אין צורך בכבל קואקסיאלי ובטח שלא של כבלים (שיש לו עכבה של 75 אוהם) עבור חיבור רמקולים.
הנושא שנוי מאוד במחלוקת.
תעשה חיפוש, דנו, רבנו, חסמנו, נחסמנו, התאוששנו ועברנו הלאה כבר על הנושא הזה אינספור פעמים.
יש ששומעים הבדלים ויש שלא.
אתה חייב לנסות בעצמך.
מה התקציב בכלל ?
MartinHSabag כתב:אין צורך בכבל קואקסיאלי ובטח שלא של כבלים (שיש לו עכבה של 75 אוהם) עבור חיבור רמקולים.
הנושא שנוי מאוד במחלוקת.
תעשה חיפוש, דנו, רבנו, חסמנו, נחסמנו, התאוששנו ועברנו הלאה כבר על הנושא הזה אינספור פעמים.
יש ששומעים הבדלים ויש שלא.
אתה חייב לנסות בעצמך.
מה התקציב בכלל ?
...
75 אוהם זה התנגדות נוראית לא?
מה הכבל הקרוב ביותר לאידיאלי (כי בטח אין אידאל)?
התקציב לכבלים בגבול ההגיון אבל אין בעיה להשקיע
סך עלות המערכת כ-5000 שקל
בגדול, ככל שהכבל עבה יותר זה טוב יותר (הכוונה לעובי המוליך ללא הבידוד). מכיוון שהזרם שעובר לרמקולים תלוי בהספק היציאה מהמגבר ובעכבת המשוקפת של הרמקולים הרי שהעובי צריך להיות בהתאם, כדי לא לגרום להפסדי הספק על החוטים. כמובן שהחוטים מעבירים זרם AC בתדרים של 20HZ עד 20KHZ ולכן קיימת תופעת ה SKIN EFFECT. זרם AC נוטה לזרום על מעטפת החוט ואינו משתמש בכל שטח החתך של החוט. עובי המעטפת המוליכה תלויה בתדר העובר. ככל שהתדר גבוהה יותר - כך קטן עובי המעטפת המוליכה, מה שגורם לעליה בהתנגדות החוט בתדרים גבוהים. חוטים בעלי קוטר עבה הם מן הסתם בעלי שטח מעטפת גדול יותר ומקלים על מעבר התדרים הגבוהים. כל זה בעצם הוא מודל של חשמלי של סליל בעל השראות. השראות גדולה = חוט דק. לכן עלינו לדאוג להשראות הנמוכה ביותר שאפשר (חוט עבה) כדי לשמר את חתימת צלילים כפי שהיא וללא קיצוץ של התדרים הגבוהים. זאת הסיבה שה"מקצוענים" האמתיים מחברים שני זוגות חוטים לאותו הרמקול "GANGED WIRING" מה שמכפיל את שטח המעטפת של החוטים ואמור לשפר את העברת ההספק בצלילים הגבוהים פי 2. ישנם גם חוטים מאוד יקרים המיוצרים בשיטת חוטי ליצה. זהו חוט מרובה גידים שהגידים בו מבודדים האחד מהשני לכל אורכו ומולחמים רק בקצוות כאגודה אחת. החוטים הללו בעלי רוחב פס משופר מאוד לתדרים גבוהים מכיוון שסכום שטחי המעטפת של כל הגידים המבודדים הרבה יותר גדול מחוט רב גידי ללא הבידוד בין הגידים. יש הטוענים ששימוש בחוטי ליצה משפר את פירוט הצלילים (סובייקטיבי לחלוטין).
אחרי ההסבר הזה העניין תלוי אך ורק בסוג המערכת שיש לך ועד כמה "השריטה" לאיכות עמוקה אצלך. אני אישית השתמשתי במערכת שלי (100W לערוץ) בחוטי רמקול (לא ליצה) רב גידי בקוטר 4 מילימטר ואני נהנה מכל רגע. כמובן שבחרתי חוטי נחושת מוגני קורוזיה שיהיו עמידים לאורך זמן (סביר). תוכל למצוא סוג כזה של חוטים בכל חנות מקצועית של סטראו. זכור רק לחתוך את החוטים באורך שווה לשני רמקולים (ימין ושמאל) כדי לשמור על איזון בהספק ורוחב הסרט. אני לא ממליץ לך לצפות את קצות החוטים בבדיל מכיוון שעם הזמן הבדיל נוטה להתחמצן (בשכבה העליונה) ומעלה את ההתנגדות של החוטים (העניין חשוב שבעתיים במערכות עם הספקים גבוהים (מאות ואטים ומעלה). תן לטרמינלים ברסיבר וברמקולים "לצבוט" היטב את הגידי הנחושת ללא "הפרעה" של בדיל.
בהצלחה.
נ.ב.
אין שום משמעות או יתרון לכבל קואקסיאלי בחיבור לרמקול מכיוון שעכבת הרמקולים היא נמוכה מאוד ביחס לקו התמסורת הקואקסיאלי. רמקולים הם בסדר גודל של אוהמים בודדים לעומת הקואקס עם עכבת של 50 או 75 אוהם. הקואקס נועד לסכך מרעשים כאשר עובדים באותות חלשים מאוד ורגישים להפרעות מה שלא נחוץ בקווי העברה לרמקול שבהם ההספקים גבוהים בכמה וכמה סדרי גודל. כל קו תמסורת דו גידי יהיה טוב באותה מידה כמו קו תמסורת קואקסיאלי עבור רמקולים. חבל על הכסף.
chalmh כתב:בגדול, ככל שהכבל עבה יותר זה טוב יותר (הכוונה לעובי המוליך ללא הבידוד). מכיוון שהזרם שעובר לרמקולים תלוי בהספק היציאה מהמגבר ובעכבת המשוקפת של הרמקולים הרי שהעובי צריך להיות בהתאם, כדי לא לגרום להפסדי הספק על החוטים. כמובן שהחוטים מעבירים זרם AC בתדרים של 20HZ עד 20KHZ ולכן קיימת תופעת ה SKIN EFFECT. זרם AC נוטה לזרום על מעטפת החוט ואינו משתמש בכל שטח החתך של החוט. עובי המעטפת המוליכה תלויה בתדר העובר. ככל שהתדר גבוהה יותר - כך קטן עובי המעטפת המוליכה, מה שגורם לעליה בהתנגדות החוט בתדרים גבוהים. חוטים בעלי קוטר עבה הם מן הסתם בעלי שטח מעטפת גדול יותר ומקלים על מעבר התדרים הגבוהים. כל זה בעצם הוא מודל של חשמלי של סליל בעל השראות. השראות גדולה = חוט דק. לכן עלינו לדאוג להשראות הנמוכה ביותר שאפשר (חוט עבה) כדי לשמר את חתימת צלילים כפי שהיא וללא קיצוץ של התדרים הגבוהים. זאת הסיבה שה"מקצוענים" האמתיים מחברים שני זוגות חוטים לאותו הרמקול "GANGED WIRING" מה שמכפיל את שטח המעטפת של החוטים ואמור לשפר את העברת ההספק בצלילים הגבוהים פי 2. ישנם גם חוטים מאוד יקרים המיוצרים בשיטת חוטי ליצה. זהו חוט מרובה גידים שהגידים בו מבודדים האחד מהשני לכל אורכו ומולחמים רק בקצוות כאגודה אחת. החוטים הללו בעלי רוחב פס משופר מאוד לתדרים גבוהים מכיוון שסכום שטחי המעטפת של כל הגידים המבודדים הרבה יותר גדול מחוט רב גידי ללא הבידוד בין הגידים. יש הטוענים ששימוש בחוטי ליצה משפר את פירוט הצלילים (סובייקטיבי לחלוטין).
אחרי ההסבר הזה העניין תלוי אך ורק בסוג המערכת שיש לך ועד כמה "השריטה" לאיכות עמוקה אצלך. אני אישית השתמשתי במערכת שלי (100W לערוץ) בחוטי רמקול (לא ליצה) רב גידי בקוטר 4 מילימטר ואני נהנה מכל רגע. כמובן שבחרתי חוטי נחושת מוגני קורוזיה שיהיו עמידים לאורך זמן (סביר). תוכל למצוא סוג כזה של חוטים בכל חנות מקצועית של סטראו. זכור רק לחתוך את החוטים באורך שווה לשני רמקולים (ימין ושמאל) כדי לשמור על איזון בהספק ורוחב הסרט. אני לא ממליץ לך לצפות את קצות החוטים בבדיל מכיוון שעם הזמן הבדיל נוטה להתחמצן (בשכבה העליונה) ומעלה את ההתנגדות של החוטים (העניין חשוב שבעתיים במערכות עם הספקים גבוהים (מאות ואטים ומעלה). תן לטרמינלים ברסיבר וברמקולים "לצבוט" היטב את הגידי הנחושת ללא "הפרעה" של בדיל.
בהצלחה.
חנן, התופעות שאתה מדבר עליהן בטלות בשישים בתחום השמע, אין צורך להלחיץ אנשים סתם, מעבר לזה אני מסכים לגבי LITZ WIRE, רק שזה ממש סיוט להלחים אותם.
ולשואל המקורי - במקרה שלך כבלים איכותיים יותר לא ממש ישפיעו על התוצאה אז חבל על הכסף.
אתן לך דוגמה מהחיים. נניח שאנחנו רוצים להעביר אל הרמקול את כל תחום השמע עד 20KHZ. חישוב פשוט מראה שעל מנת לקבל הענות שווה של 0DB בין התדר הנמוך ביותר לתדר 20KHZ נדרש חוט מספר 18AWG בקוטר של 1 מילימטר (40 אלפיות האינטש). בחוט זה ההתנגדות לDC ולAC בתדר 20KHZ שווה. כל חוט דק יותר (בהנחה שעביו מתאים לגודל הזרם הזורם אל הרמקולים) יחתוך את התדרים הגבוהים מכיוון שעובי המעטפת הדרושה גדולה מרדיוס החוט. אני מניח שהתכוונת "בטל בשישים" לגבי חוטי רמקול עבים יותר מ-1 מילימטר קוטר.
מי שמעוניין במחשבון אינטרנטי לשחק קצת עם המספרים בלי להיות "מוהנדס" מוזמן לבקר באתר http://daycounter.com/Calculators/SkinE ... ator.phtml
תהנו.
חנן,
מערכת מנצחת תלוייה בטיב המחט ואפשר גם אפשר לחברה למחרשה.
תחי המחרשה !!!
נראה לי שיש בלבול במושג ההתנגדות של כבלי קואקס. המספר 75 אוהם שמוצמד להגדרת כבל הקואקס לא מגדיר את ההתנגדות של הכבל. ההתנגדות האוהמית של הכבל נשארה נמוכה כמו כל חוט חשמלי אחר לפי העובי של המתכת (הנחושת) ואורך הכבל כך שתאורטית אפשר לחבר כבל קואקס גם כחיבור לרמקול.
ההגדרה של ה 75 אוהם למעשה אומרת שאם נחבר נגד של 75 אוהם בקצה אחד של כבל הקואקס אז כל אות חשמלי שיכנס בקצה השני של הקואקס יראה את ה 75 אוהם שנמצא בקצה הראשון. והכי חשוב, ללא תלות בתדר שעובר בכבל.
למעשה הכבל משקף נאמנה את ה 75 אוהם ששמנו בקצה אחד כך שמקור האות לא מרגיש שיש לו כבל בדרך.
במילים פשוטות, כבל קואקס שמוגדר 75 אוהם הוא באמת מייצג 75 אוהם אבל רק אם שמו לו בקצה השני 75 אוהם.
לגבי חיבור קואקס לרמקולים, לא נראה לי שיש בזה יתרון כי ההתנגדות האומית של הקואקס לא נמוכה מחוטי רמקול אחרים. מכיוון שאין ביטחון שאחת מיציאות המגבר לכיוון הרמקולים מחוברת לקו אפס (שסי או הארקה אחרת) זה שולל את היתרון של הסיכוך להורדת רעש.
גם הקיבול של חוט רמקולים רגיל נמוך מהקיבול שמראה כבל קואקס מה שמוסיף עוד כמה נקודות זכות לחוט הרגיל.
עלה לי רעיון להשתמש בכבלים של הוט שהם עם סיכוך גבוה עם הנחושת, זה אפשרי?
