אישתי, רמקולים רצפתיים והיצמדות לקיר

[גמליאל]

שלום לכולם

מוכרח להגיד שנהנתי מהשרשור

[nec_000]

או שהן מורידות אותנו מהאופנוע או שהן אומרות לנו איפה לשים את הרמקולים או ש...

ואני חשבתי שחתכו לנו כשהיינו קטנים..........................

...

אצלי התחביב של אודיו צמח בדיוק בגלל זה,
לאחר כמעט עשור עם אופנועים שונים כמו GSX R750 ו CBR900 אישתי הצליחה לגרום לי להפרד "מהפלגש" כפי שכינתה את האופנוע.

עד היום שמורים לי בארון 2 חליפות דינזה שקניתי בחו"ל, סטים של כפפות לכל מטרה ומספר קסדות (מי יודע אולי יום יבוא.......)

בכל אופן מאותו רגע הרגשתי צורך למלה את החלל, התנאי היה כמובן תחביב פחות מסוכן מהקודם, אכן מצאתי לי תחביב פחות מסוכן.....אבל לא פחות יקר

בכל פעם שאני קונה/משדרג רכיב במערכת ורואה את מבטי התוכחה בעיניה של אישתי האומרים - עד מתי תמשיך לבזבז כסף על שטויות.
אני נהנה להזכיר לה כי היא זו שבעצם אחראית לכך שאודיו וקולנוע ביתי הוא התחביב שלי

...

שאל אותה כמה היא מבזבזת על השטויות שלה:
בגדים, נעליים, תיקים, תכשיטים, ועוד קצת בגדים, ואחר כך
גם זורקת אותם בשקית גדולה לתרומה (לעיתים אפילו מבלי שלבשה ולו פעם אחת).

אם לשפוט ממה שהנשים שלנו מבזבזות של "השטויות" שלהם,
אנחנו יכולים לחיות בחזקת צדיקים.

יתרה על כך:
את מה שהנשים רוכשות, לא ניתן למכור ולהפוך מחדש לכסף (חוץ מתכשיטים אולי).

לעומת זאת את האודיו שלנו אפשר להפוך לכסף נזיל מחדש.
ואם התמזל מזלנו ורכשנו את כל הציוד שלנו ביד שניה,
אפשר "עם קצת" מזל גם לבצע את זה מבלי לאבד בדרך אגורה

[nec_000]

כבר הודעתי לאישתי שבגמר המשכנתא הפילגש חוזרת .......ובגדול

אין כמו להרגיש את הברך מתחככת באספלט במהירות תוך כדי השכבה.

את החיוך, האושר והרגשת ההיי ברגעים שכאלו שום מערכת שבעולם לא תוכל לתת.

...

על "האושר" הזה עם האופנוע תספר אחרי "המפץ הגדול" לילדך
שרוכנים לצד מיטת אביהם בבית החולים אחרי שהרופא אומר לך שאתה 100%
משותק לצמיתות -" ועוד והיה לך מזל שיצאת בחיים."

ספר להם על אביהן שהחליט שיותר חשוב לו "קצת הנאת ילדים על הכביש"
מאשר מחשבה על עתיד חייו, עתיד בריאותו - ועתיד משפחתו ....
*כולל פרנסת משפחתו אם לא דאגת לביטוח מספק במקרה שכזה.

אה וכן נזכרתי:
זה במקרה שאתה יוצא מזה חי,
אמנם שותה מקשית כל החיים, אבל חיי....
זה לא חיים - זה גהנום!
תשאל את החברה בבית לוינשטין - הם כבר היו בסרט הזה והנסיון שלהם
שווה זהב.

סליחה על הכנסת האוירה הקודרת
אבל אשתך "שהורידה אותך מהאופנוע",
עשתה לך את הדבר הכי חשוב בחיים שלך
ואתה עוד תודה לה על כך ......

[kolokito]

אני בעד פתיחת פורום חדש: "טרור של ההנהלה".

שם יפתחו את כל הפוסטים ההזוים כמו "קניתי זוג רצפתיים של CANTON אבל אישתי אומרת שהם גדולים מידי והיא גם לא אוהבת עץ בצבע דודבן אז אני צריף החליף בסטליטים\ שקועי קיר שהיא תאשר שלא מפריעים לה לעין".....

[exupgh12]

[mrgreen:[/quote]


שאל אותה כמה היא מבזבזת על השטויות שלה:
בגדים, נעליים, תיקים, תכשיטים, ועוד קצת בגדים, ואחר כך
גם זורקת אותם בשקית גדולה לתרומה (לעיתים אפילו מבלי שלבשה ולו פעם אחת).

אם לשפוט ממה שהנשים שלנו מבזבזות של "השטויות" שלהם,
אנחנו יכולים לחיות בחזקת צדיקים.

יתרה על כך:
את מה שהנשים רוכשות, לא ניתן למכור ולהפוך מחדש לכסף (חוץ מתכשיטים אולי).

לעומת זאת את האודיו שלנו אפשר להפוך לכסף נזיל מחדש.
ואם התמזל מזלנו ורכשנו את כל הציוד שלנו ביד שניה,
אפשר "עם קצת" מזל גם לבצע את זה מבלי לאבד בדרך אגורה [/quote]

במקרה שלנו זה הפוך, היא (אישתי) בתפקיד הדן חסכן ואני בתפקיד הבזבזן בבית

[exupgh12]

כבר הודעתי לאישתי שבגמר המשכנתא הפילגש חוזרת .......ובגדול

אין כמו להרגיש את הברך מתחככת באספלט במהירות תוך כדי השכבה.

את החיוך, האושר והרגשת ההיי ברגעים שכאלו שום מערכת שבעולם לא תוכל לתת.

...

על "האושר" הזה עם האופנוע תספר אחרי "המפץ הגדול" לילדך
שרוכנים לצד מיטת אביהם בבית החולים אחרי שהרופא אומר לך שאתה 100%
משותק לצמיתות -" ועוד והיה לך מזל שיצאת בחיים."

ספר להם על אביהן שהחליט שיותר חשוב לו "קצת הנאת ילדים על הכביש"
מאשר מחשבה על עתיד חייו, עתיד בריאותו - ועתיד משפחתו ....
*כולל פרנסת משפחתו אם לא דאגת לביטוח מספק במקרה שכזה.

אה וכן נזכרתי:
זה במקרה שאתה יוצא מזה חי,
אמנם שותה מקשית כל החיים, אבל חיי....
זה לא חיים - זה גהנום!
תשאל את החברה בבית לוינשטין - הם כבר היו בסרט הזה והנסיון שלהם
שווה זהב.

סליחה על הכנסת האוירה הקודרת
אבל אשתך "שהורידה אותך מהאופנוע",
עשתה לך את הדבר הכי חשוב בחיים שלך
ואתה עוד תודה לה על כך ......

...

nec ידידי,
ראשית עד שהמשכנתה לה אני מחוייב תסתיים יתכן וכבר אקבל קלנועית עוד לפני שאוכל לחשוב על אופנוע, ועכשיו ברצינות.
אני מודע לסכנות שברכיבה על אופנוע (האמן לי רכבתי שנים רבות ובבעלותי היו מספר לא מבוטל של אופנועים מכל סוג) גם אני לצערי איבדתי חברים לתחביב וגם אני חוויתי תאונה לצערי.

אם אצטרך לחשוב על כל סכנה שאני חשוף לה בחיים (עבודה, צבא, רחוב ועוד) אין הרבה סיכוי שאצא מהבית (ולמרות הכל דווקא הרוב המוחלט של התאונות מתרחש דווקא בבית).

אכן לא בכל הגורמים לסיכון אני יכול לשלוט, אבל רכיבה "עם שכל" גם במהירות גבוהה מאוד הינה רכיבה בטוחה בהרבה ממה שניתן לראות במחוזותנו (בנושא זה אני מסכים עם עמדתך).
בייחוד שלא מעט אנשים "למדו" לקבל רישיון רכיבה אבל לא באמת יודעים כיצד להתנהג בכביש.

בתקוות החלמה מלאה לחבריך שנפגעו.

[exupgh12]

אני בעד פתיחת פורום חדש: "טרור של ההנהלה".

שם יפתחו את כל הפוסטים ההזוים כמו "קניתי זוג רצפתיים של CANTON אבל אישתי אומרת שהם גדולים מידי והיא גם לא אוהבת עץ בצבע דודבן אז אני צריף החליף בסטליטים\ שקועי קיר שהיא תאשר שלא מפריעים לה לעין".....

...

יש בדיחה על זוג מרוקאים שחיו באי מבודד במשך 20 שנים ולא רבו אפילו פעם אחת.
כשהיגיע האוניה לחלצם (כעבור 20 שנים) שאל הקפטן את הבעל איך זה שהו לא רב עם אישתו במשך זמן רב כול כך.

ענה הבעל: כאשר היגענו לאי היה ברשותינו חמור שבו הששתמשנו להעביר את החפצים ששרדו מהאוניה הטרופה להר על האי.
יום אחדבעוד החמור אישתי ואני עולים במעלה הגבעה החמור מעד קלות והפיל ציוד לתהום.

אמרתי לחמור: חמור תזהר זו התראה ראשונה!

המשכנו בטיפוס ולאחר זמן מה החמור שוב מעד והפיל ציוד נוסף לתהום

צעקתי: חמור תזהר זאת הזהרה שניה !!

המשכנו במעלה ההר ושוב החמור מעד והפיל חלק נוסף מהציוד למטה במדרון, תפסתי את החמור והשלכתי אותו למטה לתהום.

בערב ישבנו אישתי ואני מתחת לסוכה שהקמנו וכשביקשתי מאישתי שתעביר לי את התה היא אמרה לי "נראה לך שאני המשרתת שלך"

אז אמרתי לה: מזל זו הזהרה ראשונה!

ומאז אנחנו לא רבים

[ofir-harlev]

exupgh12 צודק...NAIM באמת אמור להיות טוב צמוד לקיר.
שווה נסיון.
ממה ששמעתי בתערוכה, על אף החדר המאכזב, הרמקול נשמע טוב מאוד!

[כרמי]

אתמול בערב היה אצלי בבית ליאור הידוע כ LiorC ועשינו בדיקה קטנה למרבה ההפתעה שלי הרמקלים שלי נותנים במה עם הרבה יותר עומק כאשר הם במרחק של 15 ס"מ מהקיר.
אתם צרכים להבין להפי הנחיות היצרן הם מומלצים להיות במרחק של 1 מטר מהקיר (הם רמקולים OMNI POLAR).