מיץ_פטל כתב:בנוסף, האם תוכל לפרט את המתכון שלך להכנת החומוס מהשלב ההתחלתי של ההשרייה ועד הסוף, אני מניח שיש לך טיפים, עשית לי חשק לנסות.
...
בכיף.
1. משרים גרגרי חומוס (עדיף הקטנים) בהרבה מאוד מים, כי הם מתנפחים מאוד. לפחות 12 שעות, עדיף 24. יש להחליף מים כל 8 שעות בערך.
2. מבשלים בסיר, עם מים טריים. להביא להרתחה ואח"כ להוריד לאש קטנה. אני מוסיף כפית של סודה לשתיה, כי קראתי שזה מנטרל גזים.
3. הבישול לוקח בערך שעה וחצי. הדרך הנכונה לדעת מתי לעצור - קח גרגר ונסה למעוך אותו בין האגודל לאצבע. אם הוא מתפצפץ בקלות אבל לא נמרח לגמרי - הוא בדיוק במקום הנכון.
4. שים כמות יפה של גרגרי חומוס בקערה, *בלי* מי בישול.
5. אם אתה אוהב "משאוושה" אז מעך אותם היטב עם מזלג. אם אתה רוצה חומוס יותר משחתי, אז טחן את החומוס עם מעבד מזון (אני משתמש במעבד מזון ידני, זה ממש נוח כי טוחנים ישר בתוך הקערה)
6. מכאן זה כבר משחק של טעמים ו-"רגש". אין לי מתכון עם כמויות, אבל:
- הרבה טחינה (הרבה הרבה הרבה טחינה
)
- שמן זית
- הרבה מאוד כמון
- מלח, פלפל, שום כתוש
- מיץ לימון
תמיד כדאי להתחיל עם כמות קטנה יחסית של כל החומרים ולהוסיף לאט לאט. אבל קח בחשבון שהטעם של החומוס מגיע משילוב של כל החומרים האלו.
החמיצות של הלימון פותחת את הטחינה. הכמון מאוד חשוב והולך טוב עם שמן הזית.
אחרי שאתה מכניס את הרכיבים ומתחיל לערבב, אם אתה מרגיש שהחומוס קשה מדי, שים מים מהבישול שלו.
חשוב מאוד: בדיוק כמו עם בצק, נקודת המעבר בין חומוס קשה וסמיך מדי לחומוס מיימי לגמרי היא מאוד עדינה. אל תוסיף אף פעם הרבה נוזלים (לימון, שמן או מי בישול) בבת אחת. תמיד להוסיף ממש מעט, לערבב, לטעום ולהמשיך משם.
ה"סוד" הוא במשחק הכמויות, אבל זה באמת ענין של טעם אישי וניסיון שמפתחים עם הזמן.
תוך כמה פעמים תקבל חומוס מאוד מאוד טעים.
אני מאוד ממליץ לבשל בעצמך, זה לא סיפור. אני מכין, כאמור, סיר פעם בחודשיים-שלושה, ומקפיא גרגרים+מים בשקיות אישיות. באופן כזה, בערב כשבא לי חומוס, לוקח לי בדיוק 10 דק' להכין (5 דק' הפשרה + 5 דק' הכנה).
הנה תמונה של דלת הפריזר שלי
