@gal-cohen
· תכל'ס.
אין שני משחקים שהם יותר 180 מעלות משני אלו.
ספיידרמן - משחק שרק צריך להחזיק את השלט דלוק ביד והוא כבר עושה לך את כל העבודה ומסיים את עצמו בעצמו וגם נותן לך גביע פלטיניום על הדרך.
סקירו - מעביר חצי יום שבת בתסכול ועצבים ונשאר בדיוק באותה נקודה בלי להתקדם מטר אחרי 8 שעות.
אז סיימתי אותו. פעמיים. כרגע ב- RUN השלישי (עניין עקרוני אצלי במשחקים האלה בשביל הפלטינום).
הוא לא כזה קשה כמו שחשבתי. הבעיה היתה בי ולא במשחק. במקום לנסות ללמוד איך לשחק בו נכון התעקשתי לשחק בו כמו שחשבתי/רציתי וזה התבסס בעיקר על הסגנון של BLOODBORNE ששונה ממנו לחלוטין ובכלל לא מתאים כאן. אבל בכלל.
המשחק שונה לחלוטין ממשחקי SOULS או BLOODBORNE. על פני השטח, העולם, הדמויות והעלילה הרבה יותר מוסברים והרבה פחות אמורפיים ואפורים. יש הרבה דיאולוגים וסיפור וגם לא ממש צריך לחפור הרבה בין השורות כדי להבין מה קורה ולמה. מתחת לפני השטח יש יותר עלילה ויותר סיפורים משניים, אבל אין חובה לחפור או להבין אותם בכדי להבין את המשחק.
המשחק הוא אקשן כמעט טהור והוא לא RPG. אתם לא יוצרים ומקאסטמים דמות אישית, לא בוחרים פריטי לבוש או שריון וגם לא בוחרים נשק - אתם עם אותה דמות, אותם הבגדים ואותה החרב לאורך כל המשחק. מה שכן, יש כאן שדרוגים לנשק העזר שלכם (היד הפרוסטטית היא סוג של אולר שוויצרי אותו אתם משנים לפי הצרכים באותו רגע והעדפה אישית), יש כאן סגנונות קרב שניתן ללמוד וגם לשפר (קונים אותם פשוט עם SKILL POINT כמו בהמון משחקים אחרים) ויש חיזוק לכח הדמות וכח הריפוי בעזרת "דברים מסויימים שאוספים" לאורך המשחק.
המשחק הוא סינגל-פליי טהור ובניגוד למשחקי ה- SOULS ו- BLOODBORNE, כאן לא תוכלו לזמן חברים לעזרה וגם לא יפלשו לכם שחקנים אחרים לעולם. אתם כאן עם עצמכם ולבדכם. מה עוד שגם כעת ניתן לעצור את המשחק. אתם באמצע קרב עם בוס אימתני וקבלתם טלפון חשוב? רוצים באמצע קרב לעצור שניה ולהחליף אביזר ליד הפרוסטטית שלכם (וואו זה נשמע מוזר בכתיבה)? או להחליף פריט ב- QUICK ITEMS וכו'? שום בעיה, כניסה לתפריט עוצרת את המשחק. מי היה מאמין שנראה PAUSE במשחק של FROM SOFTWARE.
מה שכן, המשחק לא סלחני לגיימרים מזדמנים (קאז'ואל פליי) שבאים לטקטק משחק בהליכה מבלי להשקיע בהסתגלות. גם חבר'ה שיבואו לנסות לשחק בו כמו שבא להם, עם סגנונות לא תואמים, יילעסו וייזרקו החוצה די מהר וזה בדיוק מה שקרה לי בהתחלה. אבל הוא מאד מתגמל אחרי שלומדים ומאמצים את הסגנון. במקום להתגלגל (DODGE) צריך להדוף (PARRY), במקום להתגונן עם מגן צריך לתקוף בזמן ולחסום בזמן. המשחק כאן הוא לגמרי לשנן לזכור תזמונים. משננים מהלכים ומגיבים מהר ובזמן, כמו גיטר-הירו, רק עם קרב חרבות. כל אויב יש את הסגנון תקיפה ומגננה שלו וכך יוצא שלכל אויב יש את הקצב שלו. ברגע שלומדים וזוכרים את התזמון מתחילים להרגיש כמו נינג'ה וזו גם הנקודה של הקליק עם המשחק. במקום להרגיש חלשים וחסרי אונים מרגישים כמו מישהו שפיצח את השיטה ואי אפשר לגעת בו וכאן כאן בדיוק המשחק מתגמל את המתמידים. כל קרב הופך להיות כמו ריקוד טכני מסויים בו אסור לפשל עם התזמון. מכה-מכה-הדוף-מכה-קפוץ-מכה-מכה וכן הלאה. הבוסים כבר הרבה יותר קשים - על פספוס בריקוד משלמים ביוקר. מאד ביוקר. כאן כבר צריך לזכור הרבה יותר מהלכים וצריך להספיק להגיב נכון ובזמן וכל בוס מביא איתו ריקוד שונה. יש בוסים קשים ומתסכלים. אפילו מאד. אבל לאט לאט משתפרים, לאט לאט לומדים וצופים את המהלכים ולאט לאט לומדים לתת להם בראש בדיוק בנקודות בהן הם רגישים.
אתם תמותו והרבה. החוכמה היא להפיק לקחים ולחזור לריקוד כשאתם טובים יותר. GET GOOD.
אומנם לא בזול, אבל החלטתי לרכוש את המשחק אתמול במסגרת המבצע הקיים, ואני חייב להגיד שאני לא מתחרט.
בתור אחד שסיים את כל משחקי Dark Souls, Demon's Souls ו-BloodBourne והתחיל להתעייף מאותה נוסחא שבקושי השתנתה, המשחק הזה הצליח להפתיע אותי לטובה.
מרגיש שיש בו משהו מן המוכר, אבל גם המון מן החדש, שדורש ללמוד אותו מחדש, ולא להסתמך על מה שלמדתי במשחקים הקודמים.
אהבתי מאוד שהורידו את הדגש מאלמנטים של RPG, ומכל הכאב ראש של להתעסק באיך נכון לבנות את הדמות ואיפה למצוא את הנשק הכי טוב.
במקום זה התמקדו בעיקר באקשן, ובלמידה שלך כשחקן להשתפר.
מאוד נדיר למצוא משחק כזה בימנו. כאשר הרוב מסתמכים על גישה של "בוא תשקיע שעות במשחק, הדמות שלך תתחזק, ובסוף תהפוך לבלתי מנוצח".
כאן צריך לתקוף, לקפוץ, להתחמק, להסיט 3-4 מכות מהירות ברצף, כשאין הרבה מקום לטעויות.
ככה אני מרגיש שאני באמת משחק במשחק, ולא סתם לוחץ על כפתורים ללא שליטה כדי להפעיל אנימציות של תקיפה.
דבר נוסף שמאוד אהבתי, בדומה ל-Uncharted 4, זה השטחים הגדולים שנותנים אשליה של עולם פתוח, כשהוא בעצם לא.
יש הרגשה של חופש לתכנן איך להכנס לקרב, וגם איך לברוח במקרה הצורך.
זה אלמנט שמעביר את השליטה לשחקן איך הדברים יתנהלו, ויכול להיות ההבדל בין קרב מאוד קשה, לקרב שמסתיים תוך שניות,
וכל זה בלי כל הבולשיט של העולם הפתוח, עם כל החסרונות שבאים בדרך כלל עם זה (פילרים, Side Quests מייגעים וכו...).
אומנם את המיני בוס הראשון עוד לא הצלחתי לעבור, אבל כל קרב איתו מלמד אותי עוד משהו על איך המשחק עובד, ובטוח שזה יתוגמל בהמשך.
