blue bottle

[דבוטאנט]

מדריכי רשת:
https://bluebottlecoffee.com/preparation-guides
מאוד דומה לאתר של stumptown לא יודע מי העתיק ממי אבל נראה גם טוב.

[amiir]

מגניב, עושה רושם שלאט לאט הנתח של "הגל השלישי" הולך ותופס תאוצה, גם כחלק מרשתות גדולות. בינתיים היחידי שהשכיל לעשות את הצעד הזה בארץ הוא קפליקס (עם איזושהי התאמה לשוק המקומי בכל זאת), שללא ספק הם הצליחו להוכיח שיש גם פה יש לזה מקום.

[דבוטאנט]

MAE אומרים שהם קונים ישירות מחוות בקוסטה ריקה, קפהליקס עושים משהו מיוחד מעבר לשיווק?

[amiir]

לא התרשמתי מmae במיוחד, וגם את העובדה שהקפה מגיע מארץ אחת בלבד (שיקול כלכלי בגלל קשרים טובים?). שתיתי פילטר והיה קלוי כהה מידי.
יותר אהבתי את קפליקס (למרות שגם הדריפ שם היה קצת כהה) ואהבתי את "שבירת השוק" מבחינת ייבוא הפולים והמגוון. אם משווים מבחינת הגימור והציוד - אנחנו עדין לא באמת מתקרבים.

[danimili]

MAE קפה נהדר בקפוצינו וחושב שהידע שלהם בקלייה עובר את קפהליקס.

[דבוטאנט]

בתכלס הקפה בארץ עדיף על הרבה מהגל השלישי... הם קולים לפעמים בהיר מדי לאספרסו.
זה שיש שם כמקס וכאלה זה סבבה, בריסטות מיומנים מאוד שמוציאים אחלה קפוצ'ינו אבל אספרסו חמוץ בדרך כלל.
פה היה אספרסו לפני שהתחיל הגל הראשון בכלל בארה"ב

[amiir]

אחת הבעיות הגדולות לדעתי עם הגל השלישי בחלק מהמקומות זו נטייה לפלצנות יתר ופוזה שבאים לכסות בהרבה מקרים על חוסר ידע, בעיקר בקלייה (שהמגמה היא slow food ועשה זאת בעצמך). לדעתי חלק מבתי מהקפה בגל השלישי לא שם מבחינת המוצר המוגמר, אבל בגדול המגמה הרבה יותר חיובית מאשר אצלנו. כאן יש מונופול של שיטת הליסינג - לא בתרבות שלנו להשקיע ככה בקפה ולקנות מכונה לחוד, מטחנה לחוד וקפה לחוד. בעל העסק לא רוצה יותר מידי כאב ראש, הרי זה כולה קפה, וגם ככה הפחידו אותו כאן על מה יקרה אם המכונה תתקלקל, מי יתקן לו ומי יספק מכונה חלופית. הכל בא בחבילה אחת של יבואן שבדר"כ מקדש לא-משנה-מה את המותג שהוא מייבא, גם אם הקפה נקלה לפני 8 חודשים. הבריסטות הם לרוב ילדים, חלקם אחרי צבא בעבודות מזדמנות שלרובם הגדול בכלל לא איכפת מהקפה ובטח לא מתהליך הקלייה והחליטה – מקסימום קצת ציורים. בגל השלישי המגמה שונה - חלק מהקונספט הוא לחקור את הקפה ולדעת יותר על התהליך (גם מבחינה מדעית) , תהליך בחירת העובדים יותר מוקפדת - חשוב להם מי עומד מאחורי הדלפק, עד כמה יסודי הוא וכמה הוא באמת אוהב את התחום. הרמה של הציוד, ההשקעה בתהליך, הידע של העובדים, השאיפה לסחר הוגן, בחירת החוות והקפה (sourcing). מסכים שמה שחשוב בסוף זו התוצאה בכוס ופה זה עניין של טעם. בשורה התחתונה אני מאמין שהגל השלישי במגמת שיפור כי בסוף מה שלא טעים ולא קלוי נכון גם לא יעבוד לאורך זמן (חלק מהמקומות קולים כהה יותר כעת לאספרסו מאשר בעבר) ואצלנו אני רק מתאכזב יותר ויותר, גם ממקומות שחשבתי שהם בסדר. מבחינת אספרסו אני כנראה יותר אהנה מטאצה ד'אורו באיטליה מאשר רוב המקומות שניסיתי בגל השלישי – אבל אני גם מאד אוהב דריפ, קודש הקודשים של ההיפסטרים