תודה לכולם על האיחולים.
זה גם ביקור ראשון בבארסה, וגם משחק ראשון שלי בחו"ל (דבי כבר ראתה איזה משחק או שניים בברזיל - ישמור האל מה הולך שם).
אני אעלה בהמשך סרטון של כל ההתקדמות שלנו למשחק.
בדרך במטרו עלו לקרון שלנו אוהדי סלטיק והחלו לשיר ולרקוד - אדיר. (אמרתי לדבי אם ככה הם כשהם שמחים - אני לא חוזר איתם אם יפסידו באותו הקרון
)איזה סדר מופתי בכניסה לאצטדיון - מדהים. בכלל ההליכה מהמטרו לאצטדיון זו חוויה מדהימה, משהו כמו5-10 דקות של בארים, פיצריות, קבביות ומה לא מפוצצים באוהדים.
בכניסה גם נכנסו לפנינו זוג זקנים בני שבעים שמונים - בקושי הולכים ובאים למשחק. בכלל מדהים לראות איזה אנשים מגיעים, למעשה מגיעים אנשים מכל קצוות האוכולסיה. יש לנו מה ללמוד. (כולל בחורות שראינו שמגיעות לבד למשחק).
לא זכרתי כמה קרוב הכסאות שבחרתי. עוד בדרך לBOCA שלנו כבר היו מקורות שניתן היה לראות את המגרש וזו הייתה תחושה מטורפת. ואז ירדנו עוד ועוד, עד שקלטנו שאנחנו על הקרן... שורה 7-8 בערך (אני רוצה לחפש אם ראו אותנו באחת הקרנות
)איזה תחושה שונה זו במשחק, אוהדי בארסה שרים, מידיי פעם אוהדי סלטיק שרים. אין ספק שהיה משחק מלחיץ. בארסה לא נראו טוב, המרכז היה סגור לחלוטין, אדריאנו פחד להכנס בשמאל, רק אלבה ניסה. פדרו היה מעולה כהרגלו. ומחכים, ומחכים ומחכים עד הגול שיוויון על המחצית.
אמרתי לעצמי אי אפשר ללכת מכאן בתיקו. אי אפשר... כמה בעיטות לכיוון השער - השוער שלהם הציל אותם לא מעט.
ובסוף הגול הגיע, איזה אושר, כל האצטדיון על הרגליים. מדהים!
בדרך חזרה למטרו, הכביש חסום, האוהדים חוסמים הכל. המטרו מפוצץ עד שעוברות כמה תחנות.
מי שהולך למשחק - שווה להוסיף 20 יורו לכרטיס ולשבת במיקום דומה.
מאחורי השער הקרוב לBOCA 27 יושבים האוהדים השרופים עם הדגלים. ששרים בלי סוף - שווה.
שמח מאוד שהלכנו על זה.
תמונות וסרטונים בהמשך!
נ.ב. - ברצלונה בכלל מדהימה - ממליץ בחום!
