מתקינים רשת בבית, יש רשתות רק ליונים ויש כאלה צפופות יותר שמרחיקות גם מיינות.
חפש באזור שלך "מרחיקי יונים" יקפוצו לך נותני שירות.
עשיתי אצלי וזה פתר 95% מהבעיה.
ואתה רואה במדינה איזה גוף שיפתור את הבעיה?
היה אפשר כשרק התחילו להתרבות בארץ המיינות והדררות, ששניהם מין פולש ואלים כלפי הציפורים המקומיות, שנעלמו כמעט לגמרי מהנוף.
היום? רק אולי מבצע מטורף של השמדת הביצים בקינים שלהן.
לפני יומיים התחלנו לשמוע מבחוץ גוזל של מיינה.
לגוזלים של מיינה יש קול מאד ספציפי שהם עושים, אז הבנו מזה שיש כאן באיזור קן, ושהייתה בקיעה של גוזל.
היום בבוקר ירדתי למטה כדי לחפש באיזה דירה נמצא הקן והגוזל,
ואחרי 10 דקות מצאתי.
מתברר שזה לא בבניין, אלא על עץ.
זה מאד חריג אצל מיינות שהקן על עץ,
כיוון שכמו היונים, הם התרגלו לקנן ב-חורים בקירות של בניינים,
וכבר לא ממש נמשכים לעצים..
הסיבה שהם מקננים עכשיו על עץ, היא בגלל שכמו שאמרתי בהתחלה,
כל הבניינים כאן בסביבה דאגו לסתום את כל החורים שהיו בקירות,
כדי לא לאפשר קינון של ציפורים בתוך הקיר.
בכל מקרה,
התכנון המקורי שלי היה למצוא באיזה דירה הקן,
ואז ללכת לשם, להסביר למי שגר שם שיש להם קן בדיוק מחוץ לדירה,
ואז אם הם יסכימו, לקחת את הגוזל ולהעביר משם למקום מספיק רחוק.
אבל כיוון שזה על עץ, זה ממש לא נגיש..
אז אנחנו תקועים עכשיו גם עם הרעש של שני ההורים המרעישים, +הגוזל העוד יותר מרעיש שלהם.
אם הייתה דרך פשוטה להגיע לגובה העץ הייתי לוקח את הגוזל משם למקום אחר
טכנית, אנחנו פולשים מרחב המחייה של חיות הטבע.
נכון, מיינה היא מין פולש, אבל במקרה שלה, זה אחד המקרים הבודדים בארץ שהוא כתוצאה משינויי אקלים ולא סחר בבעלי חיים.
גם לנו יש מיינות (2 זוגות לכל הפחות שכל אחד מטפח גוזלים) ולפחות 2 להקות דררות שהשתלטו על חורשת אורנים קיני ענק (ותאמין שהן מרעישו הרבה יותר ממיינות), זוג עורבנים מאוד לא סבלני ובטח שלא שקט ולהקת עורבים קטנה שמבקרת פעם ביום לקראת שקיעה ולוקח להם זמן עד שנרגעים לקראת שינה, כמה זוגות בולבולים שעושה שמות לשסק, ואנחנו כבר מסתכלים על עץ האפרסק שלנו שעומד להפוך לחגיגה לכולם + עטלפים (שהם בניגוד לאחרים מאוד שקטים) ובזה אדומה עם שני גוזלים גם כן, מאוד מרשימה ומאוד קולנית אם מי מהסובבים מציק לקן שלה.
הדוכיפתים והשלדגים, גם מבקרים פה, ויש לילות שקשה יותר כשהינשופים הצעירים לומדים את הקריאות של המבוגרים, אבל זה נמשך בערך שבוע-שבועיים בשנה, ככה אנחנו יודעים שהם גדלו ועזבו את הקן.
יותר מכל, מפריע צרורות הירי מהישובים הערבים מסביב, בין אם חגיגה ובין אם חיסול ובין אם פעולה של צה"ל בטולכרם...
הנקודה היא שאפשר להסתכל עליהם כעל מזיקים, או כעל בעלי חיים שמנסים לשרוד בסביבה כשהעיור מצמצם להם את שטחי המחייה.
אולי בגישה פחות לוחמנית, בטח כלפי זוג שהתמקם על עץ (לרוב מפריע לאנשים הליכלוך, פחות ה"רעש" של הציפורים), תמצאו גם שלווה.
את כל חיי הצעירים העברתי בעיירות וערים סואנות, ולרוב היה גם בסיס חיל האוויר להוסיף לאווירה הכללית.
אני מאוד נהנה מהרעש מסוג זה, גם כשמדיר שינה מעיני, ויהיה לי קשה מאוד לחזור לצלילי העיר. אולי חוץ מהצרורות...
אני מנסה מאוד לא להשמע שיפוטי כלפי הפוסט, כי המטרה היא לא לשפוט אותך, על זה שאתה מנסה להיפטר מהמיינות, אבא שלי ניסה והצליח (הרס להן את הקן), אלא אולי לנסות לגרום לך להבין שזה גם פרק זמן קצר בשנה וגם אולי, אפשר להנות מלהקשיב להן, חוץ מהצווחות כשיש סכנה לקן, כמובן.
מקווה שתמצא נחת ותזכה לראות את הגוזל עוזב את הקן, ואיתו תחזור השלווה.
ufffnick כתב:
גם לנו יש מיינות (2 זוגות לכל הפחות שכל אחד מטפח גוזלים) ולפחות 2 להקות דררות שהשתלטו על חורשת אורנים קיני ענק (ותאמין שהן מרעישו הרבה יותר ממיינות), זוג עורבנים מאוד לא סבלני ובטח שלא שקט ולהקת עורבים קטנה שמבקרת פעם ביום לקראת שקיעה ולוקח להם זמן עד שנרגעים לקראת שינה, כמה זוגות בולבולים שעושה שמות לשסק, ואנחנו כבר מסתכלים על עץ האפרסק שלנו שעומד להפוך לחגיגה לכולם + עטלפים (שהם בניגוד לאחרים מאוד שקטים) ובזה אדומה עם שני גוזלים גם כן, מאוד מרשימה ומאוד קולנית אם מי מהסובבים מציק לקן שלה.
הדוכיפתים והשלדגים, גם מבקרים פה, ויש לילות שקשה יותר כשהינשופים הצעירים לומדים את הקריאות של המבוגרים, אבל זה נמשך בערך שבוע-שבועיים בשנה, ככה אנחנו יודעים שהם גדלו ועזבו את הקן.
ואצלנו, החברה להגנת הטבע כבר לא באמת מגינה, אלא רק סופרת את הפרטים המסתובבים בו, ומדווחת מי עלתה בדירוג ומי ירדה, כאילו זה מצעד פזמונים של ציפורים. היא יותר החברה לספירת הטבע.
...
אם כי, לדעתי, החברה להגנת הטבע היא יותר סוכנות טיולים מאשר עיסוק בהגנת הטבע.
ככה זה כשממנים פרוטקציונרים ומקורבים חסרי כישורים לנהל את כל הגופים האלו.
לא כל כך מבין איך נפטרתם מהקן? אני לראשונה נתקלתי באחת עקשנית. לדעתי יש לה קן איפושהו מעל חלון הממ"ד שלי. לא רק שאני חא יכול להגיע לקן, אני גם לא יכול להוציא אף איבר מהחלון\תריסים. היה אצלי בעל מקצוע שבוע שעבר שהוציא את היד שלו מבין התריסים. הוא חטף מכה כזאת מהציפור שאני בטוח שהוא לא היה מעיז להוציא שוב איבר החוצה. כשאני "משחק" איתה עם התריסים היא עושה לי קמיקזות לתוך התריס. הוציאתי מקל פלסטיק מהחלון והיא נתנה לו מכה חזקה מאוד שהגשתי אותה טוב טוב באיזור האחיזה שלי של נמקל.
אם הייתי רוצה להיפטר ממנה, רק בעל מקצוע. לא הייתי מעיז לעשות זאת בעצמי.
