מילון למונחי פטפון

פורום המיועד לציוד אודיו וינטאג' על כל סוגיו וכן אודיו אנלוגי - פטיפונים, ויניל וטייפים
tnsilver (פותח השרשור)
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
הודעות: 4166
הצטרף: פברואר 2012
נתן תודות: 662 פעמים
קיבל תודות: 1299 פעמים

מילון למונחי פטפון

הודעה שלא נקראה #1 

מכיוון שאני קצת נבוך בכל פעם שאני רואה שמישהו מכנה 'ראש' בשם 'מחסנית' - החלטתי ליזום מילון למונחי פטפון מצויים. אתחיל מהבסיסי. בשלב מאוחר יותר אולי גם אגיע ל'שטויירפימפל' ולגלגלי שיניים מניעים, אבל בהתחלה לפחות - אשאיר זאת קל. אם בא לכם... הצטרפו בתגובות עם שמות חלקים נוספים. נתחיל מהזרוע:

חלקי הזרוע:
  • [imgbig]https://lh3.googleusercontent.com/JZjff ... 00-h476-no[/imgbig]
  • משקולת מאזנת - מהווה משקל נגד לחלקה הקדמי של הזרוע ונעה אחורה על מנת להקל, וקדימה על מנת להכביד על הקצה הקדמי של הזרוע. התנועה בדרך כלל סיבובית ברגית.
  • משקולת מאזנת אופקית מצוייה בד"כ בזרועות בעלות ציר 'להב' שעליו מונחת הזרוע. כדי לאזן את הזרוע במישור האופקי קיימת משקולת משנית ששומרת על שיווי המשקל של הזרוע 'על הסכין'.
  • בטבעת הכיול נעשה שימוש לאחר איפוס הזרוע והבאתה למצב ציפה מקבילית. בראש הטבעת מצויה הספרה '0' ומשם מסובבים את המשקולת המאזנת עד שהשנתות על טבעת הכיול מצביעות על המשקל הרצוי (בד"כ בגרמים). המשקל הזה נקרא VTF או 'משקל עקיבה אנכי' והוא מופעל על קצה מחט.
  • אנטי-סקייט הוא מכניזם המבטל את 'רצונה' של הזרוע לנוע אל פנים התקליט כתוצאה מחיכוך בדופן החריץ הלולייני. קיימות שלוש שיטות בקרת נגד עיקריות. כוח קפיץ, כוח מגנט, ומשקולת הפועלת בכוח המשיכה. חוגת אנטי-סקייט מאפשרת כיול של כוח הנגד שיופעל על הזרוע ובד"כ כוללת שנתות וספרות. נהוג שכוח האנטי-סקייט המופעל על הזרוע, קרוב או דומה לכוח ה-VTF המושג באמצעות ה'מאזנת'.
  • 'ליפט' הוא המכניזם שמרים את הזרוע מעל פני התקליט ומאפשר את הורדתה אל הרצועה הרצויה בתקליט. קיימות שיטות שונות לביצוע הפעולה הזו ובדרך כלל מדובר במשטח בחתך L היושב מתחת למטה הזרוע ונע על גבי בוכנה מעלה ומטה. הליפט (Cue Bar) מחובר לרוב לידית (Cue Lever) המאפשרת את הרמתו והורדתו וקיימים מכניזם אחרים לביצוע אותה הפעולה.
  • תושבת הזרוע היא המקום שבו הזרוע 'נחה' כאשר אינה מנגנת. לרוב כוללת התושבת גם נעילה או מקבע כלשהו המונע מהזרוע ליפול מהתושבת ולגרום למחט העדינה לנזק. לרוב מדובר בקליפס פלסטיק או חתך 'ר', שאל חללו נדחקת הזרוע בלחץ קל המונע ממנה להשתחרר.
  • קולר הוא האום המחבר בין מטה הזרוע לשלה כאשר מדובר בשלה נתיקה. הקולר מתלבש בדרך כלל על פין המצוי בכידון של השלה ומתברג עליו, תוך מניעה מהשלה להשתחרר ותוך הידוק פיני המגעים החשמליים של השלה אל השקעים הייעודיים בקולר:

    קולר מצוי
    תמונה
  • השלה - (Headshell) יושבת בקצה הזרוע ו'מארחת' את הראש. כאשר השלה נתיקה מהזרוע היא מחוברת אליה בקולר המאכלס שקעים המקבלים את פיני המגעים של השלה. לרוב, השלה יושבת בזווית פיצוי ביחס לזרוע, אם כי בהתאם לגאומטריה המתוכננת של הפטפון, היא עשויה להיות גם המשך ישר של המטה.

    שלה טיפוסית

    תמונה
  • לשלה יש בדרך כלל ידית קטנה (פינגרליפט) המיועדת לאצבעו של המשתמש כדי שיוכל להרים את הזרוע מהתקליט גם באופן ידני.
  • השלה מכילה את ה'ראש' המכונה באנגלית 'cartridge' או ' cart' בקיצור. זהו ה'פיקאפ' האלקטרו-מגנטי המתרגם את רעידות המחט כתוצאה מתנועתה בחריץ התקליט לאותות חשמליים המוגברים מאוחר יותר לכדי פלט שמיע.
  • כדי שהאותות האלה יגיעו למגבר, הם עוברים מסלול שמתחיל בפינים שבאחורי הראש שעליהם 'מולבש' חיווט השלה באמצעות סנדלים מיוחדים הנקראים 'קונקטורים'. אלה מובילים את האותות עד לחלק האחורי של השלה.
  • הכידון מצוי בחלקה האחורי של השלה ומכיל פינים מוליכים לכל אורכו. בצד הפנימי מתחבר לשם חיווט השלה באמצעות קונקטורים (עשויים להיות חשופים - אך גם מבודדים). הפינים המוליכים עוברים בתוך הכידון, עד לקצהו השני המתלבש אל תוך ה'קולר'.

    שלה נוספת - עם קונקטורים מבודדים בצד הכידון

    תמונה
  • בתמונה ניתן לראות ראש מגנטי המורכב מגוף הראש (body) המכיל את המחולל האלקטרו-מגנטי, כאשר אליו מתחבר התקן המחט. התקן המחט הוא בדרך כלל מבנה פלסטיק המחזיק את המנוף או המוט הזעיר שבקצהו מותקן ה'טיפ' של המחט עצמה. המוט עצמו נקרא cantilever והוא עשוי ממגוון של חומרים, גבישים, מתכות ושילובים המקנים לו קפיציות משתנה.
  • ברגים ואומים הם בדרך כלל אלה שמחברים את הראש אל השלה ומקבעים אותו אליה בזווית שעל כיוונה עמלים רבות בהליך שנקרא cart alignment (או בפשטות 'כיוון ראש'). בראשים אחרים ניתן למצוא ברגים המתברגים אל תוך חורים מוברזים ללא שימוש באומים, או התקני P-Mount שבהם הראש מותקן בזווית קבועה החוסכת למשתמש את הליך הכיוון הממושך. בפטפונים מסוימים, כמו DUAL לדוגמה, הראש מותקן בתוך 'מזחלת' המתלבשת אל תוך השלה כגוף מתווך בינה לבין הראש.

    מזחלת DUAL

    תמונה

    בראשים רבים (ראשי MC לרוב) אין הפרדה בין התקן המחט לגוף הראש וכאשר זו נשחקת, דרוש הליך חידוש הידוע בכינוי retip, שבמהלכו מחליפים את ה'טיפ' של המחט ביהלום חדש. זהו הליך מורכב הדורש מומחיות רבה ובד"כ כרוך בהוצאה כספית לא מבוטלת.
  • אם נחזור אל מבנה הזרוע נותר ה'מטה' או ה-'wand' של הזרוע. הכוונה היא לגוף החלול המהווה את עיקר אורך הזרוע ומכיל את החיווט. המטה עשוי לרוב אלומיניום או סגסוגת מתכתית כלשהי או, לחליפין, חומרים מרוכבים וסיבי פחמן - ושילובים. קיימים מטות זרוע עשויים עץ, פלסטיק, ייתכן גם שפולמרים נוספים. לעתים הזרוע עשויה מטה המחולק לשניים (או יותר) מקטעים כאשר אחד המקטעים מחובר לצמיתות אל השלה. המטה עשוי להיבנות בתצורה ישרה, תצורת 'J' או תצורת 'S' כאשר הרעיון הכללי הוא להציב 'מכשולים' פיזיים ולהאריך את דרכן של ויברציות בלתי רצויות (המכונות 'רזוננסים') שעלולות לטייל בין השלה לציר דרך המטה.
  • ציר הזרוע הוא נקודה גאומטרית קריטית בכל פטפון. מעבר לתפקידו הפיזי לאפשר תנועה אופקית של הזרוע. הציר הוא נקודה גאומטרית שנייה, במה שמכונה S2P או Pivot to Spindle (ציר זרוע לציר פטפון) ומיקומו קובע להלכה, ביחד עם צלע המשולש שמהווה האורך האפקטיבי של הזרוע, את המסלול הקשתי של הזרוע.

    מעבר לכך, הציר, כשמו כן הוא, 'ציר'. הזרוע סבה באמצעותו אל פנים ומחוץ לתקליט ופעמים רבות הציר גם מוליך חיווט, עשוי לאפשר הרמה והורדה של כל תושבת הזרוע (בצ'יינג'רים לדוגמה), ויכול להכיל התקנים מכניים אחרים הקשורים בבקרת מסלול ומחזור תנועת הזרוע.
  • הגימבל הוא עיקרון הנדסי עתיק המאפשר תנועה של עצם המקובע אליו הן במישור האופקי והן במישור האנכי. הימצאותו תלוי במבנה הזרוע והציר ולא כולן מכילות גימבל. כאשר הוא מצוי - הוא בדרך כלל כולל שתי טבעות, חיצונית ופנימית. הטבעת הפנימית מכילה ציר אופקי האפשר לזרוע תנועה מעלה ומטה, ובמקביל לכך, הטבעת הפנימית מחוברת בציר אל החיצונית, המחוברת בתורה בציר אופקי אל המעטפת של ההתקן. בצורה כזו מתאפשרת לזרוע תנועה בשני הממדים במקביל.

    עיקרון פעולת הגימבל

    תמונה

    הגימבל הוא עיקרון הנדסי עתיק יומין אך להתאמתו לפטפונים ולאיכות רכיביו יש השפעה קריטית על ביצועי הזרוע. לא נדיר למצוא גימבל העשוי סוגי מתכות אקזוטיות המכילות צירים שנחרטו בטכנולוגיות מתקדמות מסוגי גבישים (ספיר) או מתכות קשיחות וקלות במיוחד. עם זאת, הגימבל הוא לא העיקרון ההנדסי היחיד שבאמצעותו עשויים מתכנני פטפונים לאפשר לזרוע תנועה בשני ממדים.
חלקי הפטפון העיקריים

בחלק זה אעבור בתפנית קלה מחלקי הזרוע אל חלקי הפטפון. אין לזה סוף וניתן לרדת לפרטי פרטים של כל חלק בכל אחד מסוגי הפטפונים השונים - מפטפונים בהינע ישיר ועד לפטפונים המונעים בשילוב של גלגל איידלר ורצועת הנע. לכן, אשאיר זאת ברמה הבסיסית, לפחות בשלב הזה:

[imgbig]https://lh3.googleusercontent.com/33N0o ... 12-h394-no[/imgbig]
  • הפלינת' - או בסיס הפטפון הוא ה'ארגז' שבתוכו ישובה השלדה של הפטפון - או לפחות הגוף הראשי. המונח עצמו מגיע מהנדסת בניין ומדובר לרוב בבסיס פסל או בסיסו של עמוד אך כאשר מדובר בפטפונים נהוג ליחס את המונח לאותם ארגזי עץ (או דמוי עץ) או למעטפת חיצונית כלשהי החובקת את הגוף המרכזי של הפטפון. ישנם פטפונים העשויים לדוגמה מקשה אחת של פולימר, שיש, אבן, מתכת, ומבחינה טכנית גם להם יש פלינת' רק שבמקרים כאלה נהוג לכנות זאת 'דק' deck במקום פלינת'. המונח נזיל משהו. כך, לדוגמה, לטכניקס המוכר אין פלינת' אלא מעטפת שיריון. לטורנסים הקלסיים, ל-DUAL ללנקו, יש בדרך כלל פלינת' ובשני המקרים האחרונים הוא גם עשוי להכיל מערכת שיכוך קפיצית בנוסף למסה העיקרית של הפטפון.
  • הפלינת' עשוי לשבת על 'רגליים' או תושבות אחרות כגון ספייקים או מסה משכחת כלשהי כגון טיפות סיליקון, יריעות סורבות'אן וכדומה. תפקידן של הרגליים, הוא כמעט תמיד להוות עוד חוליה של בידוד המסה העיקרית של הפטפון מהסביבה, על מנת למנוע מרזוננסים לטייל אל תוך (או מחוץ) לפטפון בשעת פעולתו.
  • ה'דק' הוא המשטח העליון של הפטפון. ככל שהוא נקי יותר מבליטות, מכשולים, עצמים וחפצים - כך ייטב וכך יהיה קל יותר לתפעל את הפטפון מבלי לחשוש לגורל המחט העדינה. בפורומים בינ"ל הביטוי deck מתייחס פעמים רבות לפטפון כיחידה שלימה (כמו שטלוויזיה היא set).
  • כל פטפון מכיל פלטה (לפחות אחת ראשית) שעל גביה מונח התקליט. פטפונים אנכיים הם יוצאים מהכלל מהבחינה הזו, אך גם הם מכילים גרסה זו או אחרת של הרכיב החשוב הזה. לממדי הפלטה, החומר ממנו היא עשויה, הדרך בה יוצרה, המסה והמבנה שלה יש משמעות חשובה לאופטימיזציה של ביצועי הפטפון. אין זה עניין של מה בכך. הפלטות ה'נחשבות' הן בד"כ פלטות עשויות אלומיניום (סגסוגת) יצוק בהליך יציקה נטול חמצן המשאיר בגמר הייצור פלטה מסיבית ומאוזנת. ברוח הזמנים מיוצרות פלטות רבות מפולמרים וחומרים מרוכבים - במידה זו או אחרת של שביעות רצון מביצועיהן - וקיימים גם שילובי סגסוגות מתכתיות ופולמרים.
  • במרכז הפלטה בולט החלק העליון של ציר הפטפון - הספינדל. הקצה העליון של הציר מכונה ספינדל והקצה התחתון 'ציר' או מסב (bearing). מעבר לשימוש של הספינדל כנקודה שעליה משחילים את התקליט כדי שלא 'יישפך' מהפלטה בעת הניגון, הספינדל הוא החלק השני של משוואת הגאומטריה הקשורה במסלול הקשתי של הזרוע (ראה ערך S2P שהוזכר קודם לכן).

    בפטפוני צ'יינג'רים הספינדל ארוך מהרגיל ובקצהו תפס מיוחד המאפשר אחסון של מספר תקליטים (שישה בד"כ) הנופלים על הפלטה באופן ממוכן כאשר הפטפון מנגן במצב אוטומטי ומסיים את התקליט הנוכחי. ספינדלים ארוכים מלווים בד"כ בהימצאותה של זרוע הידוק מיוחדת, שבלחץ קפיץ מיישרת את מחסנית התקליטים על התפס. צ'יינג'רים רבים מגיעים עם שני ספינדלים. האחד קצר לניגון רגיל והשני, להתקנה במצב של ניגון אוטומטי וריבוי תקליטים.
  • בפטפונים מונעי רצועה ניתן פעמים רבות להבחין בגלגלת המנחה את הרצועה ומותקנת כהארכה ישירה של המנוע. לגלגלת הזו קוראים 'פולי' והוא מצוי כמעט בכל פטפון מונע רצועה. פעמים רבות הפולי מורכב למעשה משתי גלגלות, בקטרים שונים, האחת מיועדת לניגון תקליטי LP (מהירות 33.33 סל"ד) והשנייה, בעלת קוטר גדול יותר לתקליטי 45. בפטפונים בעלי מנוע AC סינכרוני (המסתנכרן על תדר רשת החשמל) לקוטר הפולי יש קשר ישיר לתדר רשת החשמל המקומית וקיימת אבחנה ברורה בין פולי 'אמריקאי' בן 60 הרץ לפולי אירופאי המיועד לרשתות חשמל בתדר 50 הרץ. האמריקאי קטן יותר משום שהוא מסתובב מהר יותר.
  • רצועת ההנע היא רכיב חשוב רק כאשר מדובר בפטפון מונע רצועה. הרצועה עשויה להיות כרוכה סביב הפלטה הראשית - או המשנית (ראו בהמשך) וסביב הפולי היא עשויה גם לעבור עוד מותחנים או התקנים דומים המנווטים אותה בהתאם למהירות הרצויה - טולם עיקרון הפעולה זהה בכל הפטפונים (למעט באלה העושים שימוש ברצועה בכדי להניע גלגל איידלר). לרצועות הנעה יש קטרים ומידות שונות אך בדרך כלל הן כולן רגישות למגע יד אדם ולהמצאות שומנים על גביהן. לרצועות יש אורך חיים משתנה והן לא בנות אלמוות. רצועות הינע עשויות לאבד מגמישותן או תכונותיהן המקוריות עם הזמן ולכן דרושה תשומת לב לנושא. רצועה שאינה תואמת את הפטפון במידותיה או תכונותיה תגרום למהירות סיבוב לא יציבה או לא רצויה. הנושא קריטי במונעי רצועה למיניהם.
מתקדמים

תמונה
  • שטיחון - (mat) היא אותה פיסת גומי, לבד, עור, שעם, סורבו', בד, פלסטיק או השד יודע מה שעליה יושב התקליט בעת הניגון. מעבר לעובדה שהשטיחון מרכך את מגע הויניל עם משטח הפלטה (זה לא אלגנטי לזרוק את הויניל ישר על הברזלים) יש לשטיחון תפקיד נוסף בשיכוך רזוננסים בלתי רצויים ובקביעת הגובה הסופי שאליו מגיע התקליט בעת הניגון (יש לכך השפעה מינורית על זווית הגריפה של המחט -- SRA). כמעט כל הפטפונים מגיעים עם גרסה זו או אחרת של 'שטיחון' ובדרך כלל ברירת המחדל של היצרן ראויה מספיק. בשוק האודיופילים אין הרי גבולות לשום דבר ויש לגבי חשיבות השטיחון דיונים אין קץ שחלקם מגרדים היגיון כלשהו וחלקם נושק לטמטום צרוף. יש מי שמנצל את המחלוקות ומספק לכל דורש שטיחונים משטיחונים שונים במגוון מחירים רחב מאוד. אבל מ-א-ו-ד רחב!
  • מתאם 45 הוא עיגול בקוטר חיצוני של 1.5 אינטש שמשחילים על הספינדל הקיים ושעל גביו ממתקינים תקליטי סינגל 45 בקוטר "7 בעלי חור מרכזי בקוטר תואם. הפורמט הזה נדיר מאוד כיום למרות שהיה בשנות ה-50 וה-60 מקובל ונפוץ מאוד. הימצאותו של מתאם 45 היא שריד לימים האלה. פעמים רבות יש למתאם עצמו ערך אספני כלשהו ויש אספנים רבים שמתפארים באוסף מתאמים נאה. מותגים כטכניקס (עם חור המתאם בפינה השמאלית העליונה של ה-SL) או Thorens עם מתאם האלומיניום בעל שני הצדדים הבלתי שווים - סייעו לקבע את המתאם כאביזר חובה לכל פטיפונאי מתחיל בעוד שבפועל, במרבית המקרים הגורפת, אין לו כל שימוש.

    מתאמי 45

    תמונה

    תמונה
  • פלטה משנית - קיימת בפטפונים מונעי רצועה בהם כל התקן ההנעה (הפולי, המנוע, הרצועה) מוסלקים מתחת לפלטה הראשית. במקרים כאלה הרצועה מניעה פלטה משנית - הידועה גם כפלטת הנע.
  • שלדה ראשית - קיימת בעיקר בפטפונים 'תלויים' בעלי מערכת שיכוך קפיצית המצויה בין שני משטחים קשיחים. המשטח העליון ידוע בד"כ כשלדה הראשית ואלו זה המתנייד, כשהוא תלוי על קפיצים מתוחים ידוע כשלדה המשנית. פעמים רבות המערכת פועלת על עיקרון של תמיכה ולאו דווקא תלייה, ופעמים דווקא המשטח העליון הוא זה המתנייד. העיקרון, למרות זאת, דומה - ומצריך שני משטחים נפרדים. אחד מכיל בדרך כלל את המנוע והשני מכיל את הציר העובר דרך הפלטה המשנית אל הפלטה המרכזית. הרצועה מתווכת בין שני המשטחים ומניעה את פלטת ההנע תוך בידוד הרעידות שעלולות להיווצר מפעולת המנוע.
  • בית ציר מסוג 'באר' הוא מכניזם נפוץ בפטפונים כאשר הציר עצמו הינו מסב החרוט ממתכת קשיחה, שמושחל אל תוך חלל ה'באר'. חלל הבאר עוטף את הציר בדיוק רב ועשוי בד"כ מתכת רכה יותר (ברונזה לדוגמה). מימוש נכון של עיקרון ציר הבאר תלוי ברמת הביצוע. חריטה נכונה מאפשרת למכניזם כזה להוות ציר כל כך יעיל, עד ששמן ונוזלי סיכוך ייעודיים אינם יכולים לברוח מבין דפנות הבאר כאשר הציר מצוי בתוכה. כך למעשה, הציר 'מרחף' בתוך הבאר על שכבה של שמן כלוא. לחליפין, עשוי הציר לרחף על מסב כדורי או על חוד חרוט, או מסב אחר כלשהו (מסב ספיר לדוגמה). ציר יעיל מאפשר רמות חיכוך נמוכות מאוד כך שכל מה שדרוש להניע את הפטפון הוא מנוע זעיר יחסית, ושקט מאוד, שדרוש לו הכוח המינימלי רק בכדי להניע את הפלטה ממצב נייח. כאשר הפלטה נעה - היא עושה זאת בעיקר מכוח ההתמדה מבלי לאמץ את המנוע (שאינו בנוי למאמץ בכל מקרה).
  • תושבת זרוע - היא סממן של כל פטפון ראוי ומאפשרת התקנה של זרועות מסוגים שונים. בפטפונים בהם הזרוע מותקנת על הדק במרווח S2P קבוע לא ניתן (או קשה מאוד) להחליף זרועות שאינן בעלות מידתה של הזרוע המקורית. לוח הזרוע או התושבת, מאפשרת בד"כ קידוח למיקום זרועות מסוגים שונים. להתקן חשיבות גם בשיכוך רזוננסים בלתי רצויים ובקיבוע ויציבות הזרוע.

    תושבות זרוע (SME ו-Rega)

    תמונה

    תמונה
כפי שניתן לראות בתמונה יש לפטפון חלקים נוספים שעשרות מהם זוכים להתייחסות יומית באתרי האודיו הייעודיים. 'לוחית סטרוב', 'תאורת סטרוב', 'פאנל בקרה' ודומיהם, הם רכיבים נפוצים בפטפונים וראוי להכירם (אולי אתייחס לכך בעתיד בהמשך השרשור הזה). לבינתיים, אני סבור שלפחות את בסיס המונחים הראשוני והאלמנטרי כיסיתי ברמה כזו שאף אחד לא יקרא לזה 'מחסנית' יותר (משום שזה נקרא 'ראש' בז'רגון המקומי). אז, זהו זה להפעם. הרגישו חופשי להרחיב את בנק המונחים של המילון הזה בתגובות משלכם.

yosiaz
חבר פעיל במיוחד
חבר פעיל במיוחד
הודעות: 847
הצטרף: אוגוסט 2011
נתן תודות: 193 פעמים
קיבל תודות: 208 פעמים

הודעה שלא נקראה #2 

שכוייח !

חוני
סמל אישי של משתמש
חבר פעיל במיוחד
חבר פעיל במיוחד
הודעות: 742
הצטרף: דצמבר 2008
נתן תודות: 266 פעמים
קיבל תודות: 46 פעמים

הודעה שלא נקראה #3 

(f)(l)(f)

nkorah
סמל אישי של משתמש
חבר ותיק
חבר ותיק
הודעות: 1092
הצטרף: ינואר 2014
נתן תודות: 515 פעמים
קיבל תודות: 599 פעמים

הודעה שלא נקראה #4 

מעולה - הוספתי למאמר על המידע הבסיסי בראש הפורום (f)

RAMIRAMI68
סמל אישי של משתמש
חבר ותיק
חבר ותיק
הודעות: 2482
הצטרף: יולי 2008
מיקום: פה ושם
נתן תודות: 174 פעמים
קיבל תודות: 262 פעמים

הודעה שלא נקראה #5 

כרגיל, הסבר מדויק וממצה (b)

שלח תגובה

חזור אל “וינטאג' ואנלוגי”