוכרות לנו מציאות שונה ומנסות לשכנע אותנו שזו המציאות או שכך עדיף...
השלב הבא בהעמדת הדעות הנוכחית,
יש מצד אחד את הצד הטכני ומן הצד האחר את הצד האומנותי.
האומנים ניסו תמיד לנצל את מוגבלות המדיה, התפיסה הכללית וגם את מוגבלותם האישית כדי ליצור דבר חדש. הם הישתמשו ומישתמשים במוגבלויות ככלי עבודה.
מיד אחרי מלחמת העולם השניה היה מחסור בחומרי גלם בתעשית הקולנוע. רוסליני צילם אז את רומא עיר פרזות. היו ברשותו סוגי פילם שונים, שיירים, והוא לא הצליח למצא רק סוג אחד שאיתו יצלם בצורה אחידה את כל הסרט.. את המיגבלה הזו הוא ניצל, ולכל סצנה הוא בחר סוג פילם שיתאים לדעתו לסצנה.
סך הכל גם הצילום בשחור לבן הוא בעצם מיגבלה בדרך להעתקת המציאות.. ואז מה עושים האומנים? הם מנצלים את המיגבלה הזו לצרכיהם ויוצרים תמונות מדהימות עם גוונים וגווני גוונים של אפורים. האפקט כל כך חזק שכשמיתקרבים לחיקוי מדויק יותר של המציאות ומצלמים בצבע, הדבר מיתקבל בהתחלה כחילול הקודש..
אז מה היה לנו עד עכשיו?
המטרה- חיקוי המציאות.
יש מיגבלות טכניות שמונעות זאת.
האומנים נעזרים במיגבלות תכניות כדי להגשים את יצירתם.
טוב, אחרי ההקדמה הקצרה..
לגבי מערכות השמע:
אפשר ליראות את מערכת השמע כקו שבצידו האחד נימצאים התוים ובצידו השני המאזין. לאורך הקו יש שורה של נקודות שהם אומנים שעסוקים בהפיכת התוים שבסיפריה בוינה לצלילים אצלי בסלון. אפשר ליראות בכל הנקודות האלו שרשרת של אנשים שמנסים במיסגרת המוגבלויות שלהם לתרום לכך שהתוים יעברו אל המאזין. אפשר גם להיתיחס לאנשים האלו כאומנים בעלי כישרון, יכולות טכניות וגם מוגבלויות טכניות. הם יעשו כמיטב יכולתם לפי ראית העולם שלהם (ובמיקרה אידאלי ללא מיגבלות כספיות) כדי לקרב את משימה להצלחתה.
אפשר לראות גם בטכנאי שתיכנן את המגבר או במי שתיכנן את הרמקולים כחלקים מאותה שורה של אומנים. ואפשר להיתיחס אליהם גם כאומנים.. וכמובן גם טכנאי ההקלטות או מתכנן המיקרופונים הם אומנים בשרשרת. ההשפעה של כל אחד מהגורמים לתוצאה האומנותית הסופית קיימת, אם באופן שולי ואים באופן מכריע. טכנאי ההקלטה ובונה הרמקולים חולקים את אותה אחריות כמו הפסנתרן או בחירתו באיזה פסנתר לנגן או בחירת המפיק באיזה אולם תנוגן היצירה..
בעולם חובבי המוסיקה הקלסית כבר מדורות ידוע ומעורך חלקו של המפיק המוסיקלי של הקלטה זו או אחרת להצלחה האומנותית הכללית. שמות כמו וולטר לגה הם סיבה מספיקה לרכישת אלבום.. והוא "כולה" המפיק..
וואללה, עכשיו הגענו לשאלה של מרטין...
אם באים לישפוט יצירה מוסיקלית כל שהיא ששומעים בקונצרט חי, אי אפשר להיתעלם מהחלק של מבצע היצירה בתהליך.. האינטפרטציה.
אים באים לישפוט רמקולים או מגבר.. אי אפשר להיתעלם משאר החלקים בשרשרת. כולל ההקלטה והצבת המיקרופונים.
המטרה המוצהרת של מהנדסי הקול היא (בדרך כלל) להקליט בצורה "שקופה", זאת אומרת שלא ירגישו את ההקלטה. מיכיוון שאין זה אפשרי טכנית הרי ישנם שני כיוונים. האחד לנסות להקליט הכי שקוף שאפשר, לא מושלם אבל הרע במיעוטו והשניה להגדיר את המקליט כאומן בתהליך היצירה ולכן אין לו גבולות. הוא חלק מתהליך היצירה.
הצלחה תהיה בהרמוניה הכללית בין כל החלקים. אם מה שהמקליט "אמר" לגבי היצירה הרמוני עם היצירה, המבצעים ושאר השותפים הרי תהיה כאן הצלחה. כמה מותר לכל אובייקט בשרשרת להיתערב באינטפרטציה של המוסיקה לא כתוב בחוק. טומיטה יכול לבצע בטהובן וזה יחשב טומיטה ולא בטהובן.. כי ההיתערבות שלו מכריעה. ולכן יש גבולות בהקלטת לדוגמא סונטה של בטהובן אם רוצים שזה ישאר בטהובן.. אם המיקרופון מוצב גרוע אבל לא כדי להפיק אפקט מסויים הרי זה בטהובן. אבל אים המיקרופון מוצב מתחת לכיסא הפסנתרן כדי כך להפיק איזה איכות אומנותית.. אולי חריקת הכיסא, הרי אין זה בטהובן.. הגבולות כמובן אינם חד משמעיים כמו החומה הסינית.
הקלטה טובה תיהיה הקלטה שהצליחה להגשים את רצון המקליט, את האידאה שלו, הקלטה שמשרתת את מטרת המקליט. אם נדע מה הוא רצה נדע גם אים הקליט טוב או לא..
אבל מיצד שני הדרך יכולה להיות גם הפוכה,
במערכת טובה אנחנו נישמע את ההקלטה. ונוכל לנחש את כוונת המקליט. או את הקונצפט שלו.
במערכת אידאלית נישמע שהמיקרופון בדוגמה של מרטין נימצא מתחת לכיסא.. כי המיקרופון הוא כאמור חלק מהשרשרת.
בן אים זה מכוון כאלמנט אומנותי ובן אים זה מיקרי. ובהתאם תהיה גם התגובה שלנו.
מערכת שתשנה את הנתון הזה ואפילו לטובה מנקודת המבט של הצופה (מאזין) תחטא לשרשרת האומנותית שלנו. היא תהיה דומיננתית מידי בשרשרת. היא תיהיה טומיטה שמנגן בטהובן..
לדעתי כשבודקים מערכת צריכים מיגוון רחב של הקלטות. לא בהכרח טובות אבל הקלטות שאפשר מהם לילמוד משהו על המערכת. כיצד המערכת מיתמודדת עם החלל עם הכלים. כמה הכלים יציבים בחלל או מטיילים וכו. את הדברים האלו לומדים מהשוואות שונות בן מערכות עם אותם קטעים... זה שנים של עבודה וניסיון ואין קיצורי דרך... רמקול כזה עושה כך להקלטה הזו וכו וכו. לכן חלק מהתהליך צריך להיות לקטעים שאנחנו מכירים טוב מבחינת אופי ההקלטה.
בגלל חוסר היכולת הטכנית להרכיב מערכת שקופה לחלוטין הרי ההיתיחסות שלנו לא תהיה אבסולוטית אלא יחסית. סט מסויים יחסית לסט אחר. בעזרת אותם הקלטות. לכן לא נפספס איכות...
בתהליך ההנאה מהמערכת.. אצל חובבי המוסיקה, אנחנו שומעים סלקטיבית ומהר מאוד מיתעלמים מהיס של הקלטה היסטורית כדי להנות מהביצוע.. ההנאה במישור מסויים היא מהביטחון ששומעים הכי טוב שאפשר... ואין צורך לחזור ולהוכיח את זה בכל שמיעה...
חן חן על תשומת הלב
.
המטרה או האידאל של בוני מערכות השמע, גם אים יכחישו את זה, היא לבנות מערכת שתחקה את המציאות בצורה מושלמת. גם בעולם הוידאו, המטרה היא לדמות את המציאות.. נידמה לי שסוני פירסמה פעם מסכים שלהם כאילו הם חלונות.. שמראים העתק מדויק של המציאות.. גם ההיתיחסות שלנו במישורים ראשוניים היא ל: כמה שזה או אחר דומים למציאות.. כשיוצא מישחק מחשב אז הסופרלטיבים הם "ווללה איך זה ניראה אמיתי" ושבועיים אחרי זה יוצא מישחק חדש שניראה עוד יותר אמיתי... גם בקולנוע שופטים הרבה פעמים אפקטים כמו אנימציה בכמה הם ראליסטים... "הדינוזאורים ניראו כל כך אמיתיים שזה מפחיד" או "ראיתם את כל הצבא הזה? זה הכל הדמית מחשב וניראה כזה אמיתי"
יש כאן הרבה אוטוסוגסטיה כי כל פעם יוצא חידוש שמראה כמה קודמיו היו רחוקים מהראליות.. וסתם ביזבזנו סופרלטיבים..
עדיין אי אפשר לבנות מסך שיראה כמו חלון ומערכת שמע שתעתיק את המציאות.
המיגבלות הטכניות גדולות ממה שנותנים לנו להבין. מצד אחד העולם שמולנו מורכב בצורה לא רגילה ומצד שני החושים שלנו רגישים בצורה מדהימה. התעשיה לאור המיגבלות האלו מנסה לימכור לנו שהעולם פשוט ושחושנו מנווונים. לא רק בתחומים שלעל.. גם בנושא האוכל למשל. התעשיה במשך שנים האביסה אותנו בסוגי מזון פשוטים מאוד בטעמם יחסית למה שיש בטבע, אבל מוקצנים מאוד וחסרי גוונים, כדי שתגובתם תהיה מהירה, ירודה ולא דורשת מאמץ. מתוק זה מתוק.
כך גם בוידאו, צבעים זוהרים מידי, אקטיבים מידי, אם ניהיה כנים התמונה רחוקה מהמציאות.. היא מנסה מאוד להרשים.. באאודיו אולי אפילו יותר מוקצן. (אני גם מכיר יותר) דוחפים לנו תצליל עים אוזניות לאוזן וטוענים ששומעים כך טוב יותר... בקסטות... מחזקים תחום מסויים של צלילים ומשכנעים אותנו שזה נכון כך..
מה שאני מיתכוון זה: המטרה היא חיקוי מדויק של המציאות. בגלל שזה בילתי אפשרי החברות מוכרות לנו מציאות שונה ומנסות לשכנע אותנו שזו המציאות או שכך עדיף...
השלב הבא בהעמדת הדעות הנוכחית,
יש מצד אחד את הצד הטכני ומן הצד האחר את הצד האומנותי.
האומנים ניסו תמיד לנצל את מוגבלות המדיה, התפיסה הכללית וגם את מוגבלותם האישית כדי ליצור דבר חדש. הם הישתמשו ומישתמשים במוגבלויות ככלי עבודה.
מיד אחרי מלחמת העולם השניה היה מחסור בחומרי גלם בתעשית הקולנוע. רוסליני צילם אז את רומא עיר פרזות. היו ברשותו סוגי פילם שונים, שיירים, והוא לא הצליח למצא רק סוג אחד שאיתו יצלם בצורה אחידה את כל הסרט.. את המיגבלה הזו הוא ניצל, ולכל סצנה הוא בחר סוג פילם שיתאים לדעתו לסצנה.
סך הכל גם הצילום בשחור לבן הוא בעצם מיגבלה בדרך להעתקת המציאות.. ואז מה עושים האומנים? הם מנצלים את המיגבלה הזו לצרכיהם ויוצרים תמונות מדהימות עם גוונים וגווני גוונים של אפורים. האפקט כל כך חזק שכשמיתקרבים לחיקוי מדויק יותר של המציאות ומצלמים בצבע, הדבר מיתקבל בהתחלה כחילול הקודש..
אז מה היה לנו עד עכשיו?
המטרה- חיקוי המציאות.
יש מיגבלות טכניות שמונעות זאת.
האומנים נעזרים במיגבלות תכניות כדי להגשים את יצירתם.
טוב, אחרי ההקדמה הקצרה..
לגבי מערכות השמע:
אפשר ליראות את מערכת השמע כקו שבצידו האחד נימצאים התוים ובצידו השני המאזין. לאורך הקו יש שורה של נקודות שהם אומנים שעסוקים בהפיכת התוים שבסיפריה בוינה לצלילים אצלי בסלון. אפשר ליראות בכל הנקודות האלו שרשרת של אנשים שמנסים במיסגרת המוגבלויות שלהם לתרום לכך שהתוים יעברו אל המאזין. אפשר גם להיתיחס לאנשים האלו כאומנים בעלי כישרון, יכולות טכניות וגם מוגבלויות טכניות. הם יעשו כמיטב יכולתם לפי ראית העולם שלהם (ובמיקרה אידאלי ללא מיגבלות כספיות) כדי לקרב את משימה להצלחתה.
אפשר לראות גם בטכנאי שתיכנן את המגבר או במי שתיכנן את הרמקולים כחלקים מאותה שורה של אומנים. ואפשר להיתיחס אליהם גם כאומנים.. וכמובן גם טכנאי ההקלטות או מתכנן המיקרופונים הם אומנים בשרשרת. ההשפעה של כל אחד מהגורמים לתוצאה האומנותית הסופית קיימת, אם באופן שולי ואים באופן מכריע. טכנאי ההקלטה ובונה הרמקולים חולקים את אותה אחריות כמו הפסנתרן או בחירתו באיזה פסנתר לנגן או בחירת המפיק באיזה אולם תנוגן היצירה..
בעולם חובבי המוסיקה הקלסית כבר מדורות ידוע ומעורך חלקו של המפיק המוסיקלי של הקלטה זו או אחרת להצלחה האומנותית הכללית. שמות כמו וולטר לגה הם סיבה מספיקה לרכישת אלבום.. והוא "כולה" המפיק..
וואללה, עכשיו הגענו לשאלה של מרטין...
אם באים לישפוט יצירה מוסיקלית כל שהיא ששומעים בקונצרט חי, אי אפשר להיתעלם מהחלק של מבצע היצירה בתהליך.. האינטפרטציה.
אים באים לישפוט רמקולים או מגבר.. אי אפשר להיתעלם משאר החלקים בשרשרת. כולל ההקלטה והצבת המיקרופונים.
המטרה המוצהרת של מהנדסי הקול היא (בדרך כלל) להקליט בצורה "שקופה", זאת אומרת שלא ירגישו את ההקלטה. מיכיוון שאין זה אפשרי טכנית הרי ישנם שני כיוונים. האחד לנסות להקליט הכי שקוף שאפשר, לא מושלם אבל הרע במיעוטו והשניה להגדיר את המקליט כאומן בתהליך היצירה ולכן אין לו גבולות. הוא חלק מתהליך היצירה.
הצלחה תהיה בהרמוניה הכללית בין כל החלקים. אם מה שהמקליט "אמר" לגבי היצירה הרמוני עם היצירה, המבצעים ושאר השותפים הרי תהיה כאן הצלחה. כמה מותר לכל אובייקט בשרשרת להיתערב באינטפרטציה של המוסיקה לא כתוב בחוק. טומיטה יכול לבצע בטהובן וזה יחשב טומיטה ולא בטהובן.. כי ההיתערבות שלו מכריעה. ולכן יש גבולות בהקלטת לדוגמא סונטה של בטהובן אם רוצים שזה ישאר בטהובן.. אם המיקרופון מוצב גרוע אבל לא כדי להפיק אפקט מסויים הרי זה בטהובן. אבל אים המיקרופון מוצב מתחת לכיסא הפסנתרן כדי כך להפיק איזה איכות אומנותית.. אולי חריקת הכיסא, הרי אין זה בטהובן.. הגבולות כמובן אינם חד משמעיים כמו החומה הסינית.
הקלטה טובה תיהיה הקלטה שהצליחה להגשים את רצון המקליט, את האידאה שלו, הקלטה שמשרתת את מטרת המקליט. אם נדע מה הוא רצה נדע גם אים הקליט טוב או לא..
אבל מיצד שני הדרך יכולה להיות גם הפוכה,
במערכת טובה אנחנו נישמע את ההקלטה. ונוכל לנחש את כוונת המקליט. או את הקונצפט שלו.
במערכת אידאלית נישמע שהמיקרופון בדוגמה של מרטין נימצא מתחת לכיסא.. כי המיקרופון הוא כאמור חלק מהשרשרת.
בן אים זה מכוון כאלמנט אומנותי ובן אים זה מיקרי. ובהתאם תהיה גם התגובה שלנו.
מערכת שתשנה את הנתון הזה ואפילו לטובה מנקודת המבט של הצופה (מאזין) תחטא לשרשרת האומנותית שלנו. היא תהיה דומיננתית מידי בשרשרת. היא תיהיה טומיטה שמנגן בטהובן..
לדעתי כשבודקים מערכת צריכים מיגוון רחב של הקלטות. לא בהכרח טובות אבל הקלטות שאפשר מהם לילמוד משהו על המערכת. כיצד המערכת מיתמודדת עם החלל עם הכלים. כמה הכלים יציבים בחלל או מטיילים וכו. את הדברים האלו לומדים מהשוואות שונות בן מערכות עם אותם קטעים... זה שנים של עבודה וניסיון ואין קיצורי דרך... רמקול כזה עושה כך להקלטה הזו וכו וכו. לכן חלק מהתהליך צריך להיות לקטעים שאנחנו מכירים טוב מבחינת אופי ההקלטה.
בגלל חוסר היכולת הטכנית להרכיב מערכת שקופה לחלוטין הרי ההיתיחסות שלנו לא תהיה אבסולוטית אלא יחסית. סט מסויים יחסית לסט אחר. בעזרת אותם הקלטות. לכן לא נפספס איכות...
בתהליך ההנאה מהמערכת.. אצל חובבי המוסיקה, אנחנו שומעים סלקטיבית ומהר מאוד מיתעלמים מהיס של הקלטה היסטורית כדי להנות מהביצוע.. ההנאה במישור מסויים היא מהביטחון ששומעים הכי טוב שאפשר... ואין צורך לחזור ולהוכיח את זה בכל שמיעה...
חן חן על תשומת הלב
.
רמקול
תגובתך בהחלט מאירת עיניים וממחישה את הסוגייה, אבל לא הצלחתי להבין מהי דעתך האישית לגבי חשיבות ההקלטה בחויית האזנה הביתית למוסיקה.
כלאמר, באותה השרשרת שמתחילה בתווים ומסתיימת בצלילים אצלך בסלון - עד כמה מכרעת וחשובה ההקלטה ליצירת החוויה של האזנה למוסיקה מבחינתך אתה.
האם אתה מעדיף את ההקלטות ה"שקופות" או את אותן ההקלטות "עם איטרפטציה של המקליט"..או שאתה בוחן כל מקרה לגופו ??
שלמה
תגובתך בהחלט מאירת עיניים וממחישה את הסוגייה, אבל לא הצלחתי להבין מהי דעתך האישית לגבי חשיבות ההקלטה בחויית האזנה הביתית למוסיקה.
כלאמר, באותה השרשרת שמתחילה בתווים ומסתיימת בצלילים אצלך בסלון - עד כמה מכרעת וחשובה ההקלטה ליצירת החוויה של האזנה למוסיקה מבחינתך אתה.
האם אתה מעדיף את ההקלטות ה"שקופות" או את אותן ההקלטות "עם איטרפטציה של המקליט"..או שאתה בוחן כל מקרה לגופו ??
שלמה
אני דווקא עם אייל - הקלטה תחילה.
מבחינתי הדוגמה הטובה ביותר לחשיבות איכות ההקלטה מבחינתי היא - כשאני רוכש דיסק, הרבה פעמים איני מתאפק וכבר בדרך הביתה מאזין לדיסק במערכת שברכב (מערכת לא רעה אבל..). דיסקים שהוקלטו היטב נשמעים לי נפלא גם ברכב דיסקים בהם איכות ההקלטה ירודה בלתי שמיעים בעליל ברכב. בבית גם דיסקים עם איכות הקלטה ירודה עוד איך שהוא נסבלים עד מהנים.
שלמה
מבחינתי הדוגמה הטובה ביותר לחשיבות איכות ההקלטה מבחינתי היא - כשאני רוכש דיסק, הרבה פעמים איני מתאפק וכבר בדרך הביתה מאזין לדיסק במערכת שברכב (מערכת לא רעה אבל..). דיסקים שהוקלטו היטב נשמעים לי נפלא גם ברכב דיסקים בהם איכות ההקלטה ירודה בלתי שמיעים בעליל ברכב. בבית גם דיסקים עם איכות הקלטה ירודה עוד איך שהוא נסבלים עד מהנים.
שלמה
רמקול
אם כך
המבצעים הם הראשונים שרוצים להעניק לנו חווויה X מאחר וקצת קשה להלם להיות בכל בית על פני כדור הארץ הם הלכו לתהליך שיווקי שניקרא הפצה
שם בחדר הקלטות יושב טכנאי שכל עשייתו זה להצליח להקליט את מה שהמבצעים עושים (כמובן על פי אמונתו , ולפי האזנה )
לאחר מכם יש את תהלי ההדפסה שגם שם לא חסר מגבלות ולעיתים אתה פוגש אותו ה CD באיכויות שונות .
והינה לאחר שהגיע למדף יש מוצר מוגמר שעבר אינטרפטציה אין סופית .
1. של המבצעים
2. של המקליט \ העורך \ הטכנאי
3.על חברת ההדפסה .
אז יש לנו מוצר שעליו מודפסת מוסיקה .
אין ספק שאם המוסיקה המודפסת תהיה בעלת איכות הקלטה ועריכה גבוהים לא משנה באיזה מערכת תאזין לה היא תהיה איכותית ביחס לשאר ה CD שתכניס לאותה המערכת .
והרכיב הראשון שמבצע מניפולציה במקור (ב CD ) הוא ה CDP שגם הוא תוכנן על פי תפיסתו של המתכנן אך עדיין הוא הרכיב המרכזי בקבלת התמונה הסופית .
ולכל אלו שסדר העדיפות שלהם שונה
אני אשמח לפגוש מערכת שה CD הוקלט רע , וה CDP הוא מכשיר רע וההגברה \ הרמקול תשפר את התוצאה הסופית .
אם כך
המבצעים הם הראשונים שרוצים להעניק לנו חווויה X מאחר וקצת קשה להלם להיות בכל בית על פני כדור הארץ הם הלכו לתהליך שיווקי שניקרא הפצה
שם בחדר הקלטות יושב טכנאי שכל עשייתו זה להצליח להקליט את מה שהמבצעים עושים (כמובן על פי אמונתו , ולפי האזנה )
לאחר מכם יש את תהלי ההדפסה שגם שם לא חסר מגבלות ולעיתים אתה פוגש אותו ה CD באיכויות שונות .
והינה לאחר שהגיע למדף יש מוצר מוגמר שעבר אינטרפטציה אין סופית .
1. של המבצעים
2. של המקליט \ העורך \ הטכנאי
3.על חברת ההדפסה .
אז יש לנו מוצר שעליו מודפסת מוסיקה .
אין ספק שאם המוסיקה המודפסת תהיה בעלת איכות הקלטה ועריכה גבוהים לא משנה באיזה מערכת תאזין לה היא תהיה איכותית ביחס לשאר ה CD שתכניס לאותה המערכת .
והרכיב הראשון שמבצע מניפולציה במקור (ב CD ) הוא ה CDP שגם הוא תוכנן על פי תפיסתו של המתכנן אך עדיין הוא הרכיב המרכזי בקבלת התמונה הסופית .
ולכל אלו שסדר העדיפות שלהם שונה
אני אשמח לפגוש מערכת שה CD הוקלט רע , וה CDP הוא מכשיר רע וההגברה \ הרמקול תשפר את התוצאה הסופית .
המטרה הינה להנות ממוסיקה המערכת הינה רק האמצעי.
: Amarra Dealer
http://www.sonicstudio.com/amarra
פרטים
: Amarra Dealer
http://www.sonicstudio.com/amarra
פרטים
- ילדיעפים
-
- חבר שלא מהעולם הזה
- תגובות: 9318
- הצטרף: אוגוסט 2005
- מיקום: צפת-אין רמזורים-יש אוויר
- נתן תודות: 14 פעמים
- קיבל תודות: 52 פעמים
אני לא מבין אותכן בנות
מה, כל ההקלטות בעולם משובחות?אתם שומעים תדרים ופרטים ועומק במה ועוד כנל?
מה עם המוזיקה?מה אם אני שומע את ישה חפץ בהקלטה זוועתית?מה קורה עם דבר כזה
בסט אפ גרוע.?אני רוצה להדגיש שאין הקלטות אייכותיות שלו ושל עוד הרבה,נו אז מה אז?
מה, כל ההקלטות בעולם משובחות?אתם שומעים תדרים ופרטים ועומק במה ועוד כנל?
מה עם המוזיקה?מה אם אני שומע את ישה חפץ בהקלטה זוועתית?מה קורה עם דבר כזה
בסט אפ גרוע.?אני רוצה להדגיש שאין הקלטות אייכותיות שלו ושל עוד הרבה,נו אז מה אז?
אמן מייסר
מסכים.MartinHSabag כתב:זה שהמערכת תישמע כמו החוליה החלשה שלה זה ברור, השאלה היא איך תמיד אנשים אומרים - "הXXXXX הוא החוליה החלשה", או "XXXX פחות טוב מ-YYYYY", כשזה בכלל יכול להיות שההקלטה גרמה לזה להישמע ככה........
דומני שבדיסק ה2 של הבדיקות של צ'סקי יש 10 טרקים המדגימים בדיוק את זה.
ממקמים מיקרופון שעולה 100 אלף דולר עם סטאפ סטריאופילי משובח באולם אקוסטי בכל פעם במרחק שונה מכלי נגינה מסויים. גם עם סוגי הקלטה שונים (דיגיטלי/אנלוגי) הוא משווה.
התוצאות שונות מדגימה לדגימה, כאילו נשמעו ממערכות שמע שונות לגמרי באופיין.
רוב הפרמטרים שאתה יכול לחשוב עליהם (במה, פויינט וכד') פשוט פונקציה של מיקום המיקרופון. לפי דעתי, כל אחד חייב לשמוע זאת.
זה מעמיד את כל המשחזרים למיניהם באור מעט תוהה, שכן הם סה"כ ממחזרים דבר שספק אם היו בוחרים בו אם היו הם הם בתפקיד המהנדס קול, זה כלל לא פילוסופי. לכן, הטעם והצבע המתווספים ע"י הסטטפ שלך, אשר בחרת ועידנת לאורך זמן (כולל את הטעם שלך) לא תמיד מקדמים אותך לעבר המטרה, בטח לא כפונקציה של כסף/איכות במתכונות של מודל אחד לכל סטאפ. אם המודל היה מתאים את עצמו בכל פעם כפונקציה של ההקלטה, אז ייתכן וזה היה מקדם יותר.
לפי דעתי כל חלק במערכת כולל ההקלטה וכולל איכות הצריבה וכו' קשורים זה בזה...
את השרשרת כבר כולנו מכירים .
כל חוליה במערכת חשובה לא פחות מהשניה.
אבל כמו שירשור שהיה פה פעם, על כמה אנחנו מוציאים על הסט אפ עצמו וכמה על דיסקים ואין פה ממש הגיון.
ד"א שבוע שעבר מצאתי את עצמי קונה מס' דיסקים וההבדלים ברמות ההקלטה מדהימים בין אחד לשני ( ואני מדבר רק על מקוריים)
לא רק בין הדיסקים אלא גם בין השירים עצמם ( באותו הדיסק)
אם נשים לפיאט גלגלים של מרצדס היא לא תסע יותר מהר. והכל חייב להיות בהתאם.
---- חבל נורא שהיום גם דיסקים מקוריים לא נשמעים טוב ( חלקם ) ואיכויות ההקלטה נמוכות.
את השרשרת כבר כולנו מכירים .
כל חוליה במערכת חשובה לא פחות מהשניה.
אבל כמו שירשור שהיה פה פעם, על כמה אנחנו מוציאים על הסט אפ עצמו וכמה על דיסקים ואין פה ממש הגיון.
ד"א שבוע שעבר מצאתי את עצמי קונה מס' דיסקים וההבדלים ברמות ההקלטה מדהימים בין אחד לשני ( ואני מדבר רק על מקוריים)
לא רק בין הדיסקים אלא גם בין השירים עצמם ( באותו הדיסק)
אם נשים לפיאט גלגלים של מרצדס היא לא תסע יותר מהר. והכל חייב להיות בהתאם.
---- חבל נורא שהיום גם דיסקים מקוריים לא נשמעים טוב ( חלקם ) ואיכויות ההקלטה נמוכות.
איזה חתימה אפשר לשים בשתי שורות??
מעניין, לפי מה שהבנתי זה אמור להיות הפוך- ככול שהמערכת איכותית יותר כך זה הופך להיות יותר בלתי נסבל לשמוע הקלטות פחות טובות. לאKOOKE כתב: דיסקים שהוקלטו היטב נשמעים לי נפלא גם ברכב דיסקים בהם איכות ההקלטה ירודה בלתי שמיעים בעליל ברכב. בבית גם דיסקים עם איכות הקלטה ירודה עוד איך שהוא נסבלים עד מהנים.
שלמה...
javascript:emoticon('
') javascript:emoticon('
')
') javascript:emoticon('
')
KOOKE כתב:רמקול
תגובתך בהחלט מאירת עיניים וממחישה את הסוגייה, אבל לא הצלחתי להבין מהי דעתך האישית לגבי חשיבות ההקלטה בחויית האזנה הביתית למוסיקה.
כלאמר, באותה השרשרת שמתחילה בתווים ומסתיימת בצלילים אצלך בסלון - עד כמה מכרעת וחשובה ההקלטה ליצירת החוויה של האזנה למוסיקה מבחינתך אתה.
האם אתה מעדיף את ההקלטות ה"שקופות" או את אותן ההקלטות "עם איטרפטציה של המקליט"..או שאתה בוחן כל מקרה לגופו ??
שלמה...
אהלן קוקי,
אני מפריד בין שני מיקרים,
כשבוחנים מערכת וכששומעים מוסיקה. שני מצבים שונים לגמרי.
חובבי מוסיקה קונים בהתחלה בטהובן כדי לישמוע בטהובן. בהמשך ומהר מאוד, הם קונים בטהובן עם קראיאן ובטהובן עים קלייבר ובטהובן עים וונד. חשיבות השידוך בן היצירה למבצע היא הנקודה. חשיבות איכות ההקלטה שולית יחסית בבחירה הזו. כמובן שעדיף שתיהיה הקלטה טובה אבל אים אין מיסתדרים..
אני מאזין הרבה להקלטות היסטוריות. מונו. הקלטות רועשות. בחלקן טובות יותר ובחלקן פחות. אים הביצוע יפה ההקלטה לא מטרידה ביכלל. המוח מיתרכז בדברים החשובים ולא עסוק במיבחנים..
חשוב שתיהיה מערכת טובה בישביל הרוגע הנפשי- ששמעתי הכי טוב שאפשר.. ולא לצורך חיטוט מתמיד בעומק הבס ורוחב המיד...
המצב במוסיקה הקלסית למרות שהרבה מנסים לבקר, הוא יחסית טוב מבחינת ההקלטות. המוסיקה הקלסית דחפה את מערכות השמע עד למהפכת המיחשוב והדחיסה האחרונה, והיתה תמיד בחוד הפיתוח וההשקעה. (חבל שזה כבר לא כך..קשור ברייטינג..) בהרבה הקלטות הושקעה הרבה מחשבה באיכות ההקלטה והיום אנחנו יכולים להנות מזה..
אישית אני מעדיף הקלטות שקופות יחסית שיש בהן הרמוניה בחלוקת הנגנים במרחב ואין הדגשה מלאכותית של הסולן או חלק מהנגנים.
ידוע למשל שבהקלטות עים פרלמן הכינור מוקלט קדימה מאוד. אני פחות אוהב את זה בהקלטה אבל מקשיב המון לפרלמן, אוהב מאוד את עשרות הדיסקים שלו שיש לי ומקבל את ההקלטה ללא תלונות... זה לא מפריע לי כשאני נהנה מהמוסיקה.
השאלה שתבוא מן הסתם: אז למה צריך מערכת טובה? אינה רלוונטית כאן..
אגב, נבעד לנו שירשור....
.
