חברים, אני לא מבין מה ההתלהמות. הנושא פשוט מאוד, ומתבסס על עקרונות פיזיקליים של החומר.
פוספורים (תאי הגז) במסכי פלזמה מכילים חומר כימי שתכונותיו משתנות לאורך חיי המסך. כאשר המסך חדש, החומר מאוד פעיל ורגיש (במקום אחד קראתי שמשווים את זה באופן מטאפורי לילד קטן מלא אנרגיה והיפראקטיבי), אך ככל שהחומר "מתבגר", הוא מתייצב ונהיה פחות רגיש.
לשמחתנו, התבגרות תאי הגז איננה לינארית, כלומר - רוב ההתבגרות מתרחשת בכ-100 שעות הפעילות הראשונות של המסך (ולכן גם צרכנים שמזמינים אנשי כיול מקצועיים אליהם הביתה לכייל את הטלוויזיה עושים זאת לאחר 100 השעות הראשונות, כדי שהכיול יהיה לאחר שהתצוגה התייצבה). לאחר 100 השעות הראשונות החומר ממשיך להתבגר לאורך חיי המסך, אבל בקצב איטי לאין שיעור כך שיעברו
שנות צפייה רבות לפני שיהיה אפילו השינוי המזערי ביותר בתכונות התצוגה (ולכן אפשר להתייחס לזה כ-non-issue).
בהתאם, ניתן לומר שרגישות המסך לצריבה (בין אם היא קיימת בדגם שקנית או לא) היא קריטית ב-100 השעות הראשונות בלבד (ולכן מומלץ לבצע "הרצה" - ארבעה ימים רצופים שהטלוויזיה דולקת על ערוץ כלשהו ללא לוגו). לאחר מכן, ניתן להנות מהטלוויזיה פחות או יותר ללא חשש, ובמקרים נדירים שתהיה
צבירה לאחר מכן היא תהיה זמנית בלבד ותעלם מעצמה תוך זמן קצר מבלי שצריך לעשות כלום, או שניתן לזרז את זה באמצעות מנגנון השטיפה שמובנה בטלוויזיה.
בגדול, אין צורך לחשוש מזה אם מתנהגים כראוי. לצערי, אנשים כל כך נרתעים מהמילה "הרצה", שאף חנות, יבואן, יצרן או ספק מוכן להמליץ לעשות כזה דבר, וכולם טוענים שאין צורך (מה שעקרונית נכון, כל עוד ב-100 השעות הראשונות אתה לא צופה באופן ממושך בתוכן קבוע, ובתוספת הפונקציות הפנימיות של הטלוויזיה להזזת-פיקסלים היצרנים מניחים שלרוב יהיה בסדר). בפועל, המצב קצת שונה. יש אנשים שקונים כזו טלוויזיה, מגבירים על ההתחלה את הקונטרסט למצב דינאמי מזעזע (כמו לתת לילדים ההיפראקטיביים שלנו שטרם התבגרו שוקולד), וצופים בעיקר בערוץ 2. כן, במצב זה יש סיכון מאוד גבוה לצבירה וצריבה. וגם אם לא שמתם קונטרסט מטורף, שוב, תמונה סטטית עלולה להיצבר/להיצרב.
הפתרון מאוד פשוט, קל ויחסית מהיר - בצעו הרצה. גם אם זה אפקט פלסבו, שווה בשביל השקט הנפשי. תחשבו שהטלוויזיה בעצם הגיעה 4 ימים לאחר מתי שהיא באמת. לאחר מכן תוכלו שנים להנות מהטלוויזיה ללא כל חשש ובלי לחשוב פעמיים על התוכן שאתם צופים בו.
בתור מישהו ששנים סגד רק ל-LCD ולא היה מוכן לשמוע על פלזמה, קל לי לומר שזה חיסרון של הטכנולוגיה ולהבין מדוע אנשים שלא חקרו את הנושא לעומק יאמרו לעצמם "מה אני צריך את כאב הראש הזה?", אבל לאחר שהתלמדתי בנושא והשכלתי, השד לא כזה נורא, והוא *לחלוטין* טוב יותר מהחסרונות של מסכי LED. הצבעים מדוייקים, אין מריחות, התמונה אחידה ללא זליגות אור, לא משתמשים בטריקים כאלה ואחרים להגברת הקונטרסט (לוקאל דימינג) שעושים שהכתוביות מופיעות בצבע לבן בסצינה בהירה ובצבע אפור כשהסצינה כהה, בהירות המסך לא משתנה כל 20 שניות בהתאם לתוכן, אין את אפקט "המסך המלוכלך", אין crosstalk בתלת-מימד אקטיבי, והתנועה חלקה וטבעית כמו בקולנוע.
כל החסרונות הללו במסכי LED בעיני עצומים הרבה יותר מעניין ההרצה בפלזמה, לפחות לפי דעתי. כל אחד יעשה את השיקול שלו, אבל כאמור - בתור מישהו שבעשור האחרון סגד רק ל-LCD ו"גילה" לאחרונה את נפלאות הפלזמה, אני ממליץ לכם לא לפחד ולשמור על ראש פתוח.
בהצלחה!
נ.ב. רכשתי במבצע של אלמ Panasonic 65ST50 שמגיעה ביום ראשון וכולי התרגשות!
