שרשור תגובות: חברת Synology רוצה לתת לכם NAS במתנה

[ronen61]

לפני 6 שנים התגרשתי.
בתור אב שמאוד מעורב בגידול 2 בנות זאת הייתה מכה עצבנית לבטן.
בתהליך הגירושין, נפלה לידי הזדמנות לקחת אותן לאילת לכמה ימים, עד היום אני זוכר באופן ברור את הנסיעה, זאת הייתה חוויה ראשונית וייחודית.פעם ראשונה, רק אני והן, לבד.
אני זוכר שצילמתי המון תמונות וסרטוני וידאו שלנו בנייד, בעיקרון כל רגע בטיול היה מתועד.
אני תיכננתי להוריד את כל המדיה למחשב הביתי כשנחזור בחזרה, לצערי כשחזרתי זה היה ישירות לקרב הגירושין.לא היה לי זמן להתעסק בזה וגם התמונות היו מעציבות אותי כשהייתי מסתכל על זה לבד.
כחודש לאחר שחזרתי, הנייד שבק חיים ולא היה ניתן לשחזר את התמונות והסירטונים.

[poune]

לגלות בחזרה מהבסיס הביתה שדיסק קשיח נייד נמצא באותו תא עם הבוקסה....

[totlip]

סיפור אמיתי .
יום הולדת 3 של הבת הגדולה שלי היום בת 6.5
מקבל משימה מהמנכלית לייצר מצגת מוזיקלית עם כל מיני תמונות של הילדה ושלנו.
כמובן שיש לי את כל התמונות והסרטונים מגובים בדיסק קשיח נייד של 2 טרה..
אך אופס בעת חיבור הדיסק אין תגובה למעט רעשים של מנוע..
מייד שלחתי לבדיקה את הדיסק באמצעות שליח להרצליה שלניסיון שיחזור.
חזרו אליי עם הצעת מחיר של 5500 + מעמ ולא מבטיחים הצלה של 100 %.
טוב, אמרתי לאשתי שאין ברירה ,אך לפתע נזכרתי שיש לי עוד דיסק במחשב שהיה מוגדרת לגיבויים.
טסתי הבייתה ונכנסתי ולמזלי הגדול מאוד(אשתי הייתה הורגת אותי)..
הפעלתי את הדיסק והיה שם את כל התוכן שרציתי.
מוסר השכל לגבות בענן וגיבוי פיזי של התכנים!!!
ולכן אני זקוק לנאס

[KingRyu]

האמת סיפור קצת מעצבן אבל זה צפוי בארץ.

הייתי בטיול בתאילנד חודש ועשיתי קניות כמו כל הישראלים, בין היתר הייתי גם בקניון האלקטרוניקה הגדול שלהם.
רכשתי מאחת החנויות Hard Disk של Western Digital לצורך גיבוי כל החומר של הטיול בתאילנד שאגרתי.
לאחר הטיול כשהגעתי לארץ החלטתי שאני יושב ומתחיל לגבות חומר והכל עם ה HD שנרכש בתאילנד.
הHD פשוט לא עבד והשמיע רעש כאילו משהו תקוע בפנים, התקשרתי לשירות לקוחות של הנציגות בארץ "בנדה" וסיפרתי להם על התקלה ונאמר להם שה HD נרכש בחו"ל בתאילנד (חשוב לציין שהHD היה אטום הרמטית כולל הקופסא המקורית שנרכש מהחנות מתאילנד).
נאמר לי מהם שהם לא מוכנים להחליף למרות שיש עליו אחריות בינלאומית 3 שנים.
פניתי לWestern Digital העולמית ולאחר פתיחת CASE מולם ובירור מעמיק אכן הם נותנים אחריות בינלאומית 3 שנים ונאמר מהם לפנות חזרה אל הנציגות בארץ "בנדה" עם המספר CASE ושיבצעו לי החלפה ל HD חדש אחר.
לאחר שחזרתי ל "בנדה" לא כ"כ רצו לעשות את השירות הזה למרות שיש לי CASE אמיתי מWD העולמית ולמרות שהיצרן נותן אחריות 3 שנים בינלאומית.
"בנדה מגנטיק" בכבודם ועצמם אמרו שיבדקו זאת מול WD העולמית ויחזרו אלי, לאחר שבועיים "בנדה" חזרו אלי ואמרו לי "יש אישור להחליף את הHD, אנחנו נוציא לך שליח עד הבית שיגיע אליך, תביא לו את הHD התקול הוא יתן לך את החדש".
והשיא הגיע כרגיל חודש לאחר תום האחריות של הHD של WD הוא פשוט הפסיק לעבוד וכל ה DATA הלך, העלויות של שיחזור היו יקרות מאוד לאחר שבדקתי עם חברות שיחזור DATA אז ויתרתי על הענוג לצערי.
כיום אני עובד עם הערכה הידנית של חיבור HD הישנה כן כן עדין מחזיקה מעמד עדין, מחבר ומחליף כל הזמן ל HD אחר.

[theotg]

@HTmag
·
אשתי ואני הכרנו לפני 18 שנים דרך אחת מהקהילות של ynet. כשהגיע היום והתחתנו - כתבו לנו המון מזל טובים בקהילה, וזה הגיע לדף הראשי של ynet (היו מציגים שם ציטוטים מהקהילות כדי למשוך אנשים להכנס). אז כן! הופענו לכבוד החתונה בדף הראשי של ynet!

בכל אופן - ראיתי את זה ועשיתי צילומסך לתיקיית התמונות - ויצאנו לחתונה.

בזמן החתונה היתה הפסקת חשמל - והמחשב לא נדלק יותר. נאלצתי לקנות דיסק קשיח חדש ועד היום לא הצלחתי לשחזר מהדיסק הקודם. לו רק היה לי אז גיבוי חיצוני קבוע וזמין...

[b2k]

אני מציע שהזכיה תהיה על סיפורים מקוריים
ולא תרגום של סיפור עם תוספת שמצאתם בגוגל...אבל הסיפור אותו סיפור...

https://www.google.com/search?q=data+loss+stories

[b2k]

הסיפור שלי הוא קצר...

נקיונות לפסח לפני 4 שנים.
מנקים את הבית מנקים את עמדת המחשב...
במקום לנתק את המחשב מהחשמל ולקחת בזהירות את הדיסק הקשיח החיצוני שמחובר אליו ולשים בצד, אני דוחף את השולחן בזהירות.
כנראה שלא מספיק בזהירות.
הדיסק הקשיח נופל על הצד. לא מכה רצינית. אבל דפקה את הדיסק.
ואין גישה לכל הקבצים בפנים.
היו לי מאות סרטוני וידאו של המשפחה. שאין להשיג אותם בשום מקום אחר...חגים...שמחות...ארועים...
מאז הוא במגירה.
יום אחד אשחזר אותו בכמה אלפי שקלים....אם יצליחו.

מאז המקרה הזה אני שם את כל הדיסקים החיצוניים שלי בקופסה מפלסטיק. צמודים. ואף מדביק אותם מלמעלה לקופסא עם סלוטייפ.
לי דיסק יותר לא ייפול על הצד...

[alchemy]

שרשור מעניין, ניסיתי להיזכר אבל לא קרה לי אף פעם שנעלם מידע חשוב כלשהו מהמחשב, אני עם מחשב אישי מ 1991, משנת 94 היה לי טייפ גיבוי, מ96 צורב דיסקים x2 SCSI...
תמיד הקפדתי על גיבויים.
היום אני עם 3 מכשירי NAS של synology כמובן, עם גיבויים נוספים על גבי דיסקים חיצוניים וגיבוי בענן.
למעשה כבר הרבה שנים אין לי שום מידע חשוב על גבי המחשבים בבית, רק מערכת הפעלה ותוכנות רלוונטיות, כל המידע שמור על nas.

[flashxyz]

לפני כשנה רכשתי מחשב גיימינג רציני,
יום אחד בחלוף חצי שנה בערך מיום הרכישה הייתי בעבודה עדיין, זה היה ערב, אני מסתכל בחוץ ואני רואה מבול רציני, ונזכר שבאתי לעבודה באופניים חשמליים. הגשם הראשון תפס אותי לא מוכן.
תכננתי לחזור לבית באוטובוס ולהשאיר את האופניים בעבודה ולפתע אני מקבל הודעה מהאל פסק שהתחיל לפעול בשל נפילת חשמל.
אני מחזיר באלגנטיות את הסלולרי לצד וממשיך בעבודה.
פתאום נזכרתי, השארתי את החלון מעל המחשב פתוח!
לקחתי את האופניים ושמתי טיסה לבית, בערך רבע שעה של נסיעה שבה אני לא מפסיק לחשוב על המסך החדש שמול החלון, המחשב שממש קרוב אליו, המקלדת, האל פסק, הכל מתחת לחלון הזה.

הגעתי לבית סחוט, ואני רואה שכל הרצפה רטובה, המקלדת המכאנית מוצפת, הWestern Digital My Cloud שמשמש לגיבויי הדיסקים הקשיחים כולו רטוב, המסך נוטף מים ואל המחשב מטפטפות מהשולחן טיפות לאט לאט אל פתח האוורור העליון.

לצערי הנזק היה גדול.
המסך הלך, המקלדת (הדיי יקרה שלי) חצי פעלה, אחד הדיסקים הקשיחים הפסיק לפעול, הWestern Digital My Cloud
כבר לא נדלק.. הוא ספג הכי הרבה מים.
למזלי לוח האם לא ספג נזק וגם כרטיס המסך היקר קיבל רק מעט טיפות.

את המידע שאיבדתי מהדיסק ששבק חיים הצלחתי חלקית לשחזר אחרי שפרקתי את הWestern Digital My Cloud והעתקתי ידנית עם מתאם את המידע מהדיסק.

היום אני מגבה את המידע החשוב במספר מקומות, NAS כזה חדש יכול בהחלט לעשות לי סדר בעניינים וראש שקט:)
כמובן שהחלון מעל המחשב סגור בכל עונות השנה מאז .

[nadav]

סיפור עצוב, טרגי עם סוף מעודד.

לאחר שאשתו נרצחה בפיגוע דקירה, וכל התמונות של הזוג והילדים היו אך ורק על הטלפון של האשה, שהפסיק לעבוד, היה נעול בקוד ובנוסף גם נרטב, פנה אלי בעלה, ושאל מה אפשר לעשות...
דבר ראשון הפנתי אותו למקצוענים על מנת לנסות לשחזור נתונים, הם רצו ממנו סביב ה-5000 דולר! (למרות שידעו על סיפור הפיגוע, הזוי הזוי הזוי!)
אני זוכר את זה עד היום, זה היה מכשיר גלקסי S3 בצבע כחול מהמם, המכשיר הזה דיי חדש בתקופה, בערך שנה בשוק.
ככה לבסוף שחזרתי לו את הנתונים, ואלו סדר הדברים לשחזור הנתונים:
1. העברת רכיב הזיכרון למכשיר S3 אחר (REBALLING מטורף!)
2. פריצת קוד הנעילה על ידי קופסא חיצונית (Z3X) למי שמכיר (לאחר שיחה עם מפתחי הקופסא, שליחת נתונים וכו' כדי לפתח פתיחה של קוד נעילה למכשיר, לקח משהו כמו חודש+)
3. לאחר מכן, העתקת כל התוכן ל-DROPBOX שלי ושליחת קישור לבחור.

*עוד סיפור עצוב:
לאחר כחודשיים, כל ה-DROPBOX שלי פשוט נ ע ל ם ! חברת DROPBOX כמובן שהציעה פיצוי, גיבוי לכל החיים וכו'...אבל...לך תסמוך עליהם הפעם...
פשוט לא האמנתי שזה מה שקרה!

התמונות שלי היו מגובות גם מקומית, אך התמונות של החבר ואישתו היו אך ורק ב-DROPBOX ללא גיבוי מקומי....

החבר ממש התבעס, ולאחר אין סוף מיילים עם DROPBOX, התכתבות של שבועיים בערך הגענו למסקנה שלא תהיה אפשרות לשחזור המידע.

*תפנית בעלילה,

המכשיר גלקסי S3 שאיתו עבדנו לשחזור התוכן, נמצא במגירה שלהם בבית, ולמזלנו עדיין תקין ועובד, עם כל התוכן עליו....

אלו היו 4 חודשים מלחיצים מאוד!

מאז, אני שומר הכל פ ע מ י י ם !

[Kthubs]

פשוט לא ייאמן.
בשלוש שעות האחרונות כתבתי סיפור מדהים על אובדן מידע שחוויתי.
הסיפור הכיל הכול- דרמה, תקווה, עליות וירידות במתח כשצריך, קאמבק מפתיע ורומנטיקה שמלווה בסצנת מין מכובדת (למה לא). הדמויות בסיפור היו ממנעד רחב של עמים, עדות ונטיות מיניות. הסיפור הכיל רגעים בהם כולנו היינו מהנהנים ומבינים שלמדנו משהו לחיים.
אבל אז המחשב קרס. ברגע הכי גרוע הלך הכונן הקשיח! היחיד שהיה לי במחשב!
וכך איבדתי את הסיפור, שהיה כה מדהים שלבטח היה מזכה אותי בנאס, כנראה אפילו שניים.

[digitalvr]

היי
כאחד שעוסק בתחום המחשוב כבר לא מעט זמן לא פעם פנו אליי בבקשה לשחזר קבצים אבודים.
אני זוכר מקרה אחד שבו פנה אליי הבוס שלי עם עיניים אדומות מחוסר שינה.
היה לו ביד דיסק נייד בבקשה לסייע לו בלשחזר את כל התמונות והסרטים המשפחתיים.

בזמן שאני מנסה לראות מה ניתן לעשות הוא סיפר לי שבמהלך הסוף שבוע
המחשב הפסיק לעבוד וכל התמונות והסרטים של המשפחה אבדו.

מכיוון שהוא ידע שיש לו גיבוי על דיסק נייד הוא לא דאג וניסה לפתוח את הקבצים במחשב הנייד של העבודה.
מסתבר שגם הדיסק הנייד הפסיק לעבוד ולא היה לו שום גיבוי נוסף של החומר.

אמרתי לו שעד כמה שנדיר שזה קורה הוא צריך לפעול לפי החוק הלא כתוב...
לפחות 2 גיבויים ועוד אחד OFF SITE

לאחר מספר נסיונות עם תוכנות לגילוי וסריקת קבצים הצלחתי להציל לו חלק נכבד מהמידע,
אבל עדיין היה חסר לו לא מעט חומר.
הצעתי לו ללכת לחברות לשחזור מידע, שם נתנו לו הצעת מחיר גבוהה של 4 ספרות.

מאז גם אני למדתי מהמקרה הזה ואני מגבה את התמונות והוידאו המשפחתיים לפחות ב 3 מקומות.
בשרת המדיה שלי בסלון , בשרת הגיבויים NAS ובדיסק קשיח נייד.

הבעיה היא שעדיין כל הגיבויים אצלי בבית ואשמח למכונה קטנה ושקטה שתעשה את הגיבוי OFF SITE,
על מנת שבאמת אוכל להיות רגוע לגבי הגיבויים שלי .

חג שמח ובריאות שלמה לכולם

אבירם

[AvivMustaky]

והנה הסיפור שלי



היו תקופות שהיה לי זמן. היה לי זמן לכתוב כתבות טכנולוגיות, היה לי זמן ללמוד דברים חדשים, היה לי זמן לעשות גיבוי ידני לכל ביט שיושב לי על המחשב.
הימים חלפו, התקדמתי בעבודה, המשפחה גדלה ולשמחתי למדתי לתפקד תחת לחץ והסחות דעת.
היו תקופות שעבדתי מהבית עם ילד אחד על הידיים, ילד שני עומד ליידי ובוכה והשלישי צועק מהחדר שהוא רעב, בתוך כל הבלאגן הזה הייתי שולח מיילים לעובדים, בודק תקינות אפליקציות ומנהל פסי יצור בסין.
אבל, והוא אבל גדול, היה דבר אחד שלגביו לא הייתי מתפשר, לעולם, והוא גיבוי הנתונים הקריטיים בהרדיסק חיצוני (כן, באופן ידני).

אני זוכר את אותו היום בו לקחתי את העבודה בהסחת דעת רחוק מידי, מי שיש לו ילדים מכיר את התחושה שלפעמים כל שאתה צריך הוא 20 דקות של שקט כדי לפתור איזו בעיה מרגיזה ובמקום זה אנחנו תקועים עליה שבוע , אנחנו "והילדים".
באותו יום הם שברו אותי, שברו כל ערך עליון שהצבתי לעצמי, היה לי עיקרון ברור -"לא תהיה טלוויזיה בחדר לעולם", אבל זהו, נִכְנַעְתִּי, כל שרציתי לעשות הוא גיבוי Image לHDD שישב לו במדיה סנטר, לשכפל אותו ולשים לזאטוטים סרט, שישבו ויבהו, שייצרו לי 20 דקות של שקט כדי לעבוד.

עם ילד אחד על הידיים, שני שמרוקן בקבוק שלם של קטשופ וחונק לי את השניצל מול העיניים ושלישי שבוכה (כן, תמיד יש אחד שבוכה) אני מצליח לגבות את הרדיסק של המדיה סנטר, ו"שופך" אותו על החדש, כך לפחות חשבתי.

אחרי 25 דקות של העתקה,בהם הייתי בטוח, על פי כמות הרעש, שמה שיש לי בבית זו הפגנה כנגש הממשל, הצלחתי להשיג את מבוקשי.
יש לי ביד הרדיסק משוכפל של המדיה סנטר, קראתי בקול - "ילדיים בואו אחרי יש לי ביד את התממשות כל חלומותיכם, הם הלכו אחרי כמו העכברושים החלילן מהמלין, חיברתי לטלוויזיה בחדר, נחשו מה? לא מדיה סנטר ולא נעליים, כלום.
חוזר למחשב, רואה שהעכבר והשניצל עשו איחוד לבבות מרגש עם בריכת הקטשופ, מנקה, מתיישב לראות מה הבעיה.
ואז הרגשתי, הרגשתי את הדם זורם לי לראש במהירות שיא , יש אומנם הרדיסק עם IMAGE של המדיה סנטר אבל הוא נמצא על הרדיסק גיבוי של העבודה שהיה מחובר גם הוא למחשב בזמן כתיבת ה- IMAGE.
לא האמנתי שמחקתי, דרסתי, פשוט התעללתי בו ושמתי עליו את כל התכנים של הילדים. "ש פ כ ת י את ה IMAGE על ההרדיסק הלא נכון" .
מה אספר עכשיו בעבודה? שבמקום נתוני סיכום השנה והמצגות השיווקיות יש את הפרק החדש של לילו בגן החיות?.

יומיים של מתח עברו עלי, יומיים שכל שחשבתי לעצמי זה איך ? איך הם שברו אותי, יכלתי לכעוס רק על עצמי ועל העובדה שאין לי גיבוי לכל זה.
לסיפור סוף טוב, לבסוף הצלחתי לשחזר את הכול ולהחזיר את המידע לקדמותו. אבל את התחושה הזו שהייתה לי בגוף כשראיתי שכל חיי העיסקיים נמחקו ע"י פרקים של לילו וכמה חיות, הבטחתי שלא ארגיש שוב.

והילדים? יש להם טלוויזיה בחדר וגם מדיה סנטר

[amirs3]

@HTmag
שנה שעברה היינו לקראת סיום הכנת סרט מחזור
וספר מחזור.
הכל היה מגובה ע״י דיסק און קי וכונן קשיח חיצוני 2tb +1 tb... אנו ביה״ס המכיל בכל שכבה כ 170 תלמידים.
נסו לחשוב על כל תמונה ועל כל סרטון כולל סרטוני שכבה וסרטונים של כל ילד\ה ותמונות קבוצתיות של כל כיתה ושכבה מאירועים שונים המסכמים את השנה על הצד הטוב ביותר.
עבדנו ימים ולילות על עיצוב ספר המחזור על הצד הטוב ביותר כולל גיבוי מלא של כל הנתונים בדרכים שונים.
ממש יומיים לקראת סיום הינו בעיצומו של עריכת הספר וזה כולל את תמונת המחזור השכבתית המכילה את התמונות של המורים והמחנכים של כל כיתה ויצאנו ממש רגע אחרי לילה שלם שעבדנו על העבודה הזו להתאוורר מתוך הנחה שיהייה לנו ספר מושלם בעוד כמה שעות.
אלא, שטכנאי המחשבים הגיע בזמן שהיינו בהפסקה וראה דיסק מחובר והחליט להוציא אותו בזמן העתקת המידע מה שגרם לו משום מה לא לעבוד יותר.... ואין גיבוי!!!!!!
הבכי, הדכאון והתסכול של כלל אנשי הצות שעבדו על הפרויקט המושלם הזה ירדו לתמיון וכולנו היינו עובדי עצות מה לעשות.
התלמידים היו אמורים לקבל את הספר מהמחנכים עם מילים חמות וחיבוקים רגע לפני הגיוס ורגע לפני ההמשך לעתודה - וזה לא קרה!
לצערנו היינו צריכים לעבוד על זה מחדש בקיץ ולהזמין תלמידים לקחת את הספר ואת הסרט שהכנו וערכנו מחדש ממזכירות ביה״ס....
החוויה כמובן לא היתה אותה חוויה ותלמידים רבים לא זכו לראות את אותו ספר וסרט מעולם בגלל הגיוס הצבאי הצפוף ובכלל המרחק (עברו דירה וכו׳)
NAS בהחלט היה גורם לאירוע הזה להראות לגמרי אחרת ולכן אשמח לדבר כזה לפרויקטים חשובים כאלו נוספים הנעשים על ידי הצוות החינוכי.....

[רותם-א]

2009

[HFDO5]

היי

הסיפור שלי מורכב מכמה מקרים שהיו לי.

כבר שנים אני אוגר תמונות משפחתיות.
טיול אחרי צבא, חתונה, ילדים וכו'.
כל התמונות נשמרות על מחשב עם דיסק גדול שמשמש גם לשרת הורדות ביתי ושרת עידן פלוס לקודי בכל הבית.

הצטברו כבר כמה מאות ג'יגות של חומר והחלטתי להתחיל לבנות גיבוי שיהיה כמה שיותר זול ויעיל.
התמונות במחשב מחולקות לתת תיקיות לפי האירוע או לפי זמן אם זה סתם תמונות יום יומיות.

בניתי סקריפט גיבוי שכל הרצה לילית (שמוגבלת בזמן ריצה כדי לא להרוג את האינטרנט בשעות השימוש)
* מכווץ כל תיקיה לקובץ אחד (אם הוא לא קיים כבר בענן)
* עושה Sync ל AWS S3 deep storage

ככה אין אלפי קבצים ב S3 וגם העלות היא מינורית כי זה Glacier ב S3.

אחרי כמה זמן החלטתי לעשות בדיקת שחזור וראיתי שיש הרבה פספוסים.
חלק מהתיקיות עודכנו במחשב אבל לא בענן -תמונות ששלחו לפלאפון הועתקו למחשב והגיעו לתיקיות שהעלתי כבר
החלטתי לעשות גיבוי מלא פעם בכמה זמן (חצי שנה) כדי לשפר את המצב.
יעלה קצת יותר אבל הגיבוי יהיה הרבה יותר מעודכן עם שינויים שקורים במחשב בבית.

הגיע היום של הדיסק הקשיח שלי והוא החל לתקתק, לא היה לי זמן לטפל בעניין ולפני שהעתקתי את החומרים לדיסק אחר הוא כבר הלך לעולמו.
לא דאגתי כי זכרתי שיש לי גיבוי והכל בענן.
קניתי דיסק חדש והתחלתי להוריד את כל הגיבוי.
ההורדה הייתה מהירה מידיי, פה התחלתי לדאוג קצת.
ממאות ג'יגות של תמונות משפחתיות נשארו כמה K בודדים ב S3!

אחרי הרבה לחץ ועצבים הגעתי לבעיה...
שהוספתי את החלק של הגיבוי המלא לסקריפט לא רציתי לחכות באמת גיבוי מלא כדי לבדוק שהוא עובד
אז פשוט העלתי קבצים ריקים עם השם של התיקיה ל S3 לתיקיית בדיקות.
שסיימתי את השינויים זכרתי לתקן את השם של התיקיית בדיקות לתיקייה המקורית, אבל לא הורדתי את החלק של ליצור קובץ ריק...
בגדול הגיבוי פשוט העלה קבצים ריקים ודרס לי את כל המידע בענן עם כלום!
כמובן שלא חשבתי להפעיל versioning או משהו דומה ופשוט כל המידע הלך.

למזלי.... פעם בכמה זמן אני עושה גיבוי על דיסק חיצוני שנשמר במגירה בעבודה.
הגיבוי בערך חודש מלפני שהדיסק מת, אז לא ממש הלך לאיבוד משהו חשוב.
העתקה אחרונה של הפלאפון הייתה עדיין על המכשיר גם והכל שוחזר בסופו של דבר.

מסקנות:

• תמיד כדאי לשמור גיבוי נוסף - גם שמשתמשים בגיבוי בענן
• גם אחרי שמסיימים לעשות תיקון בסקריפט גיבוי, לעשות בדיקה על מה שהוא מעלה
• לא לסמוך רק על גיבוי בעיניים עצומות, שדיסק מתחיל לתקתק ישר לגבות

אני מאמין שיכולות הגיבוי של NAS כבר עובדות out of the box
היה עוזר אם לא הייתי עושה קומבינות ומשתמש במשהו מוכן

חג שמח.

[razi_z]

היי,

כשהייתי ילד לפני 20 שנים בערך וחדש בתחום המחשבים, רציתי לפרמט לבד בפעם הראשונה את המחשב.
עשיתי את זה פירמטתי הצלחתי והכל היה בסדר, כעבור יום אחותי (שהיתה בזמנו בזמן התואר הראשון שלה) ניגשה אלי ושאלה איפה כל החומר שהיה לה על המחשב, מסתבר שפשוט לא חשבתי בזמנו לגבות את החומר שהיה קיים על המחשב וגם לא היה גיבוי בשום מקום אחר.
מפה לשם הסתבר שמחקתי לה את כל החומר לתואר הראשון שלה ולא היה לה גיבוי לחומר במקום אחר, עליו היא עבדה במשך שנה וחצי כולל הגשות לעבודות שהיא היתה צריכה להגיש במועד קצר כמה ימים לאחר מכן.
גרמתי לה לעבוד במשך כמה שבועות רצופים ללא הפסקה על מנת שהיא תוכל להחזיר חלק מהחומר שנמחק כולל הכנה לעבודות עתידיות.
אין צורך לתאר איך חטפתי על זה לאחר מכן.....

מאז הכלל הראשון שלי בכל מה שקשור למחשבים זה גיבוי גיבוי גיבוי ועוד גיבוי על הגיבוי למקרה שההרדיסק עליו היה גיבוי החליט שהוא מסיים את חייו.

תודה, חג שמח, בריאות ואל תשכחו לבצע גיבויים!!!

[AvivMustaky]

לצערי יש לי כל כך הרבה סיפורי אובדן מידע דיגיטלי

אבל הנה סיפור מזוית אחרת, זוית של "שחזור" המידע באופן מעט הזוי.

2003, טיול, דרום אמריקה, אני, אשתי, צעירים,יפים, כיף, נהנים, מצלמים, ושוב מצלמים, מגבים הכול על הרדיסק חיצוני, נפל ההרדיסק, מים, נרטב, נסיון החיאה, קצר חשמלי, הלך המידע.

יושבים לנו בגסטהאוס די מבואסים מהסיטואציה מנסים שוב ושוב לדחוף את ההרדיסק למחשב המצוקמק שיש באזור הציבורי שבאותה תקופה חש את עצמו "לובי", הפרופורציות הלא מאוזנות של החיים באותה תקופה גורמות לאשתי לפרוץ בבכי מר. בכי שנשמע עד לצידו השני של ה"לובי" (סדר גודל מטר וחצי מעמדת המחשב ), פקיד הקבלה, מסטול ככל שיהיה, ניגש לאשתי ומתחיל להסביר לה כמה החוויה היא החשובה ולא התמונות, מצא זמן לשיחת נפש.

חלפו הימים, מלאנו את כרטיס הזכרון של המצלמה בתמונות חדשות והתחלנו לחוש טוב עם עצמו, כאילו מלאו התמונות את המצברים כדי שנוכל לעזוב ולהמשיך בטיול.

נפרדנו לשלום מאדון סטלן והמשכנו בדרכנו, כאשר בטעות (שבעתיד תשתלם לנו מאוד) השארנו את ההרדיסק מאחור.

עד כאן מדובר בסיפור רגיל, לא שאני מזלזל בכאב שחשנו באותה תקופה, תקופה שההורמונים היו בשמיים , פרופורציות לא מאוזנות כבר אמרתי?, תקופה שההרדיסק הזה היה כל חיינו.

היום הפך ללילה ושוב ליום, ככה 534 פעמים . אנחנו כבר בארץ, אני עובד, אשתי לומדת, בראש זכרונות של חצי מהטיול הגדול שלנו, את האמת מבסוטים מהחיים. אבל שום דבר לא הכין אותנו בבוקר בהיר אחד למכתב מדואר ישראל המודיע שיש לנו דואר רשום, מתמלא בכעס על אשתי ששוב קיבלה דו"ח מהמשטרה, הרי מה מגיע בדואר רשום באותה תקופה? מזכיר שזו תקופה פרה אליאקספרס.
נותן לזמן לעבור, בתקווה שהם ישכחו שיש משהו שממתין לי שם, אבל באופן מפתיע דואר ישראל ביעילותו שלח אחרי שבוע הודעה שנייה, "חביבי" יש לך דואר, והוא גדול אז אין לנו יכולות לדחוף אותו בתיבר הדואר התל אביבית המתפרקת שלך.

גדול? כמה גדול הדו"ח יכול להיות?
אני מחליט ללכת לדואר לראשות מה מצפה לי שם, עומד בתור, האמת די מתרגש, מקבל חבילה, לא גדולה מידי אבל גם לא דו"ח.
פותח אותה ומגלה שם מכתב, מכתב קצר, מאוד עינייני, מהצד השני של העט בחור צעיר שמספר תחילה את הטיול שעשה בדרום אמריקה, אני עוצר את הקריאה כדי לגלות שהנייר הזה עטף הרדיסק חדש של Western Digital .
אני שואל את עצמי - "מה למען השם הבן אדם הזה רוצה ממני ומתי הדבר הזה הולך להתפוצץ?"

ממשיך לקרוא את המכתב, הפרטים מתחילים להתגלות, הבחור הזה, ג'וני שמו, הוא אחד מהעובדים הבכירים ב - Western Digital, הבחור מספר שהגיע לגסטהאוס כמה שעות אחרי שעזבנו וכשהתיישב על המחשב ב"לובי" (או כמו שהוא הגדיר את המקום טוב ממני, "המחשב שילד מכונת הכביסה") הוא מצא את ההרדיסק שלנו והלך לשים אותו אצל הסטלן בקבלה.
הבחור החביב מהקבלה סיפר לג'וני את הסיפור הקורע לב שלנו וכמה שאשתי בכתה (אז חשבתי שזה מגוחך, היום אני אומר על זה תודה ובכל פעם שהיא בוכה אני מקווה שמשהו טוב יקרה מיד אחרי זה , ואז הוא לא קורה )
ג'וני מצידו מזהה את הלוגו של Western Digital על ההרדיסק שלנו ומבטיח לעצמו שאת המידע הוא יחזיר לנו.

הוא חזר הביתה לאחר חצי שנה של טיול והלך לנסות לשחזר את המידע.
במכתב הוא כותב שהסטלן בלובי לא הסכים לתת לו את הפרטים שלנו (פריט מידע שהרשים אותי מאוד) אבל ממעבר על התמונות והמסמכים לא היה קשה להשיג אותם.

אני עומד מול המכתב בשוק, רץ הביתה, מספר לאשתי את הסיפור, בהתרגשות רבה אנחנו מחברים את ההרדיסק למחשב.
תשמעו, היה שם הכוול, הכול כולל תמונות שמחקנו, כולל עבודת גמר מכיתה יב' (ולך תזכור באיזה שנה זה היה).

יושב וחושב לעצמי, יאללה, איזה אנשים טובים יש בעולם הזה ופתאום נזכר שהיה אחלה טיול.


אביב

[הרקולס]

למה אני צריך NAS?

כי ככה נשמרים החומרים שלי היום:



והורדתי מהם את זה:

[imgbig]https://1.bp.blogspot.com/-Irpo1OgzxNk/ ... Labels.jpg[/imgbig]






תודה ל ophtek.com ול blogspot.com על התמונות בשביל ה Gag

[sagibarel]

שנים שאני חושב לעצמי אולי צריך NAS בבית
אין ספור שעות ישבתי וקראתי על הפלטפורמות השונות
התחלתי לפני יותר מעשור ובסוף סגרתי על מכונת XBOX ותוכנת XBMC (אני יודע שזה לא NAS אבל יכולתי לשמור על קבצים שונים בתוך ה XBOX הפרוץ שלי)
עברו כמה שנים והתחדשתי ב XTREAMER ULTRA ובו הייתה גירסה חינמית של FREENAS - ניסיתי לשחק ולקנפג את ההגדרות , אבל התייעשתי והייתי מעביר את כל המדיה (במקום באמצעות הרשת הביתית) על ידי DOK פשוט ובסיסי.
עברו עוד כמה שנים והטכנולוגיה השתפרה ושוב מצאתי עצמי מתלבט בפעם המי יודע כמה למה צריך NAS,
ושוב התפשרתי על דיסק חיצוני 2TB מחובר למחשב בבית.
אנ כל הזמן חושב על NAS ומה הוא יכול לעזור לי בבית , גיבויים של כל המדיות שיש בבית (וברוך השם יש)
סרטים (בזמן הזה מאוד נחוץ), תמונות ולהזכר בתמונות מהעבר.
תעזרו לי על המשאלה ?