דברים שכדאי לדעת על הריון

שליחה #1 14/12/2008 11:41

1. הכנה להריון:
בהריון הראשון - הולכים באדיקות לשיעורי ההכנה ללידה.
בהריון השני - לא עושים כלום כי זוכרים עוד מהראשון וממילא זה לא עבד.
בהריון השלישי - מבקשים אפידורל כבר מהחודש השמיני.
2. בגדי הריון:
בהריון הראשון - מקפידים על לבישת בגדי הריון למן הרגע שמגיעה הבשורה החיובית.
בהריון השני - לובשים את הבגדים הרגילים כל עוד אפשר.
בהריון השלישי - בגדי ההריון הם הבגדים הרגילים.
3. שמות:
בהריון הראשון - סורקים בקפידה את כל ספרי השמות.
בהריון השני - מישהו צריך להיקרא ע"ש דודה פרידה המנוחה, לא?
בהריון השלישי - עוצמים עיניים, פותחים ספר שמות אקראי והיכן שנופלת האצבע - זה השם.
4. זמן איכות:
לאחר הולדת הילד הראשון - מפנים זמן סתם להביט על יופיו (או יופייה) המשגע.
לאחר הולדת הילד השני - מפנים זמן רק כדי לוודא שהגדול לא מתעלל בעולל.
לאחר הולדת הילד השלישי - מפנים זמן סתם כדי לברוח קצת מהילדים.
5. ביביסיטר:
בילד הראשון - מתקשרים לביביסיטר כל 5 דקות.
בילד השני - משאירים את המספר הסלולארי וזהו.
בילד השלישי - אם יקרה משהו, שתזמין אמבולנס בעצמה.
6. שקט בבית:
בילד הראשון - משתיקים את כל הסביבה כדי שהוא יוכל לשון.
בילד השני - משתיקים את הסביבה כדי שאת תוכלי לישון.
בילד השלישי - משתיקים את התינוק, כדי שהסביבה תוכל לישון.

שליחה #2 14/12/2008 12:15

זה ככה גם בגידול ילדים, בראשון שומרים עליו שרק לא יפול ולא יקרה כלום. בשני יושבים בצד בגן המשחקים כשהוא משחק. בשלישי שולחים אותו עם מצפן מהבית שילך לבד לגן המשחקים...

שליחה #3 14/12/2008 12:26

אני כרגע בראשונה שלי - ככה שאין לי ניסיון, אבל בתור חוק אני לא עוטף אותה בצמר גפן. אני מאמין שילד שנחנק מהשגחה יתרה לא לומד להסתדר לבד ומאבד את תחושת ההישגיות שבלנסות דברים לבד. כל עוד זה בגבולות הסביר, אתן לה לנסות לפלס את דרכה בחיים בצורה עצמאית ככל האפשר (אם תמיכה בסיסית ממני כמובן, אבל בגבולות הסביר).

שליחה #4 14/12/2008 13:54

Huber,

הילד הראשון, גם אתה ממש מתאמץ (אלא אם כן היית אח גדול וראית את זה בפועל) תמיד מקבל יותר השגחה מכפי שבריא לו.

עכשיו אני מבין שצריך לתת להם ליפול, ולפעמים לחבוט את הראש גם כשאתה רואה שעוד שניה זה יקרה. אחרת, הם נהיים תלותיים בהורים (או באחרים). לפעמים צריך לקבל חבטה ולהזיל דם בשביל ללמוד משהו.

moco · שליחה #5 14/12/2008 14:11

מניסיון אישי וגם של אחרים, אם השלישי(ת) נולד בהפרש ומהווה בן/בת זקונים במלוא מובן המושג, הוא/היא יוצאים הכי מפונקים (אף יותר מהראשון) בגלל שיש להם איזה 4 הורים

שליחה #6 14/12/2008 14:30

אני הייתי בן בכור וההורים שלי דגלו בגישה הזו - ולגביי זה עבד מעולה. כבר בגיל שמונה למשל אמי ליוותה אותי לתחנת אוטובוס ושלחה אותי "לבד" לנסיעה לחיפה (כמובן שבתחנה הסופית חיכתה לי אחותה), אבל באופן כללי נתנו לנו עצמאות רבה ולימדו אותנו להסתדר לבד ולא להיתמך יותר מידיי על עזרת הסובבים אותנו. גישה בריאה שמכינה בצורה נאותה את הילד למציאות.

ד"א - אין יותר מידיי סיכוי שהקטנה שלי לא תקבל איזושהי מידה של פינוק יתר אחרי הכל, היא בכ"ז נכדה ראשונה גם של אימי וגם של חמותי, ככה שנרצה או לא היא מקבל עודף תשומת לב מהסבתות ובעצם היותה ילדה מעורבת (חצי ישראלית חצי ויאטנמית) גם עודף תשומת לב מהסביבה החיצונית.

שליחה #7 16/12/2008 1:01

yanivol · שליחה #8 16/12/2008 14:10

יש לי רושם שהיום הסביבה הרבה יותר מסוכנת מאשר לפני 20 שנה. אני גדלתי עם שדות ולא כבישים מסביב. ולפחות עושה רושם שהיו פחות תקיפות מיניות

AviBiton · שליחה #9 16/12/2008 14:13

yanivol כתב:יש לי רושם שהיום הסביבה הרבה יותר מסוכנת מאשר לפני 20 שנה. אני גדלתי עם שדות ולא כבישים מסביב. ולפחות עושה רושם שהיו פחות תקיפות מיניות
...

הזמנים השתנו מאד, ומה שלפני 20-30 שנה היה לגיטימי יכול להחשב היום כרשלנות.

שליחה #10 16/12/2008 14:14

yanivol - לא היו פחות תקיפות, היו פחות דיווחים על תקיפות.

גם אני גדלתי עם שדות מסביב (חמורים/סוסים ופרות היו דבר נפוץ באיזור), ואשמח גם אם הילדים שלי יזכו לראות קצת מעבר לחיי עיר טיפוסיים, הבעייה שכיום למצוא בית ביישוב קהילתי במחיר שפוי באיזור שלנו זו משימה לא קלה.