Etzinger. יצרנית מטחנות וסכינים מליכטנשטיין שהייתה שותפה לתכנון של המטחנות מסדרת Sette של Baratza ומספקת להן את הסכינים. החברה מייצרת גירסה משלה למטחנות האלה, כולל דגם בשם etzMAX-lightW (שמות זה לא הצד החזק של החברה הזו) שעולה פי 5 מה-Sette 270Wi, וכשרואים אותו מקרוב אפשר להבין למה. מדובר במטחנה בסטנדרט איכות בניה וחומרים גבוה ביותר. גם מבחינת מימדים היא די מפלצת בהשוואה לסטה, או לפחות מרגישה ככה. לצערי הם לא יכלו לחבר אותה לחשמל ולהפעיל אותה. היה מעניין לשמוע כמה הנעת הרצועה שלה שקטה יותר מגלגלי השיניים הרועשים שאני מכיר מה-270Wi.
יש להם גם מטחנה ידנית שולחנית בשם etzMAN-W עם עיצוב דומה ועם שקילה אוטומטית (כן, במטחנה ידנית). פחות השתכנעתי מהתצורה שבה הידית אופקית ומקבילה לקרקע, בדומה למטחנות ידניות שמחזיקים ביד. גם הפתיע אותי שלמרות הידית הארוכה עדיין צריך להפעיל מאמץ לא זניח. ידית אנכית כמו ב-HG1 של וובר היא לדעתי פתרון יותר הגיוני למטחנה ידנית שולחנית.
מוצר מעניין נוסף שלהם הוא etz-l, מאין מתקן דחיסה קומפקטי לקפסולות רב פעמיות תואמות-נספרסו. ההכנה מאוד פשוטה ונוחה, והקפסולות משתמשות בסוג של בסקט/רשת שמיוצר עבורם ע"י VST. הקיבולת עדיין מזערית - 5 גרם ולכן אני לא בספק אם יש כאן בשורה גדולה מבחינת התוצאה.
הייתה לי שיחה מעניינת עם המנכ"ל והמייסד של החברה, כריסטיאן אצינגר. הוא הסביר לי למשל מה הסוד לכך שבמטחנות שלהם (כולל בכמה ידניות) וב-Sette אין כמעט אף פעם בעיות של חשמל סטאטי. מסתבר שהסיבה היא הצורה והרוחב של החריץ שבו עובר הקפה כשהוא יורד מהסכינים אל היציאה. הקאטצ' הוא שזה גורם לחצי גרם עד גרם אגירה. מבחינתו זה מחיר ששווה לשלם כי הדגשים שלו כיצרן הם חווית שימוש כמה שיותר נקייה וטובה, ואגירה כזו לדעתו לא מורגשת ממילא ע"י רוב המשתמשים. הוא משוכנע שבטעימה עיוורת לא אצליח להבדיל בין שוט מ-18 גרם קפה שבו יש גרם אגירה לבין שוט שבו כל הקפה חדש. אולי אנסה את זה מתישהו. לא בטוח שהוא טועה.
Ceado. פחות עניינו אותי המטחנות שלהם (מסיבות של תקציב וריבוי מטחנות), אבל הופתעתי מאוד לטובה מהדריפר החדש שלהם, ה-Hoop. מדובר בדריפר no-bypass שמשתמש בפילטרים של אירופרס, אבל עם תהליך שימוש פשוט להפליא בהשוואה לכל דריפר שניסיתי ועם תוצר ללא פשרות. פשוט מוצר מדהים בפשטותו. מפרקים את החלק הפנימי, מניחים פילטר נייר, מבריגים, מרטיבים את הפילטר, ואז מוסיפים 12 גרם בטחינה למקינטה. מוזגים 300 מילילטר מים רותחים לטבעת ההיקפית ומחכים כמה דקות. המים זורמים בקצב מושלם ממספר חורים בהיקף של הטבעת הפנימית. אין צורך בקומקום גוסנק או מתכונים מיוחדים. אני מניח שאפשר לסבך את העסק אם רוצים, אבל הקפה שמתקבל כל כך טעים שאני באמת לא רואה סיבה. ביקשתי לרכוש Hoop והסבירו לי שהם לא מוכרים אותו, אבל הסכימו לתת לי אחד. ניסיתי אותו עם קפה נטול קפאין של מנהטן (עוד giveaway) והתוצאה - תענוג.
Meticulous. מה עוד אפשר לכתוב על מכונת המנוף-ללא-מנוף הזו? לפחות ברמת התפעול והעיצוב היא מרשימה לא פחות במציאות מאשר בסרטונים. האפליקציה והנדסת האנוש ברמה גבוהה ביותר, היכולות מבחינת שליטה על פרופילים של לחץ וזרימה שניים רק למכונות של דיסנט (שמאפשרות גם שליטה על טמפרטורה תוך כדי השוט), אבל מבחינת עיצוב, שקט ומחיר המטיקולוס משאירה את הדיסנט במראה האחורית. אני מאוד מקווה שכחברה חדשה הם יצליחו להתמודד עם כל האתגרים הלוגיסטיים של ייצור, שילוח, תמיכה וכו'.
שתי תובנות מעניינות שקיבלתי בשיחה בהדגמה. הראשונה הוא שהם מתכוונים לפתור את הצורך בריקון המים (purge) לאחר השוט באמצעות ה-Matrix shower screen שיהיה תוסף אופציונלי למכונה. הוא מעביר מים רק תחת לחץ ולכן מים שלא נחלטו לא ישבו על העוגיה אלא יישארו מעל ה-shower screen, מה שייאפשר לנתק את הפורטהפילטר ללא purge. העוגיה אמנם לא תהיה יבשה, אבל לפחות לא ישפכו מים מסביב, כמו למשל שקורה עם הפלייר 58 אם מתנקים את הפורטהפילטר מיד אחרי השוט. לדעתי זה תוסף חובה למי שרוכש את המכונה. התובנה השניה היא שהקיבולת של המכונה היא 150 מ"ל מים, וזה צריך להספיק לשני שוטים כפולים, או לכארבעה סינגלים. בשילוב עם קומקום שמשמר טמפרטורה יש סיכוי לקבל וורקפלו די מהיר שמתאים אפילו לאירוח, להוציא את עניין הקצפת החלב שחסר במכונה הזו.
1Zpresso. סוף סוף יצא לי לשחק עם ה-X-Pro הקומפקטית ועם ה-K-Ultra שמחליפה את ה-K-Plus. מבחינת איכות הבניה, או ליתר דיוק התחושה ביד, לא התרשמתי מה-X-Pro. אמנם יש לה גלגל שינוי עובי טחינה חיצוני, אבל הוא מרגיש זול בהשוואה לדגמים היקרים יותר, ולצורך העניין גם בהשוואה ל-Kingrinder K4/K6. הייתה שם גם גירסה עם מיכל מגנטי בשם X-Pro Ultra, אבל מלבד המיכל לא ראיתי שום שינוי. ה-K-Ultra מרגישה כמו הכלאה של הדגמים הקודמים בסדרה עם תוספת של קימורים מעוגלים. היא נראית ומרגישה מעולה, אבל חבל שאי אפשר לדעת באיזה סיבוב גלגל עובי הטחינה נמצא (בניגוד למשל ל-J-Max ול-K4/K6). היא גם לא כוללת את הבליינד שייקר שהגיע עם ה-K-Plus ולדעתי היה די חסר תועלת. בסה"כ נראית כמו מחליפה ראויה מאוד, אבל לא מטחנה שתגרום לי לרצות להחליף את ה-K-Plus שלי.
Timemore. היו להם בתצוגה שתי מטחנות זהות לאלה שהזמנתי בקיקסטרטר - 078s בצבע לבן, ו-078 בצבע שחור. המטחנות שקטות להפליא, נראות ומרגישות נהדר. ממש היי אנד. טחנתי עם ה-078s בעובי הטחינה המינימלי ולפחות לפי מישוש התוצאה לא מספיק דקה לקפה טורקי. לא שהם טוענים אחרת או שהיו לי ציפיות בנושא. ה-K6 תמשיך כנראה להיות המטחנה שלי לטורקי. שאלתי אותם לגבי הטענה שהזווית של ההופר גורמת לפי חלק מהביקורות לפולים לא לרדת, בעיקר אם הם לחים מ-RDT. ההסבר שלהם היה שזו פשרה כתוצאה מהופר עם פרופיל נמוך ושבד"כ הבעיה הזו לא קורית. שאלתי גם לגבי התועלת במשחק עם RPM. לטענתם RPM נמוך נותן טחינה יותר אחידה עם פחות פיינס וצלילות טעמים גבוהה יותר, ו-RPM גבוה נותן יותר פיינס ויותר מורכבות. מנגד שמעתי טענות מאחרים שאלה המאפיינים לשינוי RPM במטחנות עם סכינים קוניות ושבמטחנות עם סכינים שטוחות ההבדל העקרי שמקבלים הוא בעובי הטחינה, לא בהתפלגות העובי שלהם. נחיה ונראה.
DiFluid. על הרפרקטומטר והמשקל של החברה אוכל לכתוב בקרוב כשאקבל אותם (אני חסר תקנה). המוצר שעניין אותי בדוכן שלהם היה ה-Omni. מדובר במכשיר שמאפשר לבדוק דגימות של קפה טחון ולקבל בדיוק ובעקביות את רמת הכהות שלהם לפי סקאלת Agtron, ובקצת פחות דיוק ועקביות את התפלגות עובי הטחינה. המהירות שבה מקבלים דיאגרמה עם ניתוח כזה מרשימה. העקביות קצת פחות. להשוואה, שתי בדיקות עם אותה דגימה נתנו גודל גרגיר ממוצע של 680 ו-760 מיקרון. מספיק קרוב? למוצר שעולה 900 דולר אני לא בטוח. מעניין יהיה לראות את הדור הבא שלו (או את הביצועים אחרי כמה עדכוני תוכנה).
Hario. ה-W60 הוא דריפר שמאפשר לעבוד עם פילטר נייר רגיל (כמו V60) או עם פילטר רב פעמי שמגיע עם המוצר. אהבתי יותר את התוצאה עם פילטר הנייר ולא לגמרי ראיתי מה האטרקציה במצב השני. לדעתי המוצר הזה הוא קצת גימיק. כן שמחתי שהייתה לי הזדמנות לשאול שאלות את נציג החברה. אז לא, אין להם תוכנית כרגע להוציא גירסה של ה-Drip Assist שתתאים ל-V60 הקטן (לצערי), וגם לא גירסה של קנקן ה-Air שאפשר יהיה לחמם במיקורגל (גם כן לצערי). מה שיש סיכוי יותר גבוה שהם יוציאו זה Switch שבו החלק מזכוכית יהיה עשוי מפלסטיק. היו להם בתצוגה גירסאות יפיפיות של ה-Switch שבו החלק הזה עשוי מקרמיקה בצבעים שונים, אבל זה לא פותר את הבעיה של חשש משבירה.
Lelit. אז מסתבר שהם קראו ומכירים את הביקורת המפורטת והניטפיקית שלי על הביאנקה בהום-בריסטה. כמה תובנות שקיבלתי מהשיחה עם הנציג שלהם (אני גרוע בשמות). הראש של המכונה הוא כן E61 סטנדרטי ומצב הביניים שלו שאצלי ואצל כל המשתמשים האחרים לא מחזיק לחץ נעול הוא כתוצאה מכיול של המרחק של המנוף מהמיקרוסוויצ' שמאחוריו. לטענתו אפשר לשנות את זה וכך לקבל מצב שבו המצב ההזה כן יחזיק לחץ. אבדוק כשאחזור לארץ. אם זה נכון זה מאוד יישמח אותי כי זה משהו שאני אוהב להשתמש בו בבאקפלאש ובבלומינג, במקום להפעיל את המשאבה סתם במצבים האלה.
הוא גם הסביר לי שזה שהעוגיות אחרי החליטה יותר רטובות בביאנקה מאשר עם המכונת E61 הקודמת שלי זה ה-shower screen שמותקן בה הוא גירסה עם רשת צפופה יותר של IMS, בשונה למשל מה-MaraX שבהם הרשת פחות צפופה. זה מתחבר לי מצויין לניסיון הלא טוב שהיה לי במכונה הקודמת כשהחלפתי ל-IMS. גם זה משהו שאני מתכוון לנסות כשאחזור לארץ.
דברים אחרים שלקחתי מהשיחה איתו הם שהבחירה בלחץ 10 בר כברירת מחדל היא ממוצע של העדפות של לקוחות מאיזורים שונים בעולם ולא משהו שהוא בהכרח האופטימום בעיני לליט. ומה הסיבה לכך שהמכונה מכבה את עצמה אחרי חצי שעה? רגולציה של ה-EU. הוא הסכים איתי שביטול של האופציה המעצבנת הזו זה משהו שצריך להיות ברור מהתיעוד של המכונה ולא משהו שמשתמשים צריכים לחפש באינטרנט. הוא גם אמר ששימוש ב-puck screen זה דבר מבורך שמקטין את התדירות של טיפולים ופעולות כמו באקפלאש.
לגבי השימוש ב-57 מ"מ במכונות הזולות יותר של החברה הוא הסכים שמדובר בחיסרון ואמר שזה משהו שהם מתכוונים לשנות, לא רק כי משתמשים מעדיפים 58 מ"מ אלא גם כי זה יכול לפשט להם את כמות החלקים שהם צריכים להחזיק במלאי. לא חפרתי מדוע מראש הם בכלל בחרו את הקוטר הזה לחלק מהמכונות.
זהו סיכום היום הראשון. לא בטוח שיהיה לי כוח לכתוב סיכום בימים הבאים, אבל אני בטוח שהם יהיו מהנים ומעניינים לא פחות
