אחרי שהשלמתי עם עובדה שאני עם גב חצי שבור צריך לסחוב 35 קילו נהניתי להצעה והחלטתי להיות עם גיא במשך כל הזמן של התצוגה.
אומנם זה עלה לי 2 ימי חופש אבל אחרי שכאבי גב כמעט נרגעו, כאבי רגליים מלהיות כל הזמן על הרגליים כבר עברו וגיד מתוח ביד עדיין מזכיר את קיומו – נשארה חוויה מיוחדת מלפגוש כל כך הרבה אנשים.
גם חברים ותיקים, גם אנשים שהיו מוכרים רק לפי כינויים באתרים וגם אנשים שלא הכרתי בכלל.
זה שונה בתכלית מביקור של כמה שעות בתערוכה – כי כאשר נוכחים שם כל הזמן זוכים לפגוש את כולם.
פשוט כיף
אין ספק שהרגשתי כיף וסיפוק מהמחמאות על הסט אפ שלנו (גילוי נאות – שלי היה רק המגבר – כל השאר דברים אירגן גיא).
בערב הראשון (של עיתונאים) עוד שמרנו על פרופיל ממש נמוך עם המבקרים.
אבל לקראת חצי יום ראשון כבר הבנו שהרבה מאוד אנשים אוהבים מאוד ואפילו בהלם מהמערכת שלנו ומחוויה מוזיקלית שהיא מייצרת
הכי משעשע היה לראות כמה חבריה מביתני אודיאו אחרים שחזרו "לבלות" אצלינו כמה פעמים בטענה ש-"כאן יותר כיף"
ברור שאני אוהב את הסגנון הזה של הצליל ואת הגישה הזו בסאונד - ולכן דברים שאהבתי בתערוכה הם אלו שנוצרו לפי הגישה הזו.
ואני מדבר על:
- HARBETH של יגאל סאבו.
לדעתי לא יכולנו להתרשם ממינו במלואו הפוטנציאל שלו (תחושה שלי שהגברה הייתה לא הכי אופטימאלית בשבילו) אבל גם לפי טעימה היה ברור שיש כאן סאונד טוב.
אני חושב שזה בגלל שהוא המשך ישיר של BBC MONITORS (ויש לי כאלו בבית – אז איך אני לא אוהב את ההרברת'?
) ובנוים לפי פילוסופיה של OLD SCHOOL – שבעיקר דואגת למוזיקה ולא לאודיופיליה.אין להתעלם מהמחיר הלא נגיש לרבים של 22,000 ש"ח וזה מתחיל ממחיר חול גבוהה – חבל
- בוזנדורפרים של מאסטרו אודיו – שוב לדעתי הסט אפ ובעיקר החדר לא היו אופטימאליים אבל הרושם שלי שזהו רמקול נהדר ומיוחד מאוד.
המחיר בשמיים – שוב חבל שמעטים מאוד יוכלו ליהנות ממינו
- רצפתיים קטנים של NEAT היו ממש כיפיים. אולי עם אלקטרוניקה פחות "גרמנית" הם ישמעו עוד יותר טוב.
אני שמח ש-ORAC חידשו יבוא של החברה המצויינת הזו.
- VIVID דמויי ביצה נשמעו לא רע.
צליל "מודרני" ואודיאופילי שאני לא חובב – אבל יחסית לשאר רמקוליים "מודרניים" הם בלטו מבחינתי.
אפילו בלטו מאוד.
את היילאנד לא שמעתי כי היתי שם פעמים והמוזיקה לא ניגנה.
אצל אורי יפה גם לא הייתה מוסזיקה – בעיקר היה תור לאוזניות ומוזיקת רקע דרך ווילסונים.
לא נורא – maybe next time
דברים פחות מוצלחים בסאונד מבחינתי:
- B&W אני לא יודע איך הם מבחינת איכות אבל אני מעיד שהם יודעים לנגן חזק מאוד.
גם רצפה וכל הכיסאות בחדר בו הצגנו יכולים לחתום על זה
- בורמייסטר – שמעתי 3 פעמים ובכל פעם קטעים שונים – ובכל הפעמים זה לא ניגן טוב מבחינתי.
לא יודע לתאר את זה בדיוק – אבל מיד היה לא טוב, מיד טרבל ובס לא היו מחוברים ושונים באופי........... וכו'.
גם את האחרים לא ממש אהבתי והם התחלקו מבחינתי בטווח של "לא לטעמי" עד ל-"ממש לא טוב".
אבל שוב – אל תשקחו איזה סוג סאונד אני אוהב.
עשיתי סיבוב מהיר בביתנים של ווידאו – כמות מסכים הייתה אין סופית ומרוב המידע המוח שלי נחסם כמעט מיידי – כך שמסכנות של ממש אין לי.
אני רוצה לדבר על האירגון:
אין ספק שעבודה שעשו המארגנים הייתה מדהימה. ואני מדבר על מרטין ועופר (לא יודע מי עוד עבד על סה).
אני ממש – אבל ממש - הופתעתי ונהניתי לראות את המקצועיות כמעט של כל המציגים. גם באודיו וגם בווידאו.
תכנון, עיצוב, מחשבה, השקעה, נוכחות של בכירים.
ביתנים של פיוניר ושל B&W היו ממש פלא תכנוני ועיצובי.
ועובדה של בורמייסטר הביאו נציג החברה מבחינתי לא פחות ממדהימה.
גם באודיו מציגים לא התפרעו ועשו סידור חכם ויעיל והדגמות ממש מקצועיות.
אני חושב שרק אצל מנדי סאבו הסידור היה ממש לא אופטימאלי.
כל הכבוד לכולם.
אני מניח שלא רבים ראו – אבל כאשר התחילו לפרק את הכל - גם שם הכל היה מתוכנן ומאורגן – אריזות, סידורים, הובלות וכו'.
מדהים.........
כמות סלסבס שהיו בתערוכה הינה מרשימה.
אני חושב שלא ניתנה להם הזדמנות לבחון ברצינות את החדר ווינטאג' ולהתרשם מעמרכת שניגנה שם – אבל אולי הלוז שלהם הכתיב "ריצה מהירה" בין כל הביתנים – אני פשוט לא יודע.
היה מרענן לראות נוכחות של 2 גורמי "אקוסטיקה" רציניים.
הם הביאו גם מוצרים נהדרים וגם ידע.
אלו האנשים שביליתי איתם הכי הרבה זמן – אני מדבר על עידו (שהיה בחדר של איגל סאבו ומסתבר שאנו מכירים כבר מלפני כמה שנים) ועם יואב שדמה (והבחור שעובד איתו – ירון?) שהיה בחדר של יאיר תמם ומסתבר שעובד אצלו עם מגבר HK סיטיישן כמו שלי
![:-]](./images/smilies/happy02.gif "חיוך ענק"){kind=small}
אין ספק שהם יודעים מה הם מדברים ואני שמח שהם מביאים אלינו מוצרים טובים במחירים די נגישים (עדיין לא 100 ש"ח אבל לא אלפי $$$$).
עוד לגבי הארגון – לא היה רושם שהפעם חלק של אודיו היה ממש לא גדול.
כנראה שזה רושם מוטעה כי עופר אמר שמבחינת כמות המציגים היה יותר מפעם שעברה.
הסבר שלי – לעומת 2 ביתנים ענקיים ועמוסים אנחנו פשוט הלכנו לאיבוד.
וכמו בפעמים הקודמות – לא לכל המבקרים היה ברור לגמרי שישנה קומה שלישית.
היה מאוד בולט לעין שקומה 1 בביתן של אודיו הינה הכי עמוסה – לכן למציגים מסחריים לדעתי שווה להתעקש להיות דווקא שם.
לסיכום – הייתה תערוכה מצויינת, מאורגנת היטב ועם תצוגות מקצועיות מאוד.
כל הכבוד לכל המארגנים ולכל המציגים.
אני בטוח שקהל נהנה והיה שווה לבקר שם.
