רמת השחור בטכנולוגיית פלזמה

איך משהו עובד? למה זה ככה?
moco
סמל אישי של משתמש
גורו
גורו
תגובות: 20598
הצטרף: דצמבר 2004

שליחה

טוב, ניסינו.
חששתי מעיניין העוצמות, אך מכיוון שאין לי פלזמה גם לא הייתה לי הערכה מציאותית בכלל.
אפשר להמשיך לשלוח אותך לקנות ספקטרוסקופים אסטרונומיים שעובדים בעוצמות קטנטנות :D אך הכיוון היותר מעשי זה להמשיך לחקור את הנושא בפורומים אינטרנטיים אחרים, יותר בכיוון פיזיקלי, ולא לשכוח לדווח לנו על המימצאים :-)
משה

unsound_methods פותח השרשור
סמל אישי של משתמש
חבר פעיל במיוחד
חבר פעיל במיוחד
תגובות: 563
הצטרף: אפריל 2006
מיקום: מרכז

שליחה

משה,
תודה בכל אופן. בהזדמנות אנסה לדלות את המידע, אם אמצא משהו אדווח.

oferlaor,
מוזר, הייתי משוכנע שתבין את הפואנטה די בקלות. אסכם בקצרה.
סקרנות טיפוסית. התעניינות בסובב. הרצון להבין דברים לעומקם. התעקשות אופיינית לא לקבל דברים כמובן מאליו. העונג שבניסוי ובמחקר, גם אם הם מובילים לעוד פיסת ידע חסרת משמעות.

motico
כתב
כתב
תגובות: 1510
הצטרף: מרץ 2005
מיקום: גבעתיים

שליחה

unsound_methods

למרות שבעוצמות אור נמוכות מאד רגישות העין לצבע פוחתת משמעותית, עדיין התאוריה נושפת בעורפנו ולשם המדע והאתר :D ערכתי נסיון מעשי כדי לבדוק, האם יש הבדל גוונים בתאורה מינימלית של מסך הפלזמה (Total black) לעומת תאורה אקטיבית אמיתית ברמות של 5 עד 10 IRE.

ברור שכדי לבדוק את הגוונים צריך ציוד, אז כחובב צילום שיש לו בבית מעבדת פיתוח תמונות, יש לי גם מכשיר לניתוח צבעים - Color Analyzer מאד רגיש של חברת Beseler. המכשיר בנוי משפופרת מכפילת אור ונועד לקריאה השואתית של צבע בעוצמות אור מאד נמוכות בחדר חושך.
חסרונו של המכשיר שאין לא מדידה אבסולוטית (אין אפשרות לקבל מספר סטנדרטי של עוצמת האור), רק כיול השואתי.

למי שמעוניין צרפתי צילום של המכשיר.

ולבדיקה:
נתון חשוב, מסך הפלזמה הנבדק: NEC VR5.
למרות שלא מדדתי את מסך הפנסוניק, נראה לי (רק מצפיה בחנויות) שנקודת השחור של הנק בהירה יותר ולכן יתכנו הבדלים לעומת הפנסוניק. אבל רק לצורך בדיקת העיקרון....

בלי להכנס ליותר מידי פרטים, המדידה נעשתה בעזרת תמונה שחורה עם קטע מרובע של אפור ברמה 5 IRE וקטע אפור ברמה 10 IRE ועוד קטע עם צבע מוסט במקצת כדי לכייל את השנתות של מודד המכשיר לסטיות הצבע.

לא נראה לי שיש טעם לפרט את הכיולים לפני הבדיקה ואת צורת הבדיקה עצמה, אז בקיצור:
בסיום הבדיקה נראה שכל ההבדל בשינוי הצבע במדידה של שחור עמוק (רמה 0 בסולם הבהירות בפלזמה) לבין מדידה של מסך מכוייל עם אפור ברמה של 10 IRE היה כ 2 IRE.
מקבלים את אותה סטיה גם אם ניתוח התחום הספקטרלי נמדד ברמה של 10 IRE, או מתחילים משחור ומזיזים את בקר הבהירות עד שהשחור מגיע לעוצמת אור כמו ה 10 IRE.

unsound_methods אני מקוה שזה נותן לך מידע כל שהוא.
לדעתי סטיה של 2 IRE היא קטנה מאד, ואני עדיין מאמין שהתאורה במצב שחור נובעת לא רק "מדליפה" של יונים עקב מתח מינימלי באלקטרודות (לא לשכוח שאין אפשרות לשמור על מתח קבוע כל הזמן כי לא יתחולל כיבוי של ההצתה), כי אם הצתה מכוונת בעזרת האלקטרוניקה.
אבל גם את זה אני מתכוון לבדוק.....
נא להרשם/להכנס לחשבון בפורום על מנת לצפות בקבצים או בתמונות המצורפים לשרשור
מוטי

moco
סמל אישי של משתמש
גורו
גורו
תגובות: 20598
הצטרף: דצמבר 2004

שליחה

motico,
אין כמוך (Y)
משה

unsound_methods פותח השרשור
סמל אישי של משתמש
חבר פעיל במיוחד
חבר פעיל במיוחד
תגובות: 563
הצטרף: אפריל 2006
מיקום: מרכז

שליחה

תחילה - כבוד כבוד ועוד כבוד.

שנית -
אני מבולבל מתוצאות הניסוי.
אנא השתמש בטרמינולוגיה אחידה.
IRE מתייחס ל voltage level בסיגנל. זו לא יחידת מידה לרמת תאורה, ולא מציין פיזיקלי לצבע.
אני לא מבין את הכוונה במשפט "כל ההבדל בשינוי הצבע בין מדידה של אפס למדידה של 10 IRE הינו 2 IRE".
אני מניח שניסית לנסח פה מסקנה על ההבדל במדידות - אשמח אם תוכל בבקשה לנסח מסקנותיך שוב.
האם לדעתך מבחינה ספקטרלית מסך שמציג blank signal שקול ל black, רק בעוצמה שונה (כלומר, אותו spectral distribution אבל attentuated)? או לחילופין האם אתה חושב שמבחינה ספקטרלית הם שונים?

oferlaor
סמל אישי של משתמש
מנהל
מנהל
תגובות: 79030
הצטרף: נובמבר 2004
שם מלא: עפר לאור
מיקום: מודיעין, ישראל

שליחה

unsound_methods,

ברור לי שזה מגיע מעניין טכני, וכמובן שכאשר זה אפשרי אנחנו מנסים לעזור ולהיעזר...

גם בציוד מאוד מתקדם, בד"כ אני נוטה לפסול תוצאות מתחת ל-15IRE (כלומר, 20IRE עם ציוד מסויים ו-10IRE ומטה בציוד אחר).

אני בד"כ מרגיש שהעין נותנת לי תוצאות אמינות יותר מאשר מכשור בטווחי הצבע הללו (כמובן רק כאשר יש לי REFERENCE תקין להשוואה!)

בבדיקות שאני עורך בפלאזמות, אתה יכול לראות שהגראפים של הדיוק צבע משתולל בטווחים הכהים. מדוע?

זה פשוט - בשביל לייצר גווני אפור כהים בפאלזמה, צריך בעצם להבהב את כל שלושת הסאב פיקסלים באופן איטי למדי. כלומר, מעט מאוד פוטונים צריכים לצאת, מה שבעצם גורם לכך שיש הבהוב קל בלבד בכל אחד משלושת צבעי היסוד. מכיוון שאנחנו מאוד קרובים למתח הסף, בעצם מדובר כמעט בצעים רנדומליים מכיוון שבגוונים הללו, המדידה תלוייה מאוד בסדר ההבהוב (הם בד"כ לא מהבהבים יחד, אלא ספונטנית). כלומר, אם תמדוד פעם אחת ותמדוד פעם שניה, תקבל אופי ספקטרלי שונה מעט בגלל שמספר שונה של פוטונים עזב בזמן הזה את כל אחד משלושת מקורות האור שלנו.

בתורת המדידה קוראים לזה R&R = REPEATABILITY & REPRODUCEABILITY.

אני מעריך שהמצב גרוע אף יותר עבור מסך "שחור" מכיוון ששם בכלל אין דרך לבקר את פליטת הפוטונים, הם מתבצעים באופן רנדומלי לחלוטין ונמוך מכפי שניתן למדוד.

ההערכה שלי - אם זה היה לא אחיד באופן בולט, היינו רואים את זה בעין. סביר להניח שזה קרוב למדי לאפור האידאלי שלנו.

unsound_methods פותח השרשור
סמל אישי של משתמש
חבר פעיל במיוחד
חבר פעיל במיוחד
תגובות: 563
הצטרף: אפריל 2006
מיקום: מרכז

שליחה

עופר,

אינני חולק עם דבריך, ההסברים שציינת נכונים מוכרים וידועים. אגב, שים לב שכבר טענתי לעיל שלא ניתן לבצע מדידת chromaticity ברמות כאלה עם הציוד שברשותנו.

עכשיו, נשכח בכלל מסוגיית השחור במסכים. בלי שום קשר למסכי פלזמה, סיגנלים, פוספורים ורמות שחור - השאלה שנותרה לי היא שאלה פשוטה ומעניינת מתחום הפיזיקה, שצריך להפנות אותה לאנשי הפיזיקה ביננו, אם יש כאלה.
כאשר הגז נמצא במצב "מחומם" (מוחזק עליו מתח מתחת לסף הצתת הגז לפלזמה), האם הוא פולט קרינה? אם כן, האם זו אותה קרינה (במאפייניה הספקטרליים, קרי: התפלגות הקרינה על פני הספקטרום) כמו הקרינה שנפלטת כאשר הגז במצב פלזמה, רק בעוצמה נמוכה יותר?
שים לב - השאלה נוגעת אך ורק למודל פיזיקלי קטן סגור ופשוט: גז מחומם או גז במצב פלזמתי.

אם הפיזיקאי יגיד:
כן, גז "מחומם" פולט בדיוק את אותה קרינת UV כמו במצב פלזמתי, רק בעוצמות הרבה הרבה יותר נמוכות - אז זה יסביר את התאורה האחידה והחלשה שאני רואה ב blank signal במסך הפלזמה - כתאורה הנובעת מהפוספורים (UV חלש מאד פוגע בהם באופן פחות או יותר אחיד, הם מצידם משחררים קרינה נראית חלשה מאד, אבל התהליך זהה לזה הקורה עבור פיקסל מואר).
אם הוא יגיד:
גז "מחומם" פולט בכלל קרינה נראית לעין, חלשה מאד, ולא UV - אז מה שאני רואה כאשר אני צופה ב blank signal במסך הפלזמה, נובע מתהליך אחר.

moco
סמל אישי של משתמש
גורו
גורו
תגובות: 20598
הצטרף: דצמבר 2004

שליחה

unsound_methods,
אז למה לא שאלת ככה? :-)
כל גז ( כל חומר בעצם) פולט קרינה בספקטרום שתלוי בטמפרטורה (עיין ערך "קרינת גוף שחור", "גוף שחור" זה מודל אידיאלי שמהווה קירוב ראשון למציאות).
בוודאי, שחומר שעובר מעבר פאזה (מגז לפלזמה) ייתן ספקטרום שונה ובקפיצה (התנהגות לא רציפה).

העיניין הוא שזה לא ממש עונה על השאלה ששאלת בהתחלה שהיא "האם האור החלש שאנו רואים הוא (בעיקרו) קרינה נראית של הגז, או אור מהפוספורים שנובע מקרינת uv של הגז ".

הערה - אני לא יודע אם אני רשמית "פיזיקאי" לצורך העיניין, אך יש לי תואר בפיזיקה :-)
משה

oferlaor
סמל אישי של משתמש
מנהל
מנהל
תגובות: 79030
הצטרף: נובמבר 2004
שם מלא: עפר לאור
מיקום: מודיעין, ישראל

שליחה

unsound_methods,

הבעיה שאני לא מכיר פיזיקאים שמכירים את התחום הזה טוב מספיק. צריך מישהו שמתמחה בתופעות פיזיקליות של גזים אצילים...

motico
כתב
כתב
תגובות: 1510
הצטרף: מרץ 2005
מיקום: גבעתיים

שליחה

unsound_methods

כנראה שלא הייתי מספיק ברור.
המכשיר שאני בודק איתו לא יכול לתת לי מספרים של רמות אור ב LUX או CANDELA לכן השתמשתי במושג של IRE.
IRE זה לא בדיוק מתח.
הייתי מגדיר ש IRE מייצג יחס בין רמת אות וידאו רגעית לבין תחום כל אות הוידאו. אם נתעלם מאותות הסנכרון, אז אפשר לומר שאם אות הוידאו הרגעי הוא 0.1 וולט כשאות הוידאו המורכב הוא סך הכול 1 וולט (שיא לשיא), אז האות הרגעי מקבל תג של 10 IRE (כי הוא 10%). אם אות הוידאו המורכב הוא 2 וולט (שיא לשיא) אז אותה רמה רגעית תוגדר כ 5 IRE.
מה שאני מקווה שתסכים שרמת IRE זה יחס ולא רמה אבסולוטית.
מבחינתי 20 IRE שקול לרמה של 20% מאות הוידאו, ואם אות הוידאו מורכב ממספרים של 0 עד 255 (אנחנו יודעים שלפי התקן זה תחום קטן יותר) אז 20 IRE זה משהו כמו 50 בסקלה של 255.
מה שהתכוונתי שסטייה של 2 IRE שקול לסטייה של 2%, שזה שקול לסטייה של 5 יחידות באחד מצבעי ה- RGB.

אבל בא נתייחס רק לבדיקה אחת.
1. הכנסתי תמונת וידאו, אות שחור,רמה של 0 IRE
2. העברתי את בקר הבהירות במסך ל 0. כלומר השחור המכסימלי האפשרי.
3. איפסתי כל אחד משלושת הצבעים למצב 0. במצב הזה אני לא יודע אם צבע מסוים מודגש כלפי צבע אחר.
4. העליתי את בקר הבהירות באיטיות עד שהמכשיר והעין הרגישו עליה בתאורה.
5. בנקודה זו בדקתי מה את העוצמה החדשה של כל צבע. ברור שהעוצמה של כל צבע עלתה, אבל לא במידה שווה. ההפרש בין הצבעים היה מקביל לשינוי R, G, או B בערך של 5 (כשהסקלה היא 255).

אני מקווה שזה יותר ברור.
כמובן שביצעתי עוד כמה בדיקות ברמות אור אחרות אבל האם הניסוי שתיארתי זה בערך הניסוי שרצית לבצע?
האם לדעתך מבחינה ספקטרלית מסך שמציג blank signal שקול ל black, רק בעוצמה שונה (כלומר, אותו spectral distribution אבל attentuated)? או לחילופין האם אתה חושב שמבחינה ספקטרלית הם שונים?
...
מה אתה אומר, האם זו סטיה מספיק קטנה כדי להגדיר שהתחום הספקטראלי שוה?
מוטי

oferlaor
סמל אישי של משתמש
מנהל
מנהל
תגובות: 79030
הצטרף: נובמבר 2004
שם מלא: עפר לאור
מיקום: מודיעין, ישראל

שליחה

motico,

לא ירדתי לסוף דעתך, אם יש עוצמה שונה, מה זה אומר על הפיזור הספקטרלי?

הבעיה היא גם שסנסורים שונים יפענחו ספקטרלית את התוצאה באופן שונה...

מה שצריך זה ספקטרורדיומטר למדידת הספקטרום. לי יש ספקטרופוטומטר, אני לא חושב שהוא יתן תוצאה מהימנה על הפיזור הספקטרלי בכמויות אור כל כך קטנות.

moco
סמל אישי של משתמש
גורו
גורו
תגובות: 20598
הצטרף: דצמבר 2004

שליחה

אם אני מבין נכון, אז ההבדלים שmotico מצא, נמוכים מידי כדי להצביע על הבדל משמעותי בין הצבעים.
או שהשערת הuv נכונה (שזה אור מהפוספורים) או שלא ניתן בכלל להסיק משהו עקב העוצמות החלשות.
משה

motico
כתב
כתב
תגובות: 1510
הצטרף: מרץ 2005
מיקום: גבעתיים

שליחה

עפר

לצורך שמירה על הדיוק, המכשיר מבצע את המדידה בעזרת חיישן אחד בלבד שרגיש לכל הספקטרום הנראה.
פרוק האור למרכיביו (RGB) נעשה כשכל פעם מכניסים (ידנית) פילטר בצבע מתאים מול החיישן. אתה יכול לראות בתמונה של המכשיר (בדופן השמאלית) את המפסק הגדול שמחליף את הפילטרים.

רק לדוגמה:
נכניס למסך עוצמת אור מסויימת (משהו מקביל ל 10 IRE). נרשום את התוצאות שמתקבלות בחיישן המכשיר, ונניח שנקבל:
R = 30
G = 35
B = 40

עכשיו נמדוד עוצמת אור גבוהה יותר (משהו מקביל ל 20 IRE), ושוב נרשום את התוצאות. כיוון שהגדלנו את עוצמת האור גם הקריאות שנקבל יגדלו. נניח שנקבל כך:
R = 40
G = 45
B = 56
אם אני מצפה לאי שינוי בגוון אני רוצה שכל התוצאות יעלו באותה מידה. ה R עלה ב 10 יחידות, גם ה G גם עלה ב 10 יחידות, אבל בדוגמה הנ"ל B עלה ב 16. כלומר עלה 6 יותר ממה שציפיתי ולכן מבחינתי האפור היחסי השתנה והוא גבוה ב 6 יחידות.
מבחינתי הצבע עכשיו יותר כחול מהצבע הנבדק במדידה הראשונה, מה שמצביע על פיזור ספקטרלי שונה.

את המדידה ההשואתית האמיתית עשיתי ברמה של שחור מלא לעומת רמה של אפור כהה (כמעט שחור).
אם אני מנרמל את התוצאות (האמיתיות), זה כאילו האי דיוק בתחום המדידה של השחור מקביל 2% סטיה יחסית לכל תחום אות הוידאו, או סטיה של 5 בסקאלה של 0 עד 255.
בהנחה שהמכשיר שברשותי לינארי ורגיש מספיק להבדלי צבע (לצורך המדידה הזאת לא צריך ציוד עם דיוק אבסולוטי) ובהתייחס לשאלה של unsound, אני מאמץ את המשפט של moco שאמר "ההבדלים נמוכים מידי כדי להצביע על הבדל משמעותי בין הצבעים".

לשאול פיסיקאי זה רצוי אבל בכל מקרה, יש לי רעיון חדש לאימות אחת מהתאוריות.....
מוטי

motico
כתב
כתב
תגובות: 1510
הצטרף: מרץ 2005
מיקום: גבעתיים

שליחה

דיברתי עם פיזיקאי שגם מבין באלקטרוניקה. הוא ציין 2 מושגים, יוניזציה קרה ויוניזציה חמה.
להגדרתו, מתן מתח נמוך (לפני "פריצה") וקבוע לאלקטרודות גורם ליוניזציה חלשה ועקב כך לפליטת אור (מין זוהר קבוע). זה מה שמכונה יוניזציה קרה. במצב זה גוון האור לא תלוי בצבע הפוספור כי אין תהליך של UV וכו'...
במתן מתח גבוה נוצר תהליך הפריצה שכבר הוסבר בשרשור. זה מה שמכונה יוניזציה חמה. בתהליך זה גוון האור תלוי בצבע הפוספור.

וזה נתן לי רעיון לבדיקה נוספת.
כמו שאמרתי, אני עדיין מאמין שחימום התאים במסך הפלזמה נובע גם מהצתה מכוונת ולא רק מיוניזציה מקרית. אבל בהנחה שאני טועה בעניין הזה, ובהנחה ושהפיזיקאי צודק, אפשר לבדוק את אמיתות התאוריה ע"י בחינת הצבע של כל תא במסך.
אם נבחן מקרוב מאד את המסך, זה ברור שבתהליך הנורמלי של יצירת האור נראה 3 תאים. אחד דולק באדום השני בירוק והשלישי בכחול.
במצב של חושך מוחלט, בתהליך של יוניזציה קרה, האור נוצר ללא התערבות הפוספור, לכן צבע כל תא אמור להיות זהה.

צילמתי את שני המצבים.
כמו שרואים בצילומים, בשני המצבים כל פיקסל דולק בהתאם לסוג הפוספור שמצפה את התא.

מסקנה שלי: או שהפיזיקאי טועה בהסבר התהליך, או שאני צודק והאלקטרוניקה כן מציתה את הפיקסלים גם במצב של חושך מלא.

למישהו יש מסקנות אחרות?



unsound_methods
זה משהו שתמיד רציתי לבדוק והתעצלתי, אז תודה על ה Trigger (f)
נא להרשם/להכנס לחשבון בפורום על מנת לצפות בקבצים או בתמונות המצורפים לשרשור
מוטי

eg99
סמל אישי של משתמש
חבר ותיק
חבר ותיק
תגובות: 2999
הצטרף: פברואר 2006
מיקום: רמת השרון

שליחה

איזה יופי של שרשור (Y)
מעניין, ברמה, ללא שמץ עילגות.
פשוט תענוג (f) תמשיכו!
ערן

unsound_methods פותח השרשור
סמל אישי של משתמש
חבר פעיל במיוחד
חבר פעיל במיוחד
תגובות: 563
הצטרף: אפריל 2006
מיקום: מרכז

שליחה

eg99 כתב:איזה יופי של שרשור (Y)
מעניין, ברמה, ללא שמץ עילגות.
פשוט תענוג (f) תמשיכו!
...
motico כתב: זה משהו שתמיד רציתי לבדוק והתעצלתי, אז תודה על ה Trigger (f)
...
בשמחה, אני שמח לשמוע שאנחנו מסתקרנים מאותם דברים.

unsound_methods פותח השרשור
סמל אישי של משתמש
חבר פעיל במיוחד
חבר פעיל במיוחד
תגובות: 563
הצטרף: אפריל 2006
מיקום: מרכז

שליחה

motico,
רעיון נהדר - מספר שאלות על הצילום שביצעת.

מצלמה דיגיטלית או פילם?
מה משך החשיפה היה?
איזה סיגנל שמת עבור המצב "שחור" ? אני התכוונתי למצב הנצפה כאשר אין סיגנל (שקול ל reference black אם ה black level מכויל כהלכה).

בהקשר למה שאמר חברך הפיזיקאי לגבי יוניזציות שונות.
אתרום עוד מידע שקראתי לגבי התהליך בפלזמה. לא מתחייב על הנכונות ואני לא סגור שאני מסביר את זה נכון - סה"כ אינני פיזיקאי, ועבר זמן רב מאז 5 יחידות פיזיקה...

ממה שהבנתי, המתח מבצע יוניזציה של הגז, ואז אלקטרונים הולכים לכיוון הקתודה, והיונים לכיוון האנודה.
תוך כדי התנועה, אלקטרונים מתנגשים ביונים, מתחברים אליהם ואח"כ ועוזבים אותם. כאשר זה קורה, אלקרונים באטום "קופצים" ממסלול אורביטציה גבוה למסלול פנימי יותר. כשזה קורה, נפלטת אנרגיה בצורת קרינה (פוטון) בתחום ה UV.
לאחר זמן מה, כל האלקטרונים כבר ממוקמים ליד הקתודה והיונים ליד האנודה, ואין יותר התנגשויות, ולכן גם לא עזיבה של אלקטרונים מהאטום.
לכן, מפעילים מתח חילופין ("מחליפים" בין האלקטרודות), כדי "לערבל" את התנועה של האלקטורנים והיונים, כך שתהליך פליטת הקרינה יימשך.

בהנחה שבמתח אשר מתחת לסף עדיין מתבצעת יוניזציה, אם הדברים לעיל נכונים, זה דווקא מחזק את הטענה שמדובר באותו תהליך, רק בעוצמה נמוכה.

נ.ב.
כבוד למדענים וליצרנים שהצליחו ליצור מוצרים מהטכנולוגיה הכאוטית הרנדומית והבלתי יציבה הזו...

תיקון
נראה לי שהתבלבתי בין האנודה לקתודה - אני חושב שיונים חיוביים אמורים להצמד לקתודה (ולא לאנודה כמו שציינתי קודם).
זה לא כ"כ חשוב - הכוונה ברורה.

moco
סמל אישי של משתמש
גורו
גורו
תגובות: 20598
הצטרף: דצמבר 2004

שליחה

כבוד למדענים וליצרנים שהצליחו ליצור מוצרים מהטכנולוגיה הכאוטית הרנדומית והבלתי יציבה הזו.
...
כל הכבוד לכולם, אבל אם אתה חושב שדווקא זה מהווה דוגמא יוצאת דופן להישגי האנושות בטכנולוגיה, אז יש לי חדשות (טובות) בשבילך.
משה

motico
כתב
כתב
תגובות: 1510
הצטרף: מרץ 2005
מיקום: גבעתיים

שליחה

unsound_methods

אני שמח שהשרשור מעניין עוד כמה מחבריי האתר.

בקשר לצילום, השתמשתי במצלמה דיגיטלית (רפלקס) עם עדשת מקרו. זמן החשיפה בצילום "השחור" היה 15 שניות עם צמצם 5.6. בצילום של הקטע האפור זמן החשיפה היה גם 15 שניות אבל הצמצם 32.
במצלמה ביטלתי את האיפוס ללבן (White Balance) וכיוונתי לטמפרטורה של 5400.

השחור זה למעשה אותו שחור כמו המדידה שעשיתי עם ה Color Analyzer , כלומר תמונה מה DVD של שחור (0 IRE) ובקר הבהירות של המסך במצבו המינימלי.

מההסבר שלך בנושא היוניזציה, אני מבין שההסבר שקיבלתי מהפיזיקאי בחברה שאני עובד כנראה לא נכון, או לא מתאים למה שבאמת מתרחש בפלזמה.
חבל שאין בין חברי האתר טכנאי שמתקן פלזמות ושיכול לתת לנו עוד מידע טכני בנושא.
מוטי

moco
סמל אישי של משתמש
גורו
גורו
תגובות: 20598
הצטרף: דצמבר 2004

שליחה

חבל שאין בין חברי האתר טכנאי שמתקן פלזמות ושיכול לתת לנו עוד מידע טכני בנושא
...
אני בספק אם טכנאי פלזמות מהשורה ידע לענות.
אנחנו צריכים לחפש מהנדס שעובד אצל יצרן פלזמות.
משה

חזור אל “שאלות בנושאים טכניים”