יזכור

uris · שליחה #1 20/04/2009 19:12

יזכור
יזכור אלוהים את נשמות אחינו בני ישראל, חללי השואה וגיבוריה, שהומתו שנחנקו ושנקברו חיים, ואת קהילות הקודש שנחרבו על קדושת השם.
יזכור אלוהים את עקדתם עם שאר קדושי ישראל וגבוריו
ויצרור בצרור החיים את נשמתם.

שליחה #2 20/04/2009 20:04

קטע שקראתי באושוויץ-בירקנאו ובטרנבלינקה בתיכון, ומאז כמעט בכל טקס יום השואה בו הייתי (אם לא השתתפתי, קראתי לעצמי ולחבריי, מהזיכרון...)

נזכור / אבא קובנר
נזכור את אחינו ואחיותינו, את בתי העיר ואת בתי הכפר,
את רחובות העיירה שסאנו כנהרות
ואת הפונדק הבודד עלי אורח
את הישיש בקלסתר פניו
את האם בסודרה
את הנערה בצמותיה
את הטף
את אלפי קהילות ישראל על משפחות האדם
את כל עדת היהודים
אשר הוכרעה לטבח על אדמת אירופה מידי הכורת הנאצי.
את האיש שזעק פתאום ובזעקתו מת .
את האשה שחבקה את תינוקה אל ליבה וזרועותיה צנחו.
את התינוק שאצבעותיו מגששות אל פיטמת האם והיא כחולה וצוננת.
את הרגליים
את הרגליים שביקשו מפלט ולא היה מנוס עוד.
ואת שקפצו ידיהם לאגרוף
האגרוף שחפן את הברזל
הברזל שהיה לנשק החזון, היאוש והמרד
והם ברי הלבב
והם פקוחי העיניים
והם שהשליכו נפשם מנגד וידם קצרה מלהושיע.
נזכור את היום.
את היום בצהריו.
את השמש שעלתה על מוקד הדמים
את השמים שעמדו גבוהים ומחרישים
נזכור את תלי האפר אשר מתחת לגנים הפורחים.
יזכור החי את מתיו
כי הנה הם מנגד לנו
הנה ניבטות עיניים סביב סביב
ואל דומי, אל דומי לנו עדי יהיו חיינו ראויים לזכרם.

|אייקון של נר|

sam22 · שליחה #3 20/04/2009 20:17

האמת שאני מעדיף את הגירסא השניה
זו שאומרת שאנחנו נזכור ולא אלוהים

uris · שליחה #4 20/04/2009 20:21

נזכור אנו תמיד , נזכור ולא נסלח , נזכור גם על מנת שדבר כזה לא יקרה שוב לעמנו (ולא לאף עם אחר) ויזכור גם ה' את אלו שנפלו רק בגלל שהם יהודים .

uris · שליחה #5 20/04/2009 20:24

ואגב uriler גם אני הייתי ב"סיור| במחנות מטעם בית הספר , דבר שלא אשכח אף פעם , מה שקראת שם מאוד מרגש.!!

ילדיעפים · שליחה #6 20/04/2009 20:34

לצערי-אני בסיור בשואה מיום הולדתי ועד היום

בשנה החרונה שאבי חלה ודעך,לא פסק מלדבר על אביו שאותו לא ראה יותר ולא ידע את גורלו משהיה בן 17

דיבר רק עליו,לא התייחס אלינו ילדיו,לא אל נכדיו,רק אל אביו-כאילו לא עברו 70 שנה

mulder · שליחה #7 20/04/2009 22:09

ילדיעפים כתב:לצערי-אני בסיור בשואה מיום הולדתי ועד היום

בשנה החרונה שאבי חלה ודעך,לא פסק מלדבר על אביו שאותו לא ראה יותר ולא ידע את גורלו משהיה בן 17

דיבר רק עליו,לא התייחס אלינו ילדיו,לא אל נכדיו,רק אל אביו-כאילו לא עברו 70 שנה
...

למה אתה מתכוון חלה? זה אלצהיימר שלא נדע?

ילדיעפים · שליחה #8 20/04/2009 22:41

לא-היה לו שטיון-זה מה שהסבירו לנו-אבל מה שאני יודע שהוא פשוט לא רצה יותר לחיות

מה שגיליתי בנוסף,שבמשך 70 שנה אחרי שאיבר את כל משפחתו וכל הקרובים,חי חיים כפולים

האחד עם המשפחה שהקים בארץ והשני עם אביו שכל כך העריץ