Wilson Audio Good Morning, This Is Pam

yarino · שליחה 21/12/2018 16:04

istarmini כתב:
...
...
·

רגע אתה קנית מרן? הכל נשאר במשפחה
תתחדש
...

·:lol:

שליחה 21/12/2018 16:52

תתחדש!

Liron79 · שליחה 21/12/2018 17:17

תתחדש, מרתק מאד.
אהבתי את ההשוואה לרכבים

ADICT · שליחה 21/12/2018 17:30

רן היקר תתחדש 👏✍כל פוסט אצלך מרתק ממש אסקייפיזם מהמציאות כמו ספר מתח טוב
עשית לי חשק להזמין את הטופ של קליפש 😃😃

ngold7 · שליחה 22/12/2018 4:49

הלוואי וכולנו נדע לספר סיפור ככה, כיף לקרוא. תהנה

Zachn · שליחה 22/12/2018 13:01

מדהים, תודה רבה על השיתוף! מרתק.

RanMoyal · שליחה 22/12/2018 19:56

תודה לכל המברכים.

הסופ"ש הזה נוצל לכיולים והאזנה.

הכיול בLYNGDORF לוקח לי בממוצע כ- 70 דקות.
זמן הכיול הוא פונקציה של המצב האקוסטי של החדר, מספר הרמקולים במערכת ואחוז הכיול אליו שואף המשתמש להגיע.

עכשיו צריך להכפיל את הזמן הזה, ככל שאתה מבקש לבדוק כיצד תשמע המערכת במצב בו הרמקולים יהיו קרובים לקיר, רחוקים מהקיר, חתוכים ב- 40HZ, או שמא חתוכים ב- 30HZ , או שמא לא חתוכים בלבד.
כל מצב מתואר, הוא למעשה כיול חדש ו...עוד 70 דק' מהחים שלך.

לאחר כל כיול צריך לוודא שהמערכת ביצעה איזון עוצמות מדויק (זה המצב בדרך כלל) ואז להאזין.

לפיכך, (מבחינתי) זה תהליך שיקח מספר שבועות ארוכים, עד שאביא את המערכת למקום שאני רוצה שהיא תמצא בו....(נקווה שהם לא יחליפו מודל עד אז...

).

כמובן שיש המון משתמשים, שמבצעים כיול בודד, מקשיבים ואם זה נשמע להם טוב, אז הם מסיימים בכך, מאפסנים את המיקרופון ומתחילים להנות.

לא ממש נשמע כיף.

מהמעט שכן הספקתי לכייל ולהקשיב, עולה כי הם אכן הצליחו לייצר כאן משהו מאוד מיוחד.

הסאונד מאוד דינאמי, גדול, דרמתי ועם זאת מצליח להשמע נעים, לא חריף ולא מעייף, כל זאת עם המון המון רזולוציה.

אני לא נכנס כרגע לכל מיני הגדרות מפוצצות של אנשים ברחבי הרשת אשר הקשיבו לרמקול בשבועות האחרונים בכל מיני אירועים מסביב לעולם וטוענים שזה הדבר הכי טוב מאז הלחם הפרוס,

אבל בהחלט מדובר בהחלטה מוצלחת.

רן

roberts · שליחה 23/12/2018 0:40

RanMoyal כתב:........וטוענים שזה הדבר הכי טוב מאז הלחם הפרוס,

...

·איך אומרים לחם פרוס ברוסית? ......פרוסקי

וכמובן תהנה מהרמקול וספר עוד על החוויה - סגנון הכתיבה שלך מרתק

ארז_וחני · שליחה 23/12/2018 12:00

כתיבה יפה ומהנה

תהנה מהרמקולים שרכשת

יש לחשבון בנק שלי מזל שאצלי אין אפשרות לרמקולים רצפתיים....

אחרי כתיבה כזאת בהחלט עושה חשק...
ארז

שליחה 23/12/2018 21:01

רן, תתחדש ותהנה.

תודה על השיתוף בחוויה באופן כה מרתק, כהרגלך.

s_b_k · שליחה 24/12/2018 13:31

תתחדש רן, כתיבה מרתקת! ממש תענוג לקרוא, מרגיש כאילו התלווינו אליך בכל התהליך

באמת סחתיין, אין לי ספק שהרכש החדש יספק לך המון שעות הנאה וזה שווה הכל.

שמע, העובדה שדאריל הזמין אותך להתייעץ איתו באופן אישי מדהימה, איזה יופי של גישת יצרן!
ייאמר לזכותם של וילסון שהם מצליחים לייצר חוויית נגישות חסרת תקדים בעיני ללקוחות. ברשתות החברתיות, במיילים, בפורומים - הם תמיד שם, דאריל, טיילר, פאם ואחרים - נגישים, זמינים, מייעצים ומשתפים - וזה באמת דבר מדהים ומרשים.

מסקרן אותי במיוחד התהליך שלך מכיוון שאני היום עם סאשה 2 אבל מכוון לאלכסיה 2 בתור היעד הבא.
סאשה 2 רמקול באמת מדהים, חוויה אמיתית - ואין לי ספק שה- DAW טוב ממנו.
אבל ממש מעניין אותי איך דאריל הצליח לשכנע אותך ללכת על ה DAW ולא על האלכסיה 2?
באיזה מקרה אם כך האלכסיה 2 תהיה הבחירה העדיפה לדבריו?
הרי לא נשמע לי סביר שהם יצרו מצב שבו אין הגיון לרכוש אלכסיה 2 אלא רק DAW או אלכס ומעלה.
זו ממש קניבליזציה לדגם מרכזי מאוד בליין שלהם וזה לא סביר - לא מבחינת התנהלות אסטרטגית של יצרן וגם לא מבחינה פיזית (מבנה ונפח תיבה, גודל האלמנטים וכו', אלכסיה חיה אחרת לגמרי).

אשמח לשמוע עוד קצת על הנושא, ותודה על השיתוף - זה ממש לא מובן מאליו.

שמעון

RanMoyal · שליחה 24/12/2018 15:36

תודה שמעון.

ברגע שהחלטתי על השידרוג, למעשה כבר נפרדתי רעיונית מהסאשה 2.

מאותו רגע, כבר הייתי פתוח ללכת על כל רמקול אחר, לרבות חברות אחרות (ואכן שמעתי חברות אחרות) , לרבות דגם אחר של ווילסון.
חשבתי שאם אני כבר משדרג, השידרוג צריך להיות ברור וחד ולכן כיוונתי לאלכסיה 2 ולא בהכרח ל- DAW.
אומנם, מדובר במחיר לחלוטין אחר, אבל הרעיון היה לבצע שידרוג ממשי ולא משהו רוחבי.

בשולי הדברים חשוב לציין שבכל זאת מדובר באודיו ותמיד יכול לבוא משתמש ולומר (ובצדק לחלוטין) כי לאוזניו ה- Watt Puppy 5.1 נשמע יותר טוב מאלכסייה. אפשר להתווכח עם דבר כזה?
זה שונה לחלוטין מוידאו, תחום בו אפשר בקלות לראות איפה התמונה טובה יותר, נכונה יותר.

ולכן צריך לחשוב על זה שמסתמכים על המלצות של אנשים אחרים.
זו בעיה וכבר התייחסתי לכך באריכות בפוסט המקורי.

בכל אופן, הסברתי גם לאשתי, שככל שמר ווילסון ירמוז ולו ברמז קל שבקלים, שעם כל הכבוד ל- DAW הוא היה הולך על האלכסייה, במיוחד שיש לי את התקציב לזה, אז זו אכן תהיה הבחירה שלי. עם כל "הצער" שבדבר.

במייל הראשון, בו מר ווילסון כתב לי שהוא מזמין אותי לשוחח איתו, ניצלתי זאת לרשום לו, במייל חוזר, באריכות רבה, על ההיסטוריה שלי עם החברה (פחות או יותר הפוסט שכתבתי כאן....רק באנגלית)
והסברתי לו באופן חד כי יש לי את התקציב לאלכסייה 2 ואני לחלוטין לא נעול על ה- DAW.

הוספתי וכתבתי כי השידרוג מבחינתי חייב להיות ברור וחד וביקשתי ממנו לא לענות במייל, אלא לשמור את הערותיו לשיחה בנינו, היות והמייל נועד רק "לפקס" אותו במטרת השיחה.

ואומנם, חלק מהותי מהשיחה נסוב סביב ההבדל בין הסאשה 2 ל -DAW וכן להבדלים בין ה- DAW לאלכסייה 2.

לכל אורך השיחה, למרות "שאילצתי" אותו שוב ושוב לכוון לאלכסייה 2, הוא שוב ושוב חזר ל-DAW באומרו את הדברים הבאים:

1. החלק העליון של שני הרמקולים, קרי המיד והטוויטר הם זהים.
2. החלק התחתון שונה, אך עם אלמנטים דומים, למעט העובדה ש ל- DAW יש 2 אלמנטים של 8" ולאלכסייה 2 יש אלמנט של 8" ואלמנט של 10".
3. הכיונוניות שופרה משמעותית ב- DAW ביחס לסאשה 2, אך היא עדיין מורכבת יותר באלכסייה 2.
4. ברמה הטכנולוגית, בכל הקשור לחשיבה ולתכנון, יש ל- DAW יתרון ברור, היות והוא יוצר לאחר האלכסייה 2. הוא הדגיש זאת לא פעם.

לדבריו, לאור העובדה כי המערכת שלי מורכבת גם מסאב (עניין אותו לדעת איזה סאב יש לי ואיזו אלקטרוניקה) , היתרון הקל ( כהגדרתו) ביחידת הבאס באלכסייה, ככל הנראה, כלל לא יבוא לידי ביטוי בחלל שלי ובקונפיגורציה שלי.

לטענתו, הקפיצה בתחום התחתון ב- DAW היא כל כך גדולה ביחס לכל הסידרה, לרבות הסאשה 2 (צריך לזכור שהחברה לא ביצעה שום שינוי בתחום הזה למעלה מ- 20 שנה) , שהיתרון שקיים לכאורה באלכסייה , לא באמת יורגש בפועל אצלי.

הנושא השני נוגע לכיוונוניות (Time Alignment).
לדבריו, ככל שהצלחתי, להגיע לתוצאות מצוינות עם הסאשה 2 באמצעות הכיונוניות באותו רמקול, ואלמנט זה אף שופר משמעותית ב- DAW, קל וחומר אין באמת את הצורך בעודף הכיונוניות באלכסיה 2.

בהתאם, הוא חזר במהלך השיחה מספר פעמים על המלצתו החד חד משמעית ואף הגדיל לעשות במייל שנשלח לאחר ששיחתנו הסתיימה, שהרמקול מבחינתו שאני צריך לשאוף אליו הוא ה- DAW ולא האלכסייה 2 וכך אכן היה.

למעשה, על מנת לסגור את הסוגייה הזו מכל הכיוונים הקשבתי להקלטה של השיחה לאחר שהיא הסתיימה (אוקיי..אז הקשבתי לה מספר פעמים...תהרגו אותי....) ברוגע, לוודא שאין כאן שום סאב טקסט, או רמז קל שבקלים לכיוון של האלכסייה ואכן הוא היה מאוד נחרץ לרכוש את ה- DAW.

הסאב טקסט היחידי שהצלחתי לקלוט, היה מספר הפעמים שהוא חזר על האימרה לפיה הוא ניסה לייצר עם ה- DAW משהו מאוד מיוחד, אשר היה גורם לאבא שלו להיות גאה בו במיוחד...

יצאתי מתוך נקודת הנחה, שהאדם שהיה אחראי על התיכנון, הייצור והכיול של 2 הרמקולים הללו הוא האדם הכי נכון להתייעץ איתו וככל שהחלטתי כך, אז הגיוני גם להקשיב להמלצתו.

רן

erez67 · שליחה 24/12/2018 16:27

פוסט מקסים ורהוט!
תתחדש רן ותהנה!
כל הכבוד על השיתוף המפורט.

RanMoyal · שליחה 03/01/2019 16:28

במהלך הימים האחרונים אני מוצף בבקשות לשמוע את הרמקולים, לצערי אני לא יכול להענות לכולם.

לאחד מהאנשים שכן נעניתי להם, שהגיע לפני כיומיים לביתי, קוראים רן לוי ולמי שמכם שאינו מכיר, רן הוא אחד האודיופילים הותיקים והמוערכים בישראל, שכתב על אודיו במשך שנים רבות במגזינים שונים.

רן ואני נפגשנו מספר פעמים בהזדמנויות שונות וכאשר הוא הרים אליי טלפון, לפני כשבוע ימים' בבקשה לשמוע את הרמקולים, ביחד עם הפרוססור, ה- Lyngdorf MP50. נעניתי לבקשתו.

תמיד נחמד ומשעשע לראות אודיופילים בוחנים דברים....

רן הקשיב במשך כ- שעתיים תמימות, כאשר את מירב הזמן הוא הקדיש לסטריאו, עם חלק מהשירים ב- Repeat, עד להגעה "למקום שהוא רצה להגיע אליו". וחלק מהזמן הוקדש לקולנוע בו צפינו ב- 3 קטעים שונים:

Revenant
The Greatest Show Man
Oblivion

היות ולרן איו יוזר באתר, הוא ביקש ממני לפרסם, תחת היוזר שלי, את חוויותיו מהרמקול והפרוססור.

הדברים מועתקים מהמייל שנשלח אליי.

רן

(התמונה צולמה בחשאי....

)

RanMoyal · שליחה 03/01/2019 16:32

לינגדורף MP-50 הוא שינוי תודעתי

מאת: רן לוי

חובב מוסיקה שהוא גם אודיופיל יודע שלכוונון אוסף הקופסאות שבביתו, הידוע גם בשם ״מערכת סטריאו״, להשגת תוצאת הסאונד הרצוייה יש רק דרך אחת. משחק בהעמדת הרמקולים בחלל ההאזנה, שינויי כבלים (אוי לי, אני בפורום הכחול), תיקוניים אקוסטיים בחלל ועוד ועוד. את הכל מבצע האודיופיל בעצמו, בדקדקנות, כדי להגיע להאזנה רצופה, ללא עייפות, במשך שעות ארוכות. בדיוק כמו שף סלבריטי, שמכין את מנת הדגל שלו.

אתמול התברר שיש גם דרך אחרת המשנה לחלוטין את תודעתו של האודיופיל, שבה מוסר המאזין את המצרכים בידי מכשיר, אלגוריתם ממוחשב, והוא שמכין את המתכון במטבח המנצח. למכשיר הזה קוראים מעבד צליל רב ערוצי תוצרת לינגדורף הדנית דגם MP-50, והוא יכונה כאן מעתה - הלינגדורף. ובכן, הלינגדורף הזה הוא קוסם, לפחות בסלונו של מיודענו רן מויאל. כשהוא מחובר למגבר הספק דו ערוצי של לינגדורף דגם 3400 ולצמד הרמקולים המהוללים שזה עתה הגיעו - WILSON AUDIO SASHA DAW, עם ולפעמים גם בלי הסאב הצמוד DB1D דור 2, של B&W

השילוב הזה נשמע פצצה, או בסולם ציונים, 90.

ללינגדורף יש יכולת לכלול בכרטיס הזכרון שבתוכו עד למאתיים כיולי סאונד שונים. בכל אחד מהם המשתמש מזין לתוכו את תפרוסת הרמקולים והסאבים בחלל ההאזנה, את המרחקים ותוך פחות או יותר כשבעים דקות של מדידה באמצעות המקרופון המיוחד שלו מתקבלת תוצאה, אתם יכולים לקבוע לו אם אתם רוצים תוספת סאב או שניים, או בכלל לא והוא מכייל. את הכיול האחד הזה אי אפשר לשנות, אבל אם לא אוהבים את התוצאה מזינים ללינגדורף נתונים מעט אחרים, עוברות כשבעים דקות נוספות, ואז מוציא הלינגדורף מהמטבח מנה אחרת, ואחר כך את השלישית, והרביעית, עד שמגיעים בתפריט הטעימות המרהיב למה שקוראים במסעדות אסייתיות בנוסח ישראל ״המנה המנצחת״.

רן מויאל השמיע לי אתמול בזה אחר זה שלושה שירים: יור לייטסט טריק של דייר סטרייטס, טרילר מתוצרת מייקל ג׳קסון ז׳, וגירסת כיסוי לאיזנט שי לאבלי של סטיבי וונדר, קטע אודיופילי למהדרין עם שריקה מזהה בפתיחה של ------Gregory Porter

בכל אחד מהם עברנו דרך חמישה זכרונות כיול שונים (מתוך מאתיים אפשריים, כזכור) שאותם ביצע הלינגדורף בהנחייתו של מויאל בשבועיים האחרונים - עם הסאב, בלעדיו, סאונד טבעי מתוך הלינגדורף ללא התערבות של מערכת הכיול ששמה המסחרי הוא ״רום פרפקט״, כיול שבו מביא הלינגדורף בחשבון את הקירות שמאחורי הסשות, כיול שבו הלינגורף מעלים לגמרי את השפעות החלל, כאילו פעל בחלל ריק. ועוד אחד - הטוב ביותר לטעמי, שבו שומעים במעודן שיש קיר מאחורי הרמקולים, ושבו הסאב מופעל רק בתדרים שמתחת ל-31 הרץ.

וזה היה משגע - עם כל התיאורים הפסיכואודיופילים שחירטטתי במשך שנים ארוכות.

בכיול הזה לא חסר כמעט דבר - באס עצום-עצור בדיוק במידה הנכונה שבו אי אפשר להבחין טוטאלית בקיומו של הסאב, גבוהים חלקים, קוליות קרובה ותמונת צליל שממש ריחפה לה בצד הקדמי של החדר. אלא שהרחפן, הקולות של מארק נופלר, מייקל ג׳קסון וGregory Porter ריחף לטעמי קצת נמוך מידי, בתחתית מסך ההקרנה של מויאל, ואני, מה לעשות אוהב שהכל יוצא פונקט באמצע המסך מעל גובהם הפיזי של הרמקולים הקדמיים, סוג של שגעון פרטי. שיכנעתי את בעל הבית שזה בדיוק מה שצריך.

אבל את המשימה הזו, קבלו במחיאות כפיים את המהפך, לא הטלנו על הלינגדורף. פעלנו בשילוב בין האודיופיל המיכני, זה שעושה הכל בעצמו לבין הלינגדורף. מויאל ניגש לוילסוניו, ובסולם ההטייה על עשרות מצביו, המגביה את יחידת הטוויטר-מיד של הוילסון סשה DAW, זה שמטה בכל שנתה את הסשות טיפונת בזווית חדה כלפי המאזין, הגביה בשלב אחד. הרחפן הקולי הגביה עוף בתוך המסך, אבל לא מספיק. מויאל הגביה שוב שלב אחד, והגענו. מזל טוב.

ובכן, רבותי וגבירותי. הלינגדורף הוא פתרון אודיופילי למהדרי מהדרין, ולמדקדקים בקלה כבחמורה בתמונת הסטריאו המוסיקלית. נדמה לי שהוא עולה בגלות כעשרת אלפים דולרים. הרבה כסף, אבל קצת פחות בשקלול הפסיכוכספי אם מבינים שהוא גם פרוססור קולנוע ביתי מהמעלה הראשונה - מה שנקרא שניים במחיר אחד.

ואם הזכרנו את ההום תיאט׳ר, כשמו של אתר זה - נאמר שמויאל בנה את חלל הקולנוע הביתי הטוב ביותר שראיתי ושמעתי בישראל. ערוץ עשר שממשיך לשדר למענו ולמען משפחתו ככל שיחפצו. שיהנו.

rocco · שליחה 03/01/2019 16:39

תתחדש רן, ותהנה !

זהו....?

זוהי גרסת הפורום.

לא משהו שרן לא שמע ממני או מאחרים בעבר.

ברכה כנה יחד עם זאת גרסת סיכום לקונית וחיוורת של המציאות שנרקמה מאחורי הקלעים מאז רן שיתף אותי בעניין שעורר בו ה- DAW Wilson ועד לביקור שלי בביתו ערב השנה החדשה 2019.

ביקורים הם דבר מהנה עבורי, הם באו מתוך אהבה ועניין שלי לתחום הסטריאו והקולנוע הביתי. הייתי באינספור תערוכות על מנת להיחשף למה שתמיד חלמתי עליו וידי לא הייתה משגת, בדרך כלל בזירות הללו היה משהו מאוד קוריוזי, המוני ונעדר אינטימיות שעלול למנוע ממך גיבוש החלטה מושכלת לגבי ההתאמה לחלל הביתי שלך, עם הזמן למדתי להתייחס לתערוכות כזאטוט בביקור בחנות צעצועים והגעתי לתובנה שבמסע לבניית המערכת בביתי המסלול הנכון והרצוי יהיה ביקור אצל יבואנים ובעיקר בבתים של אנשים פרטיים נטולי אינטרסים מסחריים על מנת לקבל קנה מידה לאן אני שואף ומכוון ובדרך לצבור ניסיון (אם אפשר) ולגבש טעם על פי העדפותיי שלי.

במהלך השנים ביקרתי בעשרות רבות של בתים פרטיים מהצפון עד הדרום ולא שיתפתי את רשמיי, אם מתוך בקשתם לפרטיות של בעלי הבית ואם מתוך העדפה שלי לא לפרט- בניגוד לבקשתם של חלק מהם.

לתפיסתי שיתוף פומבי עמד בניגוד גמור רעיונית לביקור הפרטי- אירוע בו אדם לעיתים זר לחלוטין מכניס אותך אל ביתו ואל מקדשו, יחד עם זאת ההכרה שתמיד הייתה ברורה לי היא שאני מחטיא את המטרה שלשמה ישנו פורום אינטרנטי והיא החלפת רשמים או עזרה לבעלי עניין משותף -קהילה אם מתעקשים- ובדרך אולי לעוברי אורח מזדמנים.

אז מדוע החלטתי לחרוג ממנהגי הפעם ולפרט?

לא כי רן ביקש, אלא כי בים השרשורים כאן מצאתי את עצמי לא אחת מחכה בשקיקה לפוסטים השנתיים שלו על המקרן החדש או הרכישה החדשה והם כתובים בצורה נהדרת ומנוסחים נהיר כל כך עד שהרגשתי שכל האינפורמציה שהוא ספג הוא הצליח להעביר על הכתב כך שחוויתי את החוויה משל הייתי יחד עמו, אז אם הוא גורם לי להיכנס ולחוות ולרצות לדעת אז למה לא לשתף אחרים בחוויה שלי ?

אז באופן חד פעמי ולא יומרני חברים באנו לדבר הרי לא על הכתיבה של רן, אלא התכנסנו כדי לקטול את הרמקול החדש שלו,

גם אני ברוטוס.

זה הולך להיות קצת ארוך אז bear with me עם כדור קונצרטה או ריטלין כי אני קצת טרחן ורושם מהזיכרון הלא מדויק שלי.

הגעתי אליו באותו הערב ועם הכניסה אל הבית מיד מציפה אותך מן חמימות כזו ולא רק מהצבע של פרקט העץ. העיצוב בחלל הסלון והפריפריה הוא מאוד לטעמי, מראה מודרני מקיף אותך נקי מינימליסטי וחמים, האסתטיקה שולטת פה וזה עושה לי טוב לעיניים ובלב אבל אני לא נותן לזה להשפיע לי על האוזניים.

אני בקושי מספיק שלום לרן (לא זוכר מה פלטתי בטח כמה מילות נימוס של ברכה)

לפני שאני אץ אל הרמקולים, במבט ראשון הם נראים כמעט זהים ובאותו הצבע למה שראיתי אצלו בביקור הקודם מה הוא עובד עליי?!
לא...יש מגרעת בחלק האחורי זה הרמקול החדש עכשיו אני בטוח, אני מנסה גם להריח ריח של רמקול חדש אבל לא מצליח בטח כי התזתי על עצמי יותר מדי בושם באותו הערב. רן מסביר לי על שינויים נוספים ואני מהנהן, בוא ניגש לעניין כן.

אני מתיישב על הספה בנקודת האמצע כבר מוכן, רק לפני רן מסביר שבלינגדורף יש מספר כיולים והם נתפרים על פי מידותיך כחליפה ככל שתחפוץ בלי סאב ועם, חיתוך ב- 31 או 40 הרץ. האפשרויות הן מגוונות רק צריך רצון ודרייב לנסות וזה לכל מי שלא מכיר יש לרן בשפע.

רן מחבר לפרוססור דיסק און קי של מספר שירים שהבאתי מהבית על פי בחירתי, שירים שאני מכיר היטב וחושב שיודע איך הם אמורים להישמע ,למותר לציין ששמעתי אותם במספר רב של מערכות* כולל כאלו שאפשר להגדיר מצוינות.

*הערה- כשאני מתייחס למערכת היא כוללת כמובן לא רק את הציוד אלא כל מה שמשפיע על הצליל שמתקבל שזה כולל החדר וההקלטה המושמעת.

החלטתי לפתוח עם גיטריסט הבלוז-רוק מהגדולים בהיסטוריה סטיבי ריי ווהן שהיה לאגדה עוד בימי חייו הקצרים טרם נספה בתאונת מטוס. השיר Tin Pan" Alley"

זוהי יצירה מאתגרת (מעל תשע דקות) למיטיבי לכת או שבת לעצלנים שבינינו אבל כזאת שאתה יכול לדמיין עצמך כשאתה יושב בפאב אפוף עשן סיגריות בניו אורלינס על כוסית וויסקי. סטיבי עושה כאן שמות בגיטרה כשהוא שר "שמעתי אקדח יורה" הוא מהתל בגיטרה הכי קרוב לזה, " שמעתי אישה צורחת" המיתר מייבב.
בלוז חשמלי מהפנט.

השיר מתחיל וזה הולך לאן שאני אוהב בהמיית התופים ובריף הראשון לתוכו ברור שזה רמקול שלא יהיה לי קל לאתגר אותו, הוא יורד נמוך ולמרות שבכיול שולב סאב זה הרגיש לי טבעי לחלוטין. הבמה עמוקה אבל לא באופן מלאכותי, היא רחבה מספיק למרות ששמעתי גדולות ממנה וכשסטיבי מתחיל לשיר בקולו הצרוד הוא מרגיש מעט אחורה מהתזמורת. הבמה לא ממורכזת מספיק... אני אוהב יותר שהסאונד ובמיוחד הזמר הם in your face , במה לא מטרידה אותי בשלב זה כי אני יודע שהדברים האלה פתירים עם כיוונון, הגברה והטיות.

רן מציע לעבור לכיול הבא בפרוססור, "למה נאזין אני שואל" ?...לאותו השיר. הרי צריכים לתמרן בין הכיולים עד שמוצאים את החליפה המתאימה אבל מי בא לבוש בחליפה לפאב בניו אורלינס ?

אני שונא לשמוע את אותו השיר כמה פעמים וגם יודע שהזמן שלי בגן עדן קצוב אבל אין ברירה. בכיול הבא התחום התחתון נשמע לי מלא פחות אבל הבמה מצאה חן בעיניי יותר סטיבי הרגיש קדימה יותר בקולו ואני מתלבט מה אהבתי יותר ? נראה לי שאת הכיול הראשון. משהו בשמאלץ הזה של הבאס השמנמן הזה ,הוא לא נפוח באופן מלאכותי אלא נותן גוף לכלים וגורם לי לשכוח מהבמה.

עוברים לשיר הבא אלביס המלך מבצע את "Fever" גרסת כיסוי לזו של פגי לי שהיא המוכרת ביותר אך לא מקורית שלה. ההקלטה היא מ- 1960 אבל באיכות שלא הייתה מביישת טכנאי סאונד אודיופילים כיום, כזאת שיכולה לגרום לכל מערכת להישמע נהדר.

כאן בשני הכיולים מתחיל לקרות משהו מעניין, הבמה לא מטרידה אותי יותר זה נשמע מצוין בשני המקרים נקישות האצבע ברורות הקול חזק והתופים...אוי התופים.

בפזמון אחרי כל בית יש הקשה בגרסה אחרת פשוט מכה ישירה, הרמקול די שקט בפאוזות וכשצריך בום ! וזה לא צורם למרות שזה חזק והחדר לא מתערב
ומקרקש, יש מוזיקה. הרמקול הזה ממש מתחיל לעצבן אותי !:קיבינימט: איך יכול להיות שמגבר קיקיוני כמו לינגדרוף מצליח לדחוף בהמה טיבטית כזאת. מה????

עוברים לסוגה האהובה עליי והשלטת באוסף המוזיקה שלי ג'אז.

דייב ברובק עם "Three to Get Ready", לא אוהבים את דייב ברובק הקולגות שלו. לקח סוגה אליטיסטית ונישתית מבוססת אלתורים, כזאת שמי שלא מבין במוזיקה חושב ששומעים אותה כמוזיקת רקע במעליות, יצר מספר יצירות שכל אחד מכיר ועכשיו הן נחלת הכלל דהיינו פופ רחמנא ליצלן ולא סולחים לו על זה.

והיצירה, לראשונה כשהאזנתי לה בילדותי היא הייתה נעימה אבל לא הבנתי מה זה, תמיד היה לי חוש קצב טוב ושמיעה מוזיקלית, בזמנו חוויתי מין הרגשה מוזרה של דיסאוריינטציה ...רק בבגרותי נוכחתי להבין שהמקצבים מתחלפים תדיר משלושה לארבעה רבעים, למי שלא היה מודע לכך שינסה להקשיב ליצירה שוב אולי תשנו דעתכם ותחשפו ליצירות מוכרות פחות ומורכבות יותר וליופי שקיים במוזיקה הזאת.

הווילסון משמיע פסנתר טבעי סקסופון מרחף וחמישים שניות לתוך השיר הרמקול שואל, זה מה שיש לך לזרוק לי....פוףףףף קל.

"רן, תעביר לפטרישה ברבר אתה יכול לנגן מאמצע השיר ?" כמה לחיצות באפליקציה שלו, יוריקה.

השיר נקרא "Nardis" מתוך "Café Blue" בהקלטת מאסטר HDCD אני רוצה להוציא את המיץ לרמקול הזה עם השוויץ באמצעות קטעים דינאמיים.

מאמצע השיר וריאציות של כלי הקשה מכל הסוגים ושקט ברקע ואז מימין ושמאל שומעים לסירוגין סנייר ומצלתיים, יופי של מיקרו ומאקרו פרטים. חיפשתי שוויץ אבל ווילסון לא מכיר את המושג, הוא אמריקאי. לו יש Swag

נכנעתי. חשבתי לעצמי בשביל מה באת לפה לבחון או ליהנות ממוזיקה?

אם הגשש החיוור היה פה היה אומר ,שים זה, מה קוראים אותו פנחס זימן...

רן, שים פול סיימון.

לדעתי האישית פול הוא אחד מה-singer/songwriters הדגולים של דורנו, הוא חתום על כמה יצירות אלמותיות ועל זמניות שגם בעוד 100 שנה ישמיעו אותן, מי אמר שהיהודים טובים רק במסחר וכסף אנחנו גם מדענים ומוזיקאים וקומיקאים הכי טובים שיש.

כאן בחרתי בשיר מתוך אלבום המופת "Graceland" עם המקצבים האפריקאים. השיר הוא "Diamonds On The Soles Of Her Shoes" בהוצאה מיוחדת של 25 שנה לאלבום.

השיר נפתח באקפלה אפריקאית ואני מרגיש במה רחבה שיוצאת מגבולות ההקלטה פול מצטרף למקהלה וקולו מהדהד בנעימים באוזניי לו רק גרפונקל היה שם להצטרף זה היה מושלם. וואו איזה יופי ! הרמקול הזה מוזיקלי לעילא ומשחזר קולות אנושיים נהדר. כמעט דקה עד שהמקהלה מסיימת ואז התופים נכנסים והקיר מאחורי הווילסון כמו נעלם ונפער חלל לבית של השכן ממול. ההרגשה ?

אתם זוכרים את חצי הגמר של היורוליג מ 2014 מכבי מול צסק''א , אנחנו בפיגור נקודה וכדור אצלם פתאום משום מקום חריאפה מאבד את הכדור 10 שניות לסיום. צמרמורת. זאת ההרגשה כשמשהו מתחבר לך ולא ציפית לו. כמו שער ניצחון בדקה התשעים שבא לך לחבק מי שעומד ליד ואתה לא מכיר אותו.

לא, לא חשבתי לחבק את רן מה אם פתאום רעייתו תיכנס...

לך תסביר שאין לך אחות.

ידעתי שהווילסון יהיה טוב מאוד יחד עם זאת באוטוסוגסטיה אתה נוטע ספקות כך שתמיד תופתע לטובה, אז אולי עדיין צריך ברייק אין(בדיעבד רן סיפר לי שממש קצר), הטלתי ספק ביכולת של המגבר הספרטני של לינגדורף-בניגוד לפרוססור המצוין-לסחוב ולשלוט ברמקול פול ריינג' אמיתי ומסיבי כמו ה DAW. טעיתי בשני המקרים.

הווילסון הוא לא פחות מרמקול מצוין ופוטנטי, בטוחני שניתן להפיק ממנו יותר ממה ששמעתי ערב תחילת השנה האזרחית החדשה. אני סמוך ובטוח שרן לא שוקט על השמרים וימצה כל שיוכל בגבולות החלל והאסתטיקה שחשובים לו לא פחות.

אפילוג

סיימנו את הערב בקולנוע כי אי אפשר לבקר אצל רן ולא לצפות בקטעים, אין לי יותר מדי מה לומר על זה כי בסאונד רב ערוצי זה נשמע מעולה אבל לא מכיר את הקטעים מבתים אחרים. והתמונה ? הכי טובה שראיתי בארץ "באיש שנולד מחדש" בקטע הפתיחה וגם באחרים וזה עם מקרן שני דורות אחורה....בטוח שיש מקרן יותר טוב בעולם, בארץ אני אישית לא ראיתי תמונה איכותית כזו הבחור פשוט ההגדרה ל -BUFF זהו הסטנדרט הרצוי לדידי.

רציתי לשמוע עוד שירים "Ode to Billie Joe "וכו' עם עוד סרטים אבל כבר מאוחר וזה לא הבית שלי.

בצער רב אני נפרד עד הביקור הבא.

Ode to Ran!(Y)

itay123 · שליחה 03/01/2019 16:46

RanMoyal
מרשים מאוד.

כל הכבוד.

רן לוי, אדם מאוד סימפטי וחביב
את דעתו אני מאוד מכבד.

יישר כוח(Y)

RanMoyal · שליחה 04/01/2019 15:56

תודה רן ויוסי על המילים החמות.
היה כיף ומעניין לארח את שניכם.
זה תמיד מעניין ולפעמים משעשע, לראות ולהקשיב לאודיופילים בפעולה, לדרך החשיבה ולטרמינולוגיה שהם משתמשים בה.

אני מניח שמהצד, זה גם מוזר ולפעמים הזוי להסתכל עליי כאשר אני בוחן תמונה ומדבר על ארטיפקטים שאף אחד לא מבין או רואה בכלל.

לעניין הסאונד. ברמת ההרגשה והרפרנס שיש לי, אני נמצא במקום שאני רוצה להיות בו, סיימתי את הכיולים ואיפסנתי את המיקרופון.

נותרה רק פינה קטנטונת שאני צריך לסגור עם עצמי.

בזמנו, כאשר בחנתי פרוססורים ומערכות כיול ולבסוף בחרתי ב Lyngdorf, הותשתי לחלוטין מהדרך והתהליך.

בסוף התהליך הייתי חייב לרכוש הגברה, היות ואי אפשר לרכוש פרוססור בלבד.

רכשתי את ההגברה של Lyngdorf משני טעמים:

1. זו ההגברה ששימשה לכל אורך בדיקת הפרוססורים/מערכות הכיול.

2. החשיבה שככל ואני רוכש פרוססור של חברה שאני מאוד מעריך, ההנחה ההגיונית היא שהחברה גם יודעת לייצר אלקטרוניקה אחרת כדוגמת הגברה, אשר גם היא אגב, כמו הפרוססור, מבוססת על הרבה פטנטים ייחודיים.

למרות זאת, מעולם לא נעשתה בדיקה, אל מול הגברה אחרת ואם אכן ניתן יהיה לשמוע הבדל ברור, אשר יביא לעוד שיפור של המצב הקיים.

לאור זאת, ולאור מילוי מצברי האנרגיה החלטתי לבחון 4 חברות שונות, לאחר חשיבה וגם לא פחות חשוב, שיקולים של מקום והתחממות.

ישנם חברות שלא באות בחשבון בגלל אותן מגבלות.

יש אין ספור חברות להגברה, והייתי חייב להגביל את עצמי.

אני אומנם ספקן שלהגברה תהיה השפעה אמיתית ושמיעה, אבל אני שומר על ראש פתוח ומקדיש לזה זמן מאוד יקר.

הקצבתי לעצמי שבועיים לענין הזה ולאחריו בכוונתי לנוח לחלוטין מכל נושא האודיו (..אני מקווה..).

תנו לחזור לוידאו קצת.

וזה האורח לסופ"ש.

רן

avihuli · שליחה 04/01/2019 21:59

כבר חשבתי שסימנו V, חחח...
אז למה איפסנת את המיקרופון אם אתה מחליף הגברות ?

RanMoyal · שליחה 05/01/2019 10:57

אני לא מחליף אבי, אני בודק.

אחרי שאני אקח כל אחד מהמגברים הללו ואבצע A/B/A אל מול מה שיש לי. במשך כמה שעות. על שירים ב repeat, אני אחליט אם יש הבדלים ואם ההבדלים הם לטעמי ובכלל מצדיקים מהלך כלשהו.

רן